גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock
הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

מחירו של מטבע הביטקוין נחשב בעיני רבים כמדד להתפתחות שוק הקריפטו. אולם, שינוי דרמטי בהרבה לעתיד השוק מתרחש כיום מאחורי הקלעים, דווקא בעולמות הבנקאות והתשלומים המסורתיים.

החלטות ריבית, דוחות ופגישה אחת קריטית: היכונו ל-30 שעות סוערות בשווקים
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

הבנקים הגדולים בעולם כבר אינם מתייחסים למטבעות דיגיטליים כאל אפיזודה חולפת ואף מסוכנת, אלא מאמצים אותם לליבת פעילותם.

מדובר באימוץ של המטבעות היציבים (Stablecoins), שקיבל רוח גבית בין היתר מחקיקת ה־Genius Act בארה"ב ביולי, המסדירה לראשונה את מעמד המטבעות הללו ויוצרת מסגרת רגולטורית להנפקה, החזקה ושימוש בהם.

ה־Stablecoins הם מטבעות דיגיטליים הצמודים בערכם למטבע פיאט (מטבע של מדינה שמשמש כאמצעי תשלום חוקי בה), לרוב הדולר, ומגובים ביחס של 1:1 ברזרבות מזומן, פיקדונות ואג"ח קצרות. היקף המטבעות היציבים כיום בעולם הינו כ־310 מיליארד דולר.
המנפיקה הגדולה ביותר, Tether, מחזיקה בכ־180 מיליארד דולר במטבע USDT ואחריה Circle, שמחזיקה כ־80 מיליארד דולר ב־USDC. זו הונפקה בנאסד"ק ביוני השנה בשווי 8 מיליארד דולר, ומנייתה עלתה מאז פי 4! יחד הן מחזיקות סכום השקול לכ־3% מנכסי הקרנות הכספיות בארה"ב, וצומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה.

המודל העסקי שלהן הוא פשוט ורווחי מאוד: הריביות מהשקעת הרזרבות נותרות ברשותן במלואן. כך, הרווח גדל ככל שהריבית גבוהה והיקף המטבעות גדל.

הבנקים חזק במשחק

כאמור הרוח הגבית לבנקים בארה"ב ובשאר העולם לאימוץ המטבעות היציבים, נובעת ממספר גורמים.

לדעתנו, ממשל טראמפ היה הראשון לזהות שהמטבע שיגבה מטבעות יציבים בעולם, ישלוט בזרימת ההון הגלובלית בעתיד ובהכנסות העתק שינבעו מהחזקת וסליקת הכספים, ויעצים דרמטית את הביקוש למטבע ולאג"ח הממשלתיות שלו.

שנית, למטבעות היציבים יתרון טכנולוגי עצום בביצוע תשלומים מיידיים בעלות אפסית וביצירת גשר בין המערכת הבנקאית לקריפטו.

שילוב הדברים מחייב את הבנקים להיכנס למשחק, כדי לשמר את הלקוחות במערכת ולהמשיך לשלוט בתנועות הכסף הגלובליות.

ואכן, עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, בהם דויטשה בנק, UBS ובנק אוף אמריקה כבר מפתחים מטבעות יציבים בדולר ובאירו. במקביל, JP Morgan משתמש ב־JPM Coin, מטבע פנימי לעסקאות עם לקוחות מוסדיים בהיקף יומי של מיליארדי דולרים, שיוכל לשמש בעתיד כתשתית לעסקאות צרכניות. ואילו בנק Citi השיק טוקנים דיגיטליים המייצגים פיקדונות.

המשמעות עבור בנקים שנמנעים מכניסה לתחום, או שאין ברשותם משאבים לפיתוחים יקרים, היא סיכון לאובדן לקוחות והכנסות משמעותיות מהעברות כספים, כרטיסי אשראי והמרות מט"ח.

ברית אינטרסים זמנית

לכאורה, נדמה שהבנקים הגדולים יכולים להנפיק מטבעות יציבים בקלות; יש להם רישיון רגולטורי, גישה לכסף ולמאגרי פיקדונות גדולים, וכמובן מותג שאף חברת פינטק לא יכולה להתחרות בו. אולם, הבנקים כבולים למערכות טכנולוגיות ישנות ואיטיות.

הפתרון המתבקש כעת הינו חבירה לחברות המנפיקות מטבעות, שכבר בנו תשתיות בלוקצ'יין מוסדיות חוצות־גבולות, ומערכות ניהול רזרבות, עם יכולת מוכחת להזיז מיליארדי דולרים ביום במהירות מחוץ למערכת הבנקאית.

לכן, מנפיקות מטבעות כמו Circle ו־Paxos, מנפיקת המטבע PYUSD של PayPal, הפכו לספקיות תשתית טכנולוגית "White Label" (כשהמותג של נותן השירותים מוסתר למעשה) להנפקת מטבעות יציבים עבור גופים פיננסיים.
הדבר מאפשר להן גידול משמעותי בפעילות ובהכנסות תוך זמן קצר, בעוד שהבנקים שעובדים עמם שומרים על שליטה במידע ובפיקדונות.

בעתיד הקרוב כולם ירוויחו, אך ברית האינטרסים צפויה להיות זמנית. סביר שבהמשך הבנקים ינסו להחליף את התלות הטכנולוגית בפיתוח פנימי ובבעלות מלאה על המטבעות.

ייתכן שזו הסיבה שדווקא Tether, המנפיקה הגדולה ביותר של מטבעות יציבים, בוחרת להתמקד בפעילות בזירות קריפטו ומבדלת עצמה מהשחקנים שייטרפו לבסוף על ידי הבנקים.

בישראל אין דחיפות

בישראל המצב שונה בתכלית. הבנקים הגדולים רווחיים מאוד ונהנים מתחרות מועטה, כך שכניסה לעולמות חדשניים שנתפסים כיותר מסוכנים כמו קריפטו, אינה בראש סדר העדיפויות.

השינוי בישראל עשוי להגיע מהחקיקה המתוכננת להקמת בנקים "רזים" ולפתיחת השוק לתחרות. אותם בנקים חדשים יהיו חייבים לפתח הצעות ערך חדשניות אמיתיות לצרכנים, כדי להתחרות בבנקים הקיימים. למשל, באמצעות הנפקת מטבעות יציבים מגובי שקלים, שישמשו כאקו־סיסטם פנימי בבנק ובינו לבין שותפים עסקיים, אשר יעמידו ללקוחות הטבות צרכניות משמעותיות דרך צבירת "מטבעות" בעו"ש ובפיקדונות. כך ניתן יהיה לשלם ללקוחות תשואה משוקללת עודפת, שתאתגר את הריביות הנמוכות בבנקים הקיימים.

המסר לכרטיסי האשראי

במקביל, גם חברות התשלומים Visa ו־Mastercard מבינות שהתשתיות שלהן המבוססות על העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי, הופכות מיושנות ויקרות ביחס לטכנולוגיית העילית המהירה של המטבעות היציבים. ניתן להניח שהמודל העסקי הקיים, המבוסס על עמלות סליקה שלעיתים מגיעות ל־3%־2% מעסקה הנסלקת באיטיות, לא יוכל להמשיך להתקיים.

לכן גם חברות התשלומים מאמצות את השינוי: ויזה מבצעת פיילוט לסליקה ישירה במטבע USDC של כספים מוסדיים; מאסטרקארד מאפשרת לבנקים ולחברות פינטק להנפיק מטבעות יציבים עם Paxos ברשת שלה. גם חברות כמו Stripe, פייפאל ו־Block מאפשרות תשלום ישיר במטבעות יציבים לעסקים, ללא צורך בכרטיס.

רק השבוע קיבלנו דוגמה פורצת דרך, כאשר PayPal הודיעה על הטמעת הארנק הדיגיטלי שלה ב־ChatGPT, ובפלטפורמות AI נוספות, כך שמשתמשים יוכלו לשלם בהן ישירות מהצ'אט. בשלב זה התשלומים מבוססים על תשתית פייפאל הרגילה, אך החברה רומזת שבעתיד יתאפשר לשלם באמצעות המטבע היציב שלה, בחידוש דרמטי העוקף את מערכות הסליקה המסורתיות של הבנקים וכרטיסי האשראי.

המיידיות בעוכרי הצריכה

בישראל המצב הרבה פחות מאיים על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לרשותן עומד החסם התחרותי של אשראי חינמי ללקוחות בכרטיסי האשראי, כתוצאה מדחיית תשלומים שוטפים למועד חיוב קבוע בחודש שלרוב מקביל לקבלת המשכורת, ופריסת רכישות משמעותיות למספר תשלומים ללא ריבית. זהו מודל כמעט ייחודי גלובלית.

הדבר יוצר תלות אדירה של משקי הבית בכרטיסי האשראי, כאמצעי למימון צריכה שוטפת באשראי חינמי, לנוכח היעדר יתרות מספקות בחשבונות של מרבית משקי הבית ויוקר המחיה בישראל.

אם המטבעות היציבים יהפכו את העסקאות למיידיות, הצריכה הפרטית ומשקי בית רבים ייפגעו משמעותית.

לכן, בדומה לבנקים המקומיים, גם חברות כרטיסי האשראי בישראל צפויות להישאר בשנים הקרובות עם התשתית הקיימת, תוך שימור רווחיות גבוהה מעמלות סליקה, בעוד יתר העולם המערבי יעבור לטכנולוגיות מתקדמות וזולות בהרבה לצרכנים.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית AMD נופלת בחדות בפרנקפורט

השקת כלים אוטונומיים מתקדמים של אנתרופיק גרמה לזעזוע, וכ-300 מיליארד דולר נמחקו משווי השוק של סקטור התוכנה ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה • הזהב מעל 5,000 דולר לאונקיה ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית הלילה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם ליקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

איראן מסלימה את המתיחות: עוד כטב"ם שוגר, ארה"ב לא הגיבה

מקור ערבי: שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן יתקיימו ביום שישי בעומאן ● גורם בכיר בארמון המלוכה הסעודי: "המו"מ עם איראן - רק משיכת זמן" ● באיראן טוענים: הכטב"ם שהופל ע"י צבא ארה"ב "השלים משימת מעקב במים בינלאומיים" ● קצין מילואים נפצע קשה מירי מחבלים בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

חברת טומורו (Tomorrow.io)

החברה הישראלית שגייסה 175 מיליון דולר להקמת מערך לוויינים מתקדם

חברת Tomorrow.io, המפתחת תחזיות מזג אוויר מבוססות בינה מלאכותית, תשקיע את הגיוס בפיתוח והפעלת מערך לוויינים חדש לאיסוף נתוני מזג אוויר ומותאם לשימוש ב-AI

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: שלומי יוסף

מודי'ס נותנת להפניקס דירוג מעל מדינת ישראל, ומשדרגת גם את תחזית הדירוג לבנקים

אחרי שהעלתה בסוף השבוע את תחזית הדירוג של ישראל מגיע השלב המשלים ● הפניקס זוכה לעלייה בדירוג לרמה בינלאומית שהיא מעל הדרגה של המדינה עצמה, מהלך שנחשב מפתיע ● במקביל היא העלתה גם את תחזית הדירוג לבנקים ●  בבורסה מניות הפיננסים מזנקות היום

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

תתחרה בפולימרקט? החברה הישראלית שמזנקת לשווי שיא של 13.5 מיליארד שקל

הפלטפורמה הפיננסית Plus500 דיווחה על התרחבות לשוק החיזוי עבור לקוחות ריטייל: "באזוורד משוגע בארה"ב"

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

בבוקר מכרה נדל"ן, בצהריים את השליטה: היום העמוס של יצרנית הנייר

יותר מ-35 אחרי שייסדו את החברה בני הזוג אברהם ואילנה ברנט מוכרים את השליטה בחברת שניב לידי קרן ההשקעות מנור אוורגרין לפי שווי של עד 485 מיליון שקל ● מוקדם יותר היום הודיעה שניב על מכירת מחצית מפעילות הנדל"ן שבבעלותה לקרן הריט מניבים תמורת כ-58 מיליון שקל

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה שעוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● יחד איתו עוכבו לחקירה גם עוזריו וראשי אגפים בעירייה ● עפ"י החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה במלחמה הועברו לאנשי עסקים ולספקים המקורבים לגלאם, תמורת טובות הנאה שקיבלו בכירים בעירייה

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים

אילוסטרציה: Shutterstock

עוד שם נוצץ מרשימת פורבס מסתבך: ההונאה החדשה שמסעירה את וול סטריט

גוקצ'ה גובן, מייסדת ומנכ"לית סטארט-אפ הפינטק קלדר, הואשמה בארה"ב בעבירות של הונאת ניירות ערך, הונאת תקשורת וגניבת זהות ● גובן, שנבחרת לרשימה הנוצצת של פורבס, מצטרפת לשורת בוגרים שנקשרו בפרשיות הונאה

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?

סניף ארקפה / צילום: איל יצהר

"הרווחיות הכי טובה בתפריט": מה עומד מאחורי מחיר כוס הקפה

בשבוע החולף העלו הרשתות ארומה וארקפה מחירים, ובענף לא שוללים שרשתות נוספות יצטרפו אליהן ● "פעם גילמנו רווח של 22% בבתי קפה, היום אנחנו ב–8%–9%", מסביר רונן נמני, בעלי קפה קפה, בעוד אחרים מפנים את האצבע גם לעלויות כוח האדם

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

מאות פקיסטנים ממתינים בכניסה לקונסוליה הפקיסטנית בברצלונה בעקבות החלטת ממשלת ספרד להעניק אישורים למהגרים / צילום: ap, Emilio Morenatti

בניגוד למגמה ביבשת, ספרד מעניקה תושבות למאות אלפי מהגרים לא חוקיים

ממשלת ספרד מובילה מהלך היסטורי להענקת תושבות לשנה עם אפשרות להארכה למהגרים לא חוקיים ● המטרה: להילחם בהעסקה לא חוקית ולתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ● באופוזיציה מיהרו להזהיר כי המהלך יביא "לקריסת השירותים הציבוריים" ו"רק יחמיר את בעיית הדיור"

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף התקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"