"ילדים זה שמחה" שרה פעם להקת הברירה הטבעית. הסטטיסטיקה בישראל מגלה שילדים הם גם נטל כלכלי לא קטן. גם בלי לחצות את קו העוני, רוב המשפחות בישראל עם חמישה ילדים ומעלה נמצאות בעשירונים הנמוכים. משפחות כאלה זקוקות לרכב גדול מטבע הדברים, אבל קשה מאד למצוא בשוק המקומי דגמי רכב פרטיים שיכולים להסיע 6-7 נוסעים בפחות מ־180 אלף שקל.
לפיכך, כששמענו על הגעתה של אופל פרונטרה, שמורשית להסיע שבעה (כולל הנהג) ומחירה מתחיל בכ־157 אלף שקל לפני מבצעים והנחות, מיהרנו לבדוק את "האופציה הסוציו־אקונומית" החדשה.
● היבואנים יצטרכו להיפרד ממותגים? הרפורמות שנבחנות בשוק הרכב
● האם בקרוב יגיעו לישראל רכבים מדובאי ואיזה סגמנטים יושפעו?
● שוב על השולחן: דרישה להכניס נהגים זרים לענף האוטובוסים
עיצוב חיצוני
מיטיבי הזיכרון זוכרים בוודאי את האופל פרונטרה של שנות ה־90, שהייתה רכב שטח גדול וקשוח על בסיס SUV של איסוזו. לפרונטרה 2025 אין יומרות כאלה והוא מסתפק בעיצוב של קרוס־אובר קומפקטי עם אורך של 4.38 מ'. אבל הוא מעט גבוה מהממוצע, מה שמסייע לשדרג את הנוכחות שלו בכביש ובחניה.
החרטום מוצק ומושחר ללא מאפייני עיצוב ומיתוג ייחודיים למעט מערכת פנסי LED מעוצבים, ואילו פרופיל הצד מחצין קשתות גלגלים גדולות וחישוקי 17 אינץ' נאים, עמוד גג אחורי קצר ומפוצל וגג בצבע שונה מצבע הגוף. החלק האחורי מוסיף קצת אישיות בזכות חיפוי נאה בתחתית הפגוש ודלת אחורית מדורגת. אבל בסך הכל, זה לא עיצוב שגורם לעוברי אורח לבהות ולתהות.
פנים הרכב
תא הנוסעים ממוקם בגובה נוח לכניסה וליציאה ובזכות הגג הגבוה יחסית גם נוסעים גבוהים מהממוצע לא יצטרכו להתכופף. תנוחת הישיבה מלפנים גבוהה למדי בנוסח רכבי קרוס־אובר "אמיתיים" עם מרחב סביר לראש. גם המרחב בספסל השני ימלא ייעוד משפחתי ויכול להכיל שלושה מבוגרים פלוס מתבגר רזה במרכז. כולם ייהנו ממרחב טוב לברכיים ולראש.
שורת המושבים השלישית, שהיא הגימיק שמייחד את הגרסה הבכירה, מיועדת לשמש בעיקר כפתרון מזדמן להסעת ילדים לא בררנים. המושבים השישי והשביעי אמנם רחבים למדי, אבל מספקים מרחב מוגבל לברכיים ולראש והכניסה אליהם דורשת לא מעט גמישות. היושבים מאחור גם צריכים להציץ החוצה דרך חלונות שמעוצבים כמו חרכי ירי של בונקר. זו אולי לא בעיה עבור ילדי הדור הנוכחי, שמתחילת הנסיעה ועד סופה שקועים במסך הטלפון ללא קשר עם סביבתם, אבל לא מומלץ להושיב שם מבוגרים פרט למקרי חירום.
כשכל המושבים מאוישים נפח המטען הנותר הוא וירטואלי, 40 ליטר בלבד, מה שמכתיב ויתור על נוסע או שניים או ויתור על מטען. קיפול שני המושבים, שמתבצע בצורה די מגושמת, מגדיל את נפח ההטענה ל־380 ליטר, כ־100 ליטר פחות מגרסת החמישה מושבים.
מערך הפיקוד נלקח עם שינויים מעטים מדגמים של החברה האחות פיז'ו־סיטרואן, דוגמת סיטרואן C3 איירקרוס. זה אומר לוח תצוגה שכולל שני מסכים מחוברים ברוחב 10 אינץ' כל אחד וממשק תפעול עם תפריטים פשוטים, קלים לתפעול ודי דלים בגרפיקה. מנגד יש תמיכה מובנית במערכות הפעלה סלולריות נפוצות כך שניתן לשדרג בקלות את החוויה הוויזואלית.
הנדסת האנוש פשוטה ויעילה כמו אצל האחות הצרפתית, ובמקום מוט הילוכים יש מתג פלסטיק קטן וקפיצי שממוקם בין המושבים. יש גם שליטה פיזית על מערכת האקלים אבל השליטה על מערכת הקול דורשת שימוש במסך המגע. הראות לכל הכיוונים טובה אבל היינו שמחים למצלמה אחורית איכותית יותר.
איכות החומרים נוטה לצד הזול, ולמרות שפה ושם יש עיטורים על הריפוד וגם חיפויי בד בדלתות, האצבעות פוגשות בעיקר בפלסטיק נוקשה ובחומרים שתוכננו לעמידות ולא להידור. איכות ההרכבה טובה אבל היינו שמחים לקבל בידוד מוצלח יותר מפני רעשי המנוע והרוח, במיוחד במהירויות גבוהות.
רמת האבזור התקני עשויה לגרום לכמה מכוניות סיניות שמוצעות בפלח להרגיש כמו רכבי פרמיום. יש משטח טעינה אלחוטי אבל אין כוונון חשמלי למושב הנהג, אין בכלל כוונון לגובה במושב הנוסע הקדמי ואפילו ההתנעה מתבצעת באמצעות סיבוב פיזי של המפתח בחריץ שלו, כמו לפני עידן ההתנעה עם מתג. אפשר להתנחם בחבילה בטיחותית די מקיפה.
מנוע וצריכת דלק
יחידת ההנעה מוכרת לנו היטב מדגמים שונים של PSA והיא כוללת מנוע טורבו־בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, שמקבלת סיוע ממנוע חשמלי, וסוללה קטנה - בעיקר לצורך חיסכון בדלק - מה שמכונה "הנעה היברידית קלה".
המנוע מייצר הספק משולב של 145 כ"ס ובסיוע תיבה אוטומטית כפולת מצמדים מאפשר להאיץ את הרכב מאפס ל־100 בכ־9 שניות. מי שיתרגל לטרטור נוסח קטנוע של המנוע הזה, ולא יירתע מרמת הרעש המוחשית שלו בסל"ד גבוה, יגלה שהוא די נמרץ. תגובת דוושת התאוצה חדה ולחץ לא מתון עליה יאפשר לרכב לשמור על מומנטום סביר בעליות. בזכות המערכת ההיברידית הוא גם משייט ללא מאמץ בפקקים עירוניים ובמהירויות די גבוהות על הכביש המהיר.
היצרנית נוקבת בצריכת דלק ממוצעת מכובדת של כ־18.5 ק"מ לליטר, וסביר להניח שמי שינהג במתינות יוכל להגיע לנתון קרוב. זה כמובן יתרון ללקוחות מוגבלי תקציב.
על הכביש
על הכביש הפרונטרה מזכירה את אחיותיה לבית פיז'ו־סיטרואן וזו בהחלט מחמאה. ההיגוי אמנם קליל מאד במצב התכנות הרגיל, אבל הרכב מציית בזריזות לפקודות להעברת משקל ולשינוי כיוון. למרות הפרופורציות הצרות־גבוהות הוא גם לא סובל מנטיית גוף מופרזת בפניות.
החישוקים הרחבים מספקים אחיזת כביש סבירה כל עוד לא מנסים לאתגר את הרכב בתרגילים, שהוא לא תוכנן עבורם. היציבות הכיוונית על הכביש המהיר טובה בדרך כלל, אם כי רוחות צד עזות דורשות לעיתים תיקוני הגה.
ספיגת הזעזועים בעיר סבירה למעט בעת מעבר על רמפות האטה, אבל בשורה התחתונה האחיות הצרפתיות מרגישות קצת יותר מעודנות. כושר התמרון בעיר ובחניונים טוב בזכות קוטר סיבוב קטן יחסית ומרווח גחון\, שמאפשר דילוג על מדרכות גבוהות.
מחיר
מי שיוותר על שני מושבים לטובת תא מטען גדול יותר יוכל לרכוש את הפרונטרה כבר ב־145 אלף שקל, מחיר אטרקטיבי יחסית, נמוך מזה של אופל "מוקה" הקטן יותר. דגם השבעה מקומות, שצפוי לרכז את רוב ההתעניינות, עולה 157 אלף שקל. זהו הפתרון הזול ביותר כיום בפלח למי שחייב עוד שני מושבים ורוצה רכב "מהניילונים". רק קחו בחשבון שאת התיקים תצטרכו לשלוח ברכב אחר.
חלק מהמתחרות
דאצ'יה ג'וגר
175 אלף שקל למוביל המשפחות החדש של דאצ'יה. מסיע שבעה נוסעים פלוס מטען בנפח כ־700 ליטר. הנעה היברידית מלאה מחזירה כ־21.3 ק"מ לליטר.
מיצובישי אאוטלנדר
192 אלף שקל לגרסת הבסיס של מיצובישי אאוטלנדר המחודש. תא נוסעים מרווח לחמישה פלוס שני נספחים בשורה השלישית. מנוע 2.5 ליטר בנזין עם תיבה רציפה.
