גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טוני בלייר הוא האיש של טראמפ לניהול עזה. האם המתווכות ישכנעו אותו אחרת?

היכרות רבת-שנים עם הסכסוך במזרח התיכון ויחסים קרובים עם החתן ג'ארד קושנר הפכו את טוני בלייר לנבחר של טראמפ לניהול עזה ● מי שסיבך את בריטניה בפלישה לעיראק ונחשב לפרו-ישראלי לא יכול להתקבל בקונצנזוס לג'וב המסתמן ● האם הוא יצליח לשכנע את המתווכות?

בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett
בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett

בין שלל המנהיגים שהתכנסו לפני כשבועיים לפסגה בשארם א־שייח' לאחר שחרור החטופים החיים בלטה דמות אחת שכבר לא אוחזת בשום תפקיד רשמי: סר טוני בלייר. ראש ממשלת בריטניה לשעבר הוא לפי הדיווחים זה שנועד לשמש כמושל עזה הזמני, אם וכאשר שלב ב' של תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה יצא לדרך. בהמשך התברר שבלייר יהיה חבר בוועד השלום (board of peace) שהנשיא יעמוד בראשותו. תפקיד הוועד עוד לא ממש ברור וגם הרכבו לא, מלבד השניים, אך אם השיחות לא יקרסו, ניתן לחזות שלבלייר תהיה בו עמדה משמעותית, ייתכן שאפילו ישמש כמנהל בפועל.

שקיעתה של יבואנית הרכב שהבטיחה לשנות את השוק
אירופה מתמודדת עם משבר ילודה. זה הפתרון של פולין

נכון, טוני בלייר הוא שם שמשתלב באופן טבעי בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, והוא מגיע עם ותק ניכר באזור. אבל מדוע דווקא הוא הנבחר של טראמפ למושל עזה, ומהם הגורמים שעשויים לפעול לטובתו?

בניגוד לראשי ממשלה אחרים, בלייר, שכיהן בתפקיד מ־1997 ועד 2007, לא נשאר בפרלמנט עם סיום הכהונה. במקום זאת, מיד עם פרישתו, לקח על עצמו את תפקיד שליח הקוורטט לענייני המזרח התיכון (גוף המורכב מארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני על פי מפת הדרכים שהציג הנשיא בוש הבן ב־2002) ובמקביל עבד כיועץ בשוק הפרטי. בדיון האחרון בפרלמנט הבריטי שבו השתתף, אמר ש"העדיפות המוחלטת" שלו באזור תהיה חתירה לפתרון שתי המדינות - דבר שרבים סברו שהוא יוכל לקדם בשל הקרדיט שקיבל על "הסכם יום שישי הטוב", ששם קץ לסכסוך בצפון אירלנד.

טראמפ ובלייר בפסגת שארם. לא בחירה מובנת מאליה / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

למרות שהוא נחשב לפרו־ישראלי, גם הפלסטינים קיבלו בברכה את הרעיון שאדם עם פרופיל כמו של בלייר יסייע לפתרון הסכסוך. אך הם התאכזבו ממנו במהרה, והוא נראה כמי שנוטה לצד הישראלי גם בכובעו החדש. כשפרש מתפקידו כשליח הקוורטט ב־2015, כריס דויל, מנהל המועצה להבנה ערבית־בריטית, טען שהוא הרגיש בנוח מדי עם הסטטוס־קוו. אחרים טענו נגדו שהוא לא הצליח לבלום את מפעל ההתנחלויות ודיברו על ניגוד האינטרסים בין בלייר הדיפלומט לבלייר איש העסקים. הוא מצדו זקף לזכותו את ההסרה של עשרות מחסומים בגדה המערבית, השגת רישיונות עבודה לפלסטינים בישראל ופיתוח הכלכלה הפלסטינית. זאת לאחר לא מעט מאבקים בממשלה הישראלית. "למרות שהוא לא הצליח להביא להסכם, הוא צבר ניסיון רב, במיוחד לכל מה שנוגע לתפיסה שאפשר לפתור סכסוכים קשים דרך הכלכלה", אומר פרופ' בנימין מילר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה ומומחה לפוליטיקה בינלאומית.

ב-2016 הוא הקים את מכון טוני בלייר לשינוי גלובלי, שמגדיר את עצמו כ"ארגון ללא מטרות רווח ולא מפלגתי שעוזר לממשלות ומנהיגים להפוך רעיונות נועזים למציאות". לפי אתר המכון, נכון להיום הוא פועל ביותר מ־45 מדינות ברחבי העולם. המכון הקדיש לא מעט ממרצו גם למזרח התיכון, כולל לעזה - לפני ואחרי טבח 7 באוקטובר.

ביולי חשף פייננשל טיימס שאנשי צוות של המכון לקחו חלק בשיחות על פיתוח "ריביירת עזה", התוכנית הקודמת לרצועה שכללה גם את פינוי העזתים ממנה. המכון מיהר להבהיר שמעולם לא נעשתה שום התקשרות כזו מטעמו. השבוע פרסם העיתון כי המכון עובר ארגון מחדש, הכולל פיטורים, שינויים בהנהלה הבכירה, חיפוש מקורות מימון חדשים והתמקדות בבינה מלאכותית. המכון דיווח על הפסדים של 4.3 מיליון דולר בשנה שעברה.

התבטאויות מעורבות

אלא שלצד הרקורד שלו במזרח התיכון, לא ניתן לדבר על ההגעה של בלייר למעמדו החדש הצפוי בלי לדון ביחסיו עם נשיא ארה"ב. האופן שבו התבטא לגבי טראמפ היה מעורב. מצד אחד, כמו רבים, הוא הזהיר מפני הפופוליזם שטראמפ מייצג. מצד אחר, בזמן שהעולם הוכה בהלם מבחירתו ב־2016, בלייר הציע "לחכות ולראות" מה יצא מהכהונה הזאת. בהמשך הוא ביקר את היחס של הליברלים לטראמפ וטען שהתקשורת משמאל אינה הוגנת עם הנשיא. בראיון לגרדיאן לפני הבחירות ב-2024 בלייר הפתיע כשאמר שהוא לא מודאג מהרעיון של כהונה שנייה לטראמפ, ושהוא לא מאמין שהוא באמת יפרוש מנאט"ו כפי שרבים חששו.

ייתכן שהתשובה האמיתית קשורה להיכרות רבת־השנים שיש לבלייר עם חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר. מעט לאחר בחירות 2016 השניים נצפו סועדים יחד, ומטעם בלייר נמסר שהם מכירים כבר שנים. ההנחה היא שהיחסים נוצרו בזכות אשתו לשעבר של איל העיתונות רופרט מרדוק, וונדי דנג, שעמדה בקשרים עם השניים.

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

העיתונות דיווחה שבלייר ניסה להשיג לעצמו דריסת רגל בממשל כיועץ למזרח התיכון, אך מטעמו הכחישו. ב־2017, במהלך כהונת טראמפ הראשונה, הדיילי מייל פרסם שהוא נכח בפגישה סודית בבית הלבן, שם נפגש עם קושנר כדי לנסות להתמנות לשליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון. בלייר טען שהסיפור הוא "המצאה" ושהוא עובד למען שלום במגזר הפרטי. אלא שמזכיר המדינה של ארה"ב דאז, רקס טילרסון, אישר שאכן התקיימה פגישה כזו.

בספרו "אש וזעם" על נשיאותו של טראמפ העיתונאי מייקל וולף מציין שבלייר גם סיפר לקושנר "שמועה עסיסית" ששירותי הביון הבריטיים ריגלו אחרי קמפיין הבחירות של טראמפ - דיווח נוסף שבלייר הכחיש. "קושנר עוד בכהונה הראשונה של טראמפ היה מעורב מאוד בדיפלומטיה והתעניין בכלכלה לקידום תהליכי שלום, וכנראה סביב זה נוצר החיבור שלו עם בלייר", אומר פרופ' מילר.

ועדיין, כפי שמסביר מילר, העובדה שטראמפ מחבב את בלייר אינה מובנת מאליה: "לכאורה זה מוזר כי בלייר הנהיג ממשלת מרכז-שמאל ונחשב לחלק מהאליטה הגלובלית ולליברל, ואילו טראמפ לוחם בכל החבר'ה האלה. אבל יש כמה סיבות לכך שזה עבד: קודם כול, בלייר הוא מעין סלבריטאי והשם שלו ידוע מאוד, וטראמפ מחבב כאלה. בלייר גם מעניק לגיטימציה בינלאומית לתוכנית של טראמפ ומביא איתו רקורד בהשכנת שלום: גם 'הסכם יום שישי הטוב' וגם ניסיונות להשכנת שלום במזרח התיכון, למרות שהוא לא ממש הצליח כשליח הקוורטט ולמרות הכתם של הפלישה לעיראק. וגם, יש בין בלייר וקושנר, ובמידה מסוימת גם ויטקוף וטראמפ, אמונה בשלום דרך כלכלה ושילוב של דיפלומטיה ועסקים".

נראה שהקשרים עם טראמפ וקושנר השתלמו, שכן בחודשים שלפני חתימת העסקה בין ישראל לחמאס בלייר היה מעורב בשיחות עם קושנר, השר רון דרמר והנשיא עצמו. לא מפתיע, אם כן, שבתגובתו הרשמית להצגת תוכנית טראמפ בלייר כינה אותה "הסיכוי הטוב ביותר לסיים את המלחמה בת־השנתיים".

"יכולות לשכנע את טראמפ"

כמובן, איש שנוי במחלוקת כמו בלייר לא יכול להתקבל בקונצנזוס. מצד אחד, מדובר באיש של "הסכם יום שישי הטוב"; מצד שני, זהו האיש של מלחמת עיראק, שגרר את בריטניה להרפתקה מיותרת שהשאירה את המזרח התיכון במצב רע יותר מזה שהיה לפניה. לכן טראמפ אמר שלמרות שהוא מעוניין בבלייר, הוא רוצה לבדוק ש"הבחירה מקובלת" על כל הצדדים.

טראמפ מצדו אמר שהוא תמיד חיבב את בלייר, למרות שלפני בחירות 2016 ביקר את הצטרפותו לפלישה לעיראק. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר שאם יש דרך לגרום לישראל לבלוע את כניסתה של הרשות הפלסטינית לעזה, הרי שהיא באמצעות מתווך כמו בלייר, בשל האהדה שלו. גם העיתונאי הבריטי ג'ון רנטול סבור שהיתרון של בלייר הוא ש"הוא די נטול סנטימנטים לגבי עבודה עם אנשים שחבריו הליברלים שונאים, כמו טראמפ ונתניהו".

אבל בכל זאת במזרח התיכון יש שחקנים רבים שלא מרוצים מהרעיון. דיפלומט אחד אמר ל־BBC שהרעיון של "המשנה למלך (תוארו של הפקיד השולט בקולוניה - אב"מ) בלייר" לא יעבור. חמאס הביע התנגדות וגם הרשות הפלסטינית. לפי אלוף משנה (במיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הפלסטינים התנגדו חד־משמעית לבלייר: "זה לא רק בלייר האיש, אלא התנגדות לאפשרות של אחריות ישירה של גורמים בינלאומיים ולא פלסטיניים בניהול של עזה. המודל הזה נתפס כפטרונות מערבית כלפי הפלסטינים, ולכן בהמשך חודד המסר שהאחריות שלו ושל מועצת השלום היא יותר תפקוד של board ולא של הנהלה".

מאז הגרדיאן דיווח שחוסיין א־שייח', מספר שתיים של נשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), דווקא הביע נכונות לעבוד עם בלייר. לפי גוטרמן, ייתכן שהדבר נועד לשדר למתווכות שהרשות הפלסטינית משתפת פעולה עם תוכנית השלום, בניגוד לחמאס שגורר רגליים, כדי להדוף לחצים לרפורמות. הדבר לא אמור להוות בעיה, "כל עוד התפקיד של מועצת השלום, ובתוכה בלייר, הוא יותר הכוונה וסיוע כלכלי מאשר מיקרו־מנג'מנט של הפעילות השוטפת של הרשות הפלסטינית".

הפלסטינים לא לבד. לפי דיווח אחד באל־אח'באר, המתווכות (מצרים, קטאר וטורקיה) מסתייגות ממילוי תפקידו של בלייר בניהול הרצועה. ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר את גישתן לבלייר. "לקטאר יש קשר חזק עם חמאס, ומבחינתה תוכנית טראמפ מחלישה את האחיזה הניהולית שלו ונותנת לשחקניות אחרות דריסת רגל ברצועה. מהבחינה הזאת בלייר הוא גם מערבי, מה שיצייר את קטאר כמי שממליכה מישהו שאינו חמאס ואפילו לא פלסטיני, וגם בפני עצמו הוא סדין אדום שמייצג את שובו של האימפריאליזם שהתנהל ברצחנות במדינות מוסלמיות. זה יגרום לעזה להיראות כמו קולוניה. נוסף על כך, מפריע לה שלפי הדיווחים היו לבלייר קשרים עסקיים עם הממשלות בריאד ואבו דאבי. אמנם הוא גם הגן על המונדיאל בקטאר, אבל זה היה פחות מובהק".

גם הספונסריות, איחוד האמירויות וערב הסעודית, לא נלהבות: "במדינות המפרץ לא רוצים כל כך את בלייר", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, מומחה למפרץ ב־INSS. "אני לא יודע למה, יכול להיות שהוא עשה משהו שפגע באינטרסים שלהן. בכל מקרה, הן אמורות לממן את השיקום של עזה, ולכן אם תהיה מצדן התנגדות מתמשכת אז בלייר לא יהיה. יש להן מנוף לחץ גדול מאוד". בתשובה לשאלה על דבריו של הלורד מייקל לוי (שהיה השליח למזרח התיכון תחת ראש הממשלה בלייר), שלפיהם טראמפ "ידרוס" אופוזיציה למינוי של בלייר, גוז'נסקי משיב: "המפרציות יכולות לשכנע את טראמפ, לא להפך".

קטאר, לעומת זאת, כפי שמסביר ד"ר אדמוני, "לא רוצה ללכת ראש בראש עם טראמפ, אז בינתיים הערוצים שבשליטתה מעלים את הרקע הבעייתי של בלייר במזרח התיכון, מה שהוא עשה בעיראק, ומשתמשים בתמונות מביכות שלו. הרעיון הוא להחליש את האופציה שלו בצורה לא חזיתית. אבל אם מבחינת טראמפ השיתוף של בלייר יהיה דיל ברייקר, קטאר תדע להתאים את עצמה".

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות