גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

חזית המדע / צילום: Shutterstock
חזית המדע / צילום: Shutterstock

יש אנשים שאוכלים שלושה ימים, וברביעי רק שותים. אחרים צורכים 500 קלוריות בראשון עד רביעי ומתפרעים בחמישי, או מתחילים לאכול בשמונה בבוקר ומפסיקים בחמש וחצי. כל אלה הם הצמים לסירוגין. דיאטות מהסוג הזה צברו תאוצה לפני ארבע־חמש שנים והפכו פופולריות מאוד. לצום לסירוגין נקשרו מגוון סגולות, אבל היום הגישה כלפיו זהירה הרבה יותר. כמה מחקרים שהתפרסמו מאז אפילו ייחסו לו השפעות שליליות. "עד שנת 2020 בערך התפיסה במדע הייתה שלצום עצמו יש יתרונות, אבל עם הזמן ההנחה הזאת די מנופצת", אומרת דינה רויטמן, דיאטנית קלינית.

הקרב על תרופת ההרזיה: נובו נורדיסק הגישה הצעה על חברה שהייתה כבר בכיס של פייזר
ביטוח לאומי משנה את הכללים ומטלטל את החברות בתחום הסיעוד

בתקופה הזאת של "אחרי החגים" (ואולי גם "אחרי המלחמה"), כשאנשים מבטיחים לעצמם לחזור לשגרת אכילה הגיונית, בדקנו מה השתנה במה שאנחנו יודעים על צום לסירוגין, ואיך זה יכול להשפיע על התפריט שלכם.

מהזדקנות לסוכרת: הסגולות שנקשרו בצום

ד"ר עירית חרמש, סגנית מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים רמב"ם ויו"ר החוג לתזונה קלינית באיגוד הגסטרואנטרולוגי, מחדדת את השאלה הגדולה סביב הצום לסירוגין. "ידוע שעבור אנשים מסוימים ההמלצה לצום לסירוגין מסוגים שונים מתבטאת בירידה במשקל. אנחנו די בטוחים שההמלצה להגביל את שעות האכילה עוזרת לאנשים מסוימים להגביל גם את מספר הקלוריות הנצרכות, לפחות לאורך תקופה. אבל החלק החסר בסיפור הזה הוא התשובה לשאלה: האם מדובר בשיטת דיאטה, בעוד דרך לעזור לאנשים להגביל את מספר הקלוריות שהם אוכלים, או שלצום יש תועלות מעבר לכך? לאורך השנים עלו טענות שהצום משפעל בגוף כל מיני תהליכים חיוביים, שמשפיעים על הבריאות מעבר להפחתת קלוריות, אבל היום אנחנו לא בטוחים שזה נכון".

ד''ר עירית חרמש / צילום: הקריה הרפואית רמב''ם

מהם המנגנונים שבעזרתם צום אמור לתרום לבריאות?
"אחת הטענות הייתה שהצום עוזר לנו לשלוט טוב יותר במקורות האנרגיה שבהם משתמש הגוף שלנו. ידוע שהגוף מסיים לצרוך את הגלוקוז בדם בתוך כמה שעות מהארוחה האחרונה, ואחר כך מתחיל לצרוך את הגליקוגן, הנמצא בכבד ובשרירים. כשמונה שעות אחרי הארוחה האחרונה, הגוף עובר לשריפה של שומן.

"תהליך אחר שסומן כמועיל לבריאות נקרא אוטופגיה: כאשר עוברים למשטר של רעב, הגוף רוצה לשמר את מאסת השריר שלו ולכן מתחיל לפרק ו'לאכול' תאים זקנים ולא מתפקדים. על פניו, סילוק התאים הזקנים הללו אמור לתרום לבריאות ולהאט הזדקנות.

"עוד רעיון היה שצום לסירוגין יכול לשפר את הרגישות לאינסולין, כלומר את היכולת של הגוף להתמודד עם סוכר בנוכחות אינסולין, שיורדת במקרים של סוכרת מסוג 2. אנחנו קוראים למצב הזה התרגלות לאינסולין, והמחשבה היא שבשעות הרבות של הצום אין אינסולין ולכן הגוף ישיב לעצמו את הרגישות גם לכמויות קטנות ממנו".

רויטמן מוסיפה כי הייתה מחשבה שהצום מעודד ירידה בתהליכים דלקתיים, שהם חלק ממחלת הסוכרת או הכבד השומני, "אבל גם הרעיון הזה לא ממש הגיע לכדי הוכחה מחקרית. הוא נשאר רק ברמה של דיון בין הרופאים לבין עצמם, על מה נראה להם סביר שיקרה. צום שיפר את רמות הסוכר בדם למשך הצום עצמו, אבל אין עדות לכך שהוא משפר את היכולת של הגוף להתמודד עם אינסולין במשך הצום עצמו וזמן קצר לאחר מכן".

מה שרואים במעבדה לא רואים בבני אדם

איך עברנו מהרעיון שלצום יש תועלות רבות כל כך למחשבה שהתועלת מסתכמת למעשה בכך שהוא עוזר להגביל את צריכת הקלוריות? "המנגנונים שנחשבו בעלי תועלת בצום באמת קיימים", מסבירה רויטמן. "אוטופגיה באמת מתרחשת, ואכן יש שיפור ברגישות לאינסולין בקרב אנשים שצמים. אלא שבמעבר מניסויי המעבדה ובעלי החיים, שהדגימו את קיומם של המנגנונים האלה, אל ניסויים גדולים בבני אדם נמצא שהאפקטים האלה על הבריאות לא מאוד גדולים. הם אינם מספיקים כדי ליצור את היתרונות שקיווינו להם. כן ראינו תוצאות, אבל ראינו גם שהן מוסברות על ידי הגירעון הקלורי ולא על ידי התהליכים הקשורים בצום".

פרופ' רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים איכילוב, מצביע על המחקר שעדיין חסר. "אידיאלית, היינו רוצים לערוך מחקר שבו נחלק נבדקים לשתי קבוצות, ניתן להם לאכול בדיוק אותם מאכלים ובאותן כמויות, אך בארוחות הפרושות אחרת על פני היום. כך נראה אם יש הבדל במשקל שלהם ובמדדים בריאותיים אחרים. מחקר כזה, איכותי ומבוקר היטב, לא נעשה ככל הידוע לי".

פרופ' רועי אלדור / צילום: פרטי

העדויות לכך שהשיפור נובע מהגירעון הקלורי ולא מהצום עצמו הצטברו לא רק לגבי המשקל אלא גם לגבי מדדים נוספים. "יש, למשל, עדויות לכך שמשטר הצום לסירוגין משפר לחץ דם, אבל גם בתחום הזה לא נאספו נתונים שהראו כי התוצאה נובעת מעצם צמצום שעות, ולא מהירידה במשקל, שמתרחשת כאמור רק אם וכאשר אנשים נעזרים בשיטה הזו כדי לאכול פחות", אומרת חרמש.

"ומה לגבי סוכרת? במחקרים קצרי טווח ניכרת תועלת של הצום, שיפור זמני של רגישות לאינסולין. אבל מה לגבי הטווח הרחוק? מחקר מ־2024 הראה שיפור מסוים ב־A1C, מדד המעיד על מצב מחלת הסוכרת לאורך זמן. במחקר הזה נמצא הבדל בין קבוצת נשים שהונחו לאכול במשך 8־10 שעות ביום בלבד, לעומת אחרות שלא קיבלו אותה הנחיה, אך ההבדל היה מאוד קטן. גם כאן לא ברור אם השיפור לא נבע מהירידה במשקל".

בעבר דובר גם על אכילה מועטה, על סף הרעבה, ככלי להארכת חיים.
רויטמן: "נכון, אבל המסקנות הללו לא החזיקו מעמד בבדיקה מעמיקה יותר. ההפרכה עשתה כמובן פחות רעש מהכותרות המקוריות".

הממצא המוזר של מחקר שנמשך 17 שנה

בתוך האי־ודאות הזאת נובטות שאלות נוספות, הקשורות לאופן שבו משפיע הצום לסירוגין על היבטים אחרים בתזונה. לדוגמה, האם מי שמגבילים את שעות האכילה שלהם גם בדרך כלל יאכלו מזונות בריאים יותר? האם לאופן חלוקת הארוחות לאורך השעות המותרות לאכילה יש השפעה? "התמונה לא מספיק ניואנסית", אומרת חרמש.

דיברנו עד כה על היתרונות האפשריים של הצום. יש לו גם חסרונות, חוץ מעצם העובדה שצריך לצום?
חרמש: "מבחינה פיזיולוגית, ככל הנראה לא ב־16 שעות ולא ב־24 שעות. אדם בריא יכול גם לא לאכול שבוע לפני שיתחילו תהליכים שליליים בגוף.

"ישנם מחקרים שמראים כי אכילת חלבון בשעות מאוחרות ביום עוזרת לבניית שרירים בלילה. אז אם המטרה העיקרית של אדם היא לבנות שרירים, יכול להיות שהוא מפספס פה הזדמנות. אבל גם זה לא מוכח עד הסוף".

רויטמן מוסיפה שאם שוכחים לשתות בשעות שלא אוכלים יש סיכון להתייבשות, ומחקר שפורסם לאחרונה אכן הראה שאנשים שאוכלים לאורך שעות מעטות יותר ביום נמצאים בסיכון גבוה יותר לאבנים בדרכי המרה.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Diabetese & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews הראה תמותה מוגברת ממחלות לב בקרב מי שביצעו צום לסירוגין, במחקר נבחנו הרגלי האכילה של יותר מ־20,000 איש, אך לא נעשתה הפרדה בין מן שצמצמו את חלון האכילה שלהם כדי לשפר את בריאותם או כדי לרדת במשקל, לבין מי שעשו זאת מסיבות נוספות. המחקר (נגזרת של מחקר אורך שבו נבחנו נתונים רבים נוספים) עקב גם אחרי התוצאות הרפואיות של אותם נבדקים לאורך 17 שנה. נמצא כי מי שמצמצמים את אכילתם לשעות מעטות יותר ביום היו בסיכון מוגבר למחלות לב, אך לא לתמותה ולא לסרטן.

החוקרים מציינים שמדובר במחקר שאינו מראה סיבתיות, ונראה כי ניתן להסביר את הממצא במגוון דרכים נוספות. חרמש מוסיפה כי "יש שם משהו מוזר, עלייה בסיכון למחלות לב אך לא לתמותה?".

קשר שכן הודגם מחקרית הוא בין צום לסירוגין להפרעות אכילה. "יש מי שפתאום מוצאים איזושהי תחושת שליטה מעצם זה שהם צמים", אומרת רויטמן. "התחושה הזאת יכולה להוביל אותם לצמצם את שעות האכילה עוד ועוד ולהיכנס לחסרים תזונתיים, או לנהל את כל החיים שלהם סביב הצום בצורה שאינה בריאה חברתית.

"בסופו של דבר הרעבה היא מצב של סטרס. אם אנחנו מגזימים, נראה עלייה של הורמוני הדחק, והם גורמים לכל מיני בעיות בריאותיות, ובאופן פרדוקסלי גם יכולים לחבל בירידה במשקל. לפעמים אנחנו רואים אנשים שעברו לארוחה אחת ביום, ובהתחלה יורדים נהדר במשקל ואחר כך המשקל נתקע, כי הגוף יודע להתייעל".

בכל מקרה, רויטמן לא ממליצה על צום לסירוגין למתבגרים ולקשישים, וגם לא לאנשים עם סוכרת סוג 1, שאינם מייצרים אינסולין בכלל ורוצים להימנע מקפיצות משמעותיות ברמות הסוכר שלהם.

בין המחקר לחיים עצמם: למה להרוס אם זה עובד?

אם הייתם מתבססים לא על מאמרים אלא על מה שאתם רואים בקליניקה, מה הייתם אומרים על שיטת הצום לסירוגין?
חרמש: "אני רואה שאנשים שמאמצים הגבלת שעות אכילה בלבד, בלי מגבלות נוספות, לא באמת אוכלים פחות לאורך זמן. אגב, הרמדאן הוא מקרה מבחן נהדר לסיפור הזה, ובחודש הרמדאן אנשים דווקא בדרך כלל עולים במשקל. אחרי שצמו כל היום הם הולכים לארוחות ענק משותפות, שם האוכל בשפע וגם מרגישים שמותר להם, כי צמו כל היום, ובסוף הם עושים אובר־קומפנסציה".

רויטמן: "לפני כמה שנים מאוד אהבתי את הגישה הזאת, המלצתי עליה ואנשים התחברו אליה. היו לי מטופלים שאהבו את הגישה הזאת כי הם הרגישו שאנחנו הדיאטנים קצת יוצאים להם פה מהצלחת. נמאס להם שאנחנו ממליצים להם שוב על שתי כפיות גבינה וחזה עוף".

לדברי ד"ר רפית דרורי־וסרברג, אנדוקרינולוגית מומחית בסוכרת, "לאורך השנים קמו ונפלו גישות תזונתיות שונות. רובן לא נבדקו מחקרית. למעשה כולן לא נבדקו מחקרית, בעיקר כי קשה לייצר תנאי מעבדה בחקר התזונה. קשה לשלוט במה שאנשים אוכלים. הם לא תמיד מדווחים דיווחי אמת על מה שאכלו.

ד''ר רפית דרורי־וסרברג / צילום: פרטי

"אנחנו רואים שמדי כמה שנים גישה חדשה מלהיבה את הציבור, וזה לא בהכרח דבר רע. כך מגייסים את המוטיבציה. ישנם מי שמצליחים להתמיד בתזונה כזאת, בגלל הסרטים שקושרים לה, ואפילו בגלל האפקט החברתי".

אז אולי ברגע זה אנחנו הורסים לאנשים משהו שעובד להם? אם הם לא ירגישו שבזמן שהם צמים הכבד שלהם מתנ קה מדלקת והגוף שלהם אוכל תאים מתים, אולי הם יאבדו את המוטיבציה.
דרורי־וסרברג: "לא הייתי רוצה להרוס לאנשים את מה שעובד להם. אנחנו גם לא יודעים בוודאות שהצום לא מועיל, אלא שהוא אולי לא שונה משיטות דיאטה אחרות. מה שכל אדם מצליח להרוויח מכך, זה מצוין. ויש אנשים שזה ממש לא מתאים להם, וגם זה בסדר".

אלדור: "אני עד היום לא יודע מה גורם למחלת ההשמנה, אף שזה מה שאני עושה כל יום כל היום, ואני חשדן לגבי מי שטוען שמצא את ההסבר ואת הפתרון. מחקרים מראים שצום לסירוגין לא יעיל בממוצע מכל דיאטה אחרת, אבל יש אנשים שכך הם מצליחים לרזות, ויש אנשים שמצליחים לרזות בשיטות־להיט אחרות.

"אני רואה שכל הדיאטות עובדות רק לטווח זמן קצר, ואם נבוא למטופל בשיא הירידה, נראה שיפור בכל מיני מדדים רפואיים שלו, והכול יחזור לעצמו עם העלייה, וזה יקרה בתוך כשנתיים. כך הגוף שלנו עובד, למרבה הצער, והכי חבל לי שאנשים כועסים על עצמם בגלל זה.

"התוצאות הטובות היחידות מתקבלות בטיפול תרופתי ובניתוחים בריאטריים. לגבי התרופות, אנחנו כבר רואים מטופלים ששמרו על הירידה יותר משלוש שנים, ויש להן כנראה גם תועלות בריאותיות נוספות. לגבי ניתוחים, כבר יש תוצאות שלפיהן אחרי 15 שנה המצב הממוצע של המטופלים טוב יותר, אבל ניתוח הוא בחירה מורכבת".

איך הייתם מיישמים את המידע החסר והסותר בנוגע לצום לסירוגין לחיים שלנו?
חרמש: "אני לא התרשמתי שתזמון האכילה הוא דבר חשוב. עדיף להשקיע במחשבה איזה מזון אוכלים, וכן בהגבלה קלורית או כמותית. דבקות בסוגי מזון בריאים יכולה להיות לעתים המפתח לשמירה על כמויות. אנחנו כן ממליצים על אכילה של ארוחות קבועות, עם מרווחים ביניהן, ולא לעסוק כל היום ביישורים ובנשנושים. כמעט בלתי אפשרי לתכנן ולהוציא לפועל תפריט בריא ומוגבל בלי הרגלים בריאים.

"עוד המלצה היא לא להפוך שום דיאטה לדת. בגדול, ההמלצה היא לאכול מכל אבות המזון, וכן כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים ולאכול פחות אם אתם צריכים לרדת במשקל. וכן להתאים כל בחירה תזונתית למצב בריאותכם. ספורטאים ואנשים מבוגרים צריכים יותר חלבון. אנשים עם סוכרת - פחות פחמימות. אנשים בתת־תזונה עדיף שיאכלו במבה מאשר שלא יאכלו בכלל".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל