ראש הממשלה בנימין נתניהו בחתימת הסכם מכס עם איחוד האמירויות הערביות / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
הודעת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב כי אישרה לאחרונה את הפקדת התוכנית להקמת מבנה קבע לשגרירות איחוד האמירויות ברחוב ספיר 9 בהרצליה פיתוח, מסמנת מהלך יוצא דופן בזירה הדיפלומטית בישראל. באופן חריג, מדינה זרה בוחרת לרכוש קרקע ולהקים עליה שגרירות ולא להסתפק בשכירות, כנהוג ברוב המקרים בארץ ובעולם.
● "יפסידו סכומים אסטרונומיים": הפסיקה שמסעירה את עולם הנדל"ן
● המנהל שמציג: איך הופכים חניון אוטובוסים ישן לנכס אטרקטיבי
מדוע בחרו האמירויות דווקא בהרצליה, כיצד פועלות שאר השגרירויות בישראל ומהו שווי הקרקע עליה תיבנה השגרירות? גלובס עושה סדר.
מאחורי הבחירה בהרצליה
מאז חתימת הסכמי אברהם בשנת 2020, בהם נרמלו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות, נרשם רצף של צעדים המדגישים את התחממות הקשרים, בהם פתיחת שגרירות זמנית בהרצליה. כעת, עם קידום תוכנית קבע, נראה כי האמירויות מבקשות לעגן את הנוכחות הדיפלומטית שלהן באמצעות השקעה ארוכת טווח המצביעה על מחויבות אסטרטגית למערכת היחסים עם ישראל.
עם זאת, המיקום שבחרה שגרירות האמירויות מעורר תהיות באשר לשיקולים שעמדו מאחורי ההחלטה. "רכישת הקרקע בהרצליה פיתוח מעלה שאלות על בחירת המיקום", מצביע עודד לנדאו, בעלים של משרד עודד לנדאו שמאות מקרקעין. "אמנם מדובר במהלך חיובי שמעיד על רצון להשקיע ולהתבסס, אך עולה השאלה האם יש פה גם אמירה פוליטית בהחלטה שהשגרירות תוקם דווקא בהרצליה - ולא בבירת ישראל".
לצד זאת, לנדאו מסביר כי הקמת השגרירות בהרצליה טמונה גם ברצון לשבת בלב אזור שיש בו נוכחות חזקה של הייטק, השפעה כלכלית, קשרים עסקיים ושיתופי פעולה. להערכתו, גם עצם הבחירה בהרצליה משתלבת במגמות הפיתוח של העיר: אזור התעשייה בהרצליה נמצא כיום בתנופת התחדשות משמעותית, כולל תוכניות שאפתניות לבניית מגדלים, מתחמי מגורים, תעסוקה ושימושים מעורבים. "זו סביבה שמושכת חברות, השקעות ותשומת לב - וזה בהחלט מה שבין היתר שגרירות שמבקשת להיות שחקן אזורי משפיע מחפשת".
סיבה נוספת לבחירת המיקום עשויה להיות נוכחות דיפלומטית משמעותית בהרצליה, שבה מתגוררים כיום כ־55 שגרירים, כך על פי נתוני עיריית הרצליה. בין התושבים נמצא גם שגריר איחוד האמירויות עצמו, שמכיר את העיר היטב.
מהלך חריג גם בעולם
ברוב המקרים, שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם - ובפרט בישראל - פועלות מתוך מבנים שכורים. הסכמי השכרה ארוכי טווח מאפשרים גמישות, חוסכים משאבים ומפחיתים את המורכבויות המשפטיות והמדיניות הנלוות לרכישת קרקע ריבונית במדינה זרה.
לכן, כאשר מדינה בוחרת לרכוש קרקע ייעודית ולהקים עליה מבנה שגרירות קבע, מדובר בצעד חריג שמעיד על הרבה יותר מאשר צורך תפעולי - זהו מסר מדיני מובהק של השקעה לטווח הארוך, מחויבות עמוקה ליחסים הבילטרליים ונכונות להיות נוכחת פיזית ונראית בשטח.
במובן זה, המהלך של איחוד האמירויות מציב אותה בשורה אחת עם שגרירויות בודדות שפעלו כך בעבר בישראל. כך לדוגמה, סין רכשה את מבנה קומברס ברמת החייל בתל אביב והסבה אותו לשגרירותה.
גם ארה"ב פועלת במבנים שחלקם בבעלותה, לאחר שביצעה מהלך משמעותי עם העברת השגרירות לירושלים ב־2018. בנוסף, מבנה השגרירות הוותיק ברחוב הירקון בתל אביב, אשר שימש בעבר את השגרירות הראשית, מוגדר כיום כשלוחה של השגרירות בירושלים וגם הוא נמצא בבעלות ממשלת ארצות הברית.
החלה לפני 4 שנים
התוכנית קודמה כבר לפני ארבע שנים, אז החלו בראשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לאתר קרקע לבניית שגרירות לאיחוד האמירויות הערביות, לבקשת משרד ראש הממשלה. השגרירות תוקם על מגרש בגודל כ־2.5 דונם באזור התעסוקה של הרצליה פיתוח בין רחוב ספיר לכביש החוף, כאשר הקמת מבנה השגרירות יכלול זכויות בנייה בהיקף של עד 15 אלף מ"ר מעל הקרקע, בגובה של עד 15 קומות, שכולו יהיה שייך לשגרירות. בקומות העליונות מתוכננים שטחים למגורי סגל השגרירות והשגריר עצמו, בהיקף של עד 20% מסך זכויות הבנייה.
הקרקע, המשמשת כיום כחניון ציבורי, צפויה להירכש בעסקה שמוערכת בכ־160 מיליון שקל. בעיריית הרצליה ציינו כי נציגי השגרירות ביצעו בדיקה מעמיקה של הסביבה, כולל תכניות הפיתוח והתחבורה העתידיות ובראשן הקמת תחנת רכבת קלה סמוכה באזור. בנוסף, נבחנת אפשרות לשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטת רייכמן בעיר, שתציע תוכנית ייעודית ללימודים עבור סטודנטים מהאמירויות.