רו''ח שלומי שוב בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף
"ב-2035, עשר שנים מהיום, המשקיעים יקבלו על בסיס שוטף מידע כספי באמצעות סוכני AI המותאמים לצרכים ולטעמים שלהם. הסוכנים האלה יוכלו לבצע ניתוחים, לבנות תחזיות, לבנות הערכות שווי ודירוגי אשראי - הכל ממש על בסיס יומי. הדיווח הכספי יהיה רציף או סמי-רציף". את התחזית הזו סיפק רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית לחשבונאות וסגן דקאן בית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, בכנס "מנצחים על העתיד הפיננסי", שנערך היום (ג') בתל אביב. שוב מתח ביקורת על השיטה הקיימת של הדיווחים הכספיים, וכינה אותם "שבורים וישנים".
● כנס ההשקעות | מנכ"ל מגדל, רונן אגסי: "בתפיסה שלי נדל"ן בישראל רק קונים, לא מוכרים"
● כנס ההשקעות | הממונה על שוק ההון, עמית גל: "לא נוכל לחיות עם ניגודי עניינים של סוכני הביטוח"
"הדוחות הרבעוניים התחילו בשנות ה-70 של המאה הקודמת בארה"ב", ציין שוב, "בזמנו זה היה מאוד נחשב אבל עבר מאז זמן. תחשבו על משקיע שנדרש היום לקבל החלטת השקעה - נשמע סביר למישהו שהוא מקבל את ההחלטה על סמך מידע כספי מלפני 4 חודשים?".
בהקשר זה, שוב מתח ביקורת על היוזמה שצייץ בחודש שעבר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בו קרא לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים של חברות ולעבור למתכונת דיווח חצי-שנתית. "יש טעם לפגם שנשיא של מדינה מתערב בעניין חשבונאי-רגולטורי, אבל אם נשים את זה בצד, אז עם כל הכבוד לטראמפ, ויש כבוד, הכיוון הוא לגמרי הפוך". כאמור, שוב צופה כי הטכנולוגיה דווקא תאיץ את קצב ואיכות הדיווחים כך שיהפכו להיות יום-יומיים.
ה-AI לא יוביל להיעלמות מקצוע ראיית החשבון
עוד צופה שוב, כי "איכות המידע תעלה דרמטית. סוכני ה-AI יבדקו טעויות בדוחות הכספיים ויעשו הצלבות בתוך דוחות החברה ובין דוחות של החברה, לבין נתונים לגבי הענף. לא תהיה ברירה אלא לשפר את המידע לשוק ההון".
כיצד בדיוק יגיע השינוי? לפי שוב, השינוי יקרה באמצעות החשש בקרב רגולטורים מהתפוצצות של בעיה לגבי שימוש במידע פנים - כלומר, מידע הזמין כיום רק לבעלי תפקידים בחברות. "יש תיאוריה משפטית מפוארת לפיה סביב פרסום דוחות כספיים, אנשי פנים לא יכולים לבצע עסקאות. אבל זו פיקציה. המידע הכספי, במיוחד בחברות הגדולות, נמצא כל הזמן. והרגולטורים יהיו חייבים בשנים הקרובות לשתף את הציבור במידע הזה, אחרת תהיה התפוצצות של הבעיה עד כדי נפילה של בורסות".
בהתאם לכך, שוב מעריך כי המהפכה של כניסת ה-AI לעולם הדוחות תתרחש בראש ובראשונה על ידי דרישה שיפנו הרגולטורים לחברות הגדולות לספק למשקיעים נתונים כספיים גולמיים באופן שוטף.
לדבריו, "הדוחות המבוקרים הקיימים אומנם יישארו, אבל בין דוח אחד למשנהו - למשקיע יהיה גם מידע כספי גולמי. מנועי ה-AI יידעו לקחת את המידע הזה ולשאוב מהרשת ומאין ספור מקורות אחרים מידע שיעזור לבסס את האומדנים, ולייצר דוחות כספיים על בסיס יומי. זה לא אמור להפיל אף אחד מהכיסא. הטכנולוגיה קיימת, אבל הרגולטורים עובדים לאט יותר ונמצאים בפיגור אחריה".
"ה-AI מהיר מאיתנו ומשתפר בעוד שאנחנו נשחקים. כל מי שמעל גיל 50 יודע שיש בעיה עם הזיכרון", אמר שוב. עם זאת, הוא אינו צופה כי הבינה המלאכותית תוביל להיעלמות מקצוע ראיית החשבון. "המקצוע חייב לעבור טרנספורמציה כמו הרבה מקצועות אחרים, אבל הוא ימשיך להתקיים ויסתייע בבינה מלאכותית. כמו שה-AI לא יחליף את איש העסקים הוא גם לא יחליף את רואה החשבון, אבל הוא יחייב את רואה החשבון להיות איש עסקים כדי לא להיות מוחלף".
"האקדמיה לא יכולה להישאר רק כצינור להעברת ידע"
שוב מעריך כי מודל הביקורת הנוכחית של רואי חשבון לא יוכל להישאר כמו היום ולהתבסס על בדיקות ידניות המתבצעות בדיעבד. "הביקורת תהיה טכנולוגית באופן מלא ובזמן אמת. נצטרך את רואה החשבון האנושי בשביל ההבנה העסקית, היצירתיות, שיקול הדעת והיכולת להפוך את המידע העסקי הגולמי למידע חשבונאי בתוך אין ספור החלטות חשבונאיות קריטיות, כמו למשל: האם לצרף לחברה הערת עסק חי. רואי החשבון גם יקבלו נדבך שלם של עבודה נוספת - ביקורת על כלי ה-AI".
הבינה המלאכותית צפויה להוביל, לפי שוב, גם לצמצום הריכוזיות בענף. "אני לא רואה לקוחות שיסכימו לשלם לרואי החשבון עבור שעות של תהליכים שבורים. הטכנולוגיה תחייב את רואי החשבון להמציא את עצמם מחדש ולהתייעל דרסטית. דבר נוסף שיקרה הוא כניסה של חברות טכנולוגיה וקרנות פרייבט אקוייטי להשקעה בתחום כך שבסוף נגיע ל-8-10 פירמות פיננסיות טכנולוגיות בינלאומיות גדולות. מה שהרגולטור לא הצליח לעשות הטכנולוגיה תעשה".
לצד זאת, שוב מזהיר מפני היווצרותה של מה שהוא מכנה "כלכלת פערים". לדבריו, "יהיה דיווח של חברות גדולות כמו ליגת ה-NBA בכדורסל והליגות המובילות בכדורגל. עובדים פיננסיים שיידעו לשלב טכנולוגיות יתוגמלו בצורה מאד נדיבה וייווצרו פערים. הממשלות צריכות להביא את זה בחשבון ולשלב את זה במערכת החינוך".
ובכך לא נגמרים האתגרים. "רובוטים זה גם דבר מלחיץ. תחשבו איזה אתגר עומד בפני הרגולציה הפיננסית. הטכנולוגיה שנכנסת לא מורידה את הסיכון, ההיפך. הרגולטורים חייבים להיערך כבר היום לכך. אני שומע שיש רגולטורים פיננסיים שלא מאפשרים לעובדים שלהם להשתמש ב-AI. לטמון את הראש בחול זו לא הדרך להתמודד עם כזה אתגר. גם באקדמיה זה אתגר ענק. האקדמיה לא יכולה להישאר כצינור להעברת ידע. היא חייבת להכשיר את הסטודנטים לעולם החדש עם חשיבה ביקורתית וטיפוח יצירתיות וערכי אתיקה. זה לא בדנ"א של האקדמיה, וזה אתגר גדול שיעמוד לפתחנו".
שוב הציג את מיזם ה-AI "ד"ר IFRS", שפיתח ביחד עם רותם שטרן. לדבריו, למיזם יש כבר אלפי משתמשים בישראל ובחו"ל ועד כה סיפק תשובות למאות אלפי שאלות - עם אחוזי דיוק גבוהים במיוחד של 96%, נתון ששוב מספר כי הפתיע אפילו אותו.
המסר שהעביר שוב לסיכום היה אופטימי: "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמהפכה הזו לא תתרחש או שהיא תיעצר. היא כנראה תגיע מוקדם יותר ממה שאנחנו חושבים. יש לה המון יתרונות. מידע כספי שוטף ואיכותי יותר למשקיעים ישפר דרמטית את היעילות של שוק ההון ויתרום לכלכלה. אז יש חסרונות ואתגרים שצריך להתמודד איתם אבל כמדינה קטנה, חוצפנית, יזמית, חכמה עם אוריינטציה טכנולוגית אנחנו יכולים להרים את ההזדמנות ולהוביל את המהפכה העולמית".
*** גילוי מלא: הכנס בחסות קבוצת מגדל, בנק ירושלים, קבוצת הפיננסים פרופיט וחברת ישראכרט