קנצלר גרמניה מקדם הקמת בורסה אירופית שתתחרה בוול סטריט / צילום: ap
פרידריך מרץ הגיע לתפקיד קנצלר גרמניה בתור מעריץ גדול של שוקי ההון. הפוליטיקאי הגרמני, שפרש מהמפלגה השמרנית אחרי שיריבתו אנגלה מרקל תפסה את המושכות, כיהן כיו"ר השלוחה הגרמנית של חברת ההשקעות "בלאק־רוק" וכחבר בוועד המפקח של הבורסה הגרמנית. הוא צבר כסף רב, הפך למיליונר, ותוך כדי השתכנע ביתרונות הטמונים בשווקים. בניגוד למרקל, שהגיעה לפוליטיקה מהמחקר המדעי ומרקע מזרח־גרמני צנוע, או אולף שולץ, עורך דין לענייני עבודה שהתגאה פעם בראיון כי הוא שומר את כל חסכונותיו בחשבון בבנק, מרץ ער ליתרונות שבהשקעות הון, באופן אישי ולאומי.
● 377 מיליארד אירו לחימוש: גרמניה חושפת תוכנית שתהפוך אותה לצבא הגדול ביבשת
● ריי דליו מזהיר: בשוק הבינה המלאכותית נוצרה בועה מסוכנת, זו הסיכה שעלולה לפוצץ אותה
זו הסיבה שהמפלגה השמרנית בראשותו מפלרטטת כעת עם הרעיון לרפורמה שתעודד השקעה של כספי הפנסיה של הגרמנים בשוקי ההון, בדומה לנעשה בארה"ב ובישראל. זו הסיבה שבכירי המפלגה קראו לציבור "לקנות מניות" כדי להבטיח את עתידו הפיננסי אחרי פרישה לגמלאות. אבל היא נתקלת בהרבה חשדנות כלפיה, במיוחד בגרמניה שבה הבורסה נחשבת על ידי רבים לקזינו ולזירה למומחים בלבד.
ההצעה החדשה של מרץ בהקשר זה פורסמה לפני כשבועיים, והיא גרנדיוזית הרבה יותר - ליצור בורסה אחת מאוחדת של כל מדינות האיחוד האירופי, שתיהנה מפוטנציאל השקעה רב, תחסוך משאבי ניהול ופיקוח, תדגיש את האופן הפאן־אירופי של העסקים ביבשת ותהווה תחרות של ממש לשווקים של ארה"ב, יפן וסין.
ההצעה של הקנצלר להקים "סופר־בורסה" אירופית שתתחרה ישירות בוול סטריט, עוררה עניין רב ביבשת בימים האחרונים. נכון לעכשיו, ישנן עשרות בורסות פעילות, חלק מהן מקומיות ואינן אפילו ברמת המדינה. אפילו שלוש הגדולות ביותר - ה־Euronext באמסטרדם ובפאריס והבורסה של פרנקפורט - קטנות יותר מאלו של שנגחאי או טוקיו, וזעירות ביחס לבורסה של ניו יורק או לנסדא"ק.
הפעילות באירופה מינימלית: ארבע הנפקות בלבד נרשמו בפרנקפורט השנה. חברות בינלאומיות כמעט ולא בוחרות בבורסות אירופיות לטובת הפעילות שלהן. הכסף הגדול נמצא בארה"ב, בסין או ביפן, וכך גם הרגולציה החלקה והאפשרויות הרבות. לפי חישוב של סוכנות "בלומברג", מכפיל הרווח של500 החברות הנסחרות במדד S&P האמריקאי עמד על 23, לעומת 15 בלבד ב־600 החברות המרכיבות את מדד Stoxx האירופי.
חברות מגייסות מעבר לים
את המצב הזה שואף הקנצלר הגרמני לשנות. "אנחנו צריכים פלטפורמה אירופית, כדי שחברות מצליחות כמו ביונטק (מפתחת החיסון לקורונה הפועלת בתחום של חיסונים לסרטן ועוד, א"א) לא ייאלצו להנפיק את עצמן בבורסה של ניו יורק", אמר הקנצלר הגרמני. כלי התקשורת במדינה ציינו גם את בירקנשטוק או את חברת הפינטק השוודית קלרנה ככאלה שהעדיפו לגייס את ההון שלהן מעבר לים.
לא ממש קשה להאשים אותן. הגרמנים מהססים מאוד להשקיע בשוק ההון (רק 15% מושקעים בו, בהשוואה ל־39% מהבריטים ו־62% מהאמריקאים), וגרמניה הפגינה אוזלת יד בהתמודדות עם רמאות חשבונאית, גם בקנה מידה עצום. פרשת וויירקארד, חברת הפינטק שאיידה מיליארדים מכספי משקיעים והיתה מבוססת על מרמה, הוכיחה עד כמה נרפה הפיקוח הפיננסי על החברות הפועלות בגרמניה. בניגוד לארה"ב, לעבירות צווארון לבן בתחום הפיננסים באירופה יש עונשים מינימליים.
כל אלה עשויים להרחיק את מי שמחפש גיוס מוצלח וסחר הוגן מבירות אירופה, כמו גם העובדה כי באירופה יש פחות כסף מוסדי שמושקע במניות ובאג"חים. אבל לאיחוד האירופי זו עשויה להיות ברכה. למעשה, בגרמניה נזכרו השבוע על רקע ההצעה של מרץ כי ב־2017 הבורסה הגרמנית רצתה לרכוש את הבורסה של לונדון (בימים בהם בריטניה טרם פרשה מהאיחוד), אך בריסל חסמה את המהלך מטעמים רגולטוריים ובשל חשש מהשפעות ה"ברקזיט" על המהלך.
מי תוביל את המהלך?
כעת, ההצעה של מרץ מתפרסמת בין היתר על רקע הצורך של אירופה "ליישר קו" עם ארה"ב מבחינת חדשנות ומו"פ. אחד החסמים הגדולים לצמיחתה של תעשייה ביטחונית חדשנית באירופה, כפי שמצא הדו"ח של מריו דראגי בשנה שעברה, היא חוסר גישה של חברות קטנות לגיוסי הון בשווקים הפתוחים. מרץ גם מעוניין לסמל כי הוא "פרו־אירופי" מבלי להיכנע לדרישות של צרפת ומדינות אחרות לאיחוד פיננסי מקיף של מדינות האיחוד, כלומר תקציב משותף. הצעה היפותטית שכזו מעניקה לקנצלר הגרמני גוון פרו־אירופי, בלי לסכן הרבה.
זאת משום שרוב המומחים מעריכים כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי במצב העניינים הנוכחי להתקדם בנושא. ראשית, ישנו מאבק גדול בין גרמניה לצרפת בנושא ההגמוניה הכלכלית באיחוד ושאלה גדולה היא איזו פלטפורמה תיבחר, והיכן תתמקם מבחינת פיזית. שנית, חוקי המס השונים בין המדינות מקשים מאוד על ניהול השקעות ב־27 המדינות החברות באיחוד, כמו גם החוקים הלאומיים הקיימים לגבי הנפקות חדשות, שמשתנים בהתאם למדיניות לאומית. עצם הפיצול הקיים בין הבנק המרכזי האירופי הממוקם בפרנקפורט לרשות לניירות ערך האירופית הממוקמת בפאריס משקף את הרגישות הרבה בנושא בתוך האיחוד.
מסחר לא שקוף
החברה המנהלת את הבורסה הגרמנית (Deutsche Börse) אמרה בתגובה להצעה של מרץ כי יש עוד "דרך ארוכה" לעשות כדי להפוך את הסחר במניות ובאגרות חוב באיחוד האירופי ל"גלוי וחייב בדיווח", לפני שמתקדמים בדרך לבורסה משותפת. בתגובה שפורסמה בגרמניה העריכה החברה כי רק 30% מעסקאות המניות כעת באיחוד האירופי נעשות באופן גלוי, והיתר ב"חדרים אחוריים" שבהם מוסדיים ומשקיעים פרטיים מקבלים גישה להזדמנויות השקעה "בשוק שהוא מפוצל מאוד ומלא בחורים שחורים". Euronext, המנהלת את הבורסות בפאריס, אמסטרדם, מילאנו ועוד, אמרה מנגד כי היא תשמח "לסייע לעבור לשלב הבא של קונסולידציה של השווקים באירופה".
אבל כדי שבורסה כזו תצליח להתחרות בהצלחה בבורסות מעבר לים, צריכים האירופים לעבור שינוי מחשבתי ולהרפות מעט מהחשש שלהם מסיכון. לפי הערכות הבנק המרכזי האירופי, האירופים "יושבים" על כ־11.5 טריליון אירו שפשוט נמצאים בחשבונות הבנקים, ואינם מושקעים. אולי, הציעו מומחים, גרמניה צריכה להתחיל בעידוד ההשקעה בקרב תושביה, לפני ש"וול סטריט אירופי" כלשהו יתחיל להתרקם.