קייב, אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson
כמה שבועות בלבד אחרי שרוסיה פלשה במפתיע לאוקראינה, ושינתה את תמונת המצב הביטחונית באירופה מן היסוד, נקטו מדינות היבשת צעד חסר תקדים: הן הקפיאו כמעט את כל הנכסים הפיננסיים שמוסקבה ושכבה קטנה של אוליגרכים החזיקו במערב.
● העיר האירופית שהפכה למעוז הפרו-פלסטינים
● רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים; נבזלין: "משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם"
"מטמון המלחמה" של רוסיה, שכלל יותר מ-200 מיליארד אירו ביתרות מט"ח, הוקפא, לצד הרכוש הפרטי של מעגל מקורבים לקרמלין. יאכטות, מניות, בתים, הכול "הוחרם באופן זמני" בחודשים שאחרי הפלישה בפברואר 2022, במאמץ להפעיל על רוסיה לחץ פיננסי שימנע ממנה לממן את המלחמה.
מאז התקיימו דיונים סוערים בנוגע לשימוש בנכסים אלו. קייב דרשה כי יימכרו וייפדו ויועברו ישירות אליה, בעוד שהאיחוד האירופי היסס "לדרוס" את חוקי הקניין, מחשש לתביעות משפטיות ולפיצוי עתידי. גרמניה הובילה קו שדרש לחכות ולהמתין, וטענה כי עצם החרמת הנכסים פוגעת בבסיס הכלכלי של רוסיה. אבל כעת, כאשר האיחוד האירופי נמצא בפני שוקת שבורה בנוגע לסיוע לאוקראינה - בעקבות התקררות היחס אליה מצד הבית הלבן והדרישה שאירופה היא זו שתממן את רכש הנשק - הלכה והתגבשה הסכמה לגבי גורל מאות מיליארדי הדולרים הרוסיים, המוקפאים כבר שלוש שנים וחצי.
האירופים חששו לגעת בכספים שהוחרמו
אתמול התכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה, שבה היו אמורים להחליט מה לעשות בנושא. בעוד שסך הנכסים שהוחרמו מוערך ב-335 מיליארד דולר, עיקר המחלוקת הוא סביב כ-232 מיליארד דולר מתוכם, המוחזקים ברובם במוסד פיננסי בשם Euroclear הממוקם בבלגיה. מדובר בהשקעה של יתרות המט"ח של רוסיה, שאותן היא הגדילה אחרי הפלישה לקרים ב-2014, במיוחד כדי להתמודד עם אפשרות של סנקציות פיננסיות, שרובן כללו אג"ח ממשלתיות ועסקיות. מיעוט מהסכום הוא החזקה של אזרחים רוסים פרטיים וחברות.
כאמור, האירופים חששו לגעת בכספים הללו מחשש לאובדן האמון באירו, והתמודדו עם לחץ מצד ארה"ב תחת הנשיא ביידן, ואוקראינה בהובלת זלנסקי, להפשיר אותם ולהעביר אותם לאוקראינה כ"פיצוי" על המלחמה המתמשכת. פשרה שהתקבלה בעבר קבעה כי רק הריבית על הנכסים - שמושגת על ידי השקעה יומית באג"ח מערביות - תעבור לידי אוקראינה, לצורכי התחמשות. בשל הריביות הגבוהות בשנים האחרונות, הדבר הסתכם במיליארדי אירו רבים. בשנה שעברה, הריבית על הכספים הרוסיים הסתכמה בקרוב לשמונה מיליארד דולר. ואולם, האיחוד האירופי, ובמיוחד גרמניה, היה נחוש שלא לגעת באופן בלתי הפיך בקרן.
כעת הדברים השתנו. ארה"ב אינה פותחת את הארנק יותר, ואירופה נמצאת בבעיית חוב מתגלגלת, שמקשה עליה לתמוך פיננסית באוקראינה באופן בלתי מוגבל, כפי שפחות או יותר עשתה עד כה. החוב הלאומי של צרפת מטפס, וגרמניה אומנם פרצה את מסגרת התקציב באופן בלתי מוגבל, אך היא נחושה להקדיש את ההשקעה בחידוש הצמיחה ובהתחמשות עצמאית. בריטניה נאבקת לאזן תקציב שחסרים בו עשרות מיליארדים באופן כרוני. אוקראינה עצמה אינה מתאוששת כלכלית וצריכה הזרמת כספים קבועה כדי להמשיך ולתפקד, כמו גם לרכוש נשק מהמערב. ירידת הריביות הגלובלית גם היא מצמקת את ההכנסה השנתית מהכספים הרוסיים המוקפאים.
הלוואה לצורכי ביטחון - לא לתקציב שוטף
הפתרון שמצאו בחודשים האחרונים באיחוד האירופי הוא הציע להפוך את הכספים הללו לערבות, בעבור "הלוואה חסרת ריבית" שתינתן לאוקראינה, בשווי 160 מיליארד דולר (140 מיליארד אירו). ההלוואה הזו תוכל לשמש אך ורק להצטיידות ביטחונית, ולא לתקציב השוטף. היא תוגדר כהלוואה זמנית כנגד "פיצויים עתידיים" שרוסיה "תהיה חייבת" לשלם לאוקראינה בעבור הנזק הרב שנוצר למדינה מאז שפתחה במלחמה נגדה.
"אוקראינה תחזיר את ההלוואה רק כאשר רוסיה תשלם פיצויים", הצהירה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בספטמבר האחרון, כשהכריזה על הכוונה ללכת בכיוון זה. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הסיר את ההתנגדות של ארצו לפתרון שכזה, ואמר כי בשל העובדה שמדובר בערבות בלבד - "לא ייפגעו זכויות הקניין" של מחזיקי הנכסים, כלומר של הממשלה הרוסית.
אבל ביום חמישי התברר כי יש מתנגדת רצינית למהלך. בלגיה, שבה מוחזקים הכספים באופן רשמי, חוששת כי המהלך יעמוד לדיון משפטי בעתיד, ודרשה כי האחריות על יישומו "תחולק באופן שווה" בין חברות האיחוד האירופי. הבלגים חוששים כי בית משפט יפסוק בעתיד כי על המדינה להחזיר לבדה את הסכום, אם ימצא כי מדובר במהלך לא חוקי, וכי הדבר יקלע אותה למשבר פיננסי. ישנם גם חששות כי רוסיה תנצל את המהלך המוצע כדי להלאים ולהחרים הכנסות מאחזקות אירופיות ומערביות, שעד כה "הושמו בצד" בציפייה להסדרים עתידיים.
בלגיה מבקשת לחלק את האחריות המשפטית
רוב ההערכות בבריסל בימים האחרונים היו שהצורך של אירופה לתמוך כספית וביטחונית באוקראינה, ומצבה הרעוע, יגרמו לכך שהיא תפנה לנכסים הרוסיים לעזרה. אבל ראש ממשלת בלגיה סירב ביום חמישי להתגמש, ולקבל מנגנון מוצע לחלוקת אחריות. בגלל עומס הנושאים על סדר היום והצורך לדון בסוגיות אחרות, הדיון בעניין נדחה למועד לא ידוע, והכותרות הבוקר באירופה ציינו כי בלגיה "טירפדה ברגע האחרון" את הקמת הקרן הנחוצה.
מבחינת אוקראינה, סכום עתק שכזה במשך שלוש השנים הקרובות היה יכול להיות "חבל הצלה" שיספיק כדי לכסות את צרכי הביטחון השוטפים, לפי ההערכות. הוא גם היה צפוי לחזק את היכולת של המדינה לקיים משא ומתן עם רוסיה, ללא חשש מיידי מקריסה כלכלית כתוצאה מגירעון עתק.
הקמת קרן שכזו נחשבת לאחד מהפתרונות האחרונים שאירופה יכולה להושיט לאוקראינה. "הרוסים בונים על עייפות מהמלחמה באירופה, אבל הלוואת פיצויים שכזו יכולה להראות לרוסיה שאוקראינה תחזיק מעמד מבחינה פיננסית בשנתיים או שלוש הקרובות", אמר דיפלומט אירופי ל"פוליטיקו". כעת, נראה כי הפיצול הפנים אירופי ימנע הקמת קרן עד ינואר 2026 לפחות, לפי הערכות.