גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני מגדלים בת"א ובטבריה מוכיחים עד כמה שוק הדיור שלנו מתנהל באפילה

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס בתחום הדיור מלא חורים ● כשמולו ישנם בעיקר גורמים שמדברים מפוזיציה - קבלנים, שמאים, עו"ד - הבעייתיות של "הנתונים הרשמיים" מתסכלת

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

ברחוב דרויאנוב 5 בלב תל אביב עומד כבר 50 שנה מגדל משרדים. מאז 1998 דווחו לרשות המסים 96 עסקאות של מכירה וקנייה במגדל הוותיק - עם 21 שנים שונות שצוינו בדיווחים הרבים בנוגע לגיל הבניין (השנה שבה קיבל טופס 4). 90 שנות פער בין השנים המדווחות, החל מ-1900 ועד לשנת 1990. למרות החובה בחוק למסור דיווחי אמת, רק ב-6 מתוך אותן 96 עסקאות דיווחו הצדדים על השנה האמיתית להקמת המגדל - 1975.

פרויקט מיוחד | חזרנו לשאלה הנצחית: אם כל המומחים אומרים לשכור, למה כל כך הרבה אנשים קונים דירה
בלעדי | צרות במגדל היוקרתי בשכונת פלורנטין בתל אביב

זו דוגמה קטנה, אפילו זניחה, שהופיעה השבוע במסגרת דוח מבקר המדינה, בפרק שעסק ב"תשתית המידע על נדל"ן בישראל". המגדל עצמו לא מעניין, אלא העובדה שזו מהימנות הנתונים במאגרי המדינה הרשמיים. בסך הכול, נכתב בדוח, קיימות לפחות 53,936 עסקאות בבתים משותפים שבהן שנת הבנייה שנרשמה בקובץ רשות המיסים שגויה או לא ידועה.

דרויאנוב 5 בתל אביב / צילום: צוות ביקורת מבקר המדינה

ואלה לא רק שקרים בנוגע לגיל הבניין, שכמובן עלולים לייצר הטיות בניתוח המחיר ההוגן ואפילו בשבח הריאלי שנוצר למוכר. עוד דוגמה: ברחוב אחד העם 46 בטבריה נמצא מגדל דירות, בו נעשו במרוצת השנים 96 עסקאות. בשלט המואר שעל הבניין כתוב שהוא יושב ברחוב אחד העם 46. אבל בטאבו, לשכת רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים, מתברר כי הוא רשום בכלל באחד העם 19. ואולי זו הסיבה שב-34 עסקאות קנייה ומכירה במגדל, יותר משליש, כלל לא צוינה כתובת הדירה. בדיווחים אחרים הופיעו הכתובות הבאות: אחד העם 0, 1, 7, 12, 14, 15, 17, 19, 46, 60, 63 ואפילו 9999. כל מספר זוכה. קוריוז? לפי בדיקת המבקר, קיימות 55,590 עסקאות בבתים משותפים שבהן כלל לא הוזנה כתובת.

מי שמצוי בעולם הנדל"ן, ואפילו מי שרק קורא דברים שאני כותב כאן הרבה מאוד שנים, כבר מכיר את הבעייתיות ואת חוסר המידע בענף הנדל"ן. ואף על פי כן, היקף הטעויות והשקרים, כפי שהוצגו השבוע בדוח המבקר, מהממים ומדכאים.

פער מבהיל

השבוע, ב־20 באוקטובר, חל "יום הסטטיסטיקה הבינלאומי". אולי בגלל שאנשי הסטטיסטיקה והסקרים יודעים טוב מכולם עד כמה הימים הבינלאומיים הללו הפכו לטרחניים (רק באוקטובר למשל הוכרזו באו"ם יותר מעשרה ימים כאלו), לפחות יום הסטטיסטיקאים מצוין רק אחת לחמש שנים. והשבוע, ב"איגרת" המיוחדת שהוציא לכבוד האירוע, כתב פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי, כי "מהימנות הנתונים ואיכות המידע הם גורמים חשובים ומשפיעים על איכות המדיניות הננקטת ועל איכות חייהם של התושבים".

פלוס כמובן לגמרי צודק. הבעיה היא, שכדי לספר לנו בכל חודש מה קרה למחירי הדירות (בדיווח האחרון נכתב למשל שהם ירדו ב־0.6% באוגוסט והשלימו ירידה חודשית שישית ברציפות), אותה למ"ס מוזנת מנתוני רשות המיסים, מאותם דיווחים של מוכרים וקונים. זאת, להבדיל אגב מהמדדים בנוגע למחירים בשוק השכירות, שנשענים רק על סקרים (מי שמשכיר דירה לא חייב לרוץ לספר על כך למדינה).

ומאחר ושום דירה לא דומה לאחרת, הלמ"ס מבצעת תיקון איכותי לנתונים ולמחירים, בנוסחה מורכבת וארוכה הכוללת שקלול של נתונים כמו מספר חדרים, שטח דירה, גיל ואפילו אם יש או אין בה ממ"ד (קטגוריה שנכנסה לנוסחה במרץ 2024).

רק שבפועל, דוח מבקר המדינה הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס, לפחות בתחום הדיור, מחורר. וכשממול הגורמים שמכירים את השטח ידברו תמיד מהפוזיציה (קבלנים, שמאים, עו"ד וכדומה), העובדה ש"הנתונים הרשמיים" כל כך בעייתיים מתסכלת פי כמה. ידענו שזה קיים, אבל הנפח מבהיל.

בניינים עם אפס קומות

עד כמה מבהיל? לפי המבקר, קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הקומות בבניין בדיווחים הוא אפס ("ולמעשה שגוי"). מדובר ב-35% מהעסקאות המדווחות לבתים משותפים. בנוסף, קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הדירות בבניין בדיווחים הוא אפס. 45% מהעסקאות המדווחות בבתים משותפים.

בעוד 80,556 עסקאות, שבהן נמכרה דירה שכבר נמכרה בעבר, נמצא הפרש של לפחות 20 מ"ר בשטח הדירה בדיווחים השונים. גם בניכוי בניינים שאולי עברו מתיחה בעקבות התחדשות עירונית, עדיין נותרו 47,414 עסקאות כאלו.

ובסופו של יום, כשמדינת ישראל מנסה למדוד את מחירי הדירות, החוליה הראשונה בשרשרת הנדרשת לטיפול במשבר הדיור כאן, היא עושה זאת בעיניים עצומות. כמעט בלתי אפשרי לבנות מדיניות דיור כשיסודות הנתונים עצמם עומדים על חול.

כוכבי השבוע

מצוין: מגדל האמירויות שיגן על הרצליה פיתוח
פחות מחצי שנה לאחר שטילים התעופפו מאיראן ונחתו בלב ישראל, בשעה שהאיום החות'י עדיין מרחף באוויר (תרתי משמע) וגם שרידות הסכם הפסקת האש בעזה עדיין לא ברורה, אישרה השבוע הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להקים מתחם שגרירות לאיחוד האמירויות באזור התעשייה בהרצליה פיתוח.

ורק בגלל שהכל פה קורה בקצב מטורף, ושיותר מדי זמן אנחנו נתונים ברכבת הרים רגשית וביטחונית ועוד, הידיעה הזו עברה ליד מרביתנו כאילו מדובר בעסקים כרגיל. מדינה ערבית שבוחרת להקים פה שגרירות. ואפילו לא מדובר בחוזה שכירות, כמו רוב השגרירויות כאן, אלא בבניין של כ-15 קומות, כולו של השגרירות, על קרקע שתוחכר מהמדינה ל-49 שנה תמורת כ-160 מיליון שקל (עם אופציה להארכה).

רק תחשבו כמה יחששו החות'ים לירות לכיוון גוש דן ברגע שמגדל של החבר'ה מהאמירויות יעמוד שם.

בלתי מספיק: מיצינו כבר את "עז" קרנות ההשתלמות
הבעיה העיקרית עם התוכנית ששלף השבוע משרד האוצר, ההמלצה לצמצם משמעותית את הטבות המס בקרנות ההשתלמות, היא לא בעצם הצגתה. תפקידו של משרד האוצר לבחון ולהביא כל העת לדיון בכנסת ובציבור הרחב תוכניות להכבדה ולהקלה בנטל המיסים, בהינתן שאיכשהו מוכרחים למלא את הקופה הציבורית. על אחת כמה וכמה כשמדובר באפיק חיסכון שאין חולק שהוא מייצר כבר שנים הטבה לא שוויונית (גם אם ברור שהיא ממש לא מיועדת ל"עשירים") וכשאין בינה לבין מימון "השתלמות", מטרתה המקורית, שום דבר.

אבל הבעיה היא לא בתוכנית, אלא בכך שלכולם ברור שאלה סתם ססמאות באוויר. "עז" שתמיד נשלחת למערכה לקראת דיוני תקציב, רק כדי לייצר גלים ולהלבין בהמשך פשרות כואבות אחרות. פעם שעברה, למשל, ויתרנו כך על שני ימי הבראה, בשם השמירה על זכויות קרן ההשתלמות.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר