גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

חזית המדע / צילום: Shutterstock
חזית המדע / צילום: Shutterstock

יש אנשים שאוכלים שלושה ימים, וברביעי רק שותים. אחרים צורכים 500 קלוריות בראשון עד רביעי ומתפרעים בחמישי, או מתחילים לאכול בשמונה בבוקר ומפסיקים בחמש וחצי. כל אלה הם הצמים לסירוגין. דיאטות מהסוג הזה צברו תאוצה לפני ארבע־חמש שנים והפכו פופולריות מאוד. לצום לסירוגין נקשרו מגוון סגולות, אבל היום הגישה כלפיו זהירה הרבה יותר. כמה מחקרים שהתפרסמו מאז אפילו ייחסו לו השפעות שליליות. "עד שנת 2020 בערך התפיסה במדע הייתה שלצום עצמו יש יתרונות, אבל עם הזמן ההנחה הזאת די מנופצת", אומרת דינה רויטמן, דיאטנית קלינית.

הקרב על תרופת ההרזיה: נובו נורדיסק הגישה הצעה על חברה שהייתה כבר בכיס של פייזר
ביטוח לאומי משנה את הכללים ומטלטל את החברות בתחום הסיעוד

בתקופה הזאת של "אחרי החגים" (ואולי גם "אחרי המלחמה"), כשאנשים מבטיחים לעצמם לחזור לשגרת אכילה הגיונית, בדקנו מה השתנה במה שאנחנו יודעים על צום לסירוגין, ואיך זה יכול להשפיע על התפריט שלכם.

מהזדקנות לסוכרת: הסגולות שנקשרו בצום

ד"ר עירית חרמש, סגנית מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים רמב"ם ויו"ר החוג לתזונה קלינית באיגוד הגסטרואנטרולוגי, מחדדת את השאלה הגדולה סביב הצום לסירוגין. "ידוע שעבור אנשים מסוימים ההמלצה לצום לסירוגין מסוגים שונים מתבטאת בירידה במשקל. אנחנו די בטוחים שההמלצה להגביל את שעות האכילה עוזרת לאנשים מסוימים להגביל גם את מספר הקלוריות הנצרכות, לפחות לאורך תקופה. אבל החלק החסר בסיפור הזה הוא התשובה לשאלה: האם מדובר בשיטת דיאטה, בעוד דרך לעזור לאנשים להגביל את מספר הקלוריות שהם אוכלים, או שלצום יש תועלות מעבר לכך? לאורך השנים עלו טענות שהצום משפעל בגוף כל מיני תהליכים חיוביים, שמשפיעים על הבריאות מעבר להפחתת קלוריות, אבל היום אנחנו לא בטוחים שזה נכון".

ד''ר עירית חרמש / צילום: הקריה הרפואית רמב''ם

מהם המנגנונים שבעזרתם צום אמור לתרום לבריאות?
"אחת הטענות הייתה שהצום עוזר לנו לשלוט טוב יותר במקורות האנרגיה שבהם משתמש הגוף שלנו. ידוע שהגוף מסיים לצרוך את הגלוקוז בדם בתוך כמה שעות מהארוחה האחרונה, ואחר כך מתחיל לצרוך את הגליקוגן, הנמצא בכבד ובשרירים. כשמונה שעות אחרי הארוחה האחרונה, הגוף עובר לשריפה של שומן.

"תהליך אחר שסומן כמועיל לבריאות נקרא אוטופגיה: כאשר עוברים למשטר של רעב, הגוף רוצה לשמר את מאסת השריר שלו ולכן מתחיל לפרק ו'לאכול' תאים זקנים ולא מתפקדים. על פניו, סילוק התאים הזקנים הללו אמור לתרום לבריאות ולהאט הזדקנות.

"עוד רעיון היה שצום לסירוגין יכול לשפר את הרגישות לאינסולין, כלומר את היכולת של הגוף להתמודד עם סוכר בנוכחות אינסולין, שיורדת במקרים של סוכרת מסוג 2. אנחנו קוראים למצב הזה התרגלות לאינסולין, והמחשבה היא שבשעות הרבות של הצום אין אינסולין ולכן הגוף ישיב לעצמו את הרגישות גם לכמויות קטנות ממנו".

רויטמן מוסיפה כי הייתה מחשבה שהצום מעודד ירידה בתהליכים דלקתיים, שהם חלק ממחלת הסוכרת או הכבד השומני, "אבל גם הרעיון הזה לא ממש הגיע לכדי הוכחה מחקרית. הוא נשאר רק ברמה של דיון בין הרופאים לבין עצמם, על מה נראה להם סביר שיקרה. צום שיפר את רמות הסוכר בדם למשך הצום עצמו, אבל אין עדות לכך שהוא משפר את היכולת של הגוף להתמודד עם אינסולין במשך הצום עצמו וזמן קצר לאחר מכן".

מה שרואים במעבדה לא רואים בבני אדם

איך עברנו מהרעיון שלצום יש תועלות רבות כל כך למחשבה שהתועלת מסתכמת למעשה בכך שהוא עוזר להגביל את צריכת הקלוריות? "המנגנונים שנחשבו בעלי תועלת בצום באמת קיימים", מסבירה רויטמן. "אוטופגיה באמת מתרחשת, ואכן יש שיפור ברגישות לאינסולין בקרב אנשים שצמים. אלא שבמעבר מניסויי המעבדה ובעלי החיים, שהדגימו את קיומם של המנגנונים האלה, אל ניסויים גדולים בבני אדם נמצא שהאפקטים האלה על הבריאות לא מאוד גדולים. הם אינם מספיקים כדי ליצור את היתרונות שקיווינו להם. כן ראינו תוצאות, אבל ראינו גם שהן מוסברות על ידי הגירעון הקלורי ולא על ידי התהליכים הקשורים בצום".

פרופ' רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים איכילוב, מצביע על המחקר שעדיין חסר. "אידיאלית, היינו רוצים לערוך מחקר שבו נחלק נבדקים לשתי קבוצות, ניתן להם לאכול בדיוק אותם מאכלים ובאותן כמויות, אך בארוחות הפרושות אחרת על פני היום. כך נראה אם יש הבדל במשקל שלהם ובמדדים בריאותיים אחרים. מחקר כזה, איכותי ומבוקר היטב, לא נעשה ככל הידוע לי".

פרופ' רועי אלדור / צילום: פרטי

העדויות לכך שהשיפור נובע מהגירעון הקלורי ולא מהצום עצמו הצטברו לא רק לגבי המשקל אלא גם לגבי מדדים נוספים. "יש, למשל, עדויות לכך שמשטר הצום לסירוגין משפר לחץ דם, אבל גם בתחום הזה לא נאספו נתונים שהראו כי התוצאה נובעת מעצם צמצום שעות, ולא מהירידה במשקל, שמתרחשת כאמור רק אם וכאשר אנשים נעזרים בשיטה הזו כדי לאכול פחות", אומרת חרמש.

"ומה לגבי סוכרת? במחקרים קצרי טווח ניכרת תועלת של הצום, שיפור זמני של רגישות לאינסולין. אבל מה לגבי הטווח הרחוק? מחקר מ־2024 הראה שיפור מסוים ב־A1C, מדד המעיד על מצב מחלת הסוכרת לאורך זמן. במחקר הזה נמצא הבדל בין קבוצת נשים שהונחו לאכול במשך 8־10 שעות ביום בלבד, לעומת אחרות שלא קיבלו אותה הנחיה, אך ההבדל היה מאוד קטן. גם כאן לא ברור אם השיפור לא נבע מהירידה במשקל".

בעבר דובר גם על אכילה מועטה, על סף הרעבה, ככלי להארכת חיים.
רויטמן: "נכון, אבל המסקנות הללו לא החזיקו מעמד בבדיקה מעמיקה יותר. ההפרכה עשתה כמובן פחות רעש מהכותרות המקוריות".

הממצא המוזר של מחקר שנמשך 17 שנה

בתוך האי־ודאות הזאת נובטות שאלות נוספות, הקשורות לאופן שבו משפיע הצום לסירוגין על היבטים אחרים בתזונה. לדוגמה, האם מי שמגבילים את שעות האכילה שלהם גם בדרך כלל יאכלו מזונות בריאים יותר? האם לאופן חלוקת הארוחות לאורך השעות המותרות לאכילה יש השפעה? "התמונה לא מספיק ניואנסית", אומרת חרמש.

דיברנו עד כה על היתרונות האפשריים של הצום. יש לו גם חסרונות, חוץ מעצם העובדה שצריך לצום?
חרמש: "מבחינה פיזיולוגית, ככל הנראה לא ב־16 שעות ולא ב־24 שעות. אדם בריא יכול גם לא לאכול שבוע לפני שיתחילו תהליכים שליליים בגוף.

"ישנם מחקרים שמראים כי אכילת חלבון בשעות מאוחרות ביום עוזרת לבניית שרירים בלילה. אז אם המטרה העיקרית של אדם היא לבנות שרירים, יכול להיות שהוא מפספס פה הזדמנות. אבל גם זה לא מוכח עד הסוף".

רויטמן מוסיפה שאם שוכחים לשתות בשעות שלא אוכלים יש סיכון להתייבשות, ומחקר שפורסם לאחרונה אכן הראה שאנשים שאוכלים לאורך שעות מעטות יותר ביום נמצאים בסיכון גבוה יותר לאבנים בדרכי המרה.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Diabetese & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews הראה תמותה מוגברת ממחלות לב בקרב מי שביצעו צום לסירוגין, במחקר נבחנו הרגלי האכילה של יותר מ־20,000 איש, אך לא נעשתה הפרדה בין מן שצמצמו את חלון האכילה שלהם כדי לשפר את בריאותם או כדי לרדת במשקל, לבין מי שעשו זאת מסיבות נוספות. המחקר (נגזרת של מחקר אורך שבו נבחנו נתונים רבים נוספים) עקב גם אחרי התוצאות הרפואיות של אותם נבדקים לאורך 17 שנה. נמצא כי מי שמצמצמים את אכילתם לשעות מעטות יותר ביום היו בסיכון מוגבר למחלות לב, אך לא לתמותה ולא לסרטן.

החוקרים מציינים שמדובר במחקר שאינו מראה סיבתיות, ונראה כי ניתן להסביר את הממצא במגוון דרכים נוספות. חרמש מוסיפה כי "יש שם משהו מוזר, עלייה בסיכון למחלות לב אך לא לתמותה?".

קשר שכן הודגם מחקרית הוא בין צום לסירוגין להפרעות אכילה. "יש מי שפתאום מוצאים איזושהי תחושת שליטה מעצם זה שהם צמים", אומרת רויטמן. "התחושה הזאת יכולה להוביל אותם לצמצם את שעות האכילה עוד ועוד ולהיכנס לחסרים תזונתיים, או לנהל את כל החיים שלהם סביב הצום בצורה שאינה בריאה חברתית.

"בסופו של דבר הרעבה היא מצב של סטרס. אם אנחנו מגזימים, נראה עלייה של הורמוני הדחק, והם גורמים לכל מיני בעיות בריאותיות, ובאופן פרדוקסלי גם יכולים לחבל בירידה במשקל. לפעמים אנחנו רואים אנשים שעברו לארוחה אחת ביום, ובהתחלה יורדים נהדר במשקל ואחר כך המשקל נתקע, כי הגוף יודע להתייעל".

בכל מקרה, רויטמן לא ממליצה על צום לסירוגין למתבגרים ולקשישים, וגם לא לאנשים עם סוכרת סוג 1, שאינם מייצרים אינסולין בכלל ורוצים להימנע מקפיצות משמעותיות ברמות הסוכר שלהם.

בין המחקר לחיים עצמם: למה להרוס אם זה עובד?

אם הייתם מתבססים לא על מאמרים אלא על מה שאתם רואים בקליניקה, מה הייתם אומרים על שיטת הצום לסירוגין?
חרמש: "אני רואה שאנשים שמאמצים הגבלת שעות אכילה בלבד, בלי מגבלות נוספות, לא באמת אוכלים פחות לאורך זמן. אגב, הרמדאן הוא מקרה מבחן נהדר לסיפור הזה, ובחודש הרמדאן אנשים דווקא בדרך כלל עולים במשקל. אחרי שצמו כל היום הם הולכים לארוחות ענק משותפות, שם האוכל בשפע וגם מרגישים שמותר להם, כי צמו כל היום, ובסוף הם עושים אובר־קומפנסציה".

רויטמן: "לפני כמה שנים מאוד אהבתי את הגישה הזאת, המלצתי עליה ואנשים התחברו אליה. היו לי מטופלים שאהבו את הגישה הזאת כי הם הרגישו שאנחנו הדיאטנים קצת יוצאים להם פה מהצלחת. נמאס להם שאנחנו ממליצים להם שוב על שתי כפיות גבינה וחזה עוף".

לדברי ד"ר רפית דרורי־וסרברג, אנדוקרינולוגית מומחית בסוכרת, "לאורך השנים קמו ונפלו גישות תזונתיות שונות. רובן לא נבדקו מחקרית. למעשה כולן לא נבדקו מחקרית, בעיקר כי קשה לייצר תנאי מעבדה בחקר התזונה. קשה לשלוט במה שאנשים אוכלים. הם לא תמיד מדווחים דיווחי אמת על מה שאכלו.

ד''ר רפית דרורי־וסרברג / צילום: פרטי

"אנחנו רואים שמדי כמה שנים גישה חדשה מלהיבה את הציבור, וזה לא בהכרח דבר רע. כך מגייסים את המוטיבציה. ישנם מי שמצליחים להתמיד בתזונה כזאת, בגלל הסרטים שקושרים לה, ואפילו בגלל האפקט החברתי".

אז אולי ברגע זה אנחנו הורסים לאנשים משהו שעובד להם? אם הם לא ירגישו שבזמן שהם צמים הכבד שלהם מתנ קה מדלקת והגוף שלהם אוכל תאים מתים, אולי הם יאבדו את המוטיבציה.
דרורי־וסרברג: "לא הייתי רוצה להרוס לאנשים את מה שעובד להם. אנחנו גם לא יודעים בוודאות שהצום לא מועיל, אלא שהוא אולי לא שונה משיטות דיאטה אחרות. מה שכל אדם מצליח להרוויח מכך, זה מצוין. ויש אנשים שזה ממש לא מתאים להם, וגם זה בסדר".

אלדור: "אני עד היום לא יודע מה גורם למחלת ההשמנה, אף שזה מה שאני עושה כל יום כל היום, ואני חשדן לגבי מי שטוען שמצא את ההסבר ואת הפתרון. מחקרים מראים שצום לסירוגין לא יעיל בממוצע מכל דיאטה אחרת, אבל יש אנשים שכך הם מצליחים לרזות, ויש אנשים שמצליחים לרזות בשיטות־להיט אחרות.

"אני רואה שכל הדיאטות עובדות רק לטווח זמן קצר, ואם נבוא למטופל בשיא הירידה, נראה שיפור בכל מיני מדדים רפואיים שלו, והכול יחזור לעצמו עם העלייה, וזה יקרה בתוך כשנתיים. כך הגוף שלנו עובד, למרבה הצער, והכי חבל לי שאנשים כועסים על עצמם בגלל זה.

"התוצאות הטובות היחידות מתקבלות בטיפול תרופתי ובניתוחים בריאטריים. לגבי התרופות, אנחנו כבר רואים מטופלים ששמרו על הירידה יותר משלוש שנים, ויש להן כנראה גם תועלות בריאותיות נוספות. לגבי ניתוחים, כבר יש תוצאות שלפיהן אחרי 15 שנה המצב הממוצע של המטופלים טוב יותר, אבל ניתוח הוא בחירה מורכבת".

איך הייתם מיישמים את המידע החסר והסותר בנוגע לצום לסירוגין לחיים שלנו?
חרמש: "אני לא התרשמתי שתזמון האכילה הוא דבר חשוב. עדיף להשקיע במחשבה איזה מזון אוכלים, וכן בהגבלה קלורית או כמותית. דבקות בסוגי מזון בריאים יכולה להיות לעתים המפתח לשמירה על כמויות. אנחנו כן ממליצים על אכילה של ארוחות קבועות, עם מרווחים ביניהן, ולא לעסוק כל היום ביישורים ובנשנושים. כמעט בלתי אפשרי לתכנן ולהוציא לפועל תפריט בריא ומוגבל בלי הרגלים בריאים.

"עוד המלצה היא לא להפוך שום דיאטה לדת. בגדול, ההמלצה היא לאכול מכל אבות המזון, וכן כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים ולאכול פחות אם אתם צריכים לרדת במשקל. וכן להתאים כל בחירה תזונתית למצב בריאותכם. ספורטאים ואנשים מבוגרים צריכים יותר חלבון. אנשים עם סוכרת - פחות פחמימות. אנשים בתת־תזונה עדיף שיאכלו במבה מאשר שלא יאכלו בכלל".

עוד כתבות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף