הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff
רוב הגרמנים שפנו לבנק שלהם בשנים האחרונות בתהייה איך להשקיע בשוק המניות נתקלו באפשרויות מצומצמות בלבד. שונאי סיכון מלכתחילה, האווירה הציבורית בגרמניה הייתה נגד השקעה בבורסה, ולמי שדרשו תשואה כלשהי על החסכונות שלהם המליצו הבנקאים לכל היותר על "תעודת סל שווקים מתעוררים". הנציגים הסבירו על התשואה הממוצעת בשנים האחרונות אבל הפצירו בלקוחות לחשוב מחדש על ה"הימור" שלהם. ביצוע פעולות עצמיות בשוק המניות נותר לכרישים בלבד, עמלות הקנייה היו גבוהות, זמני הביצוע ארוכים, ובסך הכול הדינמיקה שיקפה את החשש של הגרמנים משוק המניות, ואת הרצון שלהם לחסוך בשקט.
● יתרות המט"ח של רוסיה יחמשו את אוקראינה? המהלך החדש שמתגבש באירופה
● הגירוש מבית הקפה בגלל עברית והחלום האולימפי שעלול להיגנז
אבל התמונה הזו הולכת ומשתנה. תושבי גרמניה ראו בשנים האחרונות כיצד האינפלציה הגבוהה שוחקת את החסכונות שלהם בעשרות אחוזים; כיצד שוק הנדל"ן עם הרגולציה ופיקוח המחירים כבר בקושי מאפשר לסמוך על תשואות עתידיות. יחד עם חשיפה הולכת וגוברת ברשתות החברתיות, התוצאה היא שהגרמנים נכנסים יותר ויותר לשוקי המניות - הגרמני והגלובליים.
התמונה עודנה רחוקה מהמצב בארה"ב או בישראל אבל הגרמנים מצמצמים פערים, וכשמדובר באחת הכלכלות הגדולות בעולם, יש הרבה כסף גרמני שמחפש אפיקי השקעה. העובדה שהמדד הגרמני המוביל, דאקס, עלה בשנה האחרונה בכ־22%, ממש קרוב לבית, אפילו בעוד הכלכלה מדשדשת, מושכת גרמנים רבים לשוק.
היסטוריה עגומה עם שוקי המניות
לגרמנים יש היסטוריה עגומה עם שוקי המניות, אפילו בשנים האחרונות. בורסת טכנולוגיה נפרדת שקמה בתחום זה בגרמניה בימי השיא של בועת הדוט.קום קרסה, לאחר שהתברר שהייתה מבוססת על מרמה, ולקחה עימה מיליארדים מכספי משקיעים. לפני חמש שנים, החד־קרן הגרמני הגאה וויירקארד, גאוות תעשיית ההון סיכון הגרמנית, קרס בין לילה, אחרי שהתברר שהתבסס על זיופי מסמכים. אפילו פולקסווגן עבדה על העולם, כשהתגלה לפני כעשור במסגרת פרשת "דיזלגייט" שהיא זייפה תוצאות בדיקות פליטת גזים.
כל מערכי הפיקוח נכשלו. העובדה כי חברות שמרמות לא משלמות מחיר ומנהליהן אינם נכנסים לכלא כמו בארה"ב, שבה הענישה נגד עבירות פיננסיות היא חמורה, גם היא החלישה את האמון בהשקעות. החשש המפורסם של גרמניה מסיכון מילא תפקיד מכריע ברתיעה, כאשר הבורסה נחשבה כמקום לאשפים פיננסיים בלבד, בעוד בעבור האדם "הרגיל" היא נחשבה לקזינו.
אבל כאמור, זה הולך ומשתנה. סקר של בית ההשקעות בלקרוק שהתקיים השנה מצא כי מאז 2022, כשלושה מיליון גרמנים נכנסו לשוק המניות בצורה כלשהי. לפי הסקר, מדובר בעלייה הגדולה ביותר באירופה, מלבד בריטניה. בהשוואה למצב לפני כעשור, חל זינוק של יותר מ־40% במספר הגרמנים המחזיקים במניות כלשהן. המעגל מזין את עצמו, כאשר התשואות על מדדים מובילים בבורסה עולות כתוצאה מהעניין החדש של הגרמנים בחברות הפועלות בהן, וסיפורים על השקעות שמקזזות את השפעתה השוחקת של האינפלציה עוברים מפה לאוזן.
הגרמנים נחושים להתאים עצמם לכלכלה הגלובלית
התופעה משמעותית במיוחד בזירת הרשתות החברתיות, שבה דוֹגמות גרמניות עתיקות מנופצות. משפיענים מציגים השקעות במניות או בביטקוין לקהל שנחוש להתאים את עצמו לכלכלה הגלובלית, ולא להסתפק בשמרנות שינק מהוריו. מודעות לאפליקציות כמו "רובין הוד", שהחלו להיות מושקות בשוק הגרמני רק בשנים האחרונות (Trade Republic היא אחת מהן), מופיעות בתחנות אוטובוס, והרשתות מלאות במרצים מטעם עצמם שמבטיחים תשואות פנטסטיות ומבקרים את הגרמנים בני עמם על נוקשותם.
בסך הכול, עדיין מדובר במספר קטן של משקיעים. רק כ־15% מהגרמנים מחזיקים במניות, תעודות סל או קרנות השקעה (12 מיליון בני אדם), לפי נתוני הבורסה. בארה"ב השיעור הוא של כ־62% (למרות שהדבר נעשה דרך תוכניות וקרנות פנסיה, ולא רק באופן פעיל). בבריטניה בעלת הכלכלה הניאו־ליברלית יחסית מדובר ב־39%.
מי שמנסה לעודד את הגרמנים להשקיע, במיוחד את הפנסיונרים לעתיד שככל הנראה יידרשו להשלמות על רקע הדמוגרפיה השוקעת, הוא דווקא הקנצלר הנכנס. בתפקידו הקודם היה פרידריך מרץ יושב ראש הסניף הגרמני של בלקרוק ובחודש שעבר הוא קרא לצעירי גרמניה "לא לסמוך" על הפנסיות שלהם ולהשקיע סכומי כסף קטנים בבורסה. אבל הוא נתקל בהתנגדות מצד השותפים הסוציאל־דמוקרטים ותומכיהם. איגוד העובדים הגדול IG Metall אמר כי הוא "מנותק לגמרי" מהמציאות.
הקנצלר לשעבר אולף שולץ התגאה בעבר כי אין לו כלל השקעות, וכי הוא פשוט שומר את הכסף בבנק. כך עושים גם 40% מהגרמנים. שווי שוק המניות הגרמני הוא בערך 66% משווי התמ"ג השנתי, לעומת יותר מ־200% בנתון המקביל בכלכלה האמריקאית.
המדינה מעודדת חיסכון, אך לא מקדמת רפורמה
המחסור הנוכחי בהשקעות יוצר סטגנציה בשוק הגרמני, לפי ההערכות, במיוחד בתחום ההייטק שבו גרמניה מפגרת הרבה אחרי כלכלות אחרות. לפי החישובים, אם הגרמנים היו משקיעים בבורסה "רק" כמו הצרפתים, הרי שהבורסה הגרמנית הייתה עשירה יותר ב־1.1 טריליון אירו.
כעת, קרנות הסל מושכות במיוחד את הגרמנים, והעיתונים המרכזיים אף מקדישים סיקור חדש למוצלחות שבהן. לפי נתוני אפליקציית "איטורו", בתחום המניות עצמן, הגרמנים מסתכלים החוצה. תשע מתוך עשר המניות הפופולריות ביותר השנה היו אמריקאיות. השם הגרמני היחיד ברשימה היה ענקית התחמושת ריינמטאל.
נכון לעכשיו, הממשלה הגרמנית לא מתכוונת לשנות את השוק כך שקרנות פנסיה יוכלו להשקיע בבורסה. מה שעבר מאז 1899, אז ייסד אוטו פון ביסמרק את המערכת, אמור להמשיך ולממן את העובדים הגרמנים, למרות תחזיות למשבר דמוגרפי שיקלקל את המודל. בשנת 2040, מאה עובדים יצטרכו לממן 41 פנסיונרים, לעומת 30 כיום. הממשלה מודעת לרגישות של המצב, ולכן היא מכוונת לעודד משקי בית ליצור חסכונות פרטיים, ולא מקדמת רפורמה מקיפה בתחום. היא אף מבטיחה החל מהחודש עשרה אירו בחודש לפי שישקיעו בתוכניות חיסכון פרטיות לילדים שלהם.
"אנחנו רוצים שהגרמנים יתחילו להכיר את שוק המניות כבר מגיל צעיר", אמר מוביל התוכנית מהמפלגה השמרנית שבשלטון. השאיפה של הממשלה היא גם "לשבור" את המחסום הפסיכולוגי המונע השקעה בשוק המניות. "אני יכולה להסביר להם על כמה זה משתלם", אמרה לתקשורת פרופ' לכלכלה שיזמה את התוכנית, "אבל הכי טוב שיראו זאת בעצמם".