גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית

בקואליציה מקדמים יוזמות לוועדות חקירה מיוחדות לאירועי ה־7 באוקטובר ● אבל ספר החוקים מעניק מעמד מיוחד לוועדת חקירה ממלכתית ● מאיזו "בעיה" מבקשת הממשלה להימנע, ומה האפשרויות האחרות שקיימות בפניה?

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת

הארץ גועשת ורועשת מהכוונה של הממשלה להעביר חוק שיקים ועדת חקירה מיוחדת לאסון ה־7 באוקטובר, עם מודל מיוחד: מחצית מחברי הוועדה ימונו על־ידי הקואליציה, מחציתם על־ידי האופוזיציה, ומינוי בהסכמה של שופט בדימוס לראש הוועדה.

רבים מתנגדים לכך נחרצות, ובאופוזיציה מבטיחים שאם וכאשר יגיעו לשלטון, הם יקימו ועדת חקירה לפי הספר. אבל מה בדיוק אומר הספר, ומהן האפשרויות שקיימות מבלי להתחכם איתו? הנה הסבר.

נתניהו נאם בכנסת וחלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?
האם החוק מאפשר רק לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר?

ועדת חקירה ממלכתית

ב־1968 נחקק חוק ועדות חקירה, שמגדיר את מה שאנחנו מכנים "ועדת חקירה ממלכתית" (המונח לא מופיע בחוק, ובמקום זאת נכתב פשוט "ועדת חקירה"). לפי סעיף 1 לחוק, "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון".

ועדת חקירה ממלכתית מחזיקה בסמכויות רבות: היא יכולה לזמן עדים ולדרוש מסמכים, לחייב עדות בשבועה, להוציא צו חיפוש וגם להטיל סנקציות על מי שמסרבים לשתף פעולה. מנגד, עליה להודיע מראש למי שעשויים למצוא את עצמם מושפעים ישירות מדוח הוועדה כדי לתת להם אפשרות להגן על עצמם.

חוץ מהממשלה, גם הוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאית להקים ועדת חקירה ממלכתית, בהינתן דוח מתאים של המבקר. במהלך השנים קמו 20 ועדות חקירה: 16 בהחלטת ממשלה וארבע דרך הוועדה לביקורת המדינה.

מאז חקיקת החוק, רק שני ראשי ממשלה לא יזמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית: בנימין נתניהו ואהוד אולמרט, אך בתקופתו של האחרון קמו שלוש ועדות על־ידי הוועדה לביקורת המדינה. בניגוד לקודמו שאיפשר לוועדות לקום, נתניהו כבר השתמש ב־2010 ברוב הקואליציוני כדי לטרפד בוועדה לביקורת המדינה הצעה להקים ועדת חקירה לאסון הכרמל, ורק השבוע עשה זאת גם בנוגע לוועדת חקירה שתבחן את ניהול התחום האזרחי של מלחמת "חרבות ברזל".

אם הממשלה היא זו שאחראית על הקמת הוועדה, למה היא מנסה להימנע מהקמה של אחת? ככל הנראה התשובה היא במינוי ובהרכב. ראשית, כפי שקובע סעיף 4(א) לחוק, מי שממנה את חברי הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון. שנית, יו"ר הוועדה חייב להיות שופט עליון או מחוזי (מכהן או בדימוס). פירוש הדבר הוא שלרשות השופטת יש נוכחות רבה בתוך הוועדה, והממשלה הנוכחית מחזיקה בעמדה לעומתית כלפי מערכת המשפט, ובייחוד כלפי נשיא העליון יצחק עמית, בו היא מסרבת להכיר. לשיטת הממשלה, יש לחקור גם את חלקה של מערכת המשפט באסון, ולא יכול להיות שהנחקרים ימנו את חוקריהם.

אבל האם היא יכולה להימנע מהקמת ועדת חקירה? הנושא נדון בעבר בבג"ץ, למשל לגבי מלחמת לבנון השנייה ופרשת הצוללות. בשני המקרים העתירות נדחו, ובעתירה השנייה הובהר כי בית המשפט לא מתערב בשיקולי הממשלה בעניין, למעט במקרים חריגים ונדירים. האם ה־7 באוקטובר נופל לקטגוריה הזאת?

ועדת בדיקה ממשלתית

לוועדת הבדיקה הממשלתית החוק מייחס הרבה פחות מקום, שמתמצה בסעיף 8א בחוק הממשלה מ־2001. לפי הסעיף, שר בממשלה יכול למנות "ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו".

מה מבדיל ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית? כמה דברים. ראשית, מי מקים: אם הקמת ועדת חקירה זקוקה לאישור בממשלה במליאתה, ההחלטה להקים ועדת בדיקה יכולה להתקבל על־ידי הממשלה אבל גם על־ידי שר בודד או מספר שרים. כך, למשל, בני גנץ כשר הביטחון ב־2020 מינה ועדת בדיקה לרכש הצוללות למרות התנגדות ראש הממשלה נתניהו.

שנית, מי ממנה: כאן ההחלטה על הבודקים נמצאת בידי השר, ובתנאי שחברי הוועדה לא יימצאו בניגוד עניינים.

שלישית, הסמכויות: החוק לא מפרט את סמכויותיה של ועדת בדיקה ממשלתית, אך מאפשר לשר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לתת לה חלק מהסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, ובתנאי שבראשה יושב שופט בדימוס. בין הסמכויות שניתן לתת לה, ניתן למנות זימון עדים והטלת סנקציות עליהם, אבל היא לא תוכל להוציא צו חיפוש. כאן גם נמצא האיזון מול כוחו של שר בודד, בגלל הצורך בהסכמת הממשלה, מה שמנע מגנץ להעניק לוועדה סמכות לחייב עדים להתייצב אם לא השתייכו לצה"ל או למשרד הביטחון.

הנחיית יועמ"ש 4.2301 מבהירה כי ועדת בדיקה בראשות שופט בדימוס שקיבלה משר המשפטים סמכויות חלקיות של וועדת חקירה, היא מקרה פרטי של "ועדת בירור פנימית" - שם כולל לוועדה שמוקמת על־ידי שר. סמכויות ועדה כזו לא פורטו בחוק, ולמעשה ההתייחסות היחידה אליה בחוק היא בחוק ועדות חקירה, שקובע כי ועדת בירור תפסיק את עבודתה אם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאותו נושא.

בעבר כבר הוקמו ועדות בדיקה ממשלתיות לחקירת מחדל צבאי, למשל ועדת וינוגרד מ־2006 שחקרה את ההתנהלות במלחמת לבנון השנייה. הוועדה אומנם קיבלה סמכויות של ועדת חקירה, אך עצם העובדה שלא היה מדובר בוועדה ממלכתית, עורר זעם רב והוביל לעתירה לבג"ץ. השופטים נחלקו בשאלה אם לוועדת בדיקה ממשלתית יש סמכות לדון באירוע כזה ולהגיש מסקנות אישיות (מחשש לניגוד עניינים מעצם מינוי החוקרים על־ידי הנחקרים). לבסוף, בג"ץ דחה את העתירה על חודו של קול ופסק כי לממשלה לא הייתה חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת חקירה פרלמנטרית

לפי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה. סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על־ידי הכנסת, ובכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

אלא אם נקבע אחרת, סמכויות הוועדה לקביעת סדר הדיונים וזימון עדים יהיו כשל ועדת כנסת קבועה, ועל הדוח (שמוגש לכנסת) לכלול גם עמדת מיעוט. לפי מחקר של ד"ר דנה בלאנדר, ד"ר חן פרידברג ואביטל פרידמן שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה, היו מספר מקרים בהם ניתנו לוועדת החקירה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אך בפועל לא נעשה בהן שימוש.

הוועדה אומנם רשאית לזמן לעדות נושאי משרה בשירות המדינה, אבל במקרה כזה השרים הממונים יכולים להחליט להעיד במקומם. כך, בוועדת החקירה לאירועי עמונה, שהוקמה ב־2006, שר הביטחון והשר לביטחון פנים דאז, שאול מופז וגדעון עזרא בהתאמה, החליטו להעיד במקום הכפופים להם ואסרו על כל אנשי משרדם להעיד בפני הוועדה.

במהלך השנים הכנסת קיבלה 30 החלטות להקמת ועדה פרלמנטרית, כשארבע מהן היו החלטה להקים מחדש ועדות שפוזרו עם פיזור הכנסת. ברוב המקרים הן עסקו בפיקוח על הרשות המבצעת או על גופים אחרים (כמו בדיקת עמלות הבנקים), ומעת לעת גם באירועים ספציפיים (למשל, אסון גשר המכבייה).

ולסיום, רצוי לזכור שלא משנה איזו ועדת חקירה תוקם, היא "אינה תחליף לציבור, וגם לא לאחריות הציבורית שאמורים להפגין אישי ציבור", טוענות עו"ד מירית לביא וד"ר דנה בלאנדר. "זהו מנגנון מוסדי שנועד לבירור עובדות והפקת לקחים... הוועדה אינה תחליף למשפט הציבור ולביקורת הפרלמנטרית".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים