גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיע העל והמיליארדר שיודע איך כלכלות מסתבכות ונותן עצה למשקיעים

חדלות פירעון של מדינות חזרה על עצמה מאות פעמים, לא אחת בגלים ● כשהחוב של ממשלת ארה"ב הוא כמעט 38 טריליון דולר, שהם למעלה מ-124% מהתוצר, הוא גדל מעבר ליכולת לתחזק ולשרת אותו, ויש סכנה ממשית לקריסה ● לריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, יש הצעה למשקיעים במדינות כאלה ● כתבה שנייה בסדרה

ריי דאליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly
ריי דאליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

משבר חוב של הריבון (Sovereign debt crises) הוא מצב שבו המדינה באופן רשמי לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. למרבה הפלא, זו אינה תופעה נדירה במיוחד. פרופ' קנת’ רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, בעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, חקר את התופעה הזו יחד עם פרופ' כרמן ריינהרט והיא ניצבת בלב ספרם "הפעם זה שונה - 800 שנים של שיגעון פיננסי". בספר הם מתעדים מאות משברי חוב שכאלה, שלמעלה מ-250 מהם התרחשו מאז 1800, וכ-70 מאז מלחמת העולם השנייה. מסקנתם של השניים ברורה: חדלות פירעון של מדינות אינה תופעה חריגה, אלא כזו שחוזרת שוב ושוב, לא אחת בגלים.

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

שיעור מגרמניה ומצרפת שלאחר מלחמת העולם

לעתים חדלות הפירעון אינה מוצהרת באופן רשמי אך בפועל מקבל הנושה, במונחי ערך וכוח קנייה, הרבה פחות ממה שהלווה במקור למדינה - בגלל ירידה דרמטית בערך הכסף המוחזר. אחת הדוגמאות הבולטות לחדלות פירעון בגין אינפלציה וירידה דרמטית בערך הכסף התרחשה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. כדי לממן את המלחמה גייסה הממשלה סכומים עצומים מהציבור באמצעות "הלוואות מלחמה". בסוף 1918 עמד החוב הממשלתי על כ-156 מיליארד מארק, פי 30 מהיקפו ערב המלחמה. החוב רובו ככולו היה נקוב במארק גרמני, ולא בזהב.

בשנים 1921-1923 הידרדרה גרמניה להיפר-אינפלציה, וערך המארק הגרמני נמחק. כך עמד שער החליפין של המארק לדולר על כ-60 מארק לדולר בתחילת 1921, ועד סוף 1923 השתנה השער לכ-4.2 טריליון מארק לדולר, מחיקת ערך של כמעט 100%. מחיקת הערך הזו הביאה למחיקה כמעט מוחלטת של 156 מיליארד המארק של החוב הממשלתי. היא גם מחקה לחלוטין את כל חסכונותיהם של המלווים, בני מעמד הביניים הגרמני.

גם בצרפת התרחשה מחיקה דומה, אם כי זו נוהלה אחרת. ערב מלחמת העולם הראשונה עמד החוב של ממשלת צרפת על כ-33 מיליארד פרנק (עד 1919 הוא זינק ל־240 מיליארד). כמו כל המטבעות המובילים בעולם, הוא נשען אז על הזהב במסגרת "תקן הזהב הקלאסי" העולמי. עם פרוץ המלחמה ירדה צרפת מתקן הזהב ועברה להדפסה מסיבית למימון המלחמה.

כשהחליטה ממשלת צרפת לחזור לתקן הזהב בשנת 1928, במקום לשוב לשער פרנק-זהב הישן, הוחלט על שער חדש לפרנק, הנמוך בכ-75% במונחי זהב לעומת השער טרום המלחמה. המשמעות הייתה פשוטה. החוב הנומינלי של 240 מיליארד פרנק - שהיה שקול לכ־69 אלף טונות זהב לפי השער הישן - הומר ל-15,600 טון בלבד. בפועל, הממשלה מחקה כ־80% מערכו הריאלי של החוב, או כ-6 טריליון דולר במונחים של היום. גם במונחי דולרים מחק הפרנק ובעקבותיו החוב כ-80% מערכו. בפשטות, צרפת כיבדה את חובותיה, אך רק נומינלית: בפועל היא ביצעה חדלות פירעון של כ-80%. אומנם הנושים קיבלו בחזרה פרנקים, אך ערכם האמיתי נשחק בחדות, בעוד הממשלה השתחררה מנטל החוב הבלתי אפשרי.

רק לפני 15 שנה נדרשה סדרה של תוכניות חילוץ

אך אין צורך לנדוד 100 שנה אחורה כדי להיזכר במשבר החוב המדינתי האחרון באירופה - זה התרחש אך לפני 15 שנה. משבר החוב הריבוני באירופה (2010-2018) פרץ בעקבות גירעונות תקציביים חריגים בכמה ממדינות גוש האירו, בעיקר יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה, שהתחברו למשבר הפיננסי העולמי של 2008. אמון המשקיעים ביכולתן של ממשלות אלו לעמוד בהתחייבויותיהן קרס, עלויות המימון האמירו, והבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע הבינלאומית, והנציבות האירופית נאלצו להשיק סדרה של תוכניות חילוץ.

מוקד המשבר היה ביוון, שקיבלה בשנים 2010-2015 חבילות חילוץ בהיקף כולל של למעלה מ-260 מיליארד אירו, בתמורה למדיניות צנע רחבה ורפורמות מבניות. במרץ 2012 ביצעה יוון את תספורת החוב הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית. המשקיעים הפרטיים הסכימו ל"תספורת נומינלית" של 53.5%, אשר לאחר הארכת מועדי הפירעון והורדת הריביות, התגלגלה לירידה של כ-75% בערך החוב. ב-2018 המשבר הסתיים רשמית, אך הותיר אחריו מאות מיליארדי אירו של הפסדים למשקיעים, ומערכת פיננסית אירופית משולבת יותר, הפועלת מאז תחת פיקוחו של מנגנון היציבות האירופי .

נכון להיום, החוב של ממשלת ארה"ב עומד על כמעט 38 טריליון דולר, שהם למעלה מ-124% מהתוצר. מימון החוב, מעל 1.2 טריליון דולר בשנת התקציב 2025 שאך הסתיימה, עולה כבר היום כ-20% מהכנסות המדינה ממיסים. ואין סוף באופק, להפך. הגירעונות ממשיכים להצטבר בקצב של כ-2.5 טריליון דולר לשנה.

לפי תחזית משרד התקציבים של הקונגרס, עד שנת 2035 צפוי החוב להגיע לכדי כ-59.2 טריליון דולר, או 134.8% מהתל״ג המוערך. תשלומי הריבית לבדם צפויים להגיע ל-2 טריליון דולר, מעל 4% מהתל"ג ומעל 20% מכלל ההכנסות הממשלה ממיסים. ואלו הערכות משרד התקציבים של הקונגרס, שנוטה היסטורית להעריך בחסר של כ-6% את הגירעון והוצאות הריבית. כך, לא יהא זה בלתי הגיוני להעריך כי עד 2035 יעבור החוב קו של 62-64 טריליון דולר, והריבית תאכל כרבע מהכנסות הממשלה ממיסים.

תמונת מצב זו מעלה שאלה אחת פשוטה: עד מתי תוכל ארה"ב לגדל כך את חובותיה ואת הוצאותיה לריבית? לא ברור אם קצב גידול החוב הממשלתי, שצמח בכמעט פי 100 מאז נטשה את תקן הזהב בשנת 1971, הוא בר קיימא. על פי מומחים רבים, השיטה הזו לא תוכל להימשך עוד הרבה זמן.

השלבים המאוחרים של המחזור הגדול

אחד המזהירים הבולטים מפני משבר חוב מדינתי בארה"ב, הוא ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג’ווטר, אחת הקרנות הגדולות בעולם עם כ-150 מיליארד דולר מנוהלים. דאליו הקדיש שנים ללימוד מה שהוא מכנה "המחזור הגדול", דפוסים היסטוריים של עלייתן ונפילתן של כלכלות ואימפריות. בעוד שמקובל לדבר על "מחזורי עסקים" בני 5-10 שנים, הרי שעל פי דאליו קיים דפוס רחב בהרבה, אותו "מחזור גדול", שנמתח על פני עשרות ולעיתים מאות שנים. זהו המחזור המחבר בין אשראי, חוב, יציבות פוליטית ומעמד גלובלי.

בתחילת המחזור, החוב מזרז צמיחה: הריביות נמוכות, האמון גבוה וההתחייבויות נשלטות. בשלב זה התוצר וההכנסה עולים מהר יותר מהחוב; מחירי נכסים מטפסים, תחושת העושר גדלה, והמגזר הציבורי (והפרטי) מגדילים עוד ועוד את האשראי שהם נוטלים. אך ככל שהמינוף תופח ביחס להכנסה, יעילות ניצול החוב ובאופן טבעי גם עלות שירות החוב הולכות ומכבידות. אך במקום לקצץ בהוצאות או להעלות במיסים, מעדיפה הממשלה ללוות כדי לממן את פעילותה. כדי שגידול כזה יתאפשר, הבנק המרכזי מתבקש להוריד את ריבית, או לרכוש חלקים גדלים והולכים של החוב הממשלתי, מה שמכונה גם הרחבה מוניטרית.

לטווח קצר התרגיל עובד. מה שתורם להגדלה נוספת של החוב. כך עוברות עוד כמה שנים שמחות ועליזות. אך לאורך זמן החוב הגדל מוריד את ערך הכסף (אינפלציה) ואף שוחק את אמון במטבע. אלו דוחפים את מלווים לדרוש פרמיית סיכון (ריבית) גבוהה יותר. או אז מגיע השלב הסופי, ובו נדרשת הכרעה - איך יוקטן נטל החוב הלאומי. האם הממשלה תבצע הסדר חוב ("תספורת"), האם האינפלציה תשחק את הערך הריאלי של החוב, או אולי יחול פיחות דרמטי במטבע. לדברי דאליו, חוב, מטבע וכוח פוליטי נעים במחזורים החוזרים על עצמם. בשלב המוקדם של המחזור, החוב קטן ומנוצל היטב. אחר כך מגיעים שלבי ההתרחבות, השיא, והבועה. לבסוף, כאשר החוב גדל מעבר ליכולת לתחזק ולשרת אותו, באה הקריסה. בספרו האחרון "איך מדינות פושטות את הרגל: המחזור הגדול" (How Countries Go Broke: The Big Cycle) שראה אור ביוני 2025, הוא מתאר את התהליך ומצביע כדוגמא על ספרד במאה ה־16, שחרף כל הזהב והכסף שזרמו מהעולם החדש שכבשה, היא פשטה את הרגל ארבע פעמים בין 1557 ל-1596.

לפי דאליו, ארה"ב מצויה כעת בשלבים המאוחרים והאחרונים של המחזור: חוב גבוה, ריביות עולות, קיטוב פוליטי, אינפלציה עיקשת ואמון ציבורי נשחק. מכאן הדרך מובילה למקום אחד - השלב האחרון, הקריסה. דאליו אף העריך כי "תחת המדיניות הנוכחית, ארה״ב עלולה לסבול מ"התקף לב פיננסי" עוד בתקופת כהונה זו של הנשיא טראמפ, אשר מלבה ומאיץ את התהליך.

דאליו מזהיר כי מרבית הכלכלות המפותחות בעולם נמצאות בשלבים המאוחרים של המחזור הגדול, כלומר השלב בו נטל החוב כבד מנשוא וגורר חוסר יציבות, סיכוני אינפלציה ופיחות, וחוסר שיווי משקל בדרך לקריסה. לטענתו, הסימנים דומים במדינות רבות כיום: חוב ציבורי ופרטי גבוהים היסטורית, תשואות וריביות שעולות, שחיקת האמון הציבורי, וצמיחה איטית במשק ביחס לצורכי המימון שלו. מכאן הצעתו למשקיעים: למפות את שלב המחזור שבו נמצאת כלכלת היעד, לפזר סיכונים גאוגרפית ונכסית, ולחפש נכסים בעלי תמחור ומאזן חזקים שיכולים לעמוד בתקופות של אינפלציה, פיחות או דיכוי פיננסי (רכישה כפויה של חובות הממשלה במחיר נמוך מהמתחייב). בעיני דאליו, הבנת המחזור הגדול אינה "עוד תיאוריה", אלא מפת דרכים למה שיגיע לא רחוק בהמשך הדרך.

ארה"ב רחוקה מלהיות חסינה ממשבר חוב

למרות יתרונותיה המובנים של ארה"ב נוכח היותו של הדולר מטבע הרזרבה, קרי הבסיס למערכת הפיננסית העולמית - כמו גם עוצמתה הצבאית והמדינית של ארה״ב בכלל ושל טראמפ בפרט - היא רחוקה מאוד מלהיות חסינה להתפרצות משבר חוב. מספר גורמים יכולים להצית משבר שכזה, בראשם זעזוע בעלות הריבית על החוב הממשלתי התופח, אשר כשליש ממנו מוחזק בידי משקיעים זרים. אם המשקיעים ידרשו לשלם ריבית גבוהה יותר מזו המשולמת כיום, כ-3.2% על החוב כולו, בגין ההידרדרות בשער הדולר והאינפלציה הדביקה, בשעה שהממשלה נדרשת לגייס בשנת הכספים 2026 כ-7 טריליון דולר של חוב חדש וממוחזר, יתווספו במהירות לתקציב עשרות ואף מאות מיליארדים של הוצאות ריבית. זה יביא להגדלה נוספת של הגירעון הממשלתי, ובעקבותיו להעמקת האינפלציה וההידרדרות בשער הדולר; אלה בתורם יכולים להגדיל עוד יותר את הלחץ על הריבית, וחוזר חלילה.

איך ייראה תרחיש שבו סחרחורת החוב והריבית מתפתחת לכדי משבר חוב לאומי בארה"ב? איך משבר כזה עלול להתפתח ומה יקרה למערכת הפיננסית העולמית ולנכסי המשקיעים במדינות השונות? על כך במאמר הבא בסדרה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האם אישה שהתעמרה בילדיה זכאית לתבוע מהם סיוע כלכלי?

לפי החוק, בגירים המצויים במצוקה כלכלית מתמשכת, רשאים להגיש תביעה לסיוע כספי מקרובי משפחתם אשר נהנים מיציבות כלכלית ● אך מה קורה כשמדובר בהורה אשר התנהגותו כלפי ילדיו הייתה מחפירה?

פרופ' יואל מוקיר / צילום: ap, Nam Huh

הזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה לא רוצה שתדאגו מחזונות דיסטופיים

פרופ' יואל מוקיר, שגדל והתחנך בישראל, הופתע כשהתקשרו לבשר לו שזכה בפרס נובל לכלכלה ● אבל מחקריו, שמציבים אמונה בקדמה ובטכנולוגיה כתנאי לשגשוג כלכלי של חברות, רלוונטיים היום במיוחד ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא מסביר למה הוא לא קונה את הסיפורים הדיסטופיים על בינה מלאכותית, מה החברה החרדית יכולה ללמוד מיפן על שילוב בין מסורת לקדמה, ומגלה מה מאיים על הצמיחה בעתיד

דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

"זה משחק מלוכלך, אבל אני יכול לשחק יותר מלוכלך מהם": הצעד החדש של טראמפ נגד קנדה

בשבוע שעבר הודיע דונלד טראמפ על ביטול שיחות הסחר עם קנדה, וכעת הנשיא האמריקאי לוקח צעד נוסף ומגדיל את המכס על ייבוא מהמדינה ב-10% ● הרקע: פרסומת במשחק בייסבול שמבקרת את מדיניות המכסים שלו

חיפושים אחר גופות חטופים בעזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מצרים הכניסה כלים כבדים לעזה, טראמפ הציב דד-ליין של 48 שעות

הנשיא האמריקאי איים כי אם לא יעשו זאת "מדינות אחרות ינקטו בצעדים" ● דיווח בלבנון: תקיפה ישראלית לעבר אופנוע בדרום המדינה ● המונים הגיעו אמש לכיכר החטופים לעצרת למען השלמת ההסכם ● שורד השבי יוסף חיים אוחנה הגיע הערב הפעם הראשונה לכיכר ● עדכונים שוטפים

מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר

כשאסף רפפורט הקים את וויז הוא צירף קומץ של אנשים, כולל הקרן החריגה הזו

עופר כץ והללי ברט היו רואה חשבון ועורכת דין שנתנו שירות ליזמים בתחילת דרכם ● אלא שאז הם קיבלו החלטה: באלה שהם זיהו פוטנציאל - הם גם ישקיעו ● תחושת הבטן הובילה אותם להיכנס לחברות כמו וויקס, ארמיס ופייבר, וגם וויז, שלימים הלכה לעסקת הענק עם גוגל ● הכירו את קרן Cerca, שהפכה לכיכר העיר של האנשים שמובילים את תעשיית ההייטק

נשיא טורקיה ארדואן (מימין) והשר פידאן / צילום: ap, Petros Karadjias

טורקיה: דיפלומט הוחזר מישראל – ונעצר באשמת חתרנות

הדיפלומט הטורקי גורצ'אי שקר שכיהן כממונה על השגרירות עד שתפקידו הסתיים לפני כחודשיים נעצר בהאשמה של חברות בארגון של פתהוללה גולן ● מי שעומדים מאחורי המעצר של שקר ודיפלומטים נוספים הוא ארגון הביון (MİT) בראשות אברהים קאלין, מקורבו של ארדואן שהיה אחראי מטעם טורקיה למגעי הפסקת האש מול חמאס

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

מנכ"ל אינטל הפתיע בשיחת המשקיעים: זה השוק החדש שאליו תיכנס החברה

תחרות לברודקום: מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, בישר כי החברה נכנסת לשוק פיתוח השבבים והקניין הרוחני שבו שולטת כיום ברודקום ● נראה שאינטל מתכננת להוסיף נדבך חדש למפעל היצור שלה שכבר נפתח בשנה שעברה ללקוחות חיצוניים - והוא פיתוח שבבים יעודיים

מעבר הגבול עם ישראל. אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

פקק חריג של מאות משאיות בכניסה לישראל

במעבר הסחורות "נהר הירדן" נוצר פקק חריג בעקבות המצב הביטחוני ● המעבר אמור לשמש שער כניסה מרכזי במסגרת התוכנית השאפתנית IMEC, אך המצב הנוכחי רחוק מכך ● רכבת היא פתרון אידיאלי לאזור, אך נראה שישראל לא בכיוון כרגע

דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע / צילום: פרטי

פחות ממיליון שקל: בכמה קנה משקיע דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע?

בשכונה ב' בבאר שבע נמכרה דירת 4 חדרים בשטח של 88 מ"ר תמורת 880 אלף שקל ● הדירה מושכרת לסטודנטים שלומדים בעיר תמורת 3,000 שקל לחודש ● הקונים הם זוג צעיר מהמרכז, שהבין שאינו יכול לרכוש דירה למגורים באזורם ולכן השקיע בדירה להשקעה בבאר שבע ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"

מי מכונה אילון מאסק 2.0?

מה היה "שוד חדר האוצר הירוק", היכן אפשר למצוא סליל אלפא, ובאיזו עיר בארץ מצטלבים הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר ואלי ויזל? ● הטריוויה השבועית

עולם האלצהיימר / צילום: Shutterstock

החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות

עולם האלצהיימר חווה שתי מהפכות בשנים האחרונות, שסימנו פריצות דרך גם באבחון וגם בטיפול ● אלא שלתרופות יש תופעות לוואי, אורח החיים לצדן אינטנסיבי מאוד והן אינן בסל ● פגשנו חמישה מטופלים לשיחה פתוחה כדי להבין איך נראית המציאות שמאחורי הכותרות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, בימים טובים יותר / צילום: ap, Susan Walsh

שתי הכלכלות הגדולות בעולם מבקשות למנוע הסלמה במלחמת הסחר ביניהן

בשיחות במלזיה בכירים מארה״ב וסין מנסים להימנע מהסלמת מלחמת הסחר בין המעצמות ● הבכירים שואפים להציל את פגישת טראמפ–שי שאמורה להתקיים בשבוע הבא

מערכת ההגנה האווירית BARAK MX / צילום: התעשייה האווירית

המדינה האירופית שחשבה לרכוש מערכת מהתע"א, וחזרה בה

דנמרק שחשבה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית מתוצרת התעשייה האווירית ברק MX החליטה לפנות לפתרונות אחרים ● ההצעה הישראלית למערכת ההגנה האווירית קסמה לדנים, בשל פתרון "סופט קיל" לרחפנים, שלא נמצא בידיהם אולם הוחלט לפנות לכיוון אחר, שטרם ברור מהו

מל''ט הרון tp של התעשייה האווירית / צילום: יח''צ

התעשייה האווירית חושפת רחפן חדש והחברה הישראלית ששוברת שיא

מהרחפן החמוש החדש של התעשייה האווירית, דרך הכלי הזעיר והשקט של אירו סנטינל הישראלית, ועד העסקאות של ארה”ב, ההשקעות של שבדיה והתוכניות של יפן ● תחום האמצעים הבלתי מאוישים, שהיה "עתיד הלחימה", הופך במהירות לעובדה מוגמרת ● וגם: הפיתו החדש של חברת אסיו לטובת הכוחות המתמרנים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. מרקו פולו לא הביא לאיטלקים את הפסטה מסין / צילום: ויקיפדיה

מרקו פולו לא הביא לאיטלקים את הפסטה מסין

האטריות עיטרו את המטבח האיטלקי מימים ימימה, אז למה הסינים מקבלים את הקרדיט?

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

גורם ישראלי: "שחרור החטופים החללים היום לא סופי"

במידה וחמאס לא ימשיך בהשבת החטופים: ישראל עשויה להטיל סנקציות ● צה"ל חיסל באמצעות כלי טיס מחבל שעסק בניסיון שיקום יכולות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● עימותים באיטליה בין המשטרה למפגינים פרו-פלסטינים שצעדו לעבר השגרירות הישראלית ברומא ● מזכיר המדינה האמריקאי רוביו למשפחות החטופים החללים: "בוחנים את הדרכים בהם ניתן להגביר את הלחץ על חמאס לשחרר חטופים חללים" ● חמאס עשוי לשחרר היום שני חטופים חללים, גורמים ישראליים: "השחרור לא סופי" ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: תמר מצפי

למה מחירי הדירות בתל אביב ירדו השנה? התשובה של יעקב אטרקצ'י

יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלים של חברת אאורה, מספר בראיון לגלובס מדוע הוא מתייחס לסיום המלחמה כאל הזדמנות כלכלית, קורא להורדת ריבית מיידית, מתריע מפני חזרת הפועלים הפלסטינים, ומסביר מדוע העתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה ולא בתל אביב

בנייה בפלורידה. ל־37% מהצעירים יש תיק השקעות / צילום: Shutterstock

למה הצעירים בארה"ב מעדיפים לשכור במקום לקנות דירה

הוויכוח על השאלה אם לקנות או לשכור מקבל משמעות חדשה עבור דור ה-Z, בזכות עליות חדות בשוק המניות ואפשרויות השקעה מגוונות יותר

סוויני במודעה מהקמפיין. משחק מילים על ''ג'ינס טובים'' ו''גֶנים טובים'' / צילום: Reuters, Staff

כך סידר ביקור בישראל למנכ"ל אמריקן איגל הכנסות לא צפויות של מיליון דולר

אמריקן איגל הצליחה לעורר מהומה בקמפיין האחרון, כשרבים טענו לגזענות וסקסיזם ואפילו טראמפ התייחס ● אלא שהמכירות רק השתפרו מאז, והמותג הרוויח כמיליון לקוחות חדשים ● כעת המנכ"ל ג'יי שוטנשטיין מגיב לראשונה, "עומדים מאחורי מה שעשינו", וגם משתף ביעד שלו: "לשים ג'ינס על כל טוכעס בארה"ב"