גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשאסף רפפורט הקים את וויז הוא צירף קומץ של אנשים, כולל הקרן החריגה הזו

עופר כץ והללי ברט היו רואה חשבון ועורכת דין שנתנו שירות ליזמים בתחילת דרכם ● אלא שאז הם קיבלו החלטה: באלה שהם זיהו פוטנציאל - הם גם ישקיעו ● תחושת הבטן הובילה אותם להיכנס לחברות כמו וויקס, ארמיס ופייבר, וגם וויז, שלימים הלכה לעסקת הענק עם גוגל ● הכירו את קרן Cerca, שהפכה לכיכר העיר של האנשים שמובילים את תעשיית ההייטק

מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר
מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר

אי־שם בראשית העשור הקודם יזם צעיר בשם אסף רפפורט החליט להקים סטארט־אפ בשם אדאלום. להללי ברט ועופר כץ, מייסדי קרן סרקה (Cerca), הייתה תחושת בטן לגביו. הם לא טעו. ב־2012 נמכרה אדאלום ב-320 מיליון דולר למיקרוסופט, ורפפורט הפך בהדרגה למנהל הפיתוח העסקי של ענקית התוכנה בישראל.

החיים לצד התרופות שנותנות תקווה לחולי האלצהיימר
מנכ"ל אמריקן איגל מדבר על סערת סידני סוויני | WSJ

אבל אז חלה תפנית נוספת. רפפורט זיהה הזדמנות בשוק, ועם שלושה שותפים נוספים - ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - החליט לעזוב את מיקרוסופט ולהקים סטארט־אפ עלום שם אז, וויז (Wiz). הוא הסכים לצרף לסבב הגיוס הראשון רק את מי שהאמין בו בתחילת הדרך, והקרן האלמונית סרקה הייתה מהראשונים להשקיע במיזם, עם גילי רענן, קרן סקויה, אינדקס וכמה חברים ממיקרוסופט. הסוף ידוע: גוגל בדרך לרכישת וויז ב־32 מיליארד דולר.

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

מה שאולי פחות ידוע הוא שהמהלך הזה הוא אחד הגורמים שהפכו את סרקה לאחת הקרנות הרווחיות בישראל במונחים של החזר תשואה.

הקרן של הקונסיליירים, או הקרן של נותני השירות, מכנים אותם בתעשייה. הללי, עורכת דין במקצועה, כץ, רואה חשבון, ורוני זהבי, משקיעת סייבר שהצטרפה בהמשך - הובילו את סרקה להשקעות במרבית חדי־הקרן הנחשבים של היזמים המובילים בישראל, הזדמנות שקרנות הון סיכון אחרות היו הורגות בשבילה.

סרקה הצליחה להשתרבב לסיבובי הגיוס הראשונים בחברות כמו סייארה (שווה כיום 6 מיליארד דולר), איילנד (5 מיליארד דולר), ארמיס (5 מיליארד דולר), הייבוב (3 מיליארד) ואפווינד (מיליארד דולר). היא גם נכנסה לחברות שכבר הספיקו לצאת לאקזיט מוצלח, כמו גרנולייט (600 מיליון דולר), ראבלו (500 מיליון דולר), אקסיס סקיוריטי (412 מיליון דולר), נו ניים (452 מיליון דולר), ולחברות שרשמו הנפקות ענק דוגמת פייבר.

שלא במסגרת סרקה היו שותפי הקרן מעורבים גם בהנפקות הענק של ווקמי ווויקס. הם השקיעו לצד סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בחברת הסייבר הישראלית לבינה מלאכותית אייפקס, שנמכרה השנה לטנאבל ב־105 מיליון דולר. ולא רק בסייבר: הקרן שנחבאת אל הכלים מושקעת מהשלבים המוקדמים גם בחברות פינטק, שבבים ומחשוב קוונטי, ומתרחבת לכל תחום שבו קיים פוטנציאל החזר.

"אלה לא הדוחות הכספיים שאנחנו מספקים למנהלים. אלה האינטימיות שאנחנו יוצרים עם היזמים והמעורבות בתהליכים הכי קריטיים של החברה", מסביר כץ איך השיגה הקרן פוזיציה מרכזית בקרב החברות החמות. מבחינתו, המרכיב הראשון להצלחה טמון ביצירת אמון. "זה להיות מעורב בהחלטה אם לשכור או לא לשכור סמנכ"ל או ממי כדאי לגייס הון, ועד להיות חלק מתהליך פרידה של יזם בחברה מגרושתו. בסוף זו משרת אמון".

"רוצים להיות הטלפון הראשון של היזמים"

המרכיב השני בדרך להצלחה הוא הפוזיציה הלא מאיימת כלפי קרנות ההון סיכון, שנוטות בדרך כלל להוביל או לנהל את ההשקעות האלה, או ביחס ליזמים שהם עצמם משרתים. "אנחנו לא עושי שוק, כיוון שאנחנו לא קובעים את השווי של החברה", אומרת ברט. "אנחנו לא לוקחים מושב בדירקטוריון, אפילו לא משקיף. אנחנו סך הכול יושבים על הטיקט של המשקיע העוקב שמביא ערך מוסף - ורוצים להמשיך ולהיות הטלפון הראשון של היזמים כשהם מתקשרים להתייעץ".

המרכיב השלישי הוא העובדה שסרקה לא רק מייצגת את עצמה, אלא את הקבוצה שמרכזת את רוב היזמים הסדרתיים בישראל, וכל צ'ק שלה מביא איתו גם את האפשרות להיעזר באחד או שניים מהם לפיתוח עסקי, שידוך עם לקוחות פוטנציאליים או סתם עצה. "בצ'ק אחד נכנסים הרבה יזמים, ואנחנו יודעים להפעיל אותם לטובת החברה", אומרת ברט, "בין שכיועצים ובין שבהתאם לכישורים שלהם. זה סוג של מעגל - כולם עוזרים לכולם, ולכן הם מושקעים אצלנו".

הגישה הזאת הפכה את "הקרן של הקונסיליירים" לצומת מרכזי, קליקה שהיא מעין מקום מפגש פיננסי ורעיוני ליזמים סדרתיים וגם ליזמים צעירים יותר שמתחילים את דרכם. אלה זוכים לתמיכה של הוותיקים שכבר עשו אקזיט אחד או שניים. משקיעים בה אסף רפפורט ועמיתיו להקמת וויז; מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר; ניר זוהר, נשיא וויקס; רוני זהבי, מנכ"ל הייבוב; דן עדיקא, ממייסדי ווקמי; יבגני דיברוב, מנכ"ל ארמיס; וסלאביק מרקוביץ', יזם סייבר סדרתי, ממייסדי דיסקופ.

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל Fiverr / צילום: יוסי כהן

גם ליזמים המשקיעים זה משתלם. למרות שסרקה היא קרן הון סיכון קטנה המנהלת סך הכול 200 מיליון דולר - התשואות שלה גבוהות למדי, מה שהביא גופים מוסדיים כמו חברת הראל ובית ההשקעות מור להצטרף לקבוצת המשקיעים שלה. סרקה, שאיננה חושפת את נתוניה וסירבה להגיב לבקשת גלובס - כבר החזירה למשקיעים מהקרן הראשונה שלה 2.7 דולר על כל דולר שהושקע בה, ועל הנייר היא שווה פי 5-4 ממנו. הקרן השניה, שממנה השקיעה סרקה בסיבוב הראשון של וויז, החזירה עד כה למשקיעים 1.6 דולר על כל דולר מושקע, אך על הנייר - היא שווה פי 9-8 על ההשקעה, וזו בהערכה שמרנית לפי שווי החברה בגיוס האחרון שלה, 15 מיליארד דולר.

"לכולם, נותני השירות והיזמים, יש אינטרס מובהק שהחברה תצליח והם מעורבים יחד במסע הזה - עונים לטלפונים בלילה, נוסעים לחו"ל לפגישות אם צריך, מקבלים החלטות קשות, ובמקום הזה נפגשים ונוצרת שותפות שהיא מעבר לשכר טרחה של נותני שירות", מסביר כץ.

"סרקה זה 'קרוב' בספרדית. בחרנו רק את הקרובים לנו"

כץ (54) החל את דרכו כרואה חשבון במשרד קסלמן את קסלמן PWC, ואחרי שבע שנים עזב כדי להקים את נקסטייג', משרד המספק שירותי ראיית חשבון לחברות סטארט־אפ. זו תעשייה שלפני 20 שנה הייתה בראשיתה, אך עם גדילת הענף הפכה לאימפריה קטנה, שחלשה בשיאה על יותר ממחצית החברות המגובות הון סיכון בישראל, בהן וויקס, פייבר, ווקמי ומאנדיי.

"יום אחד החלטתי לעשות לעצמי מעין תרגיל מחשבתי. ישבתי עם אקסל ושאלתי את עצמי: מה היה קורה אילו הייתי משקיע בחברות מסוימות ובפרופיל יזמי מסוים", נזכר כץ, שברבות הימים הפך לסמנכ"ל הכספים של סרקה. "התוצאה הראתה שיש היתכנות כלכלית לגיוס של קרן הון סיכון שתשקיע בחברות האלה".

ברט (50), הצלע השנייה בקרן, עורכת דין מוכרת בתעשייה, צמחה כשותפה במשרד איתן מהולל פאפו בר (פרל-לצר־כהן לשעבר) לפני פיצולה. לאחר מכן היא הקימה פירמה פרטית משלה בשם BFP, שם עבדה עם חברות בולטות כמו ווקמי והייבוב. עם הנפקת ווקמי היא התבקשה לשבת בדירקטוריון החברה הציבורית, ובשנים האחרונות, כשמחויבויותיה לקרן גדלו, החליטה ברט למזג אותה עם משרד עורכי הדין יונתן רז, המכונה כיום לגטו.

גם בתחילת דרכם בסרקה, לפני כעשור, ברט וכץ לא היו אלמונים. הם היו מוכרים כעורכת הדין וסמנכ"ל הכספים הלא רשמיים של התעשייה, אבל לא היה להם מוניטין של משקיעים, וכשביקשו לגייס לא פעם נתקלו בסירוב. "אמרו לנו: אין לכם סיכוי להיכנס לצד השמות הגדולים", נזכרת ברט. "לתת לקרן חדשה להשקיע לצד סקויה ולייטספיד? הם הרי לא יאפשרו את זה. כדי להוציא לפועל את ההשקעות הראשונות שלנו, באדאלום ובפייבר, היינו צריכים להביא כסף אישי, שבסופו של דבר גלגלנו לתוך הקרן".

על בסיס המיליון הראשון שהשקיעו מהונם האישי, בחברות שהתבררו כסיפורי הצלחה, גייסו השניים את הקרן הראשונה של סרקה, בהיקף של 12 מיליון דולר. "החלטנו להקים קרן קטנה כי התזה שלנו הייתה שאנחנו משקיעים רק ביזמים שאנחנו קרובים אליהם. סרקה זה 'קרוב' בספרדית. גם תמיד בהתחלה השקענו רק לצד קרן שמובילה את הסיבוב. ככה גייסנו רק מאנשים פרטיים הרבה מאוד יזמים, שאני חושבת שרובם הולכים איתנו עד היום".

"זה היה Unheard of, משהו חדש לגמרי", אומרת רוני זהבי, השותפה השלישית בקרן שהצטרפה לסרקה אחרי ששימשה כמנהלת השקעות בסייברסטארטס, והכירה את הללי וכץ מהשקעות משותפות בוויז, לג'יט ונו־ניים. "זה לא היה מובן מאליו בשבילי להגיע ממקום אחר, או לשכנע יזמים שמלבד שכר הטרחה אנחנו גם מקבלים בעלות על החברה. זו לא סתם קרן ששמה צ'ק בסיבוב הסיד. האינטרס הוא ללכת עם היזמים מהשלבים הראשונים תוך כדי הגדילה".

נוסחת הקסם של סרקה היא מעט שונה מזו של קרן רגילה. היזמים הבולטים שלה הם לא רק משקיעים פיננסיים. רבים מהשמות בה הם ספקי "דיל פלואו" פעילים מאוד, כלומר מביאים לקרן חברות טובות להשקעה דרך רשת הקשרים האישיים שלהם. והקשר הזה הוא הדדי: ברבות השנים הפכה הקרן לכיכר העיר של היזמים הסדרתיים, שמביאים את שאר המשקיעים בקרן להשקיע איתם, דרך הקרן.

אפשר לומר שהפכתם לקרן של הקליקה.
ברט: "אבל זו קליקה רחבה, עשרות, ולכן זה עובד. יש לנו גם דורות של יזמים, כאלה שהספיקו להקים ולמכור חברה או שתיים, שכבר מביאים חברות של יזמים פעם ראשונה, או יזמים צעירים מאוד שרק לאחרונה מכרו את החברות שלהם. כולם מושקעים אצלנו".

"וויז הצליחה בזכות שילוב של כוכבים ואובססיה ללקוחות"

מה ראיתם בוויז בתחילת הדרך?
ברט: "וויז הייתה שילוב של יזמים שמשלימים זה את זה ונמצאים בתקופת השיא המקצועי של חייהם. כל אחד היה כוכב אדיר בתחומו, עם ניסיון רב־שנים ממיקרוסופט, והם הביאו איתם צוות יוצא דופן. התמזל מזלם שכבר היו להם משקיעים שהכירו אותם ותמכו בהם. נוסף על כך, זה היה עניין של תזמון שוק. לא שהשוק לא היה קיים קודם לכן, היו להם מתחרים, גם בישראל, אבל וויז היו אובססיבים ללקוחות, הם שמו דגש מההתחלה על מה שהם רוצים ומבקשים, ולא באו בגישה של נוציא מוצר לשוק ואז נבקש מהלקוחות להתאים את עצמם".

אחת מתופעות הלוואי של מכירת וויז היא הנסיקה הגדולה בשווי של חברות סייבר בכל השלבים, לפעמים עם קשר קלוש להכנסות. אנחנו בבועה?
ברט: "אנחנו לא נשקיע בחברות בשווי גבוה אם לא נאמין שהן יוכלו להיות גדולות. העניין הוא שבאופן טבעי כשיש שוק עם ריכוז של חברות טובות, גם הפחות נחשבות נהנות מכך. אנחנו מדברים על בועה בסייבר כבר חמש שנים, וכל הזמן השווי עולה, והאמת היא שכל עוד יש קונים ויש שוק עם צרכים שהולכים וגדלים - היצע החברות נהנה מכך. השאלה הגדולה היא כמה מנצחים יהיו בכל קטגוריה ואיפה אתה מושקע".

בחודש יולי 2024 ניהלה וויז משא ומתן נמרץ עם גוגל לרכישתה ב־23 מיליארד דולר, שדלפה לעיתונות ונפסקה זמן קצר לאחר מכן, כשרפפורט הודיע כי "החברה פונה לאפיק של בניית החברה להנפקה". המהלך עורר ביקורת, שכן החברה, שנחשבה באותה תקופה לאחת הצומחות בהייטק הישראלי, פעלה ללא סמנכ"ל כספים קבוע, והסתמכה על מנהלת כספים נטולת ניסיון בשוק ההון האמריקאי. כעת מתברר כי מאחורי הקלעים ליוו את החברה עופר כץ וחברת הייעוץ הפיננסי של נקסטייג', ששימשו בפועל כמעין CFO־על עד למינויו של איש הכספים הוותיק פאזאל מרצ’נט, חודשים ספורים לפני ההודעה על רכישתה בידי גוגל.

אתה לא מוצא את זה מוזר שחברה כמו וויז, עם קצב הכנסות שנתי של חצי מיליארד דולר באותה התקופה ותוכניות ליציאה להנפקה, מתנהלת ללא סמנכ"ל כספים?
כץ: "אפשר להרכיב רשימה ארוכה של חברות, כמו וויקס, סולאראדג' ומאנדיי, ששכרו סמנכ"ל כספים בכיר רק בשלבים מאוחרים, ויש כאלה שעשו זאת רק ברודשואו לפני ההנפקה. זה אפילו מצחיק, כי כל מי שמכיר את ההתנהלות בוויז יודע שהחברה חוותה צמיחה אדירה במספר העובדים, בביזנס, בלקוחות, בגבייה, תוך ניהול של אתרים מרובים וסיבובי סקנדרי - עם המודל של סמנכ"ל כספים חיצוני כנותן שירות, וזה עבד היטב. אסף היה יכול להכניס סמנכ"ל כספים מהיום הראשון, זה היה רק עניין של החלטה ופוקוס. באדאלום לא היה CFO ובוויז הוא הגיע רק בשלב מאוחר.

"אני יכול להוכיח שסמנכ"ל כספים חיצוני שהיה בכל הצמתים האלה, עם ניסיון בגיוס כסף, מיזוגים ורכישות, מערכות מידע, הנזלות של אחזקות וניסיון בזירה הבינלאומית - יודע לבנות חברה סופר־בריאה להנפקה, הרבה יותר טוב מאשר מישהו פנימי שלא עשה זאת מעולם, כך שהמודל עובד היטב".

העובדה שהמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על חברות סייבר יוצרת מצב שבו שגם היום סטארט־אפים בתחום מעדיפים להישאר פרטיים, לקבל שווי גבוה במיוחד ולהימנע מיציאה להנפקה, למרות ששוק ההון נפתח. אפילו סייברארק תימחק בקרוב מהבורסה.

כץ: "אני לא חושב שיש רתיעה מצד חברות הסייבר להפוך לציבוריות, אבל כשיש הזדמנות טובה לגייס באופן פרטי קשה להגיד לא. עבור התעשייה הישראלית זה לא בהכרח רע, חשוב יותר בסופו של דבר להגשים את החלום של החברה, לפתח טכנולוגיה שתהיה משמעותית ושישתמשו בה הרבה לקוחות ולשתף הרבה עובדים בהצלחה, ולפעמים קל יותר להפעיל מכאן מרכז פיתוח גדול כחברה פרטית, מאשר אם היית בוחר ללכת לבורסה. מעמד של חברה פרטית אינו בהכרח אות קין, והנפקה איננה בהכרח תג־ניצחון. זו רק עוד שיטת מימון".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם