מושגים לאזרחות מיודעת. נבחרת הדירקטורים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
המושג:
נבחרת הדירקטורים: מאגר מקצועי של מועמדים לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות, שמתוכו מתבצעים מינויים בהליך פומבי.
ההקשר האקטואלי
בימים אלה מקודמת החקיקה של שתי הצעות לשינוי מנגנוני מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות: אחת של השר הממונה על החברות הממשלתיות, דוד אסמלם - והשנייה של חברו לסיעה, ח"כ אביחי בוארון. ההצעות מבקשות להחליף את השיטה הקיימת, במרכזה ניצבת "נבחרת הדירקטורים".
מהי "נבחרת הדירקטורים"?
נבחרת הדירקטורים - שהושקה לראשונה ב־2013 - היא מאגר מקצועי של מועמדים לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות, שנבחרים בהליך פומבי, במטרה להבטיח הליך מינוי מקצועי, שוויוני, שקוף ונטול שיקולים פוליטיים. המאגר מנוהל על ידי רשות החברות הממשלתיות, ונכללים בו מועמדים שעברו תהליך סינון קפדני הכולל בחינת כישורים, ניסיון ניהולי, השכלה רלוונטית והיעדר ניגוד עניינים.
הרציונל מאחורי ההליך הוא ליצור "סגל נבחרת" של אנשי מקצוע ראויים שניתן למנותם לדירקטוריונים בהתאם לצרכים של כל חברה ממשלתית. יוזמה זו נועדה לאפשר את עצמאותם של הדירקטורים, לחזק את הממשל התאגידי במגזר הציבורי, לשפר את איכות קבלת ההחלטות בחברות הממשלתיות ולהפחית את התלות במינויים פוליטיים או אישיים.
למה זה חשוב?
ארגון ה־OECD עמד על החשיבות של עצמאות מקצועית בניהול חברות ממשלתיות. מבחינה שביצע הארגון למנגנוני המינוי בלמעלה מ־40 מדינות, נמצא שמדינות שבהן מינוי הדירקטורים נעשה בידי ועדות ציבוריות עצמאיות, לפי קריטריונים מקצועיים קבועים מראש, מציגות רמות גבוהות של שקיפות, אחריות ואמון ציבורי.
לעומת זאת, במדינות שבהן הממשלה שומרת לעצמה את הזכות למנות או להדיח דירקטורים, ניתן לראות פגיעה מתמדת באמון הציבור, בהתנהלות הפיננסית וביכולת של החברות לפעול באופן עצמאי ויעיל.
הדוח מחדד את משמעות המושג "דירקטור עצמאי" - אדם נטול זיקה פוליטית, עסקית או אישית לממשלה או לחברה, שאינו תלוי כלכלית בגוף שעליו הוא אמור לפקח. כדי להבטיח עצמאות אמיתית, ממליץ ה־OECD על קביעת מגבלות כהונה, פרסום פומבי של ניגודי עניינים, ומערכת ענישה ברורה נגד התערבות חיצונית.
על פניו, מדובר במהלך מינהלי פשוט, אך בפועל מדובר בשינוי עומק במבנה הממשל התאגידי של ישראל. ההצעות שעולות לדיון כיום מבקשות להגביר את המעורבות הפוליטית בחברות הממשלתיות, ולצמצם את התפקיד של גורמי המקצוע.
ואולם, הדבר מנוגד להמלצות ה־OECD - שמזהיר כי מעורבות פוליטית במינויים מהווה איום ישיר על עצמאות החברות הממשלתיות, ועלול להוביל לשחיתות מערכתית ולירידה באמון הציבור. אם כן, בעוד שהעולם המפותח פועל לנתק את הפוליטיקה מהדירקטוריון, ישראל שוקלת לחבר ביניהם מחדש.
לקריאה נוספת:
● המוניטור מבאר מושגים: חברה ממשלתית