טילי MR-SAM של התעשייה האווירית / צילום: משרד הביטחון
הודו היא הלקוחה המרכזית של התעשיות הביטחוניות הישראליות, אבל היא לא עוצרת - ורוצה לרכוש עוד. בה בעת, לוקהיד מרטין שואפת להוביל את פרויקט הדגל של טראמפ, ובריטניה מסייעת לחיל האוויר הטורקי. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● התעשייה האווירית חושפת רחפן חדש והחברה הישראלית ששוברת שיא
● צרפת תספק מטוסי קרב מתקדמים לשכנה של ישראל
הודו נערכת לרכש טילי הגנה אווירית מהתע"א
מינהל הרכש הביטחוני של הודו, בראשות שר ההגנה רג'נאת' סינג, יתכנס ב־23 בנובמבר לאישור שורת עסקאות ביטחוניות בשווי של כ־3.762 מיליארד דולר. העסקאות כוללות, בין השאר, רקטות לזרוע היבשה וגם טילי הגנה אווירית מדגם MR-SAM שפיתחה התעשייה האווירית עם חברת BDL המקומית. כעת, גם הצי ההודי וגם חיל האוויר המקומי מעוניינים לרכוש יותר מ־300 יחידות.
אחד מהיתרונות המהותיים של התעשיות הביטחוניות הישראליות בהודו ככלל, ושל התעשייה האווירית בפרט, היא התאמת הפעילות שלהן בשלב מוקדם למדיניות Make in India של ראש הממשלה נרנדרה מודי. במסגרת זאת, במרץ אשתקד הקימה התעשייה האווירית את חברת הבת ההודית ASI. החברה הוקמה במסגרת שיתוף־הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית.
ASI מונה כ־50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת. החברה הבת ההודית מבצעת עסקאות במטבע המקומי, הרופי, והיא החברה היחידה שעוסקת ב־MR-SAM - מערכת מתקדמת המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. המערכת פותחה בשיתוף־פעולה בין התע"א ו־DRDO, לשימוש מערכת הביטחון ההודית.
לוקהיד מרטין דוהרת לעבר תוכנית הדגל של טראמפ
הענקית הביטחונית לוקהיד מרטין מעוניינת ליטול חלק משמעותי בתוכנית ההגנה האווירית המשמעותית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ "כיפת זהב", ובמסגרת זאת היא מתכוונת לבצע - לכל הפחות - ניסוי אחד של מערכת הגנה אווירית מפני טילים בחלל עד שנת 2028, כך מדווח באתר TWZ. מול איומי העתיד, נשיא ארה"ב רוצה להציב מערכות יירוט שיוצבו בחלל, וממנו יירטו איומים עתידיים שצפויים לבוא.
מנכ"ל לוקהיד מרטין ג'ים טייקלט אמר בנוגע ליכולות היירוט בחלל, כי החברה בראשותו מסבה לכך תשומת לב רבה כחלק מהמחקר והפיתוח העצמאי שלה. "לוקהיד מרטין בנתה סביבת אב־טיפוס במרכז החדשנות בווירג'יניה, במטרה לתמוך בפיתוח שיתופי יכולות הפיקוד והבקרה של כיפת זהב. באמצעות סדרת הדגמות והארכיטקטורה הפתוחה של לוקהיד מרטין, היכולות אינן מוגבלות למערכות שלנו בלבד", הסביר טייקלט.
סוגיה משמעותית בכיפת זהב היא מה יהיה תקציבה האמיתי. בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העריך את תקציב הפרויקט ב־175 מיליארד דולר, משרד התקציבים של הקונגרס תמחר אותו בכ־831 מיליארד דולר. אותו משרד גם העריך לפני כשבועיים כי פריסה של מערכות שמוצבות בחלל ליירוט טיל בליסטי אחד או שניים בלבד תעלה לפחות 161 מיליארד דולר במשך שני עשורים.
בריטניה משדרגת מטוסים צבאיים של טורקיה
טורקיה סיפקה לחברת מרשל אירוספייס הבריטית 12 מטוסי תובלה צבאיים מדגם הרקולס C-130J לצורך תחזוקה ושדרוג, במסגרת חוזה רב־שנתי של החברה מקיימברידג' עם חיל האוויר הטורקי. כחלק מן ההסכם, המטוסים מועברים לבריטניה לתחזוקה שוטפת, ביצוע החלפת חלקים נדרשים וציוד, והעברת ידע בתחום התחזוקה לחיל האוויר הטורקי.
במשרד ההגנה הטורקי, שמפעיל 19 מטוסי הרקולס שכאלה, ציינו כי המטוסים הועברו לטיפול, וכאשר הוא יסתיים - הם יוחזרו באופן מדורג. בה בעת, הם מסרו כי התחזוקה העתידית תתבצע באופן מקומי, תוך שזה משקף את השאיפה של אנקרה להגביר את הידע המקומי ולהפחית ככל הניתן את הצורך בידע וביכולות מבחוץ.
המגמה הטורקית, לחיזוק הקשרים עם בריטניה, הושפעה מאירוע משמעותי ב־2019: הרחקת טורקיה מפרויקט F-35. זהו צעד שהתבצע בקדנציה הראשונה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אבל לא בהשפעתו, כי אם מרכישת מערכות הגנה אווירית מדגם S-400. לפי חוקי CAATSA של ארה"ב, כל מדינה שרוכשת מערכות ביטחוניות רוסיות הופכת במיידי למדינה יריבה של ארה"ב, ועל כן מבוטלים ההסכמים הביטחוניים האמריקאיים עימה.