הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גיא לרון / צילום: גלובס
ד"ר גיא לרון, היום נדבר על האינטרסים האמריקאיים שעומדים מאחורי ההסכם לסיום המלחמה. לוויטקוף וג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, מגיע קרדיט עצום על חזרת החטופים. לצד זאת, חשוב לזכור את האינטרסים העסקיים שלהם, בהיקף של מיליארדים, באזור המפרץ.
"ג'ארד קושנר מוביל קרן השקעות בשם Affinity Partners, שמנהלת נכסים בהיקף של כ־5 מיליארד דולר. סעודיה היא המשקיעה הדומיננטית ביותר, עם 2 מיליארד דולר, ואחריה קטאר ואיחוד האמירויות (הקרן השקיעה גם בישראל, בקבוצות שלמה והפניקס - ה"ו). בשנים האחרונות עלו שאלות לא מבוטלות, גם במדיה וגם בדיונים בסנאט, לגבי האופן שבו האינטרסים האלה עשויים לעצב קבלת החלטות ושיקולים לאומיים בממשל טראמפ".
● הצוללת | המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה
● הצוללת | הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר
● הצוללת | המחשב שהולך להפוך מיליארד שנים למאה שניות
נעבור למשפחת וויטקוף.
"וויטקוף, עורך דין במקצועו, הכיר את טראמפ בשנות השמונים, כאשר עבד בפירמה בתחום הנדל"ן שטראמפ היה לקוח שלה. סיפור ההיכרות שלהם משעשע: טראמפ הגיע למעדנייה בשעת לילה מאוחרת ורצה להזמין כריך, אבל לא היה עליו מזומן. וויטקוף הזמין לו את הכריך, 'גבינה ונקניק' במילותיו. מתברר שכעבור שנים, כשנפגשו שוב, טראמפ זכר זאת והחברות התהדקה.
"בשנות התשעים וויטקוף הקים את קבוצת וויטקוף, שעסקה בהשקעות נדל"ן, ובשנת 2018 - כך לפי תחקיר הניו יורק טיימס (מ-2024 של זוכה הפוליצר אריק ליפטון - ה"ו) - הוא נקלע לצרות במלון פארק ליין במנהטן. שתי קרנות, זו של אבו דאבי ו־QIA, הצילו אותו. הקרן של קטאר רכשה את חלקו במלון בשנת 2023 תמורת מאות מיליוני דולרים. כך לפי התחקיר. תחקיר נוסף של העיתון מספטמבר הצביע על קשרים נוספים בין עסקי הנדל"ן של המשפחה לבין אותה קרן השקעות קטארית".
תאגיד טראמפ: מריזורטים ועד קריפטו
וויטקוף וקושנר נשאלו באחרונה בראיון לתוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות" על ניגוד האינטרסים שנובע מהערבוב בין עסקיהם הפרטיים לאלה הלאומיים. וויטקוף השיב כי הוא כבר אינו מעורב בעסקי המשפחה וכי לא קיבל שכר על תפקידו כשליח למזרח התיכון. קושנר הוסיף ואמר: "מה שאנשים קוראים לו ניגוד אינטרסים, סטיב ואני מכנים ניסיון וקשרים עסקיים שיש לנו מסביב לעולם. אם לא היו לנו הקשרים העמוקים האלה, העסקה ושחרור החטופים לא היו מתרחשים. אנחנו פועלים כדי לעשות טוב. אף אחד מעולם לא הצביע על מקרים שבהם פעלנו בניגוד לאינטרס של ארה"ב".
בניו של טראמפ, אריק טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור, מובילים את תאגיד טראמפ, שעוסק במידה רבה בהפעלת ריזורטים מסביב לעולם. אחד הפרויקטים האחרונים שלהם, שמתקיים בשיתוף חברת Dar Global הסעודית, הוא מועדון גולף יוקרתי בקטאר. "נראה שהמודל העסקי של תאגיד טראמפ הוא כזה", אומר לרון: "הם מוכרים את השם טראמפ למיזמים תיירותיים ונדל"ניים ברחבי המפרץ הפרסי. בקיצור, הם עושים כסף מהשם של אבא. ועוד לא הזכרנו את הביזנס שלהם שנראה יותר גדול ורווחי כיום".
מהו?
"קריפטו. מדובר בחברה בשם World Liberty Financial (או WLFI), שמוחזקת בעיקר בידי משפחת טראמפ, ובנו של סטיב וויטקוף, זאק, הוא שותף והמנכ"ל שלה (סטיב וויטקוף, לפי דיווח פיננסי שיצא מהבית הלבן, עדיין מחזיק בנכסים של WLFI, ולכן מתקיימת בדיקה בענייניו בסנאט - ה"ו). עוד תחקיר של ליפטון, עיתונאי ניו יורק טיימס, מצא שחברת השקעות אמירתית תבצע עסקה בהיקף 2 מיליארד דולר באמצעות המטבעות הדיגיטליים של WLFI, מה שיניב רווח גדול לשתי המשפחות. הנדל"ן אולי מושך את העין והרבה יותר קל להבין אותו, אבל הקריפטו מסתמן ככסף היותר גדול".
ליפטון עצמו התראיין באחרונה לאתר Democracy Now ואמר: "אלה ניגודי אינטרסים מוכחים. יש הפרות אתיות בכל מקום. אין שחיתות מוכחת, אבל יש פה את כל המרכיבים למקרה חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית".
"זה אכן חריג מאוד. אפשר בקלות למצוא דוגמאות לסוגים אחרים של יד רוחצת יד בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב, נניח תאגידים שתרמו לקמפיין של מועמד וקיבלו אחר כך גישה לנשיא. לחלופין, יש נשיאים שמונו לתפקידים רווחיים בכל מיני תאגידים, אחרי סיום הקדנציה".
הדלת המסתובבת המפורסמת.
"נכון, ואז אפשר להגיד שהנשיא אולי אפשר מדיניות מקלה מראש מתוך ציפייה שאחרי סיום התפקיד יקבל על כך גמול. אבל העסקאות האלה לא קרו בעודם בתפקיד. זה מה שכל כך יוצא דופן בסיפור של הממשל הנוכחי".
"הסעודים והאמירתים רוצים שבבים"
קושנר, כאמור, אמר באחרונה בראיון ל"60 דקות" שאין כל הוכחה לפעולה שלו בניגוד לאינטרסים הלאומיים. אכן, אין הוכחה לעסקה מובהקת מסוג זה, כלומר לתמורה שנתן הנשיא טראמפ למי ממדינות המפרץ בעבור השקעותיהן במיזמים שמובילים בני משפחתו או מקורביו.
לרון בכל זאת סבור שיש מהלך אחד שטראמפ הוביל במאי האחרון, וליתר דיוק ב־13 במאי, ששווה להתעכב עליו. זה המועד שבו הוא נחת בריאד, בירת סעודיה, לביקור שכלל גם את קטאר ואיחוד האמירויות. "באותו היום ממש", אומר לרון, "טראמפ ביטל צו שהטיל ביידן בתחילת כהונתו, שלפיו אסורה מכירה של שבבי AI מהסוג המתקדם ביותר לקבוצת מדינות זרות שכונו דרג 2' בין מדינות אלה נכללו מדינות המפרץ, וגם ישראל אגב. כיום, על פי הצו, השבבים הללו אסורים ליצוא רק לסין".
מה היה הרציונל של ביידן להוצאת הצו?
"זה נעשה על בסיס חוות דעת שנתן ה-CIA בזמנו, ולפיה יש קשרים בין איחוד האמירויות לבין סין שאנחנו לא יודעים עד הסוף את טיבם. כלומר, קיים סיכון שהטכנולוגיה הכי מתקדמת של ארה"ב תזלוג לידיים סיניות".
בביקור ליוו את טרמאפ מנכ"לי החברות העוצמתיות בעולם כיום, אנבידיה ו־OpenAI. הוא סגר עסקאות בהיקף של 2 טריליון דולר, שכללו השקעת מיליארדים מצד סעודיה ואיחוד האמירויות בחוות שרתים שיוקמו בשטחן. איך הכול מתחבר?
"נתחיל עם הסעודים והאמירתים. הם רוצים אצלם את השבבים הכי מתקדמים ואת הטכנולוגיה הכי מתקדמת. זה סופר־חשוב גם לסעודיה וגם לאיחוד האמירויות, כדי שיוכלו לגוון את הכלכלה שלהן ולא להיות תלויות כל הזמן במחיר של מוצר גלם אחד וזהו כמובן נפט.
"למה סם אלטמן זקוק? לחוות שרתים לאימון מודלי AI. חוות השרתים הללו צורכות אנרגיה עצומה, גם להפעלת השרתים עצמם וגם לקירור שלהם. אחרי כניסת טראמפ לבית הלבן בינואר, אלטמן הפך לחבר השקט והפחות בולט שלו, בהשוואה למשל לאילון מאסק, שבינתיים עזב בטריקת דלת. החזון שלו הוא פריסת תשתיות AI ברחבי העולם. הוא רוצה בכך, וכאן אני מוסיף את פרשנותי, כדי ש-OpenAI תהיה האמזון של עולם הבינה המלאכותית".
במאמר שפרסם לרון לאחרונה במגזין American Affairs, הוא ניסח את דעתו בנוגע ליחסים בין השניים באופן הבא: "אם קיסינג'ר היה המוח מאחורי המדינאות של ניקסון, אלטמן למעשה ממלא את אותו תפקיד עבור טראמפ, מבלי להחניף לו או לגייס בעבורו כספים. מה שאלטמן הציע היה יקר ערך יותר מכך. מפת דרכים למינוף עסקאות".
למה צריך את סעודיה בשביל חוות השרתים? אין מספיק מקום בארה"ב בשבילן?
"לחלוטין לא. לאחרונה אמר אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר וכיום משקיע ויועץ בתחום ה-AI, שעד סוף העשור ארה"ב תזדקק ל-67 ג'יגה-ואט אנרגיה נוספת כדי לעמוד בצורכי מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית. שמעתי אותו אומר את זה וחשבתי לעצמי: אפילו סטלין, לו היה חי ושולט כיום ברוסיה, לא היה מצליח לייצר 67 ג'יגה־ואט עד סוף העשור. לכן הפתרון יהיה הפקדת הטכנולוגיה הרגישה הזאת בידי מדינות שיש להן עודף אנרגיה. זו בדיוק המדיניות שמיושמת כעת במפרץ הפרסי".
מנקודת המבט של סעודיה ואיחוד האמירויות, מה הן מקבלות ברמה הרחבה יותר?
"חוות שרתים בהיקף גדול בשטחן מקנה להן כוח גיאופוליטי. בדיוק כמו שהן שולטות באספקת האנרגיה לעולם, כך הן יוכלו לשלוט באספקת AI לעולם. זה מבטיח את מעמדם של המשטרים האלה, שתמיד חוששים מפני זעזוע כלכלי שיפיל אותם, וגם משרת מטרה אסטרטגית של הממשלות במדינות שרוצות לגוון את מקורות ההכנסה. זה עובד כך: במקום לייצא את הנפט, הן שורפות את הנפט והגז בתחנות החשמל שלהן שמניעות את חוות השרתים. עוד כיוון שבו הן רוצות לגוון את הכלכלות שלהן הוא להפוך לאפיק מעבר של סחורות מהמזרח הרחוק, הודו וסין, לכיוון אירופה, ובמקום הזה הן התחברו לישראל".
החדשות הפחות טובות עבור ישראל
מכאן נתחבר לסיפור הגדול יותר, מסדרון הסחר הכלכלי הודו־מזרח תיכון־אירופה (IMEC), שישראל בתוכו, ועליו הצהיר ביידן בספטמבר 2023. הוא היה אמור להתממש לצד נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, אך אז פרצה מתקפת 7 באוקטובר.
"היוזמה הזאת ניסתה לתפור הסדר מסחרי־כלכלי מעל ראשם של הפלסטינים. אנחנו יודעים ממסמכים של הלשכה המדינית שצה"ל מצא בעזה שאמנם הייתה תוכנית מגירה מסודרת ומפורטת לבצע את המתקפה ב-7 באוקטובר, אבל הטריגר להחלטה להציב דדליין ולעשות את המתקפה הזאת כבר בתחילת אוקטובר היה התחושה הברורה של הנהגת חמאס שיהיה הסדר מדיני־כלכלי שהם רק גורם שמפריע לו. חמאס בפירוש רצה לסכל את התוכנית הזאת".
אז כדי להבין אם יש או אין סיכוי ל־IMEC כעת, צריך להכניס שחקנית נוספת למשוואה, טורקיה?
"כן. באופן מעשי סעודיה ואיחוד האמירויות מדירות את עצמן מההסדר שמתהווה כיום בעזה. הן לא שלחו נציגים לוועידת השלום בשארם א־שייח'. לכן נראה שהשושבין העיקרי להסדר בעזה הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. נראה שהמעורבות של טורקיה בשיחות מול חמאס היא מה שהזיז את המחט לכיוון של השכנוע שלו להתגמש ולשחרר את החטופים. צריך לצעוד כמה צעדים לאחור כדי לחבר בין הקצוות. ב־24 בספטמבר, היום שבו נערכה פגישת מנהיגי הגוש המוסלמי עם טראמפ בשולי עצרת האו"ם - טורקיה, קטאר, אינדונזיה - התפרסם כי טורקיה תרכוש גז טבעי נוזלי מארה"ב למשך 20 שנה. בקיצור, טראמפ רצה להזיז את ארדואן מהגז הרוסי לכיוון הגז האמריקאי, והצליח".
מה זה אומר לגבי גורל IMEC?
"מבחינת ישראל זו עלולה להיות התפתחות רעה, כי IMEC לא חייב לעבור דרכנו, אלא הוא יכול גם לשנות כיוון ולעקוף אותנו. המסלול שארדואן היה רוצה ל־IMEC הוא כזה שמתחיל ממומבאי בהודו, אבל מגיע לאירופה דרך עיראק וטורקיה. הוא יעבור במסלול הוותיק של בצרה־בגדד. זה עדיין פרויקט שמקשר את הודו לאירופה, רק שהוא פוסח עלינו, וזו עלולה להיות המשמעות של ההסדר בעזה".
מה צריך לקרות כדי שסעודיה ואיחוד האמירויות יחזרו למשחק?
"הן צריכות לדעת ש־IMEC עומד לעבור דרכן. לכאורה, ממשל טראמפ יכול לומר לאיחוד האמירויות ולסעודיה: קיבלתן השקעות ב־AI, עכשיו תשבו בשקט, אתן לא חייבות לקבל את הכול. אנחנו ממשל טראמפ, ויש לנו מספיק כוח עולמי כדי לעשות עסקאות גם אתכן וגם עם היריבים שלכן באזור, שהם קטאר וטורקיה, ואתן זקוקות לחסדים שלנו כדי ששבירת כלים או כעס סעודי ואמירתי לא כל כך יפחידו אותנו.
"אם נחזור לתחילת השיחה שלנו ולחזרת החטופים, אין ספק שמדובר באושר גדול. המסוק שלהם חלף מעל הבית שלי ביום שבו יצאו מהשבי, והתרגשתי מאוד. הסכנה היא שהמחיר לחזרת החטופים הוא מימוש תוכנית להקמת הפרוטקטורט הקטארי־טורקי על אדמת עזה. זו התפתחות חמורה מאוד מבחינתה של ישראל".
שורה תחתונה?
"האותיות הקטנות בהסכם לסיום המלחמה לא ברורות לנו, והסיבה היא שהן מעולם לא נכתבו. למשל, ממשלת הטכנוקרטים שעתידה לקום בעזה - מסתמן שלחמאס תהיה השפעה על הרכבתה. מה שאני מנסה לומר הוא שאנחנו רואים בדיפלומטיה של טראמפ גם את הגמישות וגם את היכולת להשתמש בקשרים אישיים כדי להשיג תוצאות מרחיקות לכת. אבל אנחנו גם רואים חולשה ביורוקרטית ומקצועית ביכולת לתרגם מדיניות לתוצאות ארוכות טווח ומבוססות על קרקע המציאות".