גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI

כלכלני בנק ההשקעות מנסים לענות על השאלה בסקירה שהוציאו, בשיתוף מומחי הון סיכון, מהאקדמיה ואנליסטים ● רובם מזהים סיבות לדאגה לנוכח העלייה בשווי החברות בתחום וההשקעות המסיביות ב־AI, אך מדגישים הבדלים משמעותיים מבועות קודמות שנופחו בשוק

טים קוק וסאטיה נאדלה / צילום: ap
טים קוק וסאטיה נאדלה / צילום: ap

בימים שבהם ענקית השבבים אנבידיה נוגעת בשווי של 5 טריליון דולר, ומיקרוסופט ואפל חוצות את רף ה־4 טריליון דולר, עולה שוב התהייה האם מתפתחת לה בועה בתחום הבינה המלאכותית (AI).

השבבים, טראמפ והקשר הישראלי: הדרך של אנבידיה לשווי של 5 טריליון דולר
יו"ר הפד פאוול: "הורדת ריבית נוספת בדצמבר לא מובנת מאליה. רחוק מכך"
הגרדיאן: הקוד הסודי מאחורי התקשורת של אמזון וגוגל עם ממשלת ישראל

מי שמייצג חשש כזה הוא ריי דליו, מייסד קרן הגידור Bridgewater, שהזהיר השבוע כי עלולה להיווצר בועה סביב ענקיות הטכנולוגיה על רקע פריחת ה־AI. לעומתו, לא ממש במפתיע, ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, מאמין שאין בועת AI. הוא אמר השבוע ל־CNN שהנכונות של אנשים לשלם עבור שימוש בכלי בינה, מעידה על כך שמדובר בטכנולוגיה רווחית - גם אם רוב החברות משקיעות כיום בחזרה את הרווחים בתשתיות חדשות.

גם בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מנסים לענות על השאלה האם מתנפחת בועת AI בשווקים. התשובה הקצרה, לפי כלכלני הבנק, היא לא - או לפחות עדיין לא - גם אם יש מאפיינים שבהחלט מזכירים להם בועות קודמות מההיסטוריה.

בסקירה נרחבת שפרסם הבנק בנושא, כתבו כלכלני גולדמן זאקס כי החשש מפני בועת AI עלה, בין היתר על רקע עלייה בשווי החברות החשופות לתחום ועל רקע השקעות מסיביות ב־AI. הם דנו בנושא עם מומחים מקרנות הון סיכון, מהאקדמיה ואנליסטים מבנק גולדמן זאקס עצמו. רובם מזהים אמנם סיבות לדאגה, אך מסכימים באופן כללי שסקטור הטכנולוגיה בארה"ב לא נמצא במצב של בועה כרגע, ומנסים להסיק מכך מסקנות בנוגע להשקעות בתחום.

תזרים חופשי ודיבידנדים

"חלק מהמאפיינים כיום מזכירים בועות עבר", מודה אנליסט האינטרנט של גולדמן, אריק שרידן. "אבל הרוב של 'שבע המופלאות' (חברות הטכנולוגיה הענקיות בארה"ב) מייצרות רמות גבוהות של תזרים חופשי, רוכשות מניות של עצמן ומשלמות דיבידנד לבעלי המניות, ואלה דברים שמעט מאוד חברות עשו בשנת 1999 (מכוון לבועת הדוט.קום)". יחד עם זאת, שרידן אומר כי "ייתכן ש־AI עדיין אינה בועה".

אנליסט התוכנה של הבנק, קאש רנגן, לא רואה הרבה סימנים לבועה בתחום הסיקור שלו ואפילו מעריך שהשוויים 'מדוכאים' למדי, משום שבמקרים רבים המשקיעים חוששים מכך ש־AI תשבש את שוקי הקצה של אותן חברות תוכנה. עם זאת רנגן מוטרד מכך שישנה הסתמכות גוברת של חברות על חוב לצורך מימון שאיפות ה־AI שלהן, ומזכיר למשל גיוסי חוב שביצעו אורקל ו־CoreWeave - כראיה לכך שהמינוף בשוק מתחיל לגדול.

שרידן מוסיף שיש פער בין שווי החברות הציבוריות לזה של הפרטיות. "חברות פרטיות לרוב מקבלות שווי על בסיס ההכנסות והצפי לצמיחה, ונראה שיש שם פחות פוקוס על רווחיות", הוא אומר. "לעומת זאת, בחברות הציבוריות השווי נקבע על בסיס תזרים מזומנים, החזר על ההון, שולי רווח ואיך הן ביחס לשוק. פער כזה עלול להצביע על סיכון במערכת".

"חצי מהמכפיל בדוט.קום"

פיטר אופנהיימר, אסטרטג מניות ראשי בגולדמן זאקס, מסכים שיש מאפיינים מסוימים דומים לבועות מהעבר - בין היתר עלייה משמעותית בשוויים, ריכוזיות גבוהה בשוק ועוד.

כך למשל, מתוך עשר החברות הגדולות ביותר בארה"ב, שמונה הן חברות טכנולוגיה, והשווי המצרפי שלהן הוא 25 טריליון דולר - כמעט רבע משוק המניות הגלובלי. בהזכירו את בועת הדוט.קום והתפתחות האינטרנט, אופנהיימר אומר שגם היום יש שינוי טכנולוגי שנמצא בנקודת מסחור קריטית ומבטיח צמיחה עתידית גבוהה, אך לצדו ישנם אתגרים שקשורים להערכה מדויקת של מה יהיה גודל השוק, הבנת לוחות הזמנים וזיהוי המרוויחים העיקריים מאותה צמיחה חזויה.

"חוסר הוודאות האינהרנטי מוביל להשקעה בחברות רבות, בתקווה לזהות את השחקן הדומיננטי הבא", מעריך אופנהיימר, ומוסיף כי בסופו של דבר, "בועות נוצרות כשהשווי המצרפי של החברות הקשורות לחדשנות הזו עוקף את התזרימים הפוטנציאליים העתידיים שהן צפויות לייצר".

נכון להיום, להערכתו, יש שוני משמעותי מבועות קודמות בכמה מובנים. אחד מהם הוא שהצמיחה בפועל ברווחי חברות הסקטור היא המניע המרכזי לעליית השוויים, ולא "ספקולציות לא רציונליות" בנוגע לפוטנציאל עתידי. השני הוא המאזנים החזקים של החברות, והשלישי הוא שיש כיום מספר קטן של חברות דומיננטיות ב־AI, בעוד שבבועות קודמות התחרות הייתה עזה יותר (אם כי התחרות גדלה גם כיום).

בנוגע לשוויים, אופנהיימר סבור שהם גבוהים אך לא מייצגים רמה של בועה, ומציג מספר פרמטרים להוכחת טענתו, ביניהם למשל מכפיל הרווח. "מכפיל הרווח העתידי החציוני של 'שבע המופלאות' עומד על 25, בערך חצי מהמכפיל המקביל של שבע החברות הגדולות בתקופת בועת הדוט.קום", הוא אומר. "מכפילי ה־EV/Sales (שווי פעילות חלקי המכירות) גם הם נמוכים משמעותית מאלה שהיו בסוף שנות ה־90. כלומר, למרות שהשוויים היום גבוהים, הם לא ברמות קיצוניות כמו אלה שנראות בדרך כלל בשיאי בועות".

מודאגים - גוונו השקעות

במקביל, בעוד שפרמטרים שקשורים לשווי לא מצביעים על בועה, בגולדמן זאקס מראים את הזינוק ב־CAPEX - הוצאות הוניות המעידות על ההשקעות ב־AI - ומציינים שזה מאפיין שהיה קיים גם בבועות בעבר. לא תמיד חברות מצליחות להשיג את ההחזרים על ההשקעות האלה, מה שמעלה את הסיכון לכך שההחזרים בעתיד אולי יהיו נמוכים ממה שהשוק מתמחר כרגע.

"בסך־הכול, בעוד שהסיכון להיווצרות בועה קיים, ההערכה הנוכחית שלנו היא שאנחנו לא שם", מציין האסטרטג, אך מזכיר שתמיד ישנה אפשרות של תיקון בשוק. אופנהיימר ממליץ על אסטרטגיית השקעות שכוללת גיוון - הן גיאוגרפי, למרות שהחשיפה לטכנולוגיה היא בעיקר בארה"ב, וגם ברמת הסקטורים. כך למשל לחברות הטכנולוגיה שעוסקות ב־AI יש צורך בתשתיות פיזיות כמו אנרגיה, נדל"ן ותחבורה, מה שמגדיל את פוטנציאל הצמיחה של הסקטורים האלה.

בתוך סקטור הטכנולוגיה, ההמלצה היא גם כן לגוון בהשקעה: "בעוד שהמובילות בשוק ממשיכות להיות דומיננטיות, הרי שחדשנות מהירה, בעיקר בתחומי למידת מכונה ו־AI, יכולה לייצר גל חדש של כוכבות טכנולוגיה, שיפתחו מוצרים ושירותים חדשים וייהנו מהפריחה ב־CAPEX", מציין אסטרטג גולדמן זאקס.

עוד כתבות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות