אחרי שנים ארוכות של מאבק, מתחיל להתגבש פתרון לפינוי בית הזיקוק לנפט ממפרץ חיפה: מעבר לנגב. על פי התכניות הנוכחית, בזן אמור להיות מפונה ממפרץ חיפה עד סוף 2029, ומחקר מטעם משרד האנרגיה כבר מציג איך ייראה משק מבוסס יבוא.
● דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה
● בעלי השליטה באשטרום מכרו מניות ב-110 מיליון שקל. אלה הרוכשים
בזן עצמם מתנגדים לכך נחרצות, מעוניינים להישאר בחיפה ומדגישים את החשיבות של זיקוק הנפט למוצרי דלק בישראל.
אך כעת, במשרד האנרגיה מקדמים פתרון שלישי: מעבר בזן לאזור התעשייה מישור רותם בנגב, בשטחי המועצה האזורית תמר.
משרד האנרגיה פועל כדי להקל על בזן את המעבר מבחינת תכנון ובנייה, באמצעות היטלי השבחה והארכת קו קצא"א, וכך ליצור שילוב של יבוא וזיקוק מקומי. יו"ר בזן לשעבר, יוסי רוזן, כינה כבר ב-2020 את האפשרות של מעבר בזן לנגב "בדיחה", אך כעת, בבזן לא מכחישים את התוכניות, אך גם לא מאשרים אותן, ובהודעה לבורסה התמקדו ב"הכרה בכך שחלופת היבוא אינה מספקת את המענה הנדרש למשק האנרגיה בישראל".
תוכנית פינוי מפרץ חיפה (והקמת שכונות מגורים ומסחר חדשות במקום) מקודמת על ידי הממשלה כבר שנים ארוכות, וב-2022 אף הוקמה מנהלת שמתכללת את פינוי התעשיות המזהמות משם, ואת האלטרנטיבות: נמל יבוא לתזקיקים (מוצרי דלק סופיים) ומאגרי אחסון מבוזרים ברחבי הארץ.
למרות שנרשמו כבר עיכובים ראשונים, יו"ר ועדת ההיגוי של המנהלת, אבי שמחון, כבר אמר לגלובס שהוא מתכוון לעמוד ביעד המקורי של סיום הפינוי עד סוף 2029. אך המפעל הגדול והחשוב ביותר, בית הזיקוק לנפט בזן, מתנגד.
"החלטה פופוליסטית"
יו"ר בזן, משה קפלינסקי, טען בעבר, בוועידת ישראל לעסקים, כי פינוי בזן המתוכנן ממפרץ חיפה הוא "החלטה פופוליסטית ללא מחשבה מעמיקה", והזהיר כי ללא תשתית זיקוק - ישראל תיוותר חשופה בשעת חירום. מצד שני, הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבזן, שהרגה שלושה עובדים ושיתקה חלק ניכר מהיכולות שלה, דווקא מראה את הבעיות בהסתמכות ניכרת כל כך עליה.
הפתרון שמקדמים במשרד האנרגיה, המשך פעילות בזן באזור המרוחק ממקומות יישוב, יכול לכאורה לרצות את שני הצדדים.
המעבר יוצר אתגרים, וכנראה גם עלויות משמעותיות, אך על פי שר האנרגיה אלי כהן, המשרד יכול להתגייס כדי להקל את המעבר בשם האינטרס הלאומי להמשיך בזיקוק נפט בישראל - בלי להקריב את פינוי מפרץ חיפה, וכך לבזר סיכונים.
עניין ראשון שמאפשר את הפינוי כעת הוא דווקא עליית מחירי הנדל"ן: השטח שעליו בזן יושבים שווה, על פי הערכות שונות, בין מאות מיליונים למיליארדי שקלים. זאת במיוחד ברגע שהייעוד של השטח ישתנה מתעשייה למגורים.
אך דווקא הרווח העצום על הקרקע יביא להיטלי השבחה חריפים. כאן משרד האנרגיה יכול להתערב, ולבקש מרשויות התכנון להתחשב באינטרס הלאומי ולבצע עסקה מקילה יחסית עבור בזן, שתאפשר לה להשתמש בכסף כדי לממן את עלויות המעבר.
באותו הקשר, רשויות התכנון יצטרכו לאשר את התוכניות להקמת מפעל גדול ומזהם במיקום חדש, מה שיכול לקחת זמן קצר או ארוך. לחץ של משרד האנרגיה יכול להאיץ את התהליכים לטובת בזן.
נושא קריטי נוסף למעבר של בזן לנגב הוא צינור הנפט קצא"א, שמוביל נפט מנמל הנפט באשקלון לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. הצינור נמתח בקצהו הדרומי עד אילת, וחוצה את הנגב, אך לא מגיע למישור רותם בצידו המזרחי של הנגב. בשל כך, תידרש מתיחה של צינור נוסף, מהתוואי המרכזי הנוכחי של קצא"א בנגב מזרחה.
משרד האנרגיה ילחץ
אומנם בזן הם אלו שיצטרכו לשלם על זה, כמקובל בפרויקטי תשתיות כאלה, אך משרד האנרגיה בהחלט יכול ללחוץ כדי להציב את מתיחת הצינור הזה בראש סדר העדיפויות של תוכניות הפיתוח של קצא"א, וכך לאפשר לבזן לקבל עד לנגב את הנפט המיובא דרך אשקלון, לזקקו בנגב - ומשם לשלוח את מוצרי הדלק הסופיים ללקוחותיה ברחבי הארץ.
אך כעת, כשהתפרסמו הציטוטים הראשוניים על האפשרות לעבור לנגב, בזן הוציאו הודעה שלא הכחישה את הדברים, אך גם לא אישרה אותם במפורש: "החברה מברכת על הכרת משרד האנרגיה והתשתיות בנחיצות שימור כלל היכולות של בזן, וההכרה בכך שחלופת היבוא אינה מספקת את המענה הנדרש לישראל". תגובה כזו נמסרה גם במענה לפניית גלובס.
בינתיים נראה שבבזן לא ממהרים לנטוש את עמדתם שהם צריכים להישאר במקומם הנוכחי, אך ייתכן שמבחינתם, עדיף לעבור לנגב בסיוע משרד האנרגיה מאשר לסגור את בית הזיקוק הגדול בארץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.