מהפכת ימי המסחר מתקרבת / צילום: שלומי יוסף
בעוד חודשיים, ב־9 בינואר, ירשום איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה בת"א, מעין סגירת מעגל אישית כשהמסחר בבורסה בת"א יעבור להתקיים בימי שישי במקום בימי ראשון. כשבן זאב התמנה לתפקידו, בשלהי שנת 2016, הבורסה בת"א נאלצה לוותר על תוכניתה לשנות את ימי המסחר. זאת, לאחר שיו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הפעיל את כובד משקלו והתנגד לחקיקת חוק שיאפשר את המהלך, בעקבות חשש לחילול שבת.
● האם בגלל השינוי בבורסה יקוצרו שעות העבודה בכלל המשק?
● נדל"ן, ביטחוניות ותשתיות: "בליץ" המדדים החדשים שמשיקה הבורסה
● אחרי העליות החדות: האנליסט שממליץ - זה הסקטור שכדאי להתרחק ממנו
היום, עשור לאחר מכן, אותו גפני אמנם עדיין מסתובב באותם מסדרונות בכנסת (אם כי התפטר לאחרונה מראשות ועדת הכספים), אך הבורסה בת"א תשלים את המהלך, מבלי צורך בחקיקה ובשתדלנות מול חברי הכנסת. הפעם אגב, גפני לא ממש התנגד ושני חובשי כיפה נוספים - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר - אף תמכו במהלך בהתלהבות.
קשה להפריז באירוע. מדובר ממש בשינוי סדרי בראשית. לראשונה מאז שהחל המסחר בישראל, עוד בימי המנדט הבריטי, המסחר בבורסה המקומית יעבור להתקיים באופן קבוע בימים שני עד שישי, במקום בימי ראשון עד חמישי. כבר ב־4 בינואר יהיה זה יום ראשון סגור למסחר בתל אביב, וב־9 בינואר יהיה יום שישי הראשון שפתוח למסחר בישראל.
המסחר בימי שישי יחל בשעה 10:00 ויסתיים בשעה 13:50 (ובשעה 14:00 למסחר בנגזרים), כדי להתחשב בזמן כניסת השבת גם בשעון חורף ולתת אפשרות לעובדים לחזור הביתה לפני כניסת השבת. ההצדקה העיקרית לשינוי היא תקווה להצטרף למדדים עולמיים כמו MSCI אירופה והתאמת ימי המסחר למקובל בעולם המערבי.
אבל מה שאולי נשמע כמו שינוי פרוצדורלי מקפל בתוכו מאבקים קשים, וכרוך בשינוי דרמטי בעבודתם של עשרות אלפי עובדים בישראל. מעובדי הבורסה עצמה דרך חדרי המסחר וחברי הבורסה וכלה בשורה ארוכה של גורמים כמו חברות הביטוח ובתי ההשקעות, סוחרי ריטייל (משקיעים קטנים), קרנות הנאמנות, קרנות גידור ומשקיעים זרים, וגם חברות החיתום. גם החברות הנסחרות עצמן יצטרכו לעבוד בשישי ויוציאו דיווחים לבורסה.
"לא אכפת לי ימי הולדת, אף אחד לא יוצא"
רגע לפני טבילת האש הראשונה של ה־9 בינואר, בשוק ניתן למצוא שתי גישות הפוכות לגמרי ביחס לשינוי. ארגונים שמתכוננים במרץ לאירוע ומבצעים שינויים גדולים. ומנגד ארגונים שמעדיפים לתת לגל לעבור מעליהם בתקווה שהוא ייעלם.
בבורסה מספרים לגלובס ש"כולם 'אול אין'. יש הרבה עבודה, בעיקר על תהליכי בק אופיס. כולם עובדים במרץ על זה ועובדים קשה כדי שזה יהיה מוצלח". לבנת מזרחי רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה בבית ההשקעות אי.בי.אי מתארת מתכונת חירום של ממש: "מדברים על 'עוצר יציאות וחופשות'. זה נחמד ושיווקי אבל זה גם אמיתי. אמרתי לאנשים 'חברים יקרים לא אכפת לי ימי הולדת או ימי נישואים, אף אחד לא יוצא'. כי ההיערכות נדרשת ברמת משאבי אנוש. כל השוק עובר שינוי, ויפסיק לסחור ביום א', ויתחיל לסחור ביום שישי. אתה לא שואל אנשים אלא מנחה אותם שאלה ההתאמות הנדרשות".
לדבריה, יש מקומות שהמעבר הוא דיכוטומי וכל הסוחרים עוברים לעבוד בשישי. אבל עובדים אחרים מתחלקים לשתי קבוצות: מי שמטפל בניירות ערך בצד המזומן עובר ליום שישי, וכל מי שמטפל בניירות ערך בצד הסליקה נשאר בראשון. בנוסף, ברור לה לגמרי שהשינוי יצריך השקעות חדשות בכוח אדם. "אנחנו רק לא יודעים כמה ומנסים להמר על כמה משרות חדשות נצטרך בכל אחת מהזירות". היא מדגישה גם ש"נדרשת היערכות טכנולוגית רבה מאוד בצד חברי הבורסה ובדיקות רבות במהלך החודשים עד כניסת השינוי".
גם בבית ההשקעות פסגות מציירים תמונה דומה. "עוצר יציאות בחודש ינואר. עד שלא רואים שהכל תקין אין חופשים. זה חצי בצחוק אבל זה נכון בפרט למנהלים", אומר חיים קריחלי, סמנכ"ל פסגות טרייד. אנחנו גם לא נחכה ל־9 בינואר, אלא בשבועיים־שלושה לפני כולם יגיעו למשרדים ביום שישי לביצוע טסטים, כאילו יש מסחר אמיתי פעיל, כדי לראות שהכל מנגן. לוקחים את האירוע מאוד ברצינות, צריכים לשנות את שעות המסחר והפעילות שלנו מול הלקוחות, וגם לוודא את זמינות הבנקים אלינו ביום שישי ואת מערכות המסחר והגורמים הטכנולוגיים. צריך שהכל ידפוק כמו שעון".
"עוד פרויקט": בבנקים משדרים עסקים כרגיל
אבל יש מי שמספרים סיפור אחר לגמרי. "זה לא כך", דוחה בכירה באחד הבנקים. "אין אצלנו עוצר יציאות. אנחנו נערכים אבל לא בצורה שהעיבה על חופשות של עובדים. מבחינתנו זה פרויקט בסדר גודל בינוני, כי חדרי מסחר ניירות ערך זרים ומט"ח כבר עובדים במתכונת הזו ואנחנו רק מיישרים קו ומוסיפים גם את ניירות ערך ישראלים".
הבנקים הם אלו שקובעים את הטון. על פי נתוני הבורסה, 70%־75% מהפעילות במניות מתבצעת דרך חמשת הבנקים הגדולים ורק כרבע דרך גופים חוץ־בנקאיים. בשנים הקודמות שבהן ניסו לקדם את המהלך, ועדי העובדים בבנקים התנגדו לו נחרצות והקימו מאבק שלבסוף צלח. אבל הפעם, ייתכן שבזכות התקדמות הטכנולוגיה, ועדי העובדים לא התנגדו למהלך כלל.
"מבחינת חדרי מסחר", מוסיפה הבכירה במערכת הבנקאית, "זה עוד סגמנט אחד שעובר לעבוד בשישי, וגם כמובן היועצים בסניפים שיצטרכו לתת שירות ביום שישי, במקום ביום ראשון. לכן, עיקר העבודה היא לשנע את הצוות מעבודה בימי ראשון לעבודה בימי שישי. חלק נוסף זה התפעול, כי הממשקים של הבנק לא היו ערוכים לקבל תנועות כספיות ביום שישי ולכן צריך לוודא שזה יעבוד, וגם מבצעים, טסטים ובדיקות מול הבורסה כדי לראות שהכול עובר חלק".
בבנקים מנסים לשדר עסקים כרגיל. בבנק הפועלים אומרים ש"הבנק נערך לתת שירותים לכל הלקוחות שלו". גם בבנק דיסקונט טוענים שהם "ערוכים ומוכנים. אנו נערכים מבחינה טכנולוגית, תפעולית ואל מול העובדים שמושפעים משינוי זה. מדובר על עובדים מתחום הייעוץ, ומתחום התפעול והטכנולוגיות". בדיסקונט מדווחים שהשינוי "נוגע בחלק קטן מעובדי הבנק, פחות מ־10%". אבל לפי הערכות מדובר על כ־300 עובדים. אם הפרופורציה דומה בבנקים האחרים, מדובר על עוד מאות עובדים בכל בנק.
הילה רפאלוביץ, מנהלת מערך ניירות ערך בבנק ONE ZERO, מתייחסת לכך כאל "עוד פרויקט אצלנו. עשינו דברים יותר מורכבים מזה. אנחנו בנק דיגיטלי שמבוסס על אוטומציה כך שבניגוד לבנקים המסורתיים, רוב התהליכים שלנו זה טרנספורמציה ומערכות ופחות כח אדם". היא בטוחה שהמהלך "יביא בשורה למשקיע הישראלי שיוכל לסחור ביום שישי. זה משהו שהלקוחות שלנו מצפים לו ואנחנו נערכים לו בצורה אסטרטגית. כבר היום מחזורי המסחר אצלנו גבוהים יותר בחו"ל, כך שזו בשורה שאנחנו מתאימים את עצמנו לשווקים הגלובליים".
"האמריקאים לא יתעוררו בלילה לסחור פה"
אבל לא כולם מאמינים בבשורה. עובד בכיר באחד הבנקים טוען: "אנחנו לא רוצים לגרום לאנשים לעבוד ביום שישי. אני לא מבין בשביל מה זה נועד. זה לא עוזר לאף אחד ואף אחד לא אוהב את זה. זה לא יעזור כלום חוץ מאולי להיכנס ל־MSCI. זה לא יביא לגידול במחזורי המסחר כמו שמקווים ולא לכניסת משקיעים זרים. הרי זה לא שהאמריקאים יתעוררו לסחור באמצע הלילה אצלנו בבורסה".
גם בחלק מהגופים המוסדיים ניתן לשמוע דברים דומים. "אתה באמת רואה אנשים כאן עובדים ביום שישי בשעות כאלה?". ההנחה היא שלפחות בשלב הראשון הפעילות ביום שישי תהיה על אש נמוכה. לדבריו, לפחות בהתחלה הם ישימו "תורני מסחר ביום שישי, כנראה מהבית, ונראה איך זה מתפתח. גם היום אם יש אירוע קיצון בשוק אנחנו יודעים לפעול ביום שישי, אבל כשאתה גוף מוסדי ומנהל כספים לטווח ארוך זה לא מאוד משנה אם אתה קונה ביום שלישי, חמישי או שישי".
השאננות הזו אולי אף נשענת במידת מה על ההנחיות של רשות שוק ההון עצמה, שאחראית על הגופים המוסדיים. זו אמנם הוציאה הנחיות למוסדיים כיצד להיערך לשינוי ומי חייבים לעבוד ביום שישי, אך בעצמה הודיעה כי "יום העסקים" לא ישתנה ויישאר ראשון עד חמישי. מנהל חטיבת השקעות ורישוי ברשות, אסף נחמני, אף הדגיש שיום שישי "אינו נחשב ליום עסקים... עמדת הרשות היא שאין מקום לשינוי ההגדרה... בהתחשב באיזון הנדרש בין השיקולים התפעוליים של הגופים המוסדיים לשיקולים של שמירה על העמיתים והחוסכים".
בבנק אחר טוענים גם כן שהשינוי כלל לא משמעותי, "אני לא מדבר על חדרי מסחר חו"ל כי הם מתעסקים בחו"ל, אבל יש לנו מוקדי שירות לקוחות שעובדים כל הזמן, אז רק צריך לתגבר את המוקדים בייעוץ השקעות. אנחנו בונים כעת את הפלטפורמה, יכול להיות שבמקום לדבר עם היועץ שהוא מכיר ביום שישי הלקוח ידבר עם יועץ אחר. ובכל מקרה כנראה שזה יהיה מעט מאוד לקוחות. כל השינוי הוא טכני, יועצי השקעות שלא עבדו בשישי יעבדו בשישי במקום יום ראשון".
"ייקח לשוק לפחות שנה לאזן את עצמו"
אבל חלק מהבנקים מתארים היערכות שונה לגמרי: "אנחנו נהיה בצוות מלא ביום שישי, אנשים יגיעו פיזית, כי אנחנו צריכים לתת שירות מלא ללקוחות כמו בכל יום אחר".
מזרחי רינסקי מאי.בי.אי אומרת כי "כל חדרי העסקאות שנותנים היום שירותי ברוקר יצטרכו לעבוד באופן מלא ביום שישי. אם הבנקים לא מבינים את זה, אז הם לא מבינים את גודל האירוע. זה לא רק להוסיף כמה עובדים. דסק חו"ל דובר את השפה של חו"ל, הוא עובד עם המסלקות הזרות, אין לו שום ידע בעולמות הסליקה בניירות ערך ישראלים.
"כשהם יבינו את גודל האירוע הם ישימו את התורנים ביום ראשון, אם בכלל. הבורסה עושה את המקסימום על מנת להכניס כמה שיותר פעילויות ליום שישי. פקיעות אופציות מעו"ף עוברות ליום שישי, ואלה הימים הגדולים ביותר מבחינת מחזורי פעילות. כך גם כל עדכוני המדדים עוברים ליום שישי למרות שזה יהיה יום מקוצר".
ימי פקיעת אופציות הם הימים שבהם נקבעים מחירי אופציות נסגרים בהתאם לשער הפתיחה של אותו היום, והם המועדים שלפיהם סוחרי האופציות נהנים מרווחים או סופגים הפסדים. עד סוף דצמבר הימים הללו היו ראשון, שלישי וחמישי, אך החל מינואר יהיו אלה שני, רביעי ושישי שיהנו מהתואר.
בנוסף, עדכוני המדדים, הכוללים הוספה או הורדה של ניירות ערך ומשקלן ממדדי הבורסה, יעברו לימי שישי. ומנגד, תהליכים תפעולים שמתבצעים לאחר המסחר לא יתבצעו ביום שישי, אלא יושלמו בתחילת השבוע העוקב. הסיבה היחידה שבגינה לא יתקיים מסחר בימי שישי היא סמיכות לחג החל ביום ראשון.
מזרחי רינסקי ממשיכה ואומרת "אני מחזיקה פה מאה ומשהו איש לחבר הבורסה לכבוד האירוע הזה". עוד היא מוסיפה ש"יהיה לנו מאוד קשה בהתחלה מבחינה תפעולית, ולכן אני מחברת את זה לעוצר על חופשות. אני חושבת שייקח לפחות שנה עד שהשוק יאזן את עצמו, גם בהיבט התפעולי, אך לפני כן יהיה 'דאונסייד' זמני, של השקעה תפעולית אדירה, להבין את השינויים ושהכל יעבוד כמו שצריך.
"צריך לזכור שמערכות המסחר בכל החברות מסונכרנות כבר 50 שנה לעבוד בימים ראשון עד חמישי. צריך לשנות להן את ה־state of mind על מנת שיעבדו ביום שישי. וגם בטסטים שעושים. יש חשש מאוד גדול שיהיו הרבה מאוד ריג'קטים בינואר, אבל זה בשליטה. אנחנו עושים מאות רבות של תרחישים וסימולציות".
העובדים מתארים כאוס: "לא ברור מה יהיה"
משיחות שקיימנו עם עובדים ניתן לשמוע את המתח באוויר ואת החששות וחוסר הוודאות מהשינוי. "אין אצלנו עוצר יציאות אבל כן צריך להתאים את ימי העבודה ויש שאלות כמו איך אמורים לעבוד בשישי במקום בראשון. וזה לא שלא תהיה עבודה ביום ראשון", אומר עובד באחד הבנקים.
"יש גם שאלות של האם תהיה גמישות בעבודה והאם נוכל לעבוד מהבית או לא. וחוץ מזה, שישי הוא יום עבודה קצר אז נצטרך להשלים את שעות התקן ביום ראשון?". בקיצור הוא טוען, "יש עדיין הרבה שאלות פתוחות ולא ברור לנו מה יהיה". עובדת אחרת קובלת על כך ש"התרגלנו במשך שנים לעבודה בזמן מסוים ולשנות עכשיו הכל זה משמעותי גם בהקשר של זמן עם הילדים, משפחה ודברים אחרים בחיים".
שני עובדים נוספים רואים בשינוי ימי העבודה דווקא דבר מבורך. לדברי אחד מהם, "יש בזה יתרונות. אני כנראה אעבוד פחות שעות כי שישי זה יום מקוצר וגם פחות מנוצל טוב. וזה לא שיורידו במשכורת".
בדיסקונט מציינים בהקשר הזה שמעבר לשינוי בימי העבודה, "אין שינוי בתנאי השכר ולא בתנאי ההעסקה הנלווים". והם לא היחידים. "הנחיתי את העובדים על השינוי באופן חד צדדי, לא שאלתי אם זה מתאים. ותהיה חזרה לעבודה מהמשרדים חד משמעית", אומרת מזרחי רינסקי מאי.בי.אי. "כן הסברתי שזה שינוי שהבורסה ורשות ניירות ערך מובילות ואנחנו ממילא חייבים להתחבר אליו. זה אירוע שמנוהל ע"י גורם חיצוני והוא זה שהחליט שזה קורה ואנחנו צריכים להתכנס לתוך ההתניות שלהם ולא להיפך. ברור שניתן שירות גם ביום שישי. זה פשוט לא נתון לוויכוח".
קריחלי מפסגות רואה בשינוי גם הזדמנות עבור העובדים, "אם יש עובדים שיותר בעייתי להם אז מנסים למצוא פתרונות ולהתגמש. מנסים לגרום לאירוע הזה להיות כמה שיותר הזדמנות לגמישות. אם למשל יש הורה צעיר עם ילדים שמעדיף אולי לעבוד 6 ימים אבל פחות שעות בכל יום אנחנו נלך לקראת העובדים ונעשה מאמץ להיות גמישים כדי שעובדים לא ייפגעו, אלא ירוויחו מזה". גורמים שונים גם משוכנעים כי "בסוף העובדים ילמדו להעריך את זה. זה יותר טוב מאשר חופש ביום שישי".
"אותו מודל, קצת יותר אנשים"
בבנק גדול אחר בכלל לא מבינים על מה המהומה. "שינויים אף פעם לא נתפסים טוב אצל אנשים, בוודאי אם הם רגילים לכך וזו השגרה שלהם. אך מודל הפעילות ביום שישי קיים בכל הבנקים, לכולם יש מודל תגמול כזה, אז פשוט מוסיפים עוד אנשים של חדר ניירות ערך ישראלים ויהיו להם אותם תנאים כמו של חו"ל. אותו מודל, קצת יותר אנשים. אמנם צריך לעבור שינוי תפיסתי אבל לא ראינו טרוניות מצד העובדים. יש לנו גאוות יחידה וזה הדבר שמניסיון הכי מניע את צוות העובדים, יותר מעוד קצת כסף, חצי יום חופש או וואטאבר. אבל בהחלט שמענו על זה מגורמים אחרים בשוק".
על ההתנגדות של ועדי העובדים אמר בן זאב בראיון לגלובס לפני שנה ש"המלחמה (חרבות ברזל) חידדה את ההבנה שאנחנו צריכים את העולם איתנו. אי אפשר להתנהל לבד ולהגיד 'יהיה בסדר'. המערכת הפיננסית בישראל השתנתה מאוד, במיוחד אחרי הקורונה. גם העובדים המאוגדים מבינים שהם רוצים שהמקום יצליח. כשיש יחסי אמון ושיח פתוח, מגיעים להבנות. אני מכיר את זה מכל הכיוונים - גם בבנק לאומי הייתי עובד מאוגד בהתחלה. יש לזה יתרונות ברמת הוודאות לעובדים. בסוף, כשחברה מרוויחה ומצליחה, כל בעלי העניין נהנים. האינטרס הוא משותף, וכל עוד מבינים את זה ואין מניעים זרים - מוצאים פתרונות".
ובכל זאת מובילי השינוי אופטימיים
ובכל זאת, למרות הקשיים, הבורסה, שהובילה את המהלך והצליחה לרתום לכך כאמור את רשות ניירות ערך, בנק ישראל ומשרד האוצר, מרוצים כמובן. בקרב הרגולטורים השונים חוזרים וטוענים כל הזמן כי השינוי יביא תועלת גדולה למשק הישראלי. השאיפה בבורסה היא שבעקבות התאמת ימי המסחר למקובל בעולם המערבי חברת המדדים MSCI תסכים סוף סוף להכניס את ישראל למדד MSCI אירופה, מה שעשוי להביא לגל ביקוש של משקיעים זרים למניות הישראליות בהיקף שהוערך בשוק בכמה מיליארדי דולרים.
בבורסה מסבירים את השינוי בכך ש"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ניירות ערך הנסחרים בבורסה"
לפני שנה את הגדיר בן זאב, מנכ"ל הבורסה את השינוי בתור "הדבר הנכון למשק". בראיון לגלובס הוסיף כי "זה מהלך משותף שלנו עם רשות ניירות ערך ובנק ישראל, שנובע מההבנה שאנחנו חלק מהעולם. כל העולם סוחר משני עד שישי, ואנחנו יודעים ממשקיעים זרים שהעובדה שאנחנו פתוחים בראשון מפריעה להם. בטווח הארוך זה יביא ליותר משקיעים זרים ויגדיל את הסיכוי שנוכל להיכנס למדדים כמו MSCI אירופה. זה יביא כסף פסיבי לשוק, שבתורו מושך אחריו גם קרנות אקטיביות".
גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' השתמש בהסברים דומים וטען כי "המהלך יאפשר למשקיעים גלובליים לגשת לשוק ההון הישראלי ביתר קלות, להשקיע בשוק המקומי האטרקטיבי שלנו ללא חסמים מיותרים ומזיקים, ולחזק את הכלכלה הישראלית בטווח הארוך".
"לא תהיה עלייה במחזורי המסחר"
גם בקרב בתי ההשקעות נרשמה תמיכה עקרונית במהלך. לבנת מזרחי רינסקי, מאי.בי.אי, היא אחת התומכות הבולטות במהלך כבר שנים: "זהו מהלך חשוב ומהותי הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני"ע לעולם והן מבחינת פעילות חבר הבורסה מול הלקוחות". דברים דומים אמר גם עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות.
גם הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, הביע אופטימיות שהמהלך ייתן לזרים גמישות כך ש"אם יש אירוע מאקרו־כלכלי חריג מאוד בעולם, והזרים רוצים לשנות את כל התיק שלהם, הם לא יצטרכו לחכות עכשיו רק לישראל שתפתח את הבורסה ביום ראשון", והוסיף כי כניסה למדדי MSCI תהיה "גיים צ'יינג'ר, ותביא המון מחזורי מסחר".
אבל ממש לא כולם שותפים לאופטימיות. יו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי כתב לבורסה, במכתב שנחשף בגלובס כי המהלך "יוביל לשבוע עבודה בן שישה ימים... בעלויות משמעותיות למגוון הגורמים הרלוונטיים בכלל, ולמנהלי קרנות הנאמנות בפרט, בשלל היבטים, ובפרט בהיבטי עלויות כח אדם ועלויות תפעול". בבלי חושש מכך שחלק מהפעולות של מנהלי הקרנות יבוצעו בשישי וחלק בראשון.
גורם נוסף במערכת מעריך ש"לא תהיה עלייה במחזורי המסחר וממילא גם לא בהכנסות של הגופים, כי בסופו של דבר שעות המסחר מתקצרות. בנוסף, אנשים ביום שישי נמצאים סביב התארגנות לשבת ולא תהיה להם פניות לסחור. מקווה שאני טועה אבל בטוח יהיה מעניין".
החתמים אדישים: "נראה מה המוסדיים עושים"
גם בחברות החיתום, אלה שמבצעות הנפקות בבורסה, מעריכים שהאירוע ידלג מעליהן. "לא התחלנו בכלל להתייחס לאירוע הזה, לא מדברים על זה בכלל", אומר מנכ"ל אחת מחברות החיתום הגדולות. "בסוף אנחנו הזנב של הכלב, לא הכלב עצמו. אני לא רואה משהו דרמטי. מה שכולם יעשו גם אנחנו נעשה".
ובכיר בחברת חיתום אחרת מוסיף, "אנחנו נראה איך המוסדיים יתנהלו ונתאים את עצמנו. אם הם רק ישימו תורני מסחר זה יהיה יום די מיותר ומבוזבז. ברור שלא נגיע להציג מצגת (לצורך גיוס כסף לחברה שאותה משווק החתם. נ"א) רק לתורן, כשאנחנו רוצים להציג לכל בית ההשקעות. אנחנו נדחה את המצגת ליום שבו יהיו כל העובדים, כך שהפעילות ממילא תהיה בשני עד חמישי. וזה נכון גם כיום, כמעט כל ההנפקות מתבצעות בשני עד חמישי. שישי יהיה יום של חצי קלאץ', לא כמו יום מסחר רגיל וגם לא כמו יום ראשון".
ואכן, מנתוני הבורסה עולה כי מחזורי המסחר בימי ראשון אמנם השתפרו בשנה האחרונה, אך הם רחוקים מהממוצעים של שאר ימי השבוע. בשנת 2024 מחזור המסחר היומי הממוצע בימי ראשון היה 1.1 מיליארד שקל, לעומת 2.5 מיליארד בשאר ימי המסחר. בשנת 2025 הנתון הזה השתפר ועלה ל־1.5 מיליארד שקל, אבל הוא הרחק מאחורי ימי שני עד חמישי - שזינקו ל־3.7 מיליארד שקל. האם 4 שעות מסחר ביום שישי יצליחו למשוך את המשקיעים הזרים ולהזרים מיליארדי דולרים חדשים לתל אביב? זו ככל הנראה שאלת מיליון הדולר. אבל בינתיים אפשר לומר כבר בוודאות. זה הולך להיות אחד השינויים הגדולים שעברה הבורסה מיום הקמתה. וכל השחקנים כבר על המגרש.