גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוגל הפתיעה, ומי שתי הענקיות שאכזבו? מאחורי הדוחות הדרמטיים בוול סטריט

אלפאבית (גוגל) ניפצה את התחזיות, עם הכנסות שעלו לראשונה על 100 מיליארד דולר, אך התוצאות של מיקרוסופט לא הלהיבו את המשקיעים, ורווחי מטא נחתכו בחדות עקב אירוע מס לא צפוי ● על רקע הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, השוק מאותת כעת בבירור: עידן הסיפורים נגמר, ועידן הקבלות התחיל

סאטיה נאדלה, סונדר פיצ'אי ומארק צוקרברג / צילום: Reuters
סאטיה נאדלה, סונדר פיצ'אי ומארק צוקרברג / צילום: Reuters

לילה של פרסום דוחות של שלוש ענקיות טק מרכזיות נסגר אתמול בוול סטריט עם מסר כפול וברור: הבינה המלאכותית כבר אינה חלום עתידני - היא הלכה למעשה מנוע הכנסות שמי שידע לחבר אותו נכון לאקו־סיסטם הקיים, יתחיל לקצור פירות. אבל לא כולם הצליחו באותו הקצב. בעוד אלפאבית (גוגל) סיפקה את הדרמה החיובית עם שבירת שיאי מכירות, דווקא מיקרוסופט ומטא הותירו משקיעים עם שאלות לגבי תרגום השקעות ה-AI האדירות לרווחיות בטווח המיידי.

OpenAI מתכוננת להנפקת ענק לפי שווי של עד טריליון דולר
ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI

גוגל מגישה קבלות על ה-AI, ומקבלת פרס מהשוק

כאמור, ענקית החיפוש הייתה הכוכבת של הערב, והוכיחה שהקפיצה לעידן ה-AI אינה רק הבטחה שיווקית. עם הכנסות של 102.3 מיליארד דולר, לראשונה מעל רף 100 מיליארד דולר ברבעון אחד, ורווח למניה גבוה משמעותית מהצפי, המניה זינקה במסחר המאוחר ביותר מ-5%. גם החטיבה הארגונית בלטה: גוגל קלאוד רשמה צמיחה של 34% והכנסות של למעלה מ-15 מיליארד דולר, נתון חריג לענקית טק בשלה.

בעיתונות הכלכלית העולמית תואר הרגע כ"נקודת מפנה". כך, בפייננשל טיימס נכתב, בין היתר, כי "אלפאבית כבר לא מפגרת מאחור, היא מתקדמת לשלב הקצירה". כתבי CNBC הוסיפו כי ג’מיני, אפליקציית ה־AI של גוגל, חצתה את רף ה-650 מיליון משתמשים חודשיים, עלייה חדה מרבעון קודם, המהווה אינדיקציה לתרומה ברורה לפלטפורמות חיפוש, פרסום וענן. האנליסטים בכלל נשמעו אופטימיים: לדוגמה, בוודבוש טענו כי "הסיפור של גוגל השתנה, AI כבר לא 'הבטחה עתידית', אלא ביזנס רווחי בהווה". עם זאת, חשוב לציין כי ההצלחה מגיעה בצד השקעות עתק. אלפאבית העלתה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה ל־91-93 מיליארד דולר ב־2025, קפיצה של כמעט 20 מיליארד מהצפי הקודם. וול סטריט מוכנה לספוג זאת, כל עוד המספרים ממשיכים לעלות. ונכון לאתמול, המספרים בהחלט עולים.

מה קורה כשההשקעות מתנפחות מהר יותר מההכנסות

מנגד, מיקרוסופט, שהשוק דווקא תפס כאלופת ה-AI, הגיעה לדוחות עם ציפיות גבוהות במיוחד ולא הצליחה להלהיב. ההכנסות, שעמדו על 77.7 מיליארד דולר, אמנם עקפו את הצפי, והרווח למניה עלה ל־3.72 דולר. אבל הזירה הקריטית, שהיא פלטפורמת הענן של החברה-אז'ור, הציגה דווקא צמיחה מתונה מהצפוי.

ב"וול סטריט ג'ורנל" כתבו כי "השוק בוחן את הפער בין קפיצת ההשקעות בענן לקצב המוניטיזציה של AI בארגונים". גם בבלומברג הזכירו את התלות המוגברת באנבידיה וכתבו כי "החגיגה של ה-AI עלולה להתקרר אם שרשרת האספקה תקרטע או אם התחרות בענן תתגבר".

וכאן נכנס ההקשר הרחב: דוח שפורסם ב-Wired מצביע על כך שמיקרוסופט הזרימה ברבעון קרוב ל־35 מיליארד דולר להשקעות AI, מה שמהווה קפיצה שנתית של 74%. סמנכ"לית הכספים של החברה, איימי הוד, הזהירה כי ההשקעות הללו "ימשיכו לעלות ברצף", ואף ציינה כי 2026 תהיה שנה יקרה יותר מ־2025. בתגובה, השוק מתחיל לשאול: האם ההוצאות מתקדמות מהר מהתוצאות?

אצל מטא, הסיפור מורכב עוד יותר. החברה רשמה הכנסות חזקות של 51.24 מיליארד דולר, אבל חיוב מס חד־פעמי של 15.93 מיליארד דולר, בעקבות חוק המס החדש של ממשל טראמפ, מחק את החגיגה. הרווח למניה התרסק ל־1.05 דולר בלבד, והמניה ירדה בכ־7%. רויטרס כתבו כי "מטא נפגעת משילוב קטלני: רגולציה מחמירה, תחרות עזה ב-AI והימור מטא-וורס עתיר־מזומנים שעדיין לא מוכיח את עצמו".

ופה מגיעה הסוגיה הגדולה: הקפיצה בהשקעות מול שווקים שעדיין לא מייצרים תשואה מלאה. כך, ב-Wired חשפו כי מטא העלתה את ההשקעות ההוניות השנתיות ל־70-72 מיליארד דולר ומצפה לצמיחה "מוגברת במיוחד" ב־2026. צוקרברג הבהיר בשיחת המשקיעים: "זה הזמן להאיץ ולבנות קיבולת, כדי שנהיה מוכנים לתרחיש שבו בינת־על תגיע מהר מהצפוי". מנגד, האנליסטים מזהירים כי "חזון אינו תזרים מזומנים", לפחות לא כרגע.

הדאגה אינה רק כלפי מטא. מספר גופים בוול סטריט החלו לדבר בגלוי על בועת AI. הסיבה: חברות משקיעות עשרות מיליארדים בבניית תשתיות בינה מלאכותית ענקיות שיניבו פירות - אולי. כך, בברנשטיין אמרו השבוע כי "זו בהחלט יכולה להיות בועה, והחברות לא מספקות עדיין תשובות חד־משמעיות". כלומר, גם אם היום ההכנסות מטפסות, במקביל ההימורים רק גדלים.

בסיכומו של ערב הדוחות, השוק מאותת בבירור: עידן הסיפורים נגמר, ועידן הקבלות התחיל. גוגל הראתה כיצד AI הופך מראשי תיבות נוצצים למכונת הכנסות; מיקרוסופט הוכיחה יציבות, אך לא את פריצת הדרך שהובטחה; ומטא מצידה נבלמה בין רגולציה, מסים וחזון עתידני שעדיין לא מיתרגם לרווחים בשורה התחתונה.

2026 תהפוך, ככל הנראה, לשנה שבה הסבלנות תיגמר. מי שיצליח להראות החזר הון ברור על השקעות הענק בענן ובמודלים, הוא זה שיקבע את ההובלה בעשור הקרוב, שרבים מכנים אותו עשור ה-AI הראשון. הבורסה כבר בחרה מנצחת ראשונית, אבל המירוץ עצמו ממשיך להיות בעיצומו.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב