הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock
קצת לפני הדיון בבג"ץ בנושא גיוס חרדים ו"הפגנת המיליון" של מוחים חרדים נגד הגיוס, נחשפה בתקשורת הצעת הקואליציה לחוק הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות החרדים, בהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט.
"מתווה ביסמוט" עורר סערה, ופרטיו כבר נידונו בתקשורת בהרחבה. לכן לא נחזור שוב על כל פרטיו, ובמקום זאת נבקש להפנות את הזרקור על מספר נקודות שצריכות חידוד, ושכדאי לתת להן תשומת־לב מיוחדת.
● המשרוקית | תורה ועבודה: כמה תלמידי ישיבה עובדים במקביל?
● המשרוקית | איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים
כמה חרדים אמורים להתגייס?
המתווה מציב "רף מינימלי" לגיוס גברים חרדים: 4,800 בשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף, 5,760 בשנה השנייה, 6,840 בשלישית, 7,920 ברביעית, ו־50% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית.
איך מגדירים "חרדי"?
על־פי נוסח ההצעה, חרדי - או "בוגר מוסד חינוך חרדי" - הוא מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חרדי. התנאי הזה היה קיים בפרק בחוק שירות ביטחון שעוסק ב"שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים", אלא שבג"ץ ביטל את תוקפו של הפרק ב־2021.
התנאי הזה מקל יותר ביחס להצעה של יולי אדלשטיין מאוגוסט האחרון. במתווה אדלשטיין נקבע רף של שלוש שנות לימוד במוסד חינוך חרדי בין הגילים 14 ל־18, או שנתיים בין גיל 15 ל־18.
שירות אזרחי - חלק מהמכסה
מתווה ביסמוט מאפשר לספור בתוך המכסה גם את מי שישרתו בשירות אזרחי־ביטחוני (קטגוריה של שירות לאומי־אזרחי), ובתנאי שמספרם לא יעלה על 10% ממכסת הגיוס השנתית (כלומר, 5% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית). אין בידינו נתונים על שירות מסוג זה בלבד, אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי באופן כללי, אם נכלול את מי ששירתו בשירות לאומי־אזרחי במניין המשרתים, הרי שנגיע ל־91.7% ו־87.8% משרתים בהתאמה. זאת, כאמור, מול דרישה ל־50% בלבד מהחרדים.
תקציבים והטבות כספיות
תקציבים יישללו מישיבות אם בשנה הראשונה והשנייה אלה לא יעמדו ב־75% מהיעד השנתי. בשנה השלישית יישללו התקציבים אם הישיבות לא יעמדו ב־80% מהיעד. במתווה אדלשטיין הייתה דרישה לעמידה ב־95% מהיעד. חשוב לציין כי אם המתווה יתקבל, המשמעות היא שלפחות עד בחינת העמידה ביעדים, התקצוב אמור להיות מוחזר לישיבות.
עוד הטבה שתוחזר עד בחינת העמידה ביעדים היא ההנחה במעונות. רק במקרה שלא תהיה עמידה ברף המינימלי לגיוס לשירות סדיר בשנה הראשונה - תישלל מתלמיד הישיבה הזכאות להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של ילדו במעון יום.
איסור הוצאת רישיון נהיגה
לפי ההצעה, לתלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר, לא יינתן לו רישיון נהיגה עד שימלאו לו 23 שנים. אבל לא בטוח שזה כל־כך ישפיע.
כפי שהסברנו בעבר, הישיבות גבוהות החרדיות כבר אוסרות על בחורי ישיבה להוציא רישיון. כלומר, הסנקציה רק מעגנת בחוק את האיסור ומחזקת את עמדת הישיבות, שלפיה לבן ישיבה אסור להוציא רישיון נהיגה. אבל איך חקיקה שכזאת באמת תשפיע על הציבור החרדי?
לפי ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "אפשר להטיל ספק כמה זה ירתיע את החרדים. כבר כיום, רק לכחצי מהמשפחות החרדיות יש רכב פרטי, שמשרת את המטרות השוטפות של המשפחה".
מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ל־2023 עולה כי כ־50% מהחרדים מעל גיל 20 מחזיקים ברישיון נהיגה, לעומת 82% מהמסורתיים, 83% מהדתיים ו־88% מהחילונים.
"מצד אחד, אפשר להגיד שהסנקציה הזו חסרת שיניים. מצד שני, ייתכן שהיא תיצור דווקא השפעה שלילית על ההשתלבות", אומר רגב. "כיום יש עלייה בשיעור ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה, וכאשר זה קורה, עולה גם הצורך ברכב פרטי. מניעת רישיון נהיגה או עיכוב הוצאתו עלולה, בטווח הבינוני־ארוך, לפגוע ברצון ויכולת של צעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לכן התועלת בסנקציה הזו מוטלת בספק".
בהתאם, בדוח הלמ"ס ניתן לראות שככל שמספר המחזיקים ברישיון במשק בית עולה - כך עולה גם ההכנסה.
קבלה לשירות המדינה
המתווה גם מבטל זכאות להעדפה בקבלה לשירות המדינה. ואולם כבר הראינו שמדובר בהטבה שרחוקה מלהיות משמעותית. ב־2023 בשירות המדינה עבדו 2,373 חרדים. כמה זה משמעותי לאוכלוסייה החרדית? באותה שנה היו בסך־הכול כ־407 אלף חרדים (גברים ונשים) בגילי העבודה העיקריים (25־66), מתוכם עבדו כ־281 אלף. קרי, התעסוקה בשירות המדינה היוותה פחות מאחוז מכלל החרדים בגילי העבודה (0.6%) או מהחרדים שכבר עובדים (0.8%).
לפי ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ביטול ההעדפה המתקנת בשירות המדינה הוא פגיעה בשוליים, זה לא 'גיים צ'יינג'ר' מהותי". לדבריו, "רוב המועמדים החרדים שנקלטים לא עושים זאת דרך העדפה מתקנת, והמקרים שבהם אי־אפשר היה להכריע בין שני מועמדים, ומה שהיטה את הכף הוא עובדת היותו של אחד מהם חרדי, הם ככל הנראה זעומים. לכן, ההשפעה של ההעדפה המתקנת בשירות הציבורי היא אפסית".