פאנל ''בעד ונגד: ארבעה מסלולי השקעה'' בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף
המציאות בשווקים מציבה בפני המשקיעים לא מעט שאלות בוערות, כמו: מה כדאי לעשות עם הכסף לנוכח התמחור הגבוה בשווקים, או האם לנוכח הגידול הדמוגרפי השקעה בנדל"ן עדיפה על האפיקים האחרים ועוד. כדי לענות על שאלות הללו, התכנסו במסגרת פאנל מיוחד כחלק מכנס ההשקעות "מנצחים על העתיד הפיננסי" של גלובס, שורה של גורמים מובילים בשוק: ארז מגדלי, מנהל חטיבת השקעות, מגדל ביטוח; משה עומר, משנה למנכ״ל, בנק ירושלים; אמיר כהנוביץ', כלכלן ומשנה למנכ"ל פרופיט תכנון פיננסי; רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות.
● כנס ההשקעות | הממונה על שוק ההון, עמית גל: "לא נוכל לחיות עם ניגודי עניינים של סוכני הביטוח"
● כנס ההשקעות | מנכ"ל מגדל, רונן אגסי: "בתפיסה שלי נדל"ן בישראל רק קונים, לא מוכרים"
הפאנל נפתח בשאלה האם לנוכח טרנד ההשקעה ב-S&P500, השקעה במדדים עדיפה על ניהול אקטיבי? מי שמחזיק בעמדה נחרצת הוא כהנוביץ', שסבור כי מנהלי ההשקעות על פי רוב לא יצליחו להכות את מדד. "יש לכך הרבה סיבות, אחת מהן היא שלמרות שזה לא חוקי, בשוק מסתובב הרבה מידע פנים ולא לכולם יש אותו. בנוסף, מנהל ההשקעות מושפע מהיבטים פסיכולוגיים - בסוף הוא בן אדם והוא נבהל כשיש ירידות או מובל מטרנדים".

"פיזור השקעות ובניית תיק מגוון"
מי שנזעק להגן על מעמדם של מנהלי ההשקעות הוא מגדלי ממגדל שהזכיר כי מי שמשקיע רק במדד, צריך לזכור כי הוא מוטה טכנולוגיה ומושפע מתשע חברות גדולות, וכן משער הדולר (במידה ואתה משקיע ישראלי). "אם אתם חושבים שזה מה שנכון לעשות בכסף וההתלבטות היא בין זה לבין קרנות נאמנות אמריקאיות, לכו על המדד כי בסוף זה שוק משוכלל וקשה להכות אותו. אבל אני חושב שלזנוח את היסודות הכי חזקים של פיזור השקעות, כהחלטה אסטרטגית לחיסכון ארוך טווח זו לא החלטה טובה לרוב. בנוסף, צריך לזכור שלמרות שהמדד נמצא בתנועה מעלה, יש לא מעט שנים שליליות, קיימת סכנה שהמשקיעים לא יצליחו להתמיד והם יעברו לאפיקים אחרים שהציגו ביצועים טובים יותר. לכן, לרוב האנשים עדיף לקבל החלטה באמצעות מנהל פיננסי שיודע לבנות תיק מגוון".

מי שעוד תומך בניהול אקטיבי בעת הזאת הוא משה עומר, משנה למנכ״ל בנק ירושלים, שהמליץ למשקיעים להקטין סיכונים בעת הנוכחית. "הבן שלי, בן 11 מקבל דמי כיס, ויחד איתו השקעתי את הכסף הזה. התיק הזה עשה בתקופה של 5-4 חודשים 50%. זה לא שאני והבן שלי גאונים בהשקעות, אלא שאנחנו בבועה, כל מי ששם שקל איפשהו פוגע. לכן, זה זמן מעולה להיות אקטיבי ולהפחית סיכונים".
"הקצב לא יהיה אותו דבר אבל בישראל מקום לעליות"
בנוגע לשאלה האם השוק הישראלי כבר מתמחר את החדשות הטובות בעקבות סיום המלחמה, הציגו המשתתפים תמונה מעורבת. "אני חושבת שכשמסתכלים על העליות בשוק החוב, חשוב לציין שהיינו בשנתיים של שיא מבחינת גיוס חוב. בסופו של דבר זה מאד מושפע מהנזילות הגבוהה של המשקיעים המוסדיים. כשמסתכלים קדימה, הריבית צפויה לרדת בקרוב ובתקווה מרווחי הסיכון לא ישתנו משמעותית. כך, שהתשואות יהיו קצת פחות גבוהות, אבל מבחינת החברות נראה שיפור, שישתרשר מן הסתם לכל השווקים האחרים", העריכה הראל בן זאב.

ביחס לשוק המניות סיפק מגדלי תמונה אופטימית. "חווינו פה שוק גדול, וכשמסתכלים על תבניות של משברים אחרים, אנחנו רואים קפיצה מהירה בסיכון, אבל לוקח הרבה זמן לחזור לנורמה. בתסריט הבסיס ישראל נמצאת בשלב שאחרי השוק הגדול, אבל יש עדיין זמן עד לחזרה מלאה. אנחנו אוהבים להרגיש את הדופק גם מבחוץ ורואים שמשקיעים זרים מחזירים את הכסף לישראל. לכן, אני לא צופה שנמשיך באותם קצבים של השנה האחרונה, אבל כן יש מקום לעליות, היות וישראל לא יקרה ביחס לשווקים אחרים בעולם, ועדיין מחזיקה בפוטנציאל לשיפור נוסף בפרמיית הסיכון".
מנגד, עומר סיפק תחזית מעט מורכבת יותר. "יש בשוק עדיין הרבה אי ודאות, ההסכם לא אפוי עד הסוף ומשאיר הרבה סימני שאלה. ברור שככל שהן יתפוגגו יש לא מעט תרחישים שמביאים אפסייד מאד משמעותי לשוק, אבל מצד שני צריך לזכור שיש משקולת של יחסים פנימיים בתוך המדינה שעדיין תעיב על השוק".

בהמשך נשאל הפאנל האם ההמלצה שלהם עבור חוסך צעיר (מתחת לגיל 50) היא לשים את כספי הפנסיה שלהם במסלול מנייתי. "אם מסתכלים על ה-20 שנה האחרונות מי שלא היה בשוק המניות נהיה עני ביחס לאחרים, ומי שהשקיע רק באפיקים סולידיים הפסיד עליות משמעותיות, כי אנחנו נמצאים בסביבה שהשווי של נכסים פיננסים הולך ועולה, ולכן לדעתי אני לא חושב שיש חלופות מספיק טובות".
תמונה דומה הציג גם מגדלי ממגדל שאמר, כי "המניות הן העוגן של הפנסיה, ומי שצעיר עם הרבה שנות חיסכון לפניו יכול לקחת את זה בהנחה שהוא מתמיד. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם הוא מסוגל להתמיד. לפני 5 שנים בתקופת הקורונה, פנו אליי אנשים שחשבו שהעולם נמצא לפני משבר שיהיה קשה לצאת ממנו. אם אתם יכולים לספוג את המשברים אז לכו על זה, אם לא עדיף להכניס גם אפיקים סולידיים".
מנגד, כהנוביץ' מפרופיט סבור שהסיכוי שנמצא במסלול המנייתי לא שווה את הסיכון. לדבריו, "אם מסתכלים על הפער השנתי הממוצע בין המסלול המנייתי לכללי על פני 30 שנה, נראה שהמשקיעים במסלול המנייתי השיגו תשואה שנתית עודפת של 1%. אבל המחיר הוא תנודתיות קטסטרופלית שלעיתים יכולות להיות דו-ספרתיות, בזמן שבמסלול הכללי אין את הדברים האלה. שם ראינו רק פעם אחת ירידה דו-ספרתית במשבר הסאב-פריים. תנודתיות זה לא כל הבעיה, אם כך היה אז הייתי אומר לכם להמתין במסלול המנייתי. אבל מה יקרה בתרחיש כמו שקרה לא פעם ב-S&P500 שלקח יותר מ-10 שנים עד שהמחירים חזרו לקרן, מה שקרה שלוש פעמים במאה שנים האחרונות".
"נמשיך לראות עליות מחירים בנדל"ן"
את הפאנל חתמה אחת השאלות הנצחיות בשוק המקומי, האם בגלל הגידול הדמוגרפי בישראל, נדל"ן תמיד יהיה האפיק המשתלם ביותר? שאלה שחילקה את הפאנל. "כשמסתכלים על דירות בישראל, לאורך זמן התשואה מהשכרת דירה מאוד נמוכה בהשוואה גלובלית ולכן בעיקר בונים על עליית ערך עתידית של הדירה, מה שמביא לעליית המחיר. כשמסתכלים לאורך זמן מחירי הדירות קפצו באופן חריג ב־2020, אבל מאז עלו באופן יותר מתון. היום, היכולת של זוג צעיר לקנות דירה היא יותר נמוכה מבעבר, ובהתחשב בכך ומלאי הדירות הגבוה במונחים היסטוריים אני חושבת שבטווח הקצר והבינוני העלייה תהיה יותר מתונה, למרות הגידול הדמוגרפי", העריכה הראל בן זאב.
מנגד, מגדלי הציע להסתכל על הדברים מכיוון אחר, "בבסיס אנחנו נראה עליות בגלל גידול דמוגרפי שהוא חריג ביחס למדינות אחרות בעולם, אז בהחלט יש לזה מקום בפיזור של תיק השקעות. נדל"ן הוא עסק מאד מקומי כשהמניות זזות בכל העולם, המניות של הנדל"ן יותר מבוססות שוק מקומי. לכן, הטריק הוא לפזר גם בשוק ההון וגם בדירה להשקעה".
"מי שקונה היום בית ביוון ופורטוגל יודע שהשכירות היא זמנית, כי האוכלוסייה הולכת ומתכווצת. בישראל יש דמוגרפיה חיובית שמבטיחה שתמיד יהיו אנשים שיגורו בבית ואכן תראו את המחירים בשוק שהם גבוהים פי כמה ממדינות שבהן האוכלוסייה קטנה. השאלה לדעתי היא מה יקרה הלאה, כי כבר עכשיו אנשים בארץ משלמים מחירים מאוד יקרים על הדמוגרפיה", סיכם בתהייה כהנוביץ'.
*** גילוי מלא: הכנס בחסות קבוצת מגדל, בנק ירושלים, קבוצת הפיננסים פרופיט וחברת ישראכרט