גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירופה בעקבותיה: זה הצעד של פולין להילחם במשבר הילודה

הפרלמנט הפולני אישר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם הנשיא החדש: פטור ממס הכנסה למשפחות עם שני ילדים ● המהלך ספג ביקורת רבה, אבל הוא מייצג את הרצון הגובר של מדינות היבשת להילחם בשד הדמוגרפי ● גם בליטא, הונגריה וצ'כיה כבר נקטו צעדים דומים ● האם זו מדיניות שישראלים, שנאבקים ביוקר המחיה, יכולים לקנא בה?

הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski
הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski

בחודש שעבר מימש נשיא פולין החדש קרול נברוצקי את אחת מהבטחות הבחירות שלו במהלך שכיכב בכותרות כלי התקשורת הבינלאומיים. הפרלמנט אישר בקריאה ראשונה הצעת חוק שיזם הנשיא הצעיר (42), הפוטרת משפחות עם שני ילדים ומעלה מתשלומי מס הכנסה. "זה מה שמגיע לפולנים", הכריז נברוצקי במהלך הקמפיין הצמוד, שבסופו גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי שהתמודד מולו. מדיניות "אפס מס הכנסה למשפחות" הייתה אחד הגורמים שסייעו להכריע את הכף לטובתו. ברחבי העולם, וגם בישראל, משפחות הנאנקות תחת יוקר המחיה הסתכלו בקנאה בנעשה שם.

שקיעתה של יבואנית הרכב שהבטיחה לשנות את השוק
שובו של טוני בלייר למזרח התיכון
377 מיליארד אירו לחימוש: גרמניה חושפת תוכנית שתהפוך אותה לצבא הגדול ביבשת

למעשה, ישנה ביקורת רבה על המהלך של הנשיא הפולני, שאמור לקבל אישור סופי של הפרלמנט בשבועות הקרובים. ראשית, הפטור תקף רק למשפחות שבהן בני הזוג מרוויחים עד 140 אלף זלוטי בשנה כל אחד (כ־125 אלף שקל בשנה), או למשק בית חד־הורי. הפטור החדש גם מיטיב בצורה אנטי־פרוגרסיבית עם זוגות המתקרבים לרף זה, יותר משהוא עוזר למשפחות הנאבקות לשרוד סביב קו העוני. אמנם משרד הנשיא חישב כי "משפחה ממוצעת" תחסוך בקרוב כ־1,000 זלוטי (900 שקל) בחודש, אבל מומחי מס הגדירו את המהלך יותר כ"הוקוס פוקוס פוליטי" - מדיניות שממילא קיימת במדינות המערב בצורת נקודות זיכוי והטבות, אך מוצגת במסגור חדש ואטרקטיבי.

יותר מכול, המהלך הנוכחי מייצג את הרצון ההולך וגובר של מדינות מרכז אירופה להילחם באופן עצמאי בשד הדמוגרפי: הצניחה החדה בשיעורי הילודה שמאיימת על עתידן. בעוד מדינות כמו גרמניה או הולנד מתמודדות עם הבעיה בין היתר באמצעות הגירה, וצרפת ניסתה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה כדי לשמור על הספרים מאוזנים, במדינות מרכז אירופה כמו פולין, הונגריה וצ'כיה לא חוששים מצעדים שנויים במחלוקת - כולל צעדים פיסקליים מרחיקי לכת - כדי לנסות להיאבק בבעיה.

מיליוני אזרחים עזבו כדי לחפש הזדמנויות במערב

בעבור פולין שיעורי הילודה של ישראל - שהם חריגים בגובהם גם במדינות ה־OECD - הם חלום פוליטי וכלכלי של ממש. המדינה סובלת ממשבר חמור: רק 250 אלף תינוקות נולדו במדינה בשנה שעברה, לעומת 180 אלף תינוקות בישראל בתקופה המקבילה. האוכלוסייה בישראל, יש לציין, קטנה פי ארבעה מזאת שבפולין. לפי נתוני ה־OECD שיעור הילודה בפולין עומד על 1.16 ילדים לאישה בלבד, נמוך מזה של גרמניה (1.35), מהממוצע (1.43) והרחק מישראל, הניצבת במקום הראשון עם 2.89. הוא ירד בחדות בעשורים האחרונים.

גם הגירה שלילית מעיבה על פולין, במיוחד אחרי שנים שבהם מפלגת חוק וצדק עשתה שמות במערכת המשפט והממשל, ומיליוני תושבים עזבו את ארצם, כשהם נהנים מהזכויות שלהם כאזרחי האיחוד האירופי ומהזדמנויות כלכליות קורצות יותר במערב אירופה.

זה הרקע העיקרי למהלך של נברוצקי, שמרבה לדבר על קדושת המשפחה הפולנית וחשיבות הילודה לצמיחה העתידית של המדינה. בליטא השכנה, שבה השיעור גבוה רק בשברי אחוזים (1.18 ילדים לאישה), כבר הכריזו כמה פוליטיקאים כי הם מעוניינים לשכפל את הרפורמה. "זו הדרך היחידה שבה ניתן לעודד ילודה ולהציל את המדינה", אמר בכיר באופוזיציה בשבוע האחרון. הממשלה הנוכחית בווילנה כבר הולכת בכיוון דומה, והקפיצה השנה את קצבאות הילדים הפטורות ממס ל־1,000 אירו בשנה לכל ילד למשפחה.

מדינות מרכז אירופה גם מעוניינות להציג אלטרנטיבה משלהן לדינמיקה המתרחשת בחלק גדול ממדינות מערב אירופה, שבהן רק ההגירה למדינה (אם היא חוקית או לא חוקית, באמצעות הגשת בקשות מקלט) מונעת מהאוכלוסייה שלהן להצטמק. "אנחנו דוחים את המודל שלכם לגבי צמיחה באמצעות הגירה", שב והצהיר ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בחודש שעבר, בדברים שהפנה לאיחוד האירופי. אורבן שב ומקדם את "תיאוריית ההחלפה" שלפיה בריסל ואליטות עלומות נחושות להחליף את האוכלוסייה הנוצרית ה"ילידית" של אירופה במהגרים מוסלמים. הוא טוען כי המודל ההונגרי הוא שיבלום אותה.

הונגריה הייתה מהחלוצות באירופה שחוקקו שורת צעדים כלכליים אשר נועדו להגדיל את האוכלוסייה במדינה כבר לפני עשור, ואילו היא סוגרת את הגבולות בפני מבקשי מקלט באופן גורף ומקשה הגירה. בין היתר מפלגת פידס, שבראשה עומד אורבן, אישרה חוק המעניק פטור ממס הכנסה לכל החיים לכל אישה שיש לה שלושה ילדים ויותר או לכל גבר שיש לו ארבעה ילדים. היא הקפיאה תשלומי משכנתה לזוגות צעירים במהלך משבר האינפלציה האחרון, ומעניקה הלוואות ללא ריבית למשפחות צעירות או למשפחות מרובות ילדים. הצעדים והדגש הגדילו את שיעור הילודה בהונגריה, אך באופן מינימלי, מ־1.34 לפני ב־2013 ל־1.51 בשנת 2023. למרות העלייה הזאת, בעקבות הגירה שלילית מוגברת מספר התושבים בהונגריה צנח בעשור האחרון בכמעט חצי מיליון בני אדם.

עצרת נגד הגירה בלתי חוקית בוורשה. אלטרנטיבה למדיניות במערב היבשת / צילום: ap, Czarek Sokolowski

יוון מציעה הטבות ב-1.6 מיליארד אירו

עיצוב מדיניות מס שתעודד ילודה או תסייע למשפחות אינו תופעה חריגה באירופה. בגרמניה, למשל, רק זוגות נשואים רשמית יכולים לצרף את ההכנסות שלהם ולשלם מס הכנסה מופחת אם אחד מבני הזוג כלל אינו עובד. זה מעיד על האופי של המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU, ששלטה ברפובליקה הפדרלית במהלך רוב השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה). במדינות סקנדינביה, ששומרות על שיעורי פריון "בריאים", סכומי הסיוע למשפחות עם ילדים הם אסטרונומיים בהשוואה למדינות אחרות - 1,878 אירו לאדם בדנמרק, לעומת 441 בצ'כיה למשל. בהונגריה המאבק הדמוגרפי גלש לתחומים אחרים, עם חוקים חמורים שמחייבים נשים שרוצות לעבור הפלה להאזין לקול פעימות הלב של העובר ועוד.

המצטרפת האחרונה למגמה, לצד פולין, היא יוון. גם בה שיעור הילודה קרס בעשורים האחרונים עמוק מתחת לשיעור התחלופה (2.1 ילדים לאישה). הממשלה היוונית הנוכחית, המובלת בידי המפלגה השמרנית בראשות קיריאקוס מיצוטאקיס, השיקה בחודשים האחרונים רפורמת מס בשווי 1.6 מיליארד אירו במטרה להילחם במה שמוגדר כ"איום הקיומי הגדול ביותר על יוון" - הצטמקות האוכלוסייה. יוון הולכת ומצטמצמת כבר 15 שנה ברציפות, ועלולה לאבד כשני מיליון תושבים נוספים עד שנת 2050, לפי נתוני האיחוד האירופי.

בניגוד להבטחות הגורפות בפולין, בליטא ובהונגריה, הרפורמה היוונית דומה יותר למערכות המס המקובלות במדינות מערב אירופה וגם בישראל, המתבטאות בהטבות מס באמצעות נקודות זיכוי למשפחות וכן במענקי ילודה וילדים. אבל ביוון גם החליטו לאמץ ביטול מוחלט של מס הכנסה למשפחות שבהן יש לפחות ארבעה ילדים. "אנחנו צריכים לתגמל את מי שהחליטו להביא ילדים לעולם", אמר ראש הממשלה היווני. "להתמודד עם יוקר המחיה אם אין לך ילדים זה שונה מאשר אם יש לך". עוד צעד דומה לישראל שיאמצו היוונים הוא ביטול או הפחתה של מס הכנסה לתושבי הפריפריה.

הנשיא  נברוצקי חותם על הפטור. מימש הבטחת בחירות שסייעה לו לנצח / צילום: Reuters, Artur Widak

יוון כבר פתחה את הארנק בעבר בניסיון להתמודד עם הבעיה. ב־2020 החלה רפורמה בקצבאות ילדים המעניקה 3,700 אירו למשפחה בת ארבעה ילדים לשנה, נוסף ל־140 אירו לכל ילד לכל חודש. אבל כמו במדינות אחרות, האינפלציה של השנים האחרונות - כולל התייקרות של מוצרי מזון בכמעט 40% - מכבידה על משקי הבית, ויוונים רבים מתקשים לסגור את החודש, לא כל שכן לתכנן עתיד כלכלי למשפחה או עם ילדים. רוב אירופה גם מתקשה להתמודד עם חובות לאומיים הולכים ומטפסים. כך שהיקף ההוצאות על עידוד הילודה, באותה נשימה עם הגדלת הוצאות הביטחון והגדלת הפנסיות הנדרשת מעליות המחירים, אינו יכול לנגוס חלקים גדולים מדי מהתקציבים שהולכים ומצטמקים.

מומחי מס שהגיבו על התוכנית הפולנית שתפסה כותרות בשבועות האחרונים אמרו כי היא נמנעת מלאמץ את הידע הכלכלי שהצטבר בעשרות השנים האחרונות בנוגע לאופטימיזציה של המיסוי - והולכת במקום זאת לכיוון של הבטחות פופוליסטיות. "היא לא יותר ממסגור פוליטי חדש של מדיניות הטבות מוכחת", כתב בבלומברג אנדרו לאהי. כמו ישראל, כתב, "גם בארה"ב יש מערכת מורכבת של פטורים, מענקים והנחות בגבייה… התוכנית הפולנית היא פחות הברקה פיסקלית ויותר אריזה מחדש של תפיסה ותיקה ומוכחת".

עם זאת, הדבר לא אומר שהיא נידונה לכישלון. לעתים, עצם הפישוט של התוכנית והסיקור המקיף שהיא זוכה לו מסייעים לציבור לראות יתרונות שחמקו מעיניו - ולהתנהג בהתאם. חיסכון של כמעט 1,000 שקל בחודש למשך 18 שנה (ואפילו יותר אם הילד הוא סטודנט מתחת לגיל 25 שאין לו הכנסות אחרות) יכול להשפיע עמוקות על שיקולי הוספת ילד למשפחה. גם בפולין וגם ביוון יעקבו כעת המומחים מקרוב אחר הדרך שבה ההטבות החדשות מיתרגמות לשינויים בהרכב המשפחה או בשיעור הילודה. מדובר בתהליך איטי. הרפורמות בפולין ייכנסו לתוקף רק בשנה הבאה, ויתחילו להימדד בשנת 2027.

עוד כתבות

יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

ההסתבכות של הפצ"רית: העבירה שעל הפרק, ומה הבעיה במינוי המחליף?

בנוסף לחשד להדלפת הסרטון משדה תימן, האלופה יפעת תומר־ירושלמי עשויה להיות מואשמת בדיווח "בעייתי" לבג"ץ ● דיווחי כזב לביהמ"ש לא הביאו להרבה הרשעות, אבל בכל זאת יש תקדים מפורסם ● ולמה צריכים לשים לב לפני שממנים את המחליף?

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

מעצר הפצ"רית והתובע הצבאי לשעבר הוארך: "חשש לשיבוש לפחות בשתי פעולות חקירה"

הדיון על הארכת מעצר האלופה יפעת תומר-ירושלמי ואל"מ מתן סולומש התקיים בדלתיים פתוחות; הפצ"רית נכנסה לאולם הדיונים לא אזוקה • החוקרת הציגה לשופטת דוח סודי והבהירה: "מדובר בפרשה לא פשוטה" • עורך דינה: "אין שום סיבה להניח שהפצ"רית תשבש חקירה" • הסיבה להארכת המעצר: שיבוש ומסוכנות

מחלקת בשר בסופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock

260 אלף שקל בחודש: השכר הפנומנלי של גילדת שוחטי הבשר

כמעט 60% מבשר הבקר בישראל מגיע ממדינות שונות בעולם, כאשר היבואנים נדרשים לממן צוותי שחיטה כשרה בחו"ל ● בשנים האחרונות מתמעט מספרם של השוחטים, ואין הכשרות לדור עתיד - מה שמאפשר להם לגבות שכר גבוה במיוחד, שמגולגל למחיר שמשלם הצרכן הסופי

לוגו ביט / צילום: יח''צ

הקרב על הפקדונות: ביט תיתן ריבית 4%, אבל יש כוכבית חשובה

ביט מציעה ללקוחות להפקיד כסף באותם כיסי חיסכון כך שיצבור ריבית בפיקדונות ייעודיים ● הסכום המקסימלי להפקדה הינו 20,000 שקל, לאחר שלושה חודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית

שינויים בתקציב / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בימים אלה ממש הכנסת מעבירה מיליארדי שקלים. למה?

הכנסת מעבירה כספים מיד ליד, והרוחות מתלהטות - אבל למה זה בכלל קורה? ● העיניים נשואות לתקציב המדינה, אבל בסוף השנה הוא בדרך־כלל נראה שונה מאוד ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

פרשת השחיתות החדשה: איך התגמול של סוכני הביטוח שוב במרכז

תגמול סוכני הביטוח נמצא במוקד פרשת השחיתות הגדולה "יד לוחצת יד", שנחשפה הבוקר ● עפ"י החשד, בעלים של סוכנות ביטוח העניק הטבות שונות בתמורה להעברת לקוחות לסוכנות שלו ● על שולחן האוצר נמצאת רפורמה שאמורה להסדיר את הענף ולמנוע ניגודי עניינים, אך היא כנראה לא תקודם בשל לחצים פוליטיים

פטריות של חברת מרינה / צילום: עינת לברון

חברת מרינה פטריות רוצה להנפיק בבורסת ת"א לפי שווי של מיליארד שקל

בימים אלה שוקדת חברת מרינה פטריות על הכנת תשקיף על בסיס דוחות הרבעון השלישי, מתוך מטרה להנפיק אותה לקראת פברואר 2026 ● ההערכות בשוק הן שטיוטה פומבית ראשונה של התשקיף צפויה עשויה להתפרסם עוד לפני סוף השנה הנוכחית

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש הורה להאריך את מעצרו של יו"ר ההסתדרות בשבוע

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ב-10 ימים: "אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות שנחקרו" ● השופטת: "אם בר-דוד ישוחרר, יש חשש לתיאום עדויות" ● סנגורו: "ידיו נקיות, הוא לא קיבל שקל" ● גם מעצר אשתו של בר-דוד ומעצרו של סוכן הביטוח עזרא גבאי הוארכו בשבוע ● סנגורו של גבאי טען: במשטרה אמרו לו - "תביא ראיה על ארנון ותלך הביתה"

עזרא גבאי / איור: גיל ג'יבלי

"כולם חשדו שיש שטיקים": סוכן ביטוח אחד עומד בלב הפרשה החמורה

עזרא גבאי נחשב לאחד מסוכני הביטוח הפרטיים הגדולים בישראל, מחובר היטב לצמרת ההסתדרות, למרכז הליכוד, לעיריות ולחברות ממשלתיות ● כעת הוא נעצר בחשד למעורבות בפרשת השחיתות בהסתדרות ● סנגורו: "כל עסקה הייתה באמצעות מכרז"

שכונת אם המושבות, פתח תקווה / צילום: Shutterstock

התנגדות תושבים להרחבת דרך אם המושבות בצפון פ"ת: "חשש כבד ביותר לנזק תמידי"

קבוצת תושבים משכונת אם המושבות מתנגדת להרחבת הכביש העובר בסמוך לשכונה – הרחבה שתהפוך את הכביש לדו־מסלולי ותלת־נתיבי, וכוללת גשר מיתרים גדול ● לטענתם, התכנון מקודם "במעמד צד אחד" ומתעלם מזכויותיהם ● העירייה: "ביצוע הפרויקט פורסם באופן עקבי, מפורט וברור עוד משנת 2018"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; בנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1% ● ג'י סיטי רכשת 8% ממניות חברת הבת הפינית, סיטיקון ● שפיר הנדסה מכניסה שני גופים מוסדיים לפרויקטי הזכיינות לפי שווי של כמיליארד שקל ● סיגמא קלריטי: הזינוק במניות הבנייה, מוגזם, ההזדמנויות בת"א הן לא בענף הזה ● ה-OECD נותן לישראל תחזית פיסקאלית ארוכת טווח יחסית חיובית

האם הריבית על העו''ש משתלמת? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?

אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים מציעה ללקוחות 4% ריבית על היתרה החיובית ומצטרפת לשורה של בנקים ופלטפורמות תשלומים עם הצעות דומות ● אבל הסכומים המוצעים מסתכמים לרוב במאות שקלים בשנה בלבד, והאלטרנטיבות נראות אטרקטיביות יותר

ארז צדוק / צילום: פרטי

מנהל תיקים ביום, סופר בלילה: העלילה החדשה של ארז צדוק

ארז צדוק, בעלי בית ההשקעות אביב המתמחה בהשקעות הוגנות, מוציא ספר חמישי ושומר על אופטימיות: "תהיה פה צמיחה כלכלית, וכולנו רואים את זה עכשיו. בהשוואה לדורות הקודמים, אנחנו בני מזל"

ווסטרן דיגיטל, סיגייט, סנדיסק משולב במכשיר נייד / צילום: Business Wire ,מצגת סנדיסק

400% תשואה: גם אנליסטים מנוסים לא עומדים בקצב של הטרנד החדש בוול סטריט

עליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע, מיוחסות לייצור שבבי זיכרון שנהנים מביקוש גובר משוק הבינה המלאכותית ● ברקע, התחום סבל שנים מתמחור חסר ומיעוט השקעות ● ויש גם תזכורת מהיסטוריה ישראלית

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש

המועמדים לראשות עיריית ניו יורק, מימין לשמאל: זוהרן ממדאני, קרטיס סליווה ואנדרו קואומו / צילום: Reuters, Angelina Katsanis/Pool

הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו

נשיא ארה"ב הודיע כי הוא תומך באנדרו קואומו, יריבו לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית, על פני המועמד הרפובליקאי קרטיס סליווה שמפגר בסקרים: "אם הבחירה היא בין קומוניסט לדמוקרט רגיל, אני אעדיף את הדמוקרט" ● הזהיר כי אם המועמד הדמוקרטי סוציאליסטי זוהרן ממדאני ינצח בבחירות בניו יורק, הוא "ישקול למנוע תקציבים פדרליים מהעיר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים"

השר בצלאל סמוטריץ' מציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● מנכ"ל האוצר אילן רום תקף את ההתנהלות התקציבית של צה"ל במלחמה: "יש בזבוזים גדולים שגובלים בפלילים"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

קים קרדשיאן / צילום: יח''צ

סקימס של קים קרדישיאן בדרך לישראל בשותפות עם קבוצת אירני

השותפות עם קבוצת אירני מהווה צעד נוסף בהתרחבות הגלובלית של סקימס, ותאפשר לצרכנים בישראל לרכוש בארץ את המותג ● בשוק טוענים כי ההשקעה של קבוצת אירני במהלך תגיע לכ-65 מיליון שקל

עדי ברונר, גיל סמסונוב, רונן גולדשמידט, יגאל שמיר / צילום: באדיבות החברה

גליקמן-שמיר-סמסונוב זכה שוב בתקציב הפרסום של קופ"ח כללית בהיקף 30 מיליון שקל

מכרז הפרסום של קופת החולים הגדולה בישראל כלל תנאי שחייב שימוש באותם פרזנטורים - והסתיים כצפוי בניצחון המשרד שמלווה אותה בעשור האחרון ● yes השיקה את סדרת הדוקו-ריאליטי "אני נועה קירל" ● בשיבא נחנך "משעול לאה רבין" להנצחת פועלה ● ושמוליק ארבל מונה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים ● אירועים ומינויים