גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך סין רוצה להשיג דריסת רגל ברצועת עזה

​מסמך של האו"ם בנוגע לשיקום עזה חושף כי סין מבססת את נוכחותה הכלכלית באזור, אם בהשתתפות ישירה במכרזים ואם באמצעות חברות המשתמשות בתוצרתה ● סובסידיות ממשלתיות רחבות, כמו גם שיתופי־פעולה עם מצרים, מעניקים לה יתרון משמעותי ● וגם: כך הסינים מעבירים סחורות לרצועה באמצעות גורמים בעלי השפעה, ובהם איש העסקים איברהים אל־אורגני, המקורב לבנו של הנשיא א־סיסי

הקשר הכלכלי והביטחוני בין קהיר לבייג'ינג מתהדק, נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, Tingshu Wang
הקשר הכלכלי והביטחוני בין קהיר לבייג'ינג מתהדק, נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, Tingshu Wang

בשאלת היום שאחרי ברצועת עזה עסקו ועדיין עוסקות מדינות רבות, בהובלת ארה"ב. על השולחן בולטת במיוחד מעורבות קטאר וטורקיה, ששואפות לקחת חלק משמעותי בניהול הרצועה, ולהן אינטרסים כלכליים ומדיניים. מסמכים של האו"ם שהגיעו לידי גלובס מגלים מעורבות כלכלית משמעותית של מדינה נוספת - סין.

אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל
סין מהמרת שתוכל לנצח במלחמת סחר, והולכת ראש בראש עם טראמפ

בעוד שכלפי חוץ המעצמה מהמזרח שומרת על שתיקה בנוגע לעזה, בייג'ינג מצאה את "הדלת האחורית" שדרכה היא נהנית מהכנסות רבות משיקום רצועת עזה, המוערך בכ־70 מיליארד דולר.

הדברים החלו במכרז שקיים באפריל האחרון משרד שירותי הפרויקטים של האו"ם (UNOPS) למבנים יבילים, שבו חברה סינית זכתה עם הצעה שנמוכה בטווח של 60%-50% מזו של המקום השני. סוגיה מעניינת היא שהזוכה במכרז שבו נדרשה אספקת מבנים יבילים עם חדר מגורים, חדר שינה וחדר מקלחת ושירותים היא חברת הייקה מהעיר צ'ינגדאו, שבכלל עוסקת בתחום מוצרי הקירור.

זהו מכרז שהתקיים עוד בתקופה שבה הפסקת אש ושיקום רצועת עזה נראו כחלום רחוק; אבל עכשיו, עם תום המלחמה, התהליך צובר תאוצה.

נרקמות תוכניות לשיקום ההריסות ברצועת עזה / צילום: Reuters, Moiz Salhi

סין מככבת במכרז

סוכנות הפיתוח של האו"ם (UNDP) קיימה לאחרונה מכרז נוסף ל־45 אלף מבנים יבילים למגורים. ככלל, פילוח המדינות שמהן הגיעו המשתתפות במכרז מגוון למדי וכולל גם כאלו מאיטליה, בריטניה, סומליה, ירדן וערב הסעודית.

ניכר כי הפערים בין המשתתפות במכרז הם אדירים. חברת ריטאז' הפלסטינית הגישה את ההצעה הנמוכה ביותר, על סך כ־152 מיליון דולר, והפער בינה לבין המקום ה־12 עמד על כ־80 מיליון דולר. לצורך ההשוואה מזמוריה הישראלית הציעה כ־235 מיליון דולר; דורצ'ה הטורקית - כ־257 מיליון דולר; DP וורלד האמירתית - כ־406 מיליון דולר; ו־FTR האמריקאית הציעה כ־507 מיליון דולר.

תוצאות המכרז הועברו למשתתפות השבוע, ומהן עולה כי מתוך 12 ההצעות הנמוכות ביותר היו תשע חברות פלסטיניות (מהן שבע הן הזולות ביותר), שתי חברות מצריות וחברה סינית אחת - שנדונג ווייצ'אנג. אולם גורם המעורה היטב בהרכב המשתתפות הזרות במכרז מספר לגלובס כי "כל אחת מהחברות הללו, אם פלסטינית ואם מצרית, משתמשת בסחורה סינית".

מעורבותה של סין במכרז באה לצד עמדתה העוינת כלפי ישראל בעת מלחמת "חרבות ברזל", ולא רק ברמת ההצהרות הדיפלומטיות. כך למשל, כפי שנחשף בגלובס, ענקית הספנות הסינית קוסקו הייתה לחברה הגדולה היחידה שנעתרה לדרישת המורדים החות'ים שלא לפקוד את נמלי ישראל, ובזמן שממשל טראמפ נאבק במשטר האייתוללות - בייג'ינג המשיכה להיות יעד ליותר מ־90% מיצוא הנפט של איראן.

דנים על עתיד הרצועה, פסגת מנהיגי ארה''ב, מצרים, טורקיה וקטאר / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

דרך פעולה יצירתית

אז כיצד החברות הסיניות - בין שהן מעורבות בצורה ישירה במכרז ובין שהן פועלות כספקיות מוצרים למשתתפים - מצליחות להרוויח גם כשהן מציעות מחירים נמוכים משמעותית ביחס לאחרות?

התשובה טמונה בסובסידיות הממשלתיות המופלגות של המשטר בבייג'ינג. ממשלת סין מסבסדת לחברות 100% מכלל עלויות הלוגיסטיקה ליצוא עד 2027.

בד־בבד, בייג'ינג מסבסדת 40% מעלות הסחורה המיוצאת. כלומר, אם חברה סינית משתתפת במכרז בינלאומי ככלל ובמכרז או"ם ברצועת עזה בפרט, היא יכולה ליהנות מ־40% על חשבון המדינה.

המשטר בראשות שי ג'ינפינג גם דואג להקלה רוחבית מול כל מדינות היעד, שבמסגרתה הממשל משלם תמריץ בסך כ־15% מסך המכסים המוטלים על סחורה סינית ביעד.

שרשרת העבודה הסינית מתאפיינת בגישה יצירתית; היא נתמכת בממשל, שמכסה לחלוטין את עלויות הובלת חומרי הגלם המיובאים לרפובליקה העממית, את עלויות המכונות לעיבוד חומרי הגלם ומענקים נוספים שניתנים לכוח־האדם שעובד בתחום.

מודל העבודה הסיני עבור רצועת עזה כולל שילוח של המוצרים מפורקים־לרכיבים למצרים - שם מתבצעת הרכבתם הסופית.

"המלך של מעבר רפיח"

בנקודה זו, לא מדובר רק ביבילים, אלא גם בסחורות אחרות המועברות לרצועה דרך אל־עריש, הכוללות מגוון רחב של חומרי גלם ומוצרים חיוניים. לשם כך נעזרים הסינים בגורמים מקומיים בעלי השפעה. כך למשל, באחד ממכרזי סוכנות הפיתוח של האו"ם נמנית בין הזוכות גם חברת הבנייה אבנה סיני, שבעליה הוא איברהים אל־אורגני - מהבכירים שבבדואים תושבי סיני וחברו הקרוב של מחמוד א־סיסי, קצין מודיעין ובנו של הנשיא.

אל־אורגני ישב בכלא המצרי, אבל שוחרר לפני כ־15 שנים - וכיום הוא מהיזמים החזקים ביותר במצרים. לפי "פייננשל טיימס", מי שרצו לאורך שנים להכניס סחורות לרצועת עזה, נדרשו לעבוד עם החברות של אל־אורגני. אל־אורגני גם הרוויח מהימלטם של עזתים מהרצועה עקב המלחמה, ולפי דיווחים שונים גבה 5,000-2,500 דולר עבור כל אדם שרצה לעבור לסיני.

א־סיסי הבן, לפי "מידל איסט מוניטור", היה גורם משמעותי ביותר בהקמת תאגיד "אורגני", שמנהל מערכת יחסים קרובה מאוד עם ארגון שירותי הפרויקטים הלאומי של מצרים ועם מינהל ההנדסה של הצבא.

הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בכך שהמשימה לשדרוג מתחם מעבר רפיח הופקדה על אבנה סיני בתקופה שבה מצרים הייתה הפטרון שם. "המלך של מעבר רפיח" היה כינויו של אל־אורגני, כפי שדווח ב"לה מונד" הצרפתי.

בסיכומו של דבר, שלביו הראשונים של שיקום רצועת עזה ממחישים כיצד ישראל מפסידה הכנסות משיקום הרצועה ופיקוח עליה - זאת בעת שסין מרוויחה מהדבר בהיבטים רבים. כמו כן, הם מעידים על שיתוף־הפעולה האדוק בין משטר א־סיסי ובייג'ינג שבא לידי ביטוי הן בתרגילים צבאיים משותפים והן בהיותה של סין מקור של 30%-40% מההשקעות הזרות במצרים.

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים