גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיע העל והמיליארדר שיודע איך כלכלות מסתבכות ונותן עצה למשקיעים

חדלות פירעון של מדינות חזרה על עצמה מאות פעמים, לא אחת בגלים ● כשהחוב של ממשלת ארה"ב הוא כמעט 38 טריליון דולר, שהם למעלה מ-124% מהתוצר, הוא גדל מעבר ליכולת לתחזק ולשרת אותו, ויש סכנה ממשית לקריסה ● לריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, יש הצעה למשקיעים במדינות כאלה ● כתבה שנייה בסדרה

ריי דאליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly
ריי דאליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

משבר חוב של הריבון (Sovereign debt crises) הוא מצב שבו המדינה באופן רשמי לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. למרבה הפלא, זו אינה תופעה נדירה במיוחד. פרופ' קנת’ רוגוף מאוניברסיטת הרווארד, בעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, חקר את התופעה הזו יחד עם פרופ' כרמן ריינהרט והיא ניצבת בלב ספרם "הפעם זה שונה - 800 שנים של שיגעון פיננסי". בספר הם מתעדים מאות משברי חוב שכאלה, שלמעלה מ-250 מהם התרחשו מאז 1800, וכ-70 מאז מלחמת העולם השנייה. מסקנתם של השניים ברורה: חדלות פירעון של מדינות אינה תופעה חריגה, אלא כזו שחוזרת שוב ושוב, לא אחת בגלים.

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

שיעור מגרמניה ומצרפת שלאחר מלחמת העולם

לעתים חדלות הפירעון אינה מוצהרת באופן רשמי אך בפועל מקבל הנושה, במונחי ערך וכוח קנייה, הרבה פחות ממה שהלווה במקור למדינה - בגלל ירידה דרמטית בערך הכסף המוחזר. אחת הדוגמאות הבולטות לחדלות פירעון בגין אינפלציה וירידה דרמטית בערך הכסף התרחשה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. כדי לממן את המלחמה גייסה הממשלה סכומים עצומים מהציבור באמצעות "הלוואות מלחמה". בסוף 1918 עמד החוב הממשלתי על כ-156 מיליארד מארק, פי 30 מהיקפו ערב המלחמה. החוב רובו ככולו היה נקוב במארק גרמני, ולא בזהב.

בשנים 1921-1923 הידרדרה גרמניה להיפר-אינפלציה, וערך המארק הגרמני נמחק. כך עמד שער החליפין של המארק לדולר על כ-60 מארק לדולר בתחילת 1921, ועד סוף 1923 השתנה השער לכ-4.2 טריליון מארק לדולר, מחיקת ערך של כמעט 100%. מחיקת הערך הזו הביאה למחיקה כמעט מוחלטת של 156 מיליארד המארק של החוב הממשלתי. היא גם מחקה לחלוטין את כל חסכונותיהם של המלווים, בני מעמד הביניים הגרמני.

גם בצרפת התרחשה מחיקה דומה, אם כי זו נוהלה אחרת. ערב מלחמת העולם הראשונה עמד החוב של ממשלת צרפת על כ-33 מיליארד פרנק (עד 1919 הוא זינק ל־240 מיליארד). כמו כל המטבעות המובילים בעולם, הוא נשען אז על הזהב במסגרת "תקן הזהב הקלאסי" העולמי. עם פרוץ המלחמה ירדה צרפת מתקן הזהב ועברה להדפסה מסיבית למימון המלחמה.

כשהחליטה ממשלת צרפת לחזור לתקן הזהב בשנת 1928, במקום לשוב לשער פרנק-זהב הישן, הוחלט על שער חדש לפרנק, הנמוך בכ-75% במונחי זהב לעומת השער טרום המלחמה. המשמעות הייתה פשוטה. החוב הנומינלי של 240 מיליארד פרנק - שהיה שקול לכ־69 אלף טונות זהב לפי השער הישן - הומר ל-15,600 טון בלבד. בפועל, הממשלה מחקה כ־80% מערכו הריאלי של החוב, או כ-6 טריליון דולר במונחים של היום. גם במונחי דולרים מחק הפרנק ובעקבותיו החוב כ-80% מערכו. בפשטות, צרפת כיבדה את חובותיה, אך רק נומינלית: בפועל היא ביצעה חדלות פירעון של כ-80%. אומנם הנושים קיבלו בחזרה פרנקים, אך ערכם האמיתי נשחק בחדות, בעוד הממשלה השתחררה מנטל החוב הבלתי אפשרי.

רק לפני 15 שנה נדרשה סדרה של תוכניות חילוץ

אך אין צורך לנדוד 100 שנה אחורה כדי להיזכר במשבר החוב המדינתי האחרון באירופה - זה התרחש אך לפני 15 שנה. משבר החוב הריבוני באירופה (2010-2018) פרץ בעקבות גירעונות תקציביים חריגים בכמה ממדינות גוש האירו, בעיקר יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה, שהתחברו למשבר הפיננסי העולמי של 2008. אמון המשקיעים ביכולתן של ממשלות אלו לעמוד בהתחייבויותיהן קרס, עלויות המימון האמירו, והבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע הבינלאומית, והנציבות האירופית נאלצו להשיק סדרה של תוכניות חילוץ.

מוקד המשבר היה ביוון, שקיבלה בשנים 2010-2015 חבילות חילוץ בהיקף כולל של למעלה מ-260 מיליארד אירו, בתמורה למדיניות צנע רחבה ורפורמות מבניות. במרץ 2012 ביצעה יוון את תספורת החוב הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית. המשקיעים הפרטיים הסכימו ל"תספורת נומינלית" של 53.5%, אשר לאחר הארכת מועדי הפירעון והורדת הריביות, התגלגלה לירידה של כ-75% בערך החוב. ב-2018 המשבר הסתיים רשמית, אך הותיר אחריו מאות מיליארדי אירו של הפסדים למשקיעים, ומערכת פיננסית אירופית משולבת יותר, הפועלת מאז תחת פיקוחו של מנגנון היציבות האירופי .

נכון להיום, החוב של ממשלת ארה"ב עומד על כמעט 38 טריליון דולר, שהם למעלה מ-124% מהתוצר. מימון החוב, מעל 1.2 טריליון דולר בשנת התקציב 2025 שאך הסתיימה, עולה כבר היום כ-20% מהכנסות המדינה ממיסים. ואין סוף באופק, להפך. הגירעונות ממשיכים להצטבר בקצב של כ-2.5 טריליון דולר לשנה.

לפי תחזית משרד התקציבים של הקונגרס, עד שנת 2035 צפוי החוב להגיע לכדי כ-59.2 טריליון דולר, או 134.8% מהתל״ג המוערך. תשלומי הריבית לבדם צפויים להגיע ל-2 טריליון דולר, מעל 4% מהתל"ג ומעל 20% מכלל ההכנסות הממשלה ממיסים. ואלו הערכות משרד התקציבים של הקונגרס, שנוטה היסטורית להעריך בחסר של כ-6% את הגירעון והוצאות הריבית. כך, לא יהא זה בלתי הגיוני להעריך כי עד 2035 יעבור החוב קו של 62-64 טריליון דולר, והריבית תאכל כרבע מהכנסות הממשלה ממיסים.

תמונת מצב זו מעלה שאלה אחת פשוטה: עד מתי תוכל ארה"ב לגדל כך את חובותיה ואת הוצאותיה לריבית? לא ברור אם קצב גידול החוב הממשלתי, שצמח בכמעט פי 100 מאז נטשה את תקן הזהב בשנת 1971, הוא בר קיימא. על פי מומחים רבים, השיטה הזו לא תוכל להימשך עוד הרבה זמן.

השלבים המאוחרים של המחזור הגדול

אחד המזהירים הבולטים מפני משבר חוב מדינתי בארה"ב, הוא ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג’ווטר, אחת הקרנות הגדולות בעולם עם כ-150 מיליארד דולר מנוהלים. דאליו הקדיש שנים ללימוד מה שהוא מכנה "המחזור הגדול", דפוסים היסטוריים של עלייתן ונפילתן של כלכלות ואימפריות. בעוד שמקובל לדבר על "מחזורי עסקים" בני 5-10 שנים, הרי שעל פי דאליו קיים דפוס רחב בהרבה, אותו "מחזור גדול", שנמתח על פני עשרות ולעיתים מאות שנים. זהו המחזור המחבר בין אשראי, חוב, יציבות פוליטית ומעמד גלובלי.

בתחילת המחזור, החוב מזרז צמיחה: הריביות נמוכות, האמון גבוה וההתחייבויות נשלטות. בשלב זה התוצר וההכנסה עולים מהר יותר מהחוב; מחירי נכסים מטפסים, תחושת העושר גדלה, והמגזר הציבורי (והפרטי) מגדילים עוד ועוד את האשראי שהם נוטלים. אך ככל שהמינוף תופח ביחס להכנסה, יעילות ניצול החוב ובאופן טבעי גם עלות שירות החוב הולכות ומכבידות. אך במקום לקצץ בהוצאות או להעלות במיסים, מעדיפה הממשלה ללוות כדי לממן את פעילותה. כדי שגידול כזה יתאפשר, הבנק המרכזי מתבקש להוריד את ריבית, או לרכוש חלקים גדלים והולכים של החוב הממשלתי, מה שמכונה גם הרחבה מוניטרית.

לטווח קצר התרגיל עובד. מה שתורם להגדלה נוספת של החוב. כך עוברות עוד כמה שנים שמחות ועליזות. אך לאורך זמן החוב הגדל מוריד את ערך הכסף (אינפלציה) ואף שוחק את אמון במטבע. אלו דוחפים את מלווים לדרוש פרמיית סיכון (ריבית) גבוהה יותר. או אז מגיע השלב הסופי, ובו נדרשת הכרעה - איך יוקטן נטל החוב הלאומי. האם הממשלה תבצע הסדר חוב ("תספורת"), האם האינפלציה תשחק את הערך הריאלי של החוב, או אולי יחול פיחות דרמטי במטבע. לדברי דאליו, חוב, מטבע וכוח פוליטי נעים במחזורים החוזרים על עצמם. בשלב המוקדם של המחזור, החוב קטן ומנוצל היטב. אחר כך מגיעים שלבי ההתרחבות, השיא, והבועה. לבסוף, כאשר החוב גדל מעבר ליכולת לתחזק ולשרת אותו, באה הקריסה. בספרו האחרון "איך מדינות פושטות את הרגל: המחזור הגדול" (How Countries Go Broke: The Big Cycle) שראה אור ביוני 2025, הוא מתאר את התהליך ומצביע כדוגמא על ספרד במאה ה־16, שחרף כל הזהב והכסף שזרמו מהעולם החדש שכבשה, היא פשטה את הרגל ארבע פעמים בין 1557 ל-1596.

לפי דאליו, ארה"ב מצויה כעת בשלבים המאוחרים והאחרונים של המחזור: חוב גבוה, ריביות עולות, קיטוב פוליטי, אינפלציה עיקשת ואמון ציבורי נשחק. מכאן הדרך מובילה למקום אחד - השלב האחרון, הקריסה. דאליו אף העריך כי "תחת המדיניות הנוכחית, ארה״ב עלולה לסבול מ"התקף לב פיננסי" עוד בתקופת כהונה זו של הנשיא טראמפ, אשר מלבה ומאיץ את התהליך.

דאליו מזהיר כי מרבית הכלכלות המפותחות בעולם נמצאות בשלבים המאוחרים של המחזור הגדול, כלומר השלב בו נטל החוב כבד מנשוא וגורר חוסר יציבות, סיכוני אינפלציה ופיחות, וחוסר שיווי משקל בדרך לקריסה. לטענתו, הסימנים דומים במדינות רבות כיום: חוב ציבורי ופרטי גבוהים היסטורית, תשואות וריביות שעולות, שחיקת האמון הציבורי, וצמיחה איטית במשק ביחס לצורכי המימון שלו. מכאן הצעתו למשקיעים: למפות את שלב המחזור שבו נמצאת כלכלת היעד, לפזר סיכונים גאוגרפית ונכסית, ולחפש נכסים בעלי תמחור ומאזן חזקים שיכולים לעמוד בתקופות של אינפלציה, פיחות או דיכוי פיננסי (רכישה כפויה של חובות הממשלה במחיר נמוך מהמתחייב). בעיני דאליו, הבנת המחזור הגדול אינה "עוד תיאוריה", אלא מפת דרכים למה שיגיע לא רחוק בהמשך הדרך.

ארה"ב רחוקה מלהיות חסינה ממשבר חוב

למרות יתרונותיה המובנים של ארה"ב נוכח היותו של הדולר מטבע הרזרבה, קרי הבסיס למערכת הפיננסית העולמית - כמו גם עוצמתה הצבאית והמדינית של ארה״ב בכלל ושל טראמפ בפרט - היא רחוקה מאוד מלהיות חסינה להתפרצות משבר חוב. מספר גורמים יכולים להצית משבר שכזה, בראשם זעזוע בעלות הריבית על החוב הממשלתי התופח, אשר כשליש ממנו מוחזק בידי משקיעים זרים. אם המשקיעים ידרשו לשלם ריבית גבוהה יותר מזו המשולמת כיום, כ-3.2% על החוב כולו, בגין ההידרדרות בשער הדולר והאינפלציה הדביקה, בשעה שהממשלה נדרשת לגייס בשנת הכספים 2026 כ-7 טריליון דולר של חוב חדש וממוחזר, יתווספו במהירות לתקציב עשרות ואף מאות מיליארדים של הוצאות ריבית. זה יביא להגדלה נוספת של הגירעון הממשלתי, ובעקבותיו להעמקת האינפלציה וההידרדרות בשער הדולר; אלה בתורם יכולים להגדיל עוד יותר את הלחץ על הריבית, וחוזר חלילה.

איך ייראה תרחיש שבו סחרחורת החוב והריבית מתפתחת לכדי משבר חוב לאומי בארה"ב? איך משבר כזה עלול להתפתח ומה יקרה למערכת הפיננסית העולמית ולנכסי המשקיעים במדינות השונות? על כך במאמר הבא בסדרה.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים