גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפקקים חזרו, ולא רק בשעות השיא: מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?

נתונים של נתיבי איילון מגלים כי ביחס לתקופה שלפני החגים, באוקטובר חלה החרפה בפקקים בנתיבים העמוסים בארץ - ולא רק בשעות השיא ● לצד השקעה לוקה בחסר בתחבורה ציבורית, היעדר תיאום בין בנייה למגורים לתשתיות תחבורה החריף את הבעיה ● מומחים מתריעים כי המצב עשוי להקצין ללא שינוי בגישה התכנונית: גם הכללים שהיו נכונים בעבר אינם רלוונטיים עוד

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר
פקקים באיילון / צילום: איל יצהר

14 קמ"ש. זו המהירות הממוצעת שבה אתם נוסעים בשעות העומס אחה"צ (15:00־19:00) במקטע העמוס של נתיבי איילון בכיוון דרום, מאז שהסתיימו החגים. המהירות דומה לזו של כביש עירוני מרומזר ולא של אוטוסטרדה מרובת נתיבים שאמורה להעביר נוסעים מצפון לדרום גוש דן. לכן, לא פלא שמתכנני תחבורה הבחינו בדפוס חדש: אפליקציות הניווט מעבירות נוסעים דרך רחוב המסגר בתל אביב שבו נתיב אחד לכלי רכב פרטיים, במקום לנסוע בכביש הענק שהורחב לא פעם מאז שנבנה.

מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
מיום ראשון: מחיר הדלק יירד ב-16 אגורות

באופן כללי, בהשוואה בין התקופות שלפני החגים (ספטמבר) לאלו שאחריהן (אוקטובר), נרשמה האטה במהירות הנסיעה: בשעות השיא בבוקר מדובר בירידה של כ־2 קמ"ש בכיוון צפון וב־4 קמ"ש בכיוון דרום, זאת לעומת עלייה קלה במהירות הנסיעה הממוצעת בשעות הערב.

כשבוחנים באופן ספציפי את מקטע הנסיעה העמוס ביותר בנתיבי איילון - מחולון למחלף השלום - מהירות הנסיעה בשעות הבוקר עומדת על 30 קמ"ש בממוצע, ובשעות הערב על 24 קמ"ש בלבד. בכיוון ההפוך (מגלילות לשלום), מהירות הנסיעה הממוצעת בבוקר היא 46 קמ"ש, ובשעות הערב - 14 קמ"ש.

ומה קורה בשעות השפל, כמו למשל בשבתות? אם בעבר ניתן היה לנסוע במהירות וביעילות, כעת העובדה הזו כבר לא נכונה. הנסיעה בשעות השפל במקטעים העמוסים לא עולה על 30 קמ"ש לכיוון צפון ו־40 קמ"ש בכיוון הנגדי (למעט 12:00 בצהריים).

המהירות הממוצעת על הנייר - 90 קמ"ש

בנתיבי איילון - כבישים מהירים בהם הנסיעה הממוצעת אמורה להגיע ל־90 קמ"ש - מהירות כזו מושגת רק בשעות הלילה. ההתדרדרות במהירות הנסיעה באיילון איננה מפתיעה; כל נוסע או נהג בישראל יכול להרגיש אותה במשך השנים, אלא שכאמור, אם בעבר מהירות הנסיעה בשעות מסוימות הייתה יעילה יותר לעומת האחרות - כיום אין שעות כאלו כמעט בכלל, וזמני הנסיעה מצביעים על אי ודאות מאוד גדולה.

התוצאה לא רק משפיעות על הנהגים שמתקשים לתכנן את נסיעותיהם, אלא גם על משתמשי תחבורה ציבורית בהיעדר נתיבים ייעודיים, ועל מתכנני קווי אוטובוסים אובדי העצות כשבכל נסיעה זמן הגעה שונה לחלוטין.

"כשל מבני במערכות התשתיות"

"כל כביש, ולמעשה כל תשתית תחבורתית, מתוכנן לשאת קיבולת מסוימת של כלי רכב בכל שעה. מן הסתם, עקב שינויים בביקוש התחבורתי על פני שעות היום, יהיו שעות בהן הפעילות התחבורתית נמוכה משמעותית מהקיבולת, ואחרות בהן קיימים ביקושי שיא - בדרך כלל שעות הנסיעה לעבודה והחזרה ממנה", מסביר פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות ממכללת אפקה.

פרופ' אראל אבינרי, מכללת אפקה / צילום: מכללת אפקה

"מבחינה זאת, עומסי תנועה אינם באג אלא פיצ'ר של המערכת. הציפייה היא שבמידה ועומסי תחבורה אלה מוגבלים בזמן ולא יוצאים דופן בגודלם, המערכת התחבורתית תדע 'לספוג' אותם ולהתאושש לאחר מכן. עומס מסוג זה ידוע מראש וניתן לתכנן נסיעות בהתאם לחיזוי שלו.

"לצד זאת, קיימות סיבות נוספות לעומסים: אירועי מזג אוויר קיצוניים, עבודות תחזוקה, תאונות דרכים או כשל במערכות הבקרה והרמזורים. לא תמיד ניתן לחזות בצורה מלאה עומסים הנגרמים מסיבות אלה".

אולם, לדברי פרופ' אבינרי, קיימים גם עומסי תנועה שאינם מוגבלים לשעות השיא ביממה או מוסברים על ידי אירועים חריגים. "בחלק גדול של הכבישים בגוש דן אנו מזהים עומסי תחבורה במשך רוב שעות היממה ורוב ימות השבוע", הוא אומר. "דפוסים אלה מצביעים על כשל מבני במערכות התשתיות - העלייה בביקוש גורמת לכך שהמערכות עמוסות מדיי ואינן מסוגלות לעמוד ברמת השירות הנדרשת".

לדבריו, מצב שבו הכבישים עמוסים עד לקיבולת המתוכננת גורם לכך שגם כשהתנועה זורמת באופן סביר - כל אירוע קטן יחסית מוציא את המערכת משיווי משקל. "רכב שעצר בצד הדרך או כאשר נתיב נחסם באופן זמני משפיעים על מערכת תחבורתית הפועלת ברמת ביקוש הקרובה לקיבולת שלה, כך שלא ניתן לחזות מראש מה יהיה אופי העומס". עוד מוסיף אבינרי כי השונות וחוסר הוודאות כל כך גדולים עד "שגם מערכות בינה מלאכותית אינן מסוגלות לתת חיזויים שימושיים מספיק של עומסי תנועה".

חוסר היכולת לחזות את עומסי התנועה, משכי הנסיעה וזמני ההגעה, אומר אבינרי, פוגע בכל בפעילות המשק. "החל מהגעה לעבודה, דרך קיום פגישות ועד תפעול של מוקדי שירות, בריאות ופגיעה בתשתיות קריטיות וביטחוניות".

חוסר תיאום בין תשתיות למגורים ותחבורה

פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית מסביר שרמת המינוע בישראל (היחס בין מספר כלי רכב למספר אנשים) נמוכה יחסית למדינות דומות לישראל מבחינת הכנסה, אבל היא הולכת ומטפסת. "האוכלוסייה בארץ גדלה משמעותית, בניגוד למה שקורה במדינות האחרות. אנחנו חריגים בעולם בקצב גידול בין מדינות מפותחות. ביפן או בהולנד האוכלוסייה לא גדלה בקצב כזה, וגם אם רמת המינוע עולה או גבוהה יותר משלנו, זה לא מחמיר את המצב כמו שזה אצלנו", הוא מסביר. "וכמובן מה שתורם לעליית רמת המינוע זו העובדה שאין לנו תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובחגים, כל זאת מבלי להזכיר עד כמה התחבורה הציבורית כאן לוקה בחסר".

פרופ' ערן פייטלסון / צילום: שלומי יוסף

לדבריו, גם אורח החיים הישראלי שונה ממקומות אחרים כשהנתונים מצביעים על פעילות ערה בכבישים גם בערבים ובלילות, והחברה הישראלית השתנתה בעשורים האחרונים כששני בני הזוג במשק הבית יוצאים לעבודה ומבצעים נסיעות.

אבל יותר מכל פרופ' פייטלסון תולה את הבעיה בחוסר התיאום בין בנייה למגורים לתשתיות תחבורה. "מאשרים כאן כמות פנומנלית של יחידות דיור וחלק מאלו שנבנות הן בשכונות שאנחנו מכנים 'מגדלים בפארק', קרי המון דירות לגובה על מגרשי חניה ללא הליכתיות, קישור לתשתיות ולתחבורה ציבורית או עירוב שימושים. לכן, בהכרח נקבל גודש כי הדרך היחידה לצאת משם היא באמצעות רכב. וכשכולם נוסעים ברכב ומנסים להתאים את שעות הנסיעה לגודש - אז גם הגודש משתנה".

לדבריו, התשתיות בארץ נבנות ללא תכנון ארוך טווח ולא מתוכללת. "אי־אפשר לבנות ערים שלמות לשימוש ברכב פרטי ואז לא להבין מדוע אנשים לא בוחרים בתחבורה ציבורית. הדבר הזה מחזק את השונות וחוסר הוודאות".

"התחבורה הציבורית בארץ יוצרת תסכול"

פרופ' גיא הוכמן, ראש התוכנית ללימודי תואר שני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, היה מעורב במאמצים של משרד התחבורה לתמרץ נהגים לנסוע בשעות שאינן השיא. "קבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות היא משהו שאנחנו עושים כל הזמן. אבל ברגע שאנחנו כבר מתחילים לזהות שהמצב מאבד שליטה, זה כבר הופך להיות סוג של חוסר אונים נרכש. מעבר לתסכול ומעבר לזה שאתה מרגיש שאין לך שום יכולת לשנות או לעשות משהו - זה מצב שיוצר רווחה נפשית מאוד נמוכה".

הדרך לפתרון לדבריו היא פיתוח של תחבורה ציבורית ונתיבי העדפה ייעודיים. "אנשים שנוסעים באוטובוס שעומד בפקק נוטשים אותו לטובת רכב פרטי כי הם מרגישים בו יותר שליטה. בסופו של דבר, אנשים עושים את מה שהכי קל ונוח להם. אנשים מעדיפים את הרכב הפרטי לא בגלל שהם רוצים רכב, אלא בגלל שאין להם ברירה, כי מבחינת כלכלה התנהגותית, אנחנו מסתכלים על תהליך הנסיעה בתחבורה הציבורית כארוך טווח שמתחיל אפילו ערב לפני תכנון הנסיעה".

הפתרונות שנותנים מענה בעתיד, אך באופן חלקי

המדינה משקיעה בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בפתרונות תחבורה ציבורית. למעשה, כ־1% מהתמ"ג מופנה לטובת נושא זה, בדומה למדינות ה־OECD. אלא שבשבוע שעבר מבקר המדינה הזהיר שאין בכך די לנוכח המחסור בתשתיות תחבורה בישראל ובפיגור העצום ממדינות אלו, וכן לנוכח קצב גידול האוכלוסייה ביחס אליהן.

גם התשתיות שמבוצעות כמו רכבות קלות, מסילות רכבת ואפילו תכנית המטרו - יושלמו רק בעוד שנים. בינתיים, במשרד התחבורה נמנעים מלבצע שינויים מרחיקי לכת באמצעים טקטיים, כמו צביעה של נתיבים לטובת התחבורה הציבורית. במקומות שבהם פעולות כאלו כן נעשות, הם בעיקר בתל אביב - שם בשנים האחרונות נצפה לראשונה מהפך בדרך הגעה של הנוסעים לעבודה כשלראשונה שיעור הנוסעים ברכב פרטי הפך לנמוך יותר מאשר ביתר אמצעי התחבורה.

אלא שלדבריו פרופ' אבינרי גם בכך אין די. "הפתרונות כולם סביב הגישה התכנונית. בערים צפופות יותר מישראל כמו וינה, פריז או לונדון, התנועה מתנהלת רוב הזמן כנדרש הודות לתכנון עירוני נכון, תשתיות תחבורה בעלות קיבולת משמעותית, צמצום חוסר הוודאות באמצעות נתיבי תחבורה ציבורית, עמידה בלוחות זמנים בתפעול תחבורה ציבורית, מסירת מידע עדכני לציבור, והפחתת השימוש במכוניות במרחב העירוני".

שינוי האופן שבו מתוכננות ומבוצעות שכונות מגורים בישראל מדובר זה שנים, אף שבפועל מציאות החיים בכבישים המובילים אליהם ומחוצה להם נהפכת לקשה ומאתגרת יותר ויותר.

עוד כתבות

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי חתמה על עסקה לרכישת 10% בחברת הנדל"ן היזמי יוסי אברהמי תמורת 144 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי לחברה נעשית כחלק ממהלך לקידום הנפקת החברה והרחבת פעילות המגורים שלה בישראל

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נופלת?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

שכונת אם המושבות, פתח תקווה / צילום: Shutterstock

התנגדות תושבים להרחבת דרך אם המושבות בצפון פ"ת: "חשש כבד ביותר לנזק תמידי"

קבוצת תושבים משכונת אם המושבות מתנגדת להרחבת הכביש העובר בסמוך לשכונה – הרחבה שתהפוך את הכביש לדו־מסלולי ותלת־נתיבי, וכוללת גשר מיתרים גדול ● לטענתם, התכנון מקודם "במעמד צד אחד" ומתעלם מזכויותיהם ● העירייה: "ביצוע הפרויקט פורסם באופן עקבי, מפורט וברור עוד משנת 2018"

ווסטרן דיגיטל, סיגייט, סנדיסק משולב במכשיר נייד / צילום: Business Wire ,מצגת סנדיסק

400% תשואה: גם אנליסטים מנוסים לא עומדים בקצב של הטרנד החדש בוול סטריט

עליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע, מיוחסות לייצור שבבי זיכרון שנהנים מביקוש גובר משוק הבינה המלאכותית ● ברקע, התחום סבל שנים מתמחור חסר ומיעוט השקעות ● ויש גם תזכורת מהיסטוריה ישראלית

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן ומנכ''ל אמזון אנדי ג'סי / צילום: ap

38 מיליארד דולר: עסקת הענק של אמזון עם OpenAI

ענקית הבינה המלאכותית של סם אלטמן נפרדת ממיקרוסופט ופונה לאמזון בהסכם ענק לרכישת שירותי ענן ב־38 מיליארד דולר ● המהלך נועד להתמודד עם המחסור בכוח מחשוב לעיבודי AI ● מניית אמזון מזנקת ב־10%

שפיר הנדסה / צילום: בר - אל

שפיר הנדסה במימוש ראשון: מוכרת כ-40% משלושה פרויקטים למוסדיים

על פי מזכר ההבנות, ההחזקות בפרויקטים, יועברו לשותפות מוגבלת בשליטת שפיר, והגופים המוסדיים ירכשו ממנה יחידות בשיעור שבין 33.5% ל־38.5% ● העסקה, שנעשית לפי שווי של כמיליארד שקל, היא למעשה מהלך ראשון של מימוש נכסים בתחום הזכיינות מצד החברה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

אל על ורכבת ישראל מדווחות: המשטרה פשטה על משרדי ועדי העובדים כחלק מפרשת "יד לוחצת יד"

משטרת ישראל פשטה על משרדי ועדי העובדים של רכבת ישראל, אל על, האוניברסיטה העברית ומכון וינגייט ● זאת חלק מפרשת השוחד שבמסגרתה נעצרו עשרות בכירים, ובה מעורבים גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ועדי עובדים גדולים וראשי ערים

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

הטבות המס לחברות הייטק / איור: Shutterstock

יש לכם חודשיים לבצע את תכנון המס הזה, והוא יכול לחסוך לכם הון

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קיזוז הפסדי הון ● איך הפסדים בהשקעה אחת יכולים לחסוך במס בהשקעה אחרת, על אילו נכסים ההטבה חלה, ועד מתי אפשר לממש את הזכאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

פטריות של חברת מרינה / צילום: עינת לברון

חברת מרינה פטריות רוצה להנפיק בבורסת ת"א לפי שווי של מיליארד שקל

בימים אלה שוקדת חברת מרינה פטריות על הכנת תשקיף על בסיס דוחות הרבעון השלישי, מתוך מטרה להנפיק אותה לקראת פברואר 2026 ● ההערכות בשוק הן שטיוטה פומבית ראשונה של התשקיף צפויה עשויה להתפרסם עוד לפני סוף השנה הנוכחית

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש הורה להאריך את מעצרו של יו"ר ההסתדרות בשבוע

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ב-10 ימים: "אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות שנחקרו" ● השופטת: "אם בר-דוד ישוחרר, יש חשש לתיאום עדויות" ● סנגורו: "ידיו נקיות, הוא לא קיבל שקל" ● גם מעצר אשתו של בר-דוד ומעצרו של סוכן הביטוח עזרא גבאי הוארכו בשבוע ● סנגורו של גבאי טען: במשטרה אמרו לו - "תביא ראיה על ארנון ותלך הביתה"

יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

ההסתבכות של הפצ"רית: העבירה שעל הפרק, ומה הבעיה במינוי המחליף?

בנוסף לחשד להדלפת הסרטון משדה תימן, האלופה יפעת תומר־ירושלמי עשויה להיות מואשמת בדיווח "בעייתי" לבג"ץ ● דיווחי כזב לביהמ"ש לא הביאו להרבה הרשעות, אבל בכל זאת יש תקדים מפורסם ● ולמה צריכים לשים לב לפני שממנים את המחליף?

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

האם הריבית על העו''ש משתלמת? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?

אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים מציעה ללקוחות 4% ריבית על היתרה החיובית ומצטרפת לשורה של בנקים ופלטפורמות תשלומים עם הצעות דומות ● אבל הסכומים המוצעים מסתכמים לרוב במאות שקלים בשנה בלבד, והאלטרנטיבות נראות אטרקטיביות יותר

ארז צדוק / צילום: פרטי

מנהל תיקים ביום, סופר בלילה: העלילה החדשה של ארז צדוק

ארז צדוק, בעלי בית ההשקעות אביב המתמחה בהשקעות הוגנות, מוציא ספר חמישי ושומר על אופטימיות: "תהיה פה צמיחה כלכלית, וכולנו רואים את זה עכשיו. בהשוואה לדורות הקודמים, אנחנו בני מזל"

קמפיין וולט שעלה בסוף השבוע / צילום: צילום מסך

פניתם לוולט וקיבלתם הודעה שהנציג דובר אנגלית? זו הסיבה

בחודשים האחרונים מצאו באפליקציית המשלוחים פתרון לעומס הפניות: חלקן מנותבות לנציגי שירות הממוקמים בגאורגיה, שלא תמיד מתקשרים היטב עם הלקוחות ● לפי החברה, שמעסיקה כ־1,400 נציגי שירות בישראל, מדובר בעיקר בזמן אירועי ספורט גדולים ובערבי חמישי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; בנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1% ● ג'י סיטי רכשת 8% ממניות חברת הבת הפינית, סיטיקון ● שפיר הנדסה מכניסה שני גופים מוסדיים לפרויקטי הזכיינות לפי שווי של כמיליארד שקל ● סיגמא קלריטי: הזינוק במניות הבנייה, מוגזם, ההזדמנויות בת"א הן לא בענף הזה ● ה-OECD נותן לישראל תחזית פיסקאלית ארוכת טווח יחסית חיובית

Jaecoo 7 צ'רי / צילום: יח''צ

מהפך בשוק הרכב: קבוצת צ'רי הסינית עקפה את המסירות של טויוטה

קבוצת צ'רי הסינית טיפסה למקום השני במסירות הרכב מתחילת השנה עם המותגים צ'רי וג'אקו, תוך שהיא עוקפת את טויוטה שנמצאת כעת במקום השלישי בחלוקה ליצרניות ● יונדאי מוטורס שומרת עדיין על ההובלה עם כ־52 אלף מסירות מצטברות ● בענף הרכב מצפים כי בחודשים הבאים ימשכו מבצעי ההנחות על רכבי "אפס קילומטר"

המועמדים לראשות עיריית ניו יורק, מימין לשמאל: זוהרן ממדאני, קרטיס סליווה ואנדרו קואומו / צילום: Reuters, Angelina Katsanis/Pool

הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו

נשיא ארה"ב הודיע כי הוא תומך באנדרו קואומו, יריבו לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית, על פני המועמד הרפובליקאי קרטיס סליווה שמפגר בסקרים: "אם הבחירה היא בין קומוניסט לדמוקרט רגיל, אני אעדיף את הדמוקרט" ● הזהיר כי אם המועמד הדמוקרטי סוציאליסטי זוהרן ממדאני ינצח בבחירות בניו יורק, הוא "ישקול למנוע תקציבים פדרליים מהעיר"