גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון וגוגל , זכייניות מכרז הענן הממשלתי נימבוס, הסכימו לדרישת ממשלת ישראל למנגנון דיווח מיוחד, לפיו כל בקשה להסגרת מידע הקשור לחוזה עם ישראל למדינה זרה תלווה בדיווח שייעשה באופן שנראה כי נלקח מתוך מותחני ריגול: אמזון וגוגל ישלחו למשרד האוצר קודים סודיים באמצעות מערכת להעברת כספים שיחשפו את זהות המדינה שדרשה מהן לחשוף את המידע, גם במקרה שאותה מדינה הוציאה צו המונע מהן לגלות שהן מסרו מידע שכזה.

● אמזון לא לבד: גל פיטורים חדש בהייטק. זו הסיבה
● מחקר חדש מצא: זו ההשפעה של יזמים ישראלים על כלכלת ניו יורק

על פי החשיפה, לה שותף גם הפעיל והתחקירן יובל אברהם מאתר שיחה מקומית, מערכת הקודים החשאית עובדת באמצעות תשלומים בני ארבע ספרות על פי קידומת הטלפון הבינלאומית של אותה המדינה. לפי התחקיר, מנגנון זה מכונה "הקריצה".

לפי ההסכם, במקרים שבהם גוגל או אמזון מספקות מידע לרשויות בארה"ב, הן מחויבות להעביר לישראל אלף שקלים במסגרת מנגנון הדיווח המיוחד, מאחר שקוד המדינה של ארה"ב הינו 1. אם החברות נדרשו למסור מידע לאיטליה, הן יעבירו לישראל 3,900 שקל, ובמקרה של אירלנד, שקוד המדינה שלה הוא 353, יועברו למדינה 3,530 שקל. במקרה והחברות לא יוכלו לדווח משפטית על זהות המדינה, הן מחויבות לשלם לישראל 100 אלף שקל בתוך יממה. הגרדיאן הציג חוות דעת משפטית הטוענת כי מדובר במעקף של חקיקה הקיימת הן בארה"ב והן באירופה, האוסרת על דיווח לצד שלישי כאשר הנתונים מועברים אליהם בהוראת בית המשפט.

דרישות יוצאות דופן

מלבד אמצעי הדיווח הייחודי, התחקיר של הגרדיאן מציג תמונה לפיה גוגל ואמזון הסכימו לתנאים מופלגים ודרישות יוצאות דופן מהמדינה כדי להיות שותפים לפרויקטי הענן שלה. לפי הגרדיאן, ההסכם עם ישראל יוצא דופן בכך ש"החברות לא יכולות להשעות או לבטל את הגישה של ישראל לטכנולוגיה שלהן אם היא פועלת באופן שנוגד את תנאי השימוש ולא מאפשר להן לנקוט בצעד דומה לזה שנקטה בו מיקרוסופט". כזכור, בעקבות תחקיר גרדיאן הקודם, ביטלה מיקרוסופט את הסכם הענן והבינה המלאכותית שלה עם יחידה 8200 בשל הטענה שהאזנה לפלסטינים ללא הסכמה שלהם לצורך מלחמה בטרור מהווה הפרה של תנאיה.

אלא שבמקרה זה לטענות הגרדיאן, שמוביל קו אנטי ישראלי לאורך המלחמה, המצב אחר לגמרי. ראשית, אגף המודיעין ומשרד הביטחון התקשרו עם מיקרוסופט שלא כחלק ממכרז נימבוס, ועל אף שנדרשו לעשות זאת, המידע שעמד במחלוקת עם מיקרוסופט נשמר באופן רשלני בשרת מחוץ לישראל וכחלק מחוזה מסחרי סטנדרטי, מה שהקל על מיקרוסופט להפסיק אותו באופן חד צדדי. בשונה ממנו, מכרז נימבוס הוא מכרז בעל סממנים ריבוניים שמקובל בהתקשרויות בין ענקיות הביג-טק למדינות שבהן המדינה מקבלת מועמד מועדף. המידע נשמר על שרתים בישראל (למעט פעילות ה-AI שעדיין נערכת ברובה מחו"ל), ישנן מערכות בוררות שמאפשרת פתרון מחלוקות בין המדינה לחברות, וסנקציות כבדות על נסיגה חד צדדית של החברות המסחריות.

יתר על כן, לפי הדיווחים, גוגל ואמזון עמדו לצד ישראל במהלך המלחמה והיו שותפים לפרויקטי עורף וניהול היבטים אזרחיים של פעילות הממשלה. גוגל ואמזון פיטרו עובדים שיצאו באופן פומבי נגד ישראל או נגד התקשרות החברה עם ישראל - בשל הפרה של הסכמי העבודה שאינם מאפשרים כניסה לנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, ולמען ההגינות, גם מיקרוסופט פיטרה עובדים שכאלה.

האוצר: "הטענות שקריות"

יחד עם זאת, ישראל לא חפה מסיכון - היא נעדרת "ענן ריבוני", חוות שרתים או רשת של חוות המנהלות גם את תהליכי ה-AI הקריטיים לממשל ולמגזר האזרחי בישראל, ומאפשרות עיבוד בינה מלאכותית מקומי עם מודלי שפה ריבוניים. פעילות שכזו מצמצת את החשיפה של ישראל למניפולציות של גורמים עוינים או להחלטות שרירותיות כמו ההחלטה שקיבלה מיקרוסופט כלפי יחידה 8200. בנוסף, צה"ל רחוק שנות אור ממעבר לפעילות על בסיס זכייני נימבוס והוא נשען עדין ברובו על שרתי מיקרוסופט, חברה שלא חתומה עם המדינה על תנאים מפליגים כמו אלה שהעניקו גוגל ואמזון, וכפי שהוכח במקרה של אמ"ן, מתכופפת במהירות בפני לחצים המופעלים על פעילותה בישראל.

תגובת משרד האוצר לתחקיר הגרדיאן: "מדינת ישראל מתקשרת אך ורק עם חברות שומרות חוק. הטענה שספקים ממשלתיים פועלים בניגוד לחוק היא שקרית, חסרת אחריות וחסרת בסיס. במסגרת פרוייקט נימבוס, הממשלה התקשרה עם יותר ממאה ספקיות ענן מובילות, ישראליות וגלובליות - כולל אמזון (AWS) וגוגל (GCP) ,וכולן כפופות להתחייבויות חוזיות מחמירות המבטיחות את האינטרסים החיוניים של ישראל. הסכמים אלו הם חסויים, ואנו לא ניתן לגיטימציה לטענות המאמר באמצעות גילוי תנאים מסחריים פרטיים. ניכר כי המאמר נשען על נקודות שיח מונעות אג'נדה שהוזנו על ידי גורמים בעלי עניין, ומהדהד נרטיב אנטי ישראלי במקום עובדות. פרסום מידע מוטעה כזה מטעה את הציבור ומערער את האמינות העיתונאית".