עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר
השופט דוד זילר מבית המשפט המחוזי בירושלים חייב בשבוע שעבר את יורשיו של עורך הדין המנוח יעקב וינרוט להפקיד 7 מיליון שקל, כתנאי לכך שבית המשפט ידון בבקשתם לבטל את פסק הבוררות שחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים גרטנר.
● "בזבוז זמן": בית המשפט דחה את הצעתו של דודי אפל להסדר חוב בגובה 87 מיליון שקל
● הפסידו לרשות המסים בפסק דין דרמטי: האחים שפירא ישלמו למדינה מיליוני שקלים
● תיק וינרוט: הסיפור המלא מאחורי פסק הבורר שמטלטל את ענף המשפט
במאי 2025 פרסם הנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, פסק בוררות בסכסוך הממושך שבין האחים גרטנר לוינרוט. אורנשטיין קבע כי יורשי וינרוט ישלמו לאחים 37.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית ליבור + 4.5% לשנה מאז שנת 2006.
ברקע סכום העתק שנפסק ניצבה קביעתו של אורנשטיין כי וינרוט נטל שלא כדין כספים שהפקידו בידיו האחים גרטנר במטרה שיעביר אותם לשותף שלהם באותה תקופה, דן גרטלר. האחים גרטנר ביקשו כי הכספים יושקעו בעסקיו של גרטלר, אך וינרוט טען כי הסכומים מגיעים לו כדמי ייזום וכשכר-טרחה. טענתו זו של וינרוט נדחתה על-ידי אורנשטיין.
אלמנתו וששת ילדיו של וינרוט פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הבוררות, וזאת במקביל לדרישת האחים גרטנר לאכוף אותו. האחים גרטנר דרשו כי יורשי וינרוט יפקידו ערובה בהיקף של מלוא הסכום שנפסק נגדם, ואשר עומד לטענתם על יותר מ-430 מיליון שקל, וזאת כתנאי לדיון בבקשתם לבטל את פסק הבוררות. בשלב הראשון כבר הוטלו עיקולים על 12 נכסי נדל"ן של יורשי וינרוט ועל כספים שברשותם בגובה 3 מיליון שקל.
השופט התחשב בסכום הגבוה
השופט זילר הכריע כי יורשי וינרוט אומנם יפקידו ערובה בהיקף של מיליוני שקלים לצורך קיום הדיון בבקשתם לביטול הבוררות - אך בהיקף מצומצם משמעותית מזה שנקבע בפסק הבוררות של אורנשטיין.
זילר דחה את טענת היורשים כי ניתן לקבוע כבר בשלב זה שקיים סיכוי גבוה שבקשתם תתקבל, ופסק הבוררות יבוטל. היורשים טענו כי הם הפכו לצד להליך רק כדי לאפשר המשך הבוררות לאחר פטירתו של עו"ד וינרוט במהלכה, ולכן אין מקום לחיוב אישי שלהם בסכום שנפסק - מעבר לשווי העיזבון. עוד טענו היורשים כי החלטת אורנשטיין סותרת קביעות קודמות שלו בהליך מקביל.
כאמור, השופט זילר קבע כי הטענות אינן משנות את המאזן הנוטה לטובת האחים גרטנר, שניצחו בבוררות, ואף רמז כי היה על יורשי וינרוט להעלות את התנגדותם לכך שיוטל עליהם חיוב אישי במהלך הליך הבוררות עצמו. ההליך התנהל בהשתתפותם במשך 7 שנים לפני שניתן פסק הבוררות של אורנשטיין.
עוד קבע השופט זילר כי הטענה לגבי ההליך המקביל צריכה להתברר בערעור, ואינה מובילה בהכרח למסקנה כי סיכויי הבקשה לביטול הפסק גבוהים.
בית המשפט אף מתח ביקורת על יורשי וינרוט. השופט זילר ציין כי עד כה לא שולם סכום כלשהו מכוח פסק הבוררות - גם לא החלק שאינו שנוי במחלוקת, כלומר הסכום המסתכם בשווי העיזבון של וינרוט. לדבריו, יורשי וינרוט לא סיפקו מידע לגבי שווי העיזבון, למרות שהמידע מצוי ברשותם.
השופט גם הטיל ספק באפשרות ששווי העיזבון יספיק לכסות את הסכום שפסק אורנשטיין, "שכן מדובר בנכסי נדל"ן חלקם המשמשים למגורים, לא בטוח עד כמה ניתנים הם למימוש לגביית סכום פסק הבוררות, ולא כל שכן סכום זה במלואו".
עם זאת, השופט התחשב בכך שסכום הפסק הוא גבוה, ובכך שבכל זאת נתפסו 12 נכסי נדל"ן של יורשי וינרוט. משכך, סכום הערובה הועמד על 7 מיליון שקל.
האחים גרטנר יוצגו על-ידי עורכי הדין אוריאל פרינץ, מרינה רויזר ואילן גולוד ממשרד ש. הורוביץ. יורשי וינרוט יוצגו על-ידי עורכי הדין אייל רוזובסקי, אלי בורשטיין וליאור רייכרט ממשרד מיתר.