יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: ap, Susan Walsh
הפדרל ריזרב הודיע הערב (ד') על הורדת הריבית בארה"ב מ-4.25% ל-4%, בהתאם להערכות המוקדמות בשווקים. כך, הבנק המרכזי למעשה ממשיך במתווה הורדות הריבית שהניח בפגישתו האחרונה בספטמבר, אז צפה שתי הורדות ריבית נוספות עד סוף 2025 - כלומר, כולל זו שבוצעה בפגישה היום.
במסיבת העיתונאים שבעקבות החלטת הריבית, יו"ר הפד ג'רום פאוול ציין מספר פעמים כי הורדת ריבית נוספת בדצמבר אינה מובנת מאליה, וכי המצב רחוק מכך. פאוול הוסיף כי חברי ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב מחזיקים בעמדות מאוד שונות באשר להמשך המדיניות המוניטרית בדצמבר. בעקבות הדברים, בוול סטריט נמחקו חלק מהעליות שנרשמו בפתח היום, והמסחר עבר למגמה מעורבת.
פאוול פתח את דבריו באמירה שלמרות שהשבתת הממשל מנעה את פרסומם של הנתונים הכלכליים, התחזית לכלכלה לא השתנתה רבות מאז פגישת הפדרל ריזרב בספטמבר. לדבריו, שוק העבודה מתקרר והאינפלציה נותרת יחסית גבוהה, כאשר המכסים דוחפים כלפי מעלה מחירים של חלק מהסחורות. "אין נתיב חסר־סיכונים למדיניות שלנו, בעוד שאנו מנווטים בתוך המתח בין המטרות שלנו למול האינפלציה ולמול שוק התעסוקה". פאוול הוסיף כי "האינפלציה, אם מנכים את השפעת המכסים, היא למעשה לא רחוקה מדי מיעד ה-2% שלנו".
פאוול ציין גם כי "השבתת הממשל תכביד על הפעילות הכלכלית כל עוד היא נמשכת, אך ההשפעות האלו אמורות לחזור לאחור לאחר שההשבתה תגיע לסיומה.
פאוול ציין כי האינדיקטורים הזמינים לפדרל ריזרב מצביעים על כך שהפעילות הכלכלית בארה"ב הפתיעה לחיוב. "נתונים הזמינים מלפני ההשבתה מראים כי הצמיחה בפעילות הכלכלית עשויה להיות על מסלול שהוא במידה מסוימת יציב יותר מן הצפוי, מה שבעיקר משקף צריכה פרטית חזקה יותר".
מנגד, בהתייחסו לשוק העבודה, פאוול ציין כי "על אף שנתוני תעסוקה רשמיים מעוכבים, הנתונים הזמינים לנו מעידים על כך שגם הפיטורים וגם ההעסקה נותרים נמוכים, וכי גם התפיסה של משקי הבית באשר לזמינות העבודה והתפיסה של חברות באשר לקשיים בהעסקה ממשיכות לרדת בסביבה הפחות דינמית ובשוק העבודה החלש יותר". פאוול הוסיף כי "נדמה שסיכוני הדאונסייד לשוק התעסוקה עלו בחודשים האחרונים".
ב-CNBC מדווחים כי ההחלטה על הורדת הריבית ברבע אחוז התקבלה ברוב משמעותי של 10-2. מושל הפד סטיבן מירן הצביע שוב נגד ההחלטה, מכיוון שראה לנכון לבצע הורדת ריבית גדולה יותר של מחצית האחוז. המושל ג'פרי שמיד הצביע גם הוא נגד ההחלטה, אך מהסיבה שהעדיף שהבנק המרכזי יותיר את הריבית על כנה.
בהצהרה שפורסמה לאחר ההחלטה, ועדת הפד הכירה בחוסר־הוודאות הנובע מהיעדר נתוני תעסוקה רשמיים, בשל ההשבתה של הממשל האמריקאי. "אינדיקטורים הזמינים לנו מעידים על כך שהפעילות הכלכלית התרחבה בקצב מתון. כמות המשרות הפתוחות האטה השנה ורמת האבטלה עלתה אך נותרה בשיעור נמוך לאורך אוגוסט; אינדיקטורים יותר עדכניים משקפים את ההתפתחויות הללו. האינפלציה עלתה החל ממוקדם יותר השנה ונותרה יחסית מורמת".
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, הגיב להחלטת הריבית וציין: "טווח המדיניות הנוכחי של 3.75%-4.0% של הפד צפוי להביא את הריבית האפקטיבית בארה"ב לאזור 3.85%, פער של כ-0.65% מהריבית בישראל. בשבועות האחרונים, ראינו שגם במציאות גיאו־פוליטית לא מזהירה, פער ריביות מתון יותר כבר הביא להתחזקות של השקל לרמות היסטוריות, בהגדרה כזו או אחרת. ועם הנטייה האמורה של השקל להתחזק, פער ריביות כאמור כבר הופך מכשירים בשקל ליעד אטרקטיבי יחסית לטווח הקצר, בטח עבור בעלי אוריינטציה שקלית ברמה כזו או אחרת".
פנינג הוסיף: "אם נמשיך לראות עוד עליות במדדי המניות בארה"ב, פער הריביות הזה יצטרף למוטיבציה גבוהה יותר לרכישת נכסים שקליים, עבור המוסדיים המקומיים, בייחוד עבור החלק שמושקע במדדים האלה באמצעות חוזים. תגובת השקל מהמצב הזה היא לא מובטחת, בטח שלא בעבור כל מציאות גיאופוליטית. ועדיין, נעריך שהנושא כן יידון בהודעת הריבית הקרובה".
הפד "נוהג על עיוור"
מה שהכריע את הכף לטובת הורדת הריבית הנוכחית, הוא מה שעשה זאת במקרה של הורדת הריבית הראשונה בשנת 2025, עליה הוחלט בפגישת הפד בספטמבר - מצבו של שוק העבודה האמריקאי.
בחודשים האחרונים, הפדרל ריזרב חווה לחצים מצד שני צידי המנדט שלו - מצד אחד, אי־הוודאות שהביאה עמה מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ איימה לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה (אם כי עד כה, השפעת המכסים הורגשה במידה פחותה משצפו); ומנגד, חולשה משמעותית שנרשמה בשוק העבודה, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בכמות נמוכה מן הצפוי של משרות חדשות שנוצרו לאחרונה, הגבירה את החששות מפני האטה כלכלית ואף מפני כניסה למיתון.
כאמור, בחודש האחרון, לא התפרסמו נתוני תעסוקה רשמיים מטעם לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית, בשל השבתת הממשל שנמשכת כבר חודש - ונחשבת לשנייה באורכה בהיסטוריה. כך, בחודש האחרון, לא התפרסמו שיעור האבטלה, השכר הממוצע במשק וכמות המשרות הפנויות - נתוני מפתח בהם נעזר הפדרל ריזרב לצורך קביעת המדיניות המוניטרית שלו. לכן, במידה מסוימת, הפדרל ריזרב "נוהג על עיוור".
ברויטרס בחרו לציין היום כי בצל העובדה שנתוני תעסוקה רשמיים לא מתפרסמים בארה"ב כבר חודש, הודעות מצד חברות אינדיבידואליות שיוצאות לסבבי פיטורי ענק מקבלות חשיבות גדולה מן הרגיל. רק אתמול, הודיעה אמזון באופן רשמי כי תקצץ 14 אלף משרות, והיא אינה היחידה שעשתה זאת בחודשים האחרונים.
וגל הפיטורים לא פוסח על חברות שאינן בתחום הטכנולוגיה. ברויטרס צוינה ענקית המשלוחים UPS, שחשפה אתמול כי פיטרה מספר עצום של 48 אלף עובדים עד כה השנה, תוך שהיא מציינת את הצורך בהגנה על שולי הרווח שלה, ביישום מוגבר של AI ובאיזון מחדש לאחר העסקת־היתר בתקופה שלאחר מגפת הקורונה - סיבות שמאפיינות לא מעט עסקים גדולים שהודיעו על סבבי פיטורים בעת האחרונה.
בפעם האחרונה שיו"ר הפד ג'רום פאוול נשא דברים, מוקדם יותר החודש, הוא הצהיר כי מצבה של הכלכלה האמריקאית לא השתנה רבות מאז הפגישה האחרונה של הבנק המרכזי בספטמבר. באותה הזדמנות, פאוול שוב הדגיש כי עודנה מסתמנת חולשה משמעותית בשוק העבודה האמריקאי - מה שבשווקים ראו כאיתות לכך שהפד צפוי להמשיך במתווה שהניח בספטמבר ולבצע הורדת ריבית נוספת.
לכך, הצטרף מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שפורסם ביום שישי האחרון, באיחור ובאופן חריג (לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית אחראית גם על פרסום המדד), אשר הצביע על התחממות קלה מן הצפוי של האינפלציה. המדד הצביע על כך שהאינפלציה עלתה בספטמבר בכ-0.3%, נתון נמוך מזה שנרשם באוגוסט, ומתחת לצפי האנליסטים. במבט שנתי, אינפלציית הליבה, המנכה את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, רשמה עלייה של 3% ביחס לשנה שעברה, אך גם כן מתחת לציפיות הכלכלנים.
פרסום הנתון העלה את ההסתברות להורדת הריבית שתמחרו השווקים לרמה כמעט ודאית של 98%, ו"נעץ את המסמר האחרון" מבחינת הביטחון של השוק בהורדת הריבית. לפי שעה, השוק גם מתמחר בסבירות גבוהה למדי הורדת ריבית נוספת בדצמבר, כאשר זו עומדת על 85% - כך לפי נתוני CME Group.
ומה באשר לריבית בנק ישראל?
על אף ההתפתחויות החיוביות בגזרה הביטחונית והירידה בפרמיית הסיכון של המשק בישראל, הפסקת האש ברצועת עזה מוכיחה עצמה כשברירית במיוחד, מה שבא לידי ביטוי גם בתנודתיות הגבוהה שנרשמה בשווקים בימים האחרונים.
לפני כשבועיים, בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש ספטמבר, שההפתיעו לחיוב, מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים ציין כי "הירידה החדה במדד ספטמבר, בשילוב עם ההתחזקות הניכרת בשער השקל והתמתנות הסיכונים הגיאופוליטיים, תומכים בהערכתנו כי ריבית בנק ישראל תרד בישיבה הקרובה בסוף נובמבר".
מנגד, בבנק ישראל הקפידו להדגיש כי הם שומרים על גישה שמרנית בנוגע לריבית, שם ציינו כי גם בתרחיש של רגיעה בעזה, עדיין ייתכן פרץ של ביקושים מצד הציבור - זאת, מאחר שתיתכן אופטימיות ואפילו אופוריה בשל תחושת הציבור שהמלחמה הסתיימה. במצב כזה, "התנפלות" הציבור על סחורות עשויה ליצור אינפלציה מצד הביקושים, וכך לתדלק מחדש את עליות המחירים. "לא בטוח שהבנק יפחית את הריבית בהחלטה הקרובה, ויש אפילו סיכוי נמוך שיעלה אותה אם המחירים יחזרו לדהור מעלה", אמר לגלובס גורם במערכת הבנקאית.
גם רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות איי.בי.איי, ציין מוקדם יותר החודש כי "אנחנו מקווים לראות הקלה בפעילות המשק, ובהנחה שההסכם מחזיק מעמד ותהיה רגיעה מבחינת מגבלות ההיצע, עדיין צריך לראות מה קורה מבחינת הביקושים. אלה תהליכים שדורשים זמן". עם זאת, בלידר שוקי הון דווקא ציינו לאחרונה כי "הירידה בפרמיית הסיכון עם סיום המלחמה והתיסוף החד בשקל, תומכים בהורדת ריבית ב-24.11 ב-0.25%, עם עוד הורדת ריבית ב-5.1.26, כאשר עד אז, בנק ישראל יבחין שאין ממש סכנה של אינפלציה של ביקושים מקומיים (ביקוש כבוש)".
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אמר מוקדם יותר השבוע כי "הורדת ריבית בארה"ב, בהתאם לציפיות, צפויה לשים אותנו על פער מעניין מול הריבית בישראל. האפשרות הזו נראית ריאלית, בהתחשב בהתבטאויות הניציות של בנק ישראל בתקשורת בעת האחרונה. ובהקשר זה, מדד המחירים הבא של הלמ"ס צפוי להיות מהותי יחסית".
השבוע, גוזלן העריך שתמחור הריבית בארה"ב, הכולל צפי לשתי הפחתות ריבית עד לסוף השנה (כולל זו הנוכחית) וכשלוש הפחתות ב־2026, "אופטימי מדי, ויהיה עקבי רק אם תירשם הרעה משמעותית במצב המשק האמריקאי, כולל הידרדרות בשוק העבודה".
לדבריו, "יו"ר הפד ג'רום פאוול ציין שהפחתת הריבית בספטמבר וגם זו הצפויה השבוע מהוות צעד של ניהול סיכונים - כלומר, חשש מהרעה במצב התעסוקה ולא הרעה משמעותית בפועל. אמנם תוספת המועסקים התמתנה בחודשים האחרונים באופן ניכר, אך זאת גם על רקע הרעה בצד ההיצע (הקשחת מדיניות ההגירה) וייתכן שגם השפעה של אי־הוודאות בגין מדיניות המכסים. עם זאת, מרבית האינדיקטורים האחרים לשוק העבודה משקפים יציבות יחסית".