נשיא סין שי ג'ינפינג ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בפגישתם בריאד / צילום: Reuters, Bandar Algaloud/Saudi Royal Court
בימים שבהם עוסקים ביתרונות הנובעים מהפסקת האש ברצועת עזה, ובהם גם האפשרות להרחבת הסכמי אברהם, בערב הסעודית מנהלים מגעים עם ממשל טראמפ במטרה לכונן ברית הגנה; כך דווח ב"פייננשל טיימס". אולם בריאד מקדמים את ענייניהם בכמה אפיקים, חלקם מנוגדים לאינטרסים האמריקאים. במרכז - פיתוח הקשרים עם סין.
● כותרות העיתונים | "מוכנים לעימות חדש": האיראנים שוב מאיימים במלחמה
● "נתפסה על חם": טראמפ מגדיל את המכסים על קנדה בעקבות פרסומת
העיסוק הבינלאומי בשחרור החטופים הסיט את תשומת הלב מפתיחת תרגיל ימי משותף של הסעודים והסינים - "החרב הכחולה 2025". התרגיל נערך במים הכלכליים של ערב הסעודית במשך שלושה שבועות, ונועד להגביר את שיתוף־הפעולה האסטרטגי בין המדינות. זהו הסבב השלישי של התרגיל, שקדם לו סבב ב־2019 בג'דה, ואחד נרחב יותר בג'אנג'יאנג ב־2023.
תרגיל ימי שכזה משקף את הוורסטיליות האסטרטגית של סין במזרח התיכון. דוגמה לכך ניתן למצוא גם בזירה המדינית והכלכלית. למשל, לאורך מלחמת חרבות ברזל, ענקית הספנות הסינית קוסקו הייתה לחברה הגדולה היחידה שנענתה לדרישות המורדים החות'ים להפסיק לפקוד נמלים בישראל, כפי שנחשף בגלובס. בה בעת, הסינים המשיכו להיות יעד ליותר מ־90% מיצוא הנפט האיראני, ובשנים הקרובות עשוי לצמוח סיוע בתחום האמל"ח למשטר האייתוללות.
ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציין כי טראמפ החזיר חלק מהאמון שאבד בתקופת קודמו בתפקיד ביידן. "ארה"ב הוכיחה את עצמה בשנה האחרונה בתקיפה באיראן ובסדר היום המדיני בעזה, החזירה על מה שלא היה בממשל ביידן, שתקף את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הוציא את המורדים החות'ים מרשימת ארגוני הטרור וחסם עסקאות נשק. אלו פעולות שהביאו את הסעודים למצב שבו הם צריכים לגוון משענות".
יחסים הנשענים על אינטרס הדדי
יחסי סין וערב הסעודית נשענים על אינטרס הדדי. מבחינת בייג'ינג, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, יש צורך בזהב השחור ממוחמד בן סלמאן. בשנת 2019, הייתה סעודיה מקור לכ־17.5% מהנפט הסיני, ומאז חלה ירידה עקבית אך מתונה לכ־14.5% אשתקד. מדובר בשיעור לא מבוטל למדינה שייבאה אשתקד 553.4 מיליון טון נפט.
כיום, הנפט עדיין מהווה יותר מ־80% מכלל היצוא הסעודי לסין, בכך הפכה ערב הסעודית לאחת מהמדינות הבודדות בעולם הנהנות מעודף סחר עם סין.
לסעודים יש אינטרסים רבים להרחיב אף יותר את היחסים עם סין, ולא רק בהיבט הביטחוני. שר ההשקעות הסעודי הגיע לפני כחודשיים לביקור בבייג'ינג. במהלכו, בין השאר, נועד עם שר המסחר הסיני וקיים פגישות עם יותר מ־35 מוסדות פיננסיים ויותר מ־70 חברות אנרגיה, בנייה, תעשייה, תחבורה, לוגיסטיקה, תקשורת, תעופה וחלל ובריאות.
"חזון 2030" של יורש העצר הסעודי
המניע העיקרי מאחורי פעילות זו היה "חזון 2030" של מוחמד בן סלמאן, שנתקל בקשיים הן בעמידה בלוחות הזמנים והן בהשקעות המופלגות הנדרשות להגשמתו. זמן קצר לפני יציאתו של השר הסעודי לסין, קרן העושר הסעודית (PIF) קיצצה את שווי המיזמים הגדולים שלה, ובהם העיר העתידנית ניאום, ב־8 מיליארד דולר - לכ־64.2 מיליארד דולר בתום 2024; ירידה של 12% בשנה.
עוד בטרם "חזון 2030" החל לקרטע, כבר בתקופה שבה הייתה התלהבות עם ההכרזה עליו ב־2016, סין זיהתה בו הזדמנות - והדבר משתקף היטב בנתונים: מניתוח שביצעו במכון Carnegie עולה, כי סך המימון הסיני של מיזמי בנייה בערב הסעודית - מהצגת החזון הסעודי ועד יוני אשתקד - הסתכם בכ־31.45 מיליארד דולר. יותר ממחצית מהסכום השקיעו בפרויקטים בענף האנרגיה - ענף שדרוש לו פיתוח מסיבי, בשל שאיפות הסעודים למצב את עצמם כ"האב" של דאטה־סנטרים ובינה מלאכותית.
"הסינים שולחים לערב הסעודית פועלים וחברות בנייה, שופכים הון ועונים למכרזים סעודיים שלא נוחים כלכלית - אלא גיאופוליטית", מספר ד"ר ג'וזנסקי. "חברות מערביות לא ייכנסו למיזמים עם היתכנות בעייתית, אבל סין נעתרת להרפתקאות כי היא רואה בכך הזדמנות להגברת ההשפעה במדינות המפרץ".
תחום האנרגיה היה מהסוגיות המשמעותיות שעלו על הפרק בביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בממלכה לפני כחמישה חודשים, כשהממשל נתן גיבוי לתוכנית גרעין אזרחית - גם בלי נורמליזציה עם ישראל. בבייג'ינג לא התרגשו מהמהלך, כיוון שידעו שהשיגו שם דריסת רגל עוד לפני וושינגטון. כבר באפריל הם חתמו על מזכר־הבנות עם הסעודים בוועידה המשותפת של סין ומועצת שיתוף־הפעולה של המפרץ (GCC).
מתמקדים בתעשיות הביטחוניות
במבט צופן פני עתיד, המרוץ האמריקאי־סיני על השפעה בריאד צפוי להתמקד בתעשיות הביטחוניות. הסעודים אמנם פרסו סוללת הגנה אווירית ראשונה מדגם THAAD ביולי האחרון, אך פניהם לעצמאות תעשייתית. כחלק מ"חזון 2030", הממלכה שואפת כי יותר מ־50% מהתוצרת הביטחונית המקומית תיוצר במדינה. כך, בריאד מקווים להגדיל את מספר המשרות ואת הידע, וגם להקטין את ההוצאות ואת התלות בגורמים חיצוניים.
לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), בשנים 2020-2010 ייבאו הסעודים אמל"ח בשווי 15 מיליארד דולר מארה"ב, לעומת 245 מיליון דולר בלבד מסין. כמו כן, החברות האמריקאיות היו מקור ל־78% מהיבוא בשנים 2022-2018. לכן בבייג'ינג מזהים אפשרות להכנסות רבות.
בחודש מאי האחרון אירח סגן השר לביטחון ציבורי הסיני את סגן שר הפנים הסעודי. "בשיחות דנו בשיתוף־הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות הידידותיות", נמסר מריאד. לאחר מכן, לפני כחודשיים, שר התעשייה הסעודי ביקר בסין וחתם על הסכמים בתחום התעופה והחלל עם שלוש חברות מקומיות.
ד"ר גוז'נסקי מסכם כי הסעודים רוצים לשתף פעולה גם עם ארה"ב וגם עם סין, אבל לא בהכרח בהיבט הביטחוני בלבד: "אני רואה בתרגיל הצבאי כלי להפעלת לחץ על האמריקאים לקבל יותר במשא־ומתן. בן סלמאן לא רוצה להסתפק במודל ברית ההגנה עם קטאר, שהיא צו נשיאותי - אלא במשהו יותר רובוסטי (עמיד). צו נשיאותי תקף רק בממשל טראמפ, כי לא עבר קונגרס - והנשיא הבא יכול לבטל אותו. הסעודים הולכים על חבל דק בהפעלת הלחץ על האמריקאים".