מנכ''ל ישראכרט, רן עוז, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: כדיה לוי
רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, שוחח עם חזי שטרנליכט על המשק הישראלי בראי העסקים הקטנים, במסגרת כנס ההשקעות "מנצחים על העתיד הפיננסי".
"אחת הסטטיסטיקות הידועות היא ש-30% מהעסקים נסגרים אחרי שנה, וחצי מהם נסגרים אחרי 5 שנים", אמר עוז, ולדבריו מי שעוברים את הגבול הזה "אלה העסקים שנשארים לאורך זמן, שורדים ומשגשגים. כשמדובר בעסק הראשון של היזמים, יש הרבה אתגרים שהם לא תמיד באים מוכנים אליהם. לכן, הרבה פעמים הם מוצאים את עצמם סוגרים את העסק הרבה יותר מוקדם ממה שהם חשבו".
נזכיר כי לפני כחודשיים הודיע עוז על כוונתו לסיים בקרוב את תפקידו על רקע העברת השליטה בישראכרט, ולפני כשבוע בחר דירקטוריון החברה מנכ"ל חדש - איתמר פורמן, המכהן כיום כמשנה למנכ"ל בנק הפועלים ומנהל את החטיבה העסקית בבנק.
● כנס ההשקעות | מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן: "חושש ממיתון. בנק ישראל יצטרך להתערב" | כנס ההשקעות של גלובס
● כנס ההשקעות | מנכ"ל מגדל, רונן אגסי: "בתפיסה שלי נדל"ן בישראל רק קונים, לא מוכרים"
● כנס ההשקעות | הממונה על שוק ההון, עמית גל: "לא נוכל לחיות עם ניגודי עניינים של סוכני הביטוח"
המחירים עולים יותר ממה שנדמה
אנחנו באזור דמדומים מבחינת המלחמה. מה יקרה לפעילות העסקית של המשק?
"נתחיל ממה היה: בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההוצאה של הצרכנים עלתה באופן עקבי גם ביחס ל-2024 וגם ביחס ל-2023. אבל אני מדגיש שזו ההוצאה של הצרכנים - לא בהכרח הצריכה שלהם. בסוף, בעיקר הייתה עלייה ביוקר המחיה. אין באמת שינוי".
עוז גם ציין כי בראייתו, המחירים עולים יותר ממה שנדמה: "אני לא נכנס לאיך הלמ"ס מודדת את האינפלציה, העלות של הצרכן בכיס עולה ביותר מ-5%. זו המציאות. אנשים לא קונים 10% יותר בסופר, וגם לא ביטוחים, אלא משלמים יותר. בנוסף אנחנו רואים עלייה בהוצאה, אבל אין עלייה בהכנסה, אלא בעיקר תשלומי העברה. אנשים יחזרו מהמילואים, וההעברות ייגמרו, ונמצא ציבור שהמינוף שלו הולך ועולה. יש בפנינו אתגר לא קטן בתחום הזה".
לדבריו, מיתון הוא אומנם "לא מחויב המציאות, אבל אם לא ייעשו הפעולות הנכונות בניהול הכלכלה, זה יכול לגלוש לשם. אם לא יהיה קשר בין עלות הצריכה להכנסה, אנשים ייכנסו למינוף - וזה לפני שנדבר על סביבת הריבית שהם נאלצים לשלם".
האתגר של העסקים הקטנים
בוא נדבר על עסקים קטנים. מה המגמות בתחום הזה?
"יש אתגר וסיכון אצל עסקים קטנים, ורבים מהם נסגרים. מצד שני, יש להם חשיבות גדולה: הם מעסיקים מעל 40% מהמועסקים בישראל. לכן צריך להתמקד בפלח הזה ולהבין איך לעזור להם. המוכנות שלהם לא תמיד מלאה: אין להם תמיד הבנה של המיזם, התוכנית העסקית שלהם לא מלאה, הם לא יודעים לנהל תזרים, ולא תמיד יש להם את המימון והאשראי הזמין כדי להיערך לתקופות פחות טובות".
לכן, אמר עוז, "הקמנו קהילות שנותנות להם תמיכה וייעוץ. אנשי מקצוע שנותנים להם עצות והבנה של האתגרים. הם אולי יודעים לעשות את העוגות, את התספורת או את המניקור הכי טוב, אבל לנהל עסק זה מקצוע אחר. לבנות תוכנית עסקית זה מיומנות".
יש הרבה עסקים שבעקבות המלחמה הקפיאו פעילות. יש טיפים שאפשר לתת למי שמקימים או מחיים עסק?
עוז ציין כי הקושי של עסקים קטנים במלחמה הוא גדול בהרבה: "בישראכרט, גם כשהיו לנו 100 עובדים שגויסו למילואים, היו לנו 1,800 עובדים שעבדו. בעסק קטן, כשעובד לא נמצא, זה אחרת לגמרי.
"נתנו פתרונות אשראי ומימון, אבל כשמנסים להחיות את העסקים, יש כמה אלמנטים שצריך לבדוק שוב: לבדוק את הנחות העבודה, את התוכנית העסקית, את תזרים המזומנים, וזו הסיבה העיקרית שעסקים נסגרים".
לדברי עוז, גם סביבת הריבית היא פקטור, וזאת במיוחד "אם מתחילים עם הון עצמי לא מספיק ושוקעים עמוק למימון חיצוני". לכן, לדבריו, "צריך להשאיר את השוליים המתאימים כדי לעבור חודש פחות טוב בהכנסות או בגבייה. יש עסקים שנאלצים לחיות עם תנאי תשלום בעייתיים מצד עסקים אחרים, מספרים הזויים, והמדינה גם מתנהלת בשוטף פלוס מתישהו".
"עברנו תקופה מורכבת"
ישראכרט עצמה עברה טלטלות רבות כעסק, במיוחד המאבק על השליטה בה, עד שבסופו של דבר יצחק תשובה, בעלי קבוצת דלק, הפך לבעל השליטה בה. לדברי עוז, "עברנו תקופה מורכבת כחברה. ישראכרט, עם פלחי שוק של 40%-50% - כל דבר שקורה בישראל משפיע עלינו. היציאה מהקורונה וההפיכה המשטרית והמלחמה זיעזעו את ההתנהגות של הצרכנים ושל העסקים.
"לפני ארבע וחצי שנים יצאנו לדרך עם תוכנית עסקית בדגש על אשראי צרכני ומעטפת פתרונות לעסקים קטנים. הצלחנו לצמוח בצורה יפה, מעל הכפלה של תיק האשראי, פי שלושה של אשראי לעסקים קטנים, עם הנגשה של הרבה פתרונות רחבים דיגיטליים שמאפשרים לעסקים קטנים לעשות הכול בכף-היד. כל הפעילות הזאת והצמיחה הזאת קרו תחת מעטה של שנתיים וחצי של מאבק שליטה, שלא עוזר".
עם זאת, עוז התגאה בכך ש"אחד הדברים שהצלחנו לעשו זה לנתק בין המהומה שהתחוללה מלמעלה לבין הפעילות של החברה. היום זה מאחורינו. יש בעל שליטה חדש. אנחנו במהלך של החלפת דירקטוריון שמתוכו תיבנה הקבוצה שתוביל את החברה קדמה. בעל השליטה החדש מקבל חברה שהיא במקום טוב מאוד, ומפה השמיים הם הגבול".
"בונים על הצעירים שיעשו שינוי"
יש הרבה הליכים רגולטוריים, בתחום האשראי והבנקים. נלך לשינויים גדולים, או שמה שהיה הוא שיהיה למרות ההקלות הרגולטוריות שיהפכו את כרטיסי האשראי לבנקים?
"הציבור שמרן, ולמרות כל מה שהרגולטורים התאמצו, הניידות בין הבנקים היא אפסית, ומעט מאוד זזים. מה שיכול לשנות את זה, זה בעיקר חילופי הדורות. תולים הרבה יותר תקוות בצעירים, שיותר בודקים ופחות נאמנים לעבר.
"המקבילה של היתרות בחשבונות העו"ש אלה הכרטיסים הבנקאיים, שנותנים ללקוחות אפס תמורה. זהו אמצעי תשלום, אבל הוא לא נותן כלום. אפשר לבחור כרטיסים שנותנים מיילים והנחות, אבל לא בוחרים בהם. רוב הכרטיסים הם בנקאיים, כי הם משויכים לבנק שבו פתחת את החשבון כשהיית בן 16. אנחנו בונים על זה שהצעירים אולי ישנו את זה".
לדבריו, "לכל אחד יש את הכרטיס שמתאים לו: יש החזרים כספיים, הטבות, מיילים… אבל כולם נותנים יותר הטבות מאשר אפס. השאלה היא האם רוצים אפס או משהו, זה כמו הכסף שחונה בעו"ש". והוא סיים בתמיהה ללא תשובה: "למה אנשים בוחרים באפס?".
כעצה כללית לציבור הרחב, עוז סיפר כי בכל הנוגע להמרות מטבע חוץ, "יש אפשרות לחבר כרטיס אשראי לחשבון מט"ח, והשער שמחויב על-ידי חברות כרטיסי האשראי הוא השער היציג, אז זה קל. זה לא משהו שרירותי שאנחנו מחליטים. אבל כשבחו"ל מתפתים לחייב במטבע מקומי ולא בשקל, צריך לבדוק מה השער של הספק המקומי, וזה לא תמיד שער טוב".
*** גילוי מלא: הכנס בחסות קבוצת מגדל, בנק ירושלים, קבוצת הפיננסים פרופיט וחברת ישראכרט