גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גאון מי שחשב על זה. בהצלחה למגינים": כך מתקפות הסייבר מתגברות ומשתכללות

נתונים עדכניים של צ'ק פוינט ומיקרוסופט מראים כי ישראל מתמודדת עם גל חסר תקדים של מתקפות סייבר, שהולכות ונעשות מתוחכמות יותר ● רכיבים פשוטים כמו שעוני נוכחות במקומות עבודה נפרצים והתחזויות ה־AI עולות רמה ● מומחים מזהירים: "מנגנוני ההגנה נעקפים בקלות מדאיגה"

אבטחת סייבר | אילוסטרציה: Shutterstock
אבטחת סייבר | אילוסטרציה: Shutterstock

בעולם הסייבר מתחולל משחק אינסופי של חתול ועכבר: בכל פעם שהתוקפים חושפים חולשה חדשה או מפתחים יכולת מתוחכמת יותר, צוותי ההגנה ממהרים לאתר, לבודד ולתקן - לפני שייגרם נזק. ככל שהתוקפים נעשים חכמים וחדשניים יותר, אנשי ההגנה חייבים להיות יצירתיים ומבריקים פי כמה. אז מה מצב הסייבר בישראל, מהם הטרנדים בזירת התקיפות ומה חשוב לדעת כדי להישאר צעד אחד לפני ההאקרים?

הפרופסור הישראלי שבטוח: זה הפתרון מפני "יום הדין" הקוונטי
אמזון מודיעה באופן רשמי: 14 אלף עובדים יפוטרו

בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל ישראל מצאה את עצמה תחת מתקפה גם במרחב הדיגיטלי. התוצאה, כך לפי דוח הסייבר השנתי של מיקרוסופט, היא שישראל מדורגת שלישית בעולם במספר מתקפות הסייבר לשנת 2025, עם 3.5% מכלל התקיפות - מיד אחרי ארה"ב ובריטניה. באזור המזרח התיכון ואפריקה, היא מובילה בפער ניכר, עם כ־20% מכלל התקיפות.

גם נתוני חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט מאמתים את המגמה. לפיהם, בישראל נרשמו בממוצע 1,733 מתקפות על ארגון בשבוע, יותר מאשר בארה"ב וביבשת אירופה כולה. התעשיות המותקפות ביותר בישראל הן תקשורת, חינוך ותחבורה ולוגיסטיקה, בעוד שבעולם בולטות מתקפות גם על מגזרים כמו ממשל, בריאות ואנרגיה. המספרים, כאמור, גבוהים בהשוואה לעולם: כמעט 4,000 מתקפות שבועיות על חברות תקשורת, לעומת כ־2,700 בעולם.

אפילו שעון הנוכחות הופך למטרה

הדוח של מיקרוסופט מעיד על כך שמדינות ממשיכות לבצע שימוש ברשתות פשיעת סייבר לצורך ריגול, ומומחים מפנים אצבע מאשימה בעיקר לאיראן - שעל פי הדוח כ־64% מפעילות הסייבר שלה בשנה האחרונה כוונה ישירות נגד ישראל. "איראן תמשיך לייצר נזק וגם לנסות להשפיע תודעתית בישראל", אומר רפאל פרנקו, מנכ"ל חברת Code Blue, המתמחה בניהול משברי סייבר. "מעבר לניסיונות פריצה, אנחנו רואים ניסיונות ליצירת בהלה ציבורית - הפצת שמועות על תקלות בבנקים, דליפות מידע מדומות או מתקפות שמעולם לא התרחשו".

מלבד הניסיונות לזרוע פאניקה יש גם שפע מתקפות ממשיות - שיהפכו יותר ויותר מתוחכמות. לדברי פרנקו, התוקפים יחפשו רכיבים עם ממשקי חיבור רבים כדי לייצר את התקיפות: "שעוני נוכחות, מערכות בקרת כניסה או רכיבים פשוטים בשרשרת האספקה הופכים לכר פורה לתוקפים. אלו ממשקים שלא מקבלים תקציב אבטחה, אך דרכם ניתן לחדור פנימה ולשבש מערכות ליבה. התוקפים יודעים בדיוק היכן להשקיע - במקומות שהחברות עצמן מזלזלות בהם".

לצד זאת, הוא מצביע על יותר ויותר "מניפולציות שמטרתן לגרום לעובדים להעביר כספים או לאשר פעולות קריטיות - בלי שהמערכות הארגוניות נפרצות בכלל. זו תקיפה שמתבססת על אמון ועל חיקוי זהויות. בעזרת בינה מלאכותית, ההתחזות הופכת משכנעת יותר ומסוכנת הרבה יותר".

גיל מסינג, ראש המטה וראש מערך התקשורת הגלובלית בצ'ק פוינט, מסכים ואומר כי יש עלייה בכמות המתקפות המופנות לעובדי החברות עצמן, למשל מפתחים. "התוקפים מבינים שהדרך הקלה ביותר להגיע למערכות הארגון היא לתקוף את מי שבונה אותן, בעיקר בעזרת ספריות צד שלישי", הוא אומר.

טרנד מדאיג נוסף שהפתיע את עולם הסייבר לאחרונה הוא עלייתן של תוכנות זדוניות בלתי נראות. עידן דרדיקמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת Koi, כתב על התופעה ברשת X, והסביר כי "התוקפים הצליחו לייצר קוד שמורכב מתווים שאינם ניתנים להדפסה, וכך יצרו את ההסתרה המושלמת". דרדיקמן הצליח לחשוף את הקוד הזדוני המוסתר וגילה הפתעה נוספת: "בדרך כלל הקוד הזדוני מוריד מאלוור (נוזקה, תוכנה זדונית - נ"ט) גדול ומורכב יותר, אבל במקרה הזה הקוד ניגש לבלוקצ'יין וחיפש טרנזקציה מסוימת שהכילה לינק נסתר להורדת השלב הבא בתקיפה. הופתעתי מרמת התחכום - התוקף ניצל בצורה מבריקה את הבלוקצ'יין כדי להעביר מסרים לקוד הזדוני שלו באופן שכמעט בלתי אפשרי לחסום".

מומחי סייבר עימם שוחחנו הסבירו כי מדובר בתוכנה זדונית שמתחבאת בתוספים זמינים שנראים תמימים וככה מצליחה לבצע פעולות בלי שיזהו אותה. "מה שמרגש, זו העובדה שזה קוד בלתי נראה. מאוד קשה לעלות על זה, זה בקרביים של התוכנה ונכנס מאוד מהר", מסביר אושר עשור, מנכ"ל חברת ייעוץ הסייבר Hexpecto. "היכולת לשים במערכות קוד בלתי נראה שאי אפשר להתחקות אחריו היא די מדהימה. גאון מי שחשב על זה. בהצלחה למגינים".

איום נוסף שהולך ומתגבר הוא תקיפות על שרשראות אספקת תוכנה. לדברי אסף מורג, דירקטור מודיעין איומים באקווה סקיוריטי, המספקת פתרונות אבטחת ענן, יש עלייה חדה במספר התקיפות, "ומגמה זו צפויה להעמיק". עוד הוא מזהיר כי "העובדה שחברות רבות משתמשות במערכות מרובות עננים ובטכנולוגיות שונות מגדילה חשיפות למתקפות שונות".

"ה־AI יוצרת מרוץ בין התוקפים למגינים"

ובחזרה ל־AI. אין ספק שזו משנה את עולם הסייבר, שכן היא מאפשרת לתוקפים להרחיב את היקף התקיפות ולבצע תקיפות מתוחכמות יותר. מסינג מצ'ק פוינט מסביר כי "הדור החדש של מתקפות זהוּת ישתמש ב־AI כדי ליצור זהויות חדשות באופן אמין או להתחזות לאנשים אמיתיים - כולל תמונות, וידאו וקול".

גיל מסינג / צילום: איל יצהר

בפועל, זה אומר שהמתקפה הבאה יכולה להגיע מדמויות שמוכרות לנו, כמו קרוב משפחה, הבוס או חבר יקר. "המשמעות היא איבוד אמון במנגנוני הזיהוי המסורתיים", אומר מסינג, "החל מהזדהות באמצעות פנים או קול, דרך אימות דו־שלבי, ועד תהליכי Know Your Customer בבנקים ובחברות פיננסיות. בעידן שבו כל אחד יכול 'להיווצר מחדש' באמצעות AI, ארגונים יידרשו להמציא מחדש את מנגנוני האימות כך שיתבססו על התנהגות והצלבת נתונים בזמן אמת".​

לדברי מורג מאקווה סקיוריטי, האוטומציה בעזרת AI תסייע למתקפות פישינג טובות יותר. "לאור הפיתוחים האחרונים והגדלת היכולות של טכנולוגיה גנרטיבית, השימוש ב־AI ליצירת התקפות יגבר משמעותית. בעולמות הפיתוח יגבר השימוש בתקיפות אוטונומיות שיכולות לחדור במהירות למערכות ענן או לזהות חולשות בקוד".

"יש לבנות את האמון הדיגיטלי מחדש"

לא הכל רע ב־AI, ומסינג מסביר כיצד היא מסייעת גם בגילוי פרצות: "בעבר נדרשו חודשים של מחקר כדי לגלות חולשות חדשות בקוד. כיום מערכות AI לומדות לזהות פגיעויות במהירות, ולעיתים אף לייצר קוד תוקף אוטומטית - מה שיוצר מרוץ חדש בין תוקפים למגינים. האתגר המרכזי יהיה הגנה מונעת בזמן אמת, באמצעות מודלים לומדים שיזהו פעילות חריגה עוד לפני שנעשה בה שימוש זדוני".

מיכאל קונדרשין, ארכיטקט פתרונות סייבר בטרנד מיקרו, אומר כי "מדיה שנוצרת באמצעות AI אינה רק איום עתידי - מדובר באיום עסקי ממשי. אנו עדים למקרים של התחזות למנהלים בכירים בעזרת דיפ פייק, תהליכי גיוס משובשים, ומנגנוני הגנה פיננסיים שנעקפים בקלות מדאיגה". לדבריו, מדובר בקריאת השכמה: "אם עסקים לא ייערכו לעידן הדיפ פייק הם יישארו מאחור. בעולם שבו לא ניתן עוד להאמין במה שאנחנו רואים - יש לבנות את האמון הדיגיטלי מחדש, מהיסוד".​

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים