המיזם הקודם שלה נבלם בקורונה, ואז היא הקימה חברה ששואפת להיות רובין הוד הישראלית

שלומית ארז-ערמון

אישי: בת 50, נשואה + 3, גרה ברמת השרון
מקצועי: מנכ"לית משותפת ומייסדת משותפת בבלינק, פלטפורמת מסחר והשקעות דיגיטלית

● פורטפוליו | הוא מנהל פעילות ב-25 מדינות אירופיות, ולא מגלה במונית שהוא ישראלי
● פורטפוליו | היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"
● פורטפוליו | טרגדיה במשפחה הובילה אותו לפתח טכנולוגיה מצילת חיים, שאנבידיה ואמזון שותפות לה

ילדות ומשפחה: נולדתי בתל אביב, אבי היה מנהל כספים בשטיחי כרמל, אמי טיפלה בי ובשתי אחיותיי הגדולות. בבית הספר שרדתי, בלי בלגנים מיוחדים, אבל גם בלי התרגשות גדולה. מה שכן, נמשכתי יותר למקצועות הריאליים.

צבא: שירתי כמש"קית בקרה אווירית, הייתי בקשר עם המטוסים מרגע יציאתם מטווח מגדלי הפיקוח בבסיסים. זו הייתה תקופה מהממת: יצאתי לעצמאות, קיבלתי אחריות ולמדתי לעבוד בצורה מסודרת. עד היום אני משתמשת בדברים שלמדתי בצבא לטיפול במצבי קיצון.

שינוי כיוון: התחלתי ללמוד לתואר ראשון במשאבי אנוש, אבל הרגשתי לא שייכת, אז עברתי לראיית חשבון במכללה למינהל, בעיקר כי רציתי מקצוע. אלא שגם פה מהרגע הראשון ידעתי שזה מסלול שלא מתאים לי, הייתה לי תמיד הרגשה שאני היסטוריונית של האירועים. עשיתי התמחות בפירמת PWC וקינאתי באנשים שמייצרים מציאות, כשאני עושה דוחות כספיים ומסדרת מספרים. למרות זאת, חשבתי שצריך להתחיל מנקודה כלשהי, לא האמנתי שיבוא יום ואהיה יזמת.

אקסלנס: במהלך ההתמחות קיבלתי לקוח מעניין - בית ההשקעות נשואה זנקס, שנרכש בהמשך בידי אקסלנס. בשוק ההון פתאום הכול הסתדר לי כמו מטריקס. אקסלנס הציעו לי להצטרף כסמנכ"לית תפעול. רציתי כבר להיות גם בביזנס, אז לקחתי על עצמי את מחלקת הלקוחות הפרטיים, והייתי ממקימי אקסלנס טרייד. לאחר שלוש שנים מוניתי למשנה למנכ"ל. הייתה לי משרה בכירה, אבל בשלב מסוים התחלתי להרגיש חנוקה.

השותפות עם אלדד תמיר: ב-2018 נוצר חיבור ביני לבין אלדד תמיר (מייסד ומנכ"ל תמיר פישמן השקעות - ד"א), והקמנו את בית ההשקעות הדיגיטלי FINQ. בעיצומו של התהליך, באמצע סבב גיוס, הקורונה עצרה הכול וקיבלנו ברקס. העולם השתגע והמשכורת שלי צנחה כמעט לאפס, אבל דווקא בשיא המשבר הצלחתי להשתחרר מהתלות בכל מה שהגדיר אותי מקצועית: המשכורת, הטייטל, הצורך בוודאות. פתאום הבנתי מה אני כן רוצה לעשות.

בלינק: עזבתי את FINQ, שהפכה בהמשך לחברת ייעוץ השקעות דיגיטלית, וחברתי לאלעד בנבג'י, שהיה המנכ"ל שלי באקסלנס. היה ברור לנו שאנחנו הולכים לטפל בבעיה גדולה: 75% מהישראלים לא מושקעים בשוק ההון ישירות, שלא דרך הפנסיות שלהם; 230 מיליארד שקל של אזרחים שוכבים ונשחקים בחשבונות העו"ש, בגלל שאין כאן חינוך פיננסי ובגלל שמערכות המסחר המסורתיות מסורבלות ומיושנות. כדי לענות על הצורך הזה הקמנו את בלינק. אלעד ואני חולקים את תפקיד המייסדים ואת תפקיד המנכ"ל.

המוצר: בכל גוף אחר בישראל צריך להפקיד מראש מינימום 30-20 אלף שקל כדי להתחיל לסחור עצמאית בבורסה. אצלנו אפשר להתחיל עם דולר ועם שברי מניה, לצבור ביטחון ולהתקדם. עשר פעולות המסחר הראשונות בכל חודש ניתנות בחינם, ואין עמלות. רק מי שמבצע יותר פעולות משלם. אנחנו רוצים להפוך את המסחר בבורסה לחוויית צריכה מונגשת ופשוטה, כמו הזמנה מעלי אקספרס.

משקיעים: בין המשקיעים בבלינק אפשר למצוא אנג'לים כמו משפחת נוסבאום, מבעלי אשטרום, ומשפחת סנדלר, מבעלי נקסט ויז'ן. יש לנו כ-30 עובדים ואנחנו יושבים בהרצליה. החברה הושקה לציבור ב-2023, אבל קשה להתייחס אלינו כסטארט-אפ - אנחנו גוף פיננסי שמפוקח בידי הבורסה. הנפקה? זה עוד רחוק.

לקוחות צעירים: יש לנו עשרות אלפי לקוחות, ו-30% מהם מתחת לגיל 24; עוד 40% עד גיל 34. דור ה-Z מתחיל להשקיע בגיל מאוד צעיר, אני רואה את זה קורה בשירות הלקוחות שלנו: הם מחכים ליומולדת 18 ובאותו היום פותחים חשבון השקעות. אין אצלנו מסחר במינוף, רוב הצעירים מתחילים בסכומים קטנים יחסית, ואנחנו מבליטים את חשיבות ההשקעה בפיזור דרך קרנות סל. פעם הידע הפיננסי היה שמור רק למומחים. היום, עם AI והרשתות, המידע מונגש וחסמי הכניסה הרבה יותר נמוכים.

נשים סוחרות: שיעור הנשים במסחר העצמאי דרך בלינק עומד על 15%-18% - נתון מאכזב מאוד מבחינתי. האמנתי שאצלנו זה יהיה שונה כי הקהל שלנו צעיר, אבל ייתכן שנשים רבות עדיין תופסות את תחום ההשקעות כמסוכן ונוטות להתמקד בחסכונות. אני מאמינה שזה ישתנה.

שחקן חדש: יש לנו מתחרים כמו הבנקים ובתי ההשקעות, עם כיסים עמוקים מאוד, אבל אנחנו לא באים להתחרות בראבק בגופים המסורתיים, אנחנו סוג של שחקן חדש במגרש מבחינת קהל היעד והנגשת ההשקעות. כשראינו מה קרה עם רובין הוד והצעירים בוול סטריט, הבנו שאין סיבה שזה לא יקרה גם בישראל.