יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל
הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הודיעה היום (ו') על התפטרותה. במכתב ששיגרה לרמטכ"ל הודתה כי הייתה מעורבת בפרשה הנחקרת בימים אלה, ואשר במרכזה הדלפת סרטון שבו נראו חיילי צה"ל מתעללים בעציר פלסטיני במתקן המעצר שדה תימן. זאת, לאחר שהפרקליטות הצבאית ספגה מתקפות מצד גורמים פוליטיים בימין על חקירת החיילים.
לדברי הפצ"רית, "אישרתי הוצאת חומר לתקשורת בניסיון להדוף תעמולה שקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא. אני נושאת באחריות מלאה לכל חומר שיצא לתקשורת מתוך שורות היחידה. מאחריות זו נובעת גם החלטתי לסיים את תפקידי כפרקליטה הצבאית הראשית", כתבה.
כיצד התפוצצה הפרשה, במה נאשמים החיילים משדה תימן, מהו הסרטון שהדלפתו עומדת במרכז הפרשה, באילו נסיבות עשויה הדלפה לתקשורת להיחשב לעבירה פלילית, מהם החשדות האפשריים נגד המעורבים, כיצד הסבירה הפצ"רית את התנהלותה, מה צפוי כעת בצבא ומהם בכלל תפקידיה של הפצ"רית - גלובס עושה סדר בפרשה הדרמטית.
כיצד התפוצצה הפרשה?
ביולי 2024 הגיעו אנשי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) למתקן המעצר שדה תימן בנגב, שם מוחזקים פלסטינים שנעצרו בעזה במהלך המלחמה, כדי לחקור חשדות להתעללות חמורה בעציר מצד חיילי מילואים הנמנים על "כח 100" - יחידה האמונה על טיפול בעצירים במתקן.
בעקבות פרסום החקירה הגיעו למקום עשרות פעילי ימין, ובהם השר עמיחי אליהו וחברי הכנסת צבי סוכות נסים ואטורי, אשר פרצו בכח למקום. באותו יום פרצו מפגינים גם למתקן בבית ליד. הסערה הפוליטית שפרצה בעקבות האירוע הובילה להטחת האשמות מצד פוליטיקאים מהימין כלפי הפצ"רית ואנשי הפרקליטות הצבאית, שאישרו את חקירת החיילים. חברי הכנסת שהשתתפו בפריצה למתקן זומנו לחקירה, אך למעט ח"כ סוכות - שזומן באחרונה בשנית והודיע כי יתייצב - הח"כים סירבו להתייצב לחקירה.
במה נאשמים החיילים משדה תימן?
בהמשך לחקירה שנפתחה בקיץ אשתקד, בפברואר 2025 הוגש כתב אישום נגד חמישה חיילי מילואים בגין התעללות בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בעציר פלסטיני.
על פי כתב האישום, החיילים הכו את העציר, הפעילו נגדו מכשיר טייזר, דרכו עליו וגררו אותו על הרצפה, תוך גרימת נקב בריאה ושברים בצלעות. אחד הנאשמים אף דקר, לכאורה, את העציר בישבן וגרם לפציעתו בפי הטבעת. שמות הנאשמים אסורים בפרסום.
מהו הסרטון שהדלפתו עומדת במרכז הפרשה?
באוגוסט 2024 פורסם בחדשות 12 סרטון שבו נראו חיילים מבצעים עבירות אלימות בעציר פלסטיני. שידור הסרטון, אשר על פניו היה חלק מחומרי החקירה נגד החיילים והופץ גם ברשתות החברתיות ובחו"ל, הוביל להחרפת ההאשמות נגד הפצ"רית, ופעילי ימין הפגינו בסמוך לביתה.
פורום משפחות שכולות, המזוהה עם תומכי הממשלה, אף עתר לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מדליפי הסרטון בטענה כי ההדלפה פגעה במעמדה הבינלאומי של ישראל וסיכנה חיילים.
מדוע הפצ"רית התפטרה עכשיו?
מוקדם יותר השבוע הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי בעקבות מידע שהתקבל לאחרונה החליטה על דעת פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה להורות על פתיחה בחקירה פלילית לגבי הדלפת הסרטון.
החקירה מנוהלת על-ידי המשטרה, ובליווי פרקליטות המדינה. במקביל הודיע צה"ל, כי "נבדקת מעורבות גורמים בפרקליטות הצבאית" וכי הפצ"רית יצאה לחופשה "עד לבירור פרטים נוספים בנושא".
ההתפתחויות הללו חידשו את הסערה הפוליטית סביב הפרשה, ושר הבטחון, ישראל כ"ץ, הודיע כי הפצ"רית לא תחזור לתפקידה בסיום החקירה. הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, זימן את תומר-ירושלמי לשיחה, ובסמוך לה היא הודיעה על החלטתה לפרוש מתפקידה.
כיצד הסבירה הפצ"רית את התנהלותה?
כאמור, תומר-ירושלמי לקחה במכתב ההתפטרות ששלחה לרמטכ"ל אחריות מלאה על פעולותיה סביב הדלפת הסרטון. היא הסבירה, כי "חובתנו לחקור כשמתקיים יסוד סביר לחשד לביצוע מעשה אלימות כלפי עצור. לצערי, תובנה בסיסית זו - שקיימים מעשים שאסור לעשותם גם לנקלים שבעצורים - כבר אינה משכנעת את כולם".
לדבריה, "בשנתיים האחרונות נדרשתי לפעול להגנת היחידה ומשרתיה מפני מסע דה־לגיטימציה פסול וכוזב. קציני וקצינות הפרקליטות הצבאית היו נתונים למתקפות אישיות, להטחת עלבונות חריפים, ולאיומים של ממש. כל זאת, משום שעמדנו על משמר שלטון החוק בצה"ל - יחד עם המפקדים ולצידם".
הפצ"רית הוסיפה ביחס למתקפות על הפרקליטות הצבאית: "מסע הרסני זה הגיע לשיאו בעקבות ההחלטה לחקור את פרשת שדה תימן. במקרה זה נלוו לדברי הבלע כלפי גורמי אכיפת החוק בצה"ל, מעשים חמורים וחסרי תקדים, לרבות פריצה המונית לבסיס שדה תימן ולבסיס בו שוכן בית הדין הצבאי. מסע השיסוי לווה בהסתה חמורה כאילו אנו מעדיפים מחבלים על פני לוחמינו. מסע זה נמשך עד עצם היום הזה והוא פוגע פגיעה קשה ועמוקה בצה"ל, בתדמיתו, ובחוסנם של חיילי צה"ל ומפקדיו".
באילו נסיבות עשויה הדלפה לתקשורת להיחשב לעבירה פלילית?
לפי חוק העונשין, "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה" ביצע עבירה שהעונש בגינה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר. העבירה חלה גם על מי שקיבל את המידע כעובד ציבור והדליף אותה ללא סמכות אחרי שסיים את תפקידו.
בפועל, רשויות האכיפה ממעטות להגיש כתבי אישום בעבירה. זאת, מתוך תפיסה המכירה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, אשר הדלפת מידע עם עניין לציבור היא רכיב מרכזי בקיומם. בהתאם לכך, גם עיתונאים המפרסמים מידע שהודלף להם לרוב אינם מועמדים לדין, ובלבד שקיבלו את אישור הצנזורה מראש לפרסומים בעלי רגישות בטחונית.
עוד קובע חוק העונשין, כי הדלפת ידיעה סודית - כלומר כזו הנוגעת לבטחון המדינה או לסודות שהוכרזו ככאלה על ידי הממשלה באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת - נחשבת לעבירת ריגול ונושאת עונש מאסר של 15 שנה.
בעבירה זו הואשמו המעורבים בפרשת ההדלפה של המסמך הסודי לעיתון ה"בילד" הגרמני, ובהם אלי פלדשטיין, ששימש כדוברו הבטחוני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וארי רוזנפלד, ששירת כנגד במילואים באגף המודיעין בצה"ל. ביולי האחרון הודיעה היועמ"שית בהרב-מיארה, כי יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, יואשם אף הוא בעבירה בכפוף לשימוע.
מה ייבדק כעת בחקירה?
ככל הידוע, החשדות לגבי ההדלפה עצמה אינם נוגעים לתומר-ירושלמי באופן אישי אלא לסביבתה. חקירת הפצ"רית, אשר בשלב זה אינה נחשבת לחשודה, צפויה להתמקד באישור שנתנה לביצוע ההדלפה. ככל שהחקירה תבשיל לחשדות, אלה עשויים להתייחס לעבירות לפי חוק העונשין, ובהן הפרת אמונים, שהעונש עליה מגיע לשלוש שנות מאסר, ולעבירות לפי חוק השיפוט הצבאי, ובהן התנהגות שאינה הולמת, שהעונש בגינה הוא שנת מאסר.
חשד נוסף הצפוי לעמוד במרכז החקירה מתייחס לכך שהבדיקה שערכה הפרקליטות הצבאית בסמוך לפרסום הסרטון ובנסיון לאתר את המדליפים לא הייתה מהימנה, וכי במסגרתה אף הגישה הפרקליטות הצבאית תצהיר כוזב לבג"ץ בנושא. עם התפוצצות הפרשה אף עלו טענות, ולפיהן הסרטון שהודלף עבר עריכה מגמתית, ובמקרה זה עשויים לעלות חשדות לזיוף.
מה צפוי בצבא עם התפטרותה של תומר-ירושלמי?
שר הבטחון, ישראל כ"ץ, הודיע כי הרמטכ"ל זמיר יגבש רשימת מועמדים להחליף את תומר-ירושלמי בתפקיד הפצ"ר, וזו תובא לאישורו. ואמנם, החוק קובע, כי הפצ"ר ימונה על ידי שר הבטחון בהתאם להמלצת הרמטכ"ל. נסיון התקופה האחרונה מלמד, כי כ"ץ צפוי למלא תפקיד פעיל בהליך המינוי, ועשוי לקדם מינוי של מועמד שיזכה לתמיכת הממשלה. הרמטכ"ל, מנגד, צפוי להתייעץ לגבי המועמדים עם היועמ"שית, בהרב-מיארה, אשר הממשלה מבקשת להדיחה.
מהם תפקידי הפצ"רית והפרקליטות הצבאית שבראשה היא עומדת?
הפצ"רית היא הסמכות המשפטית העליונה בצה"ל, משמשת כיועצת המשפטית לרמטכ"ל, והחלטותיה בנושאים משפטיים מחייבות את כל יחידות הצבא. הפצ"רית עומדת בראש הפרקליטות הצבאית - גוף שבו משרתים קצינים שהוכשרו כמשפטנים וכעורכי דין, ואשר אמון על הטמעת שלטון החוק בצבא.
הפרקליטות פועלת באמצעות מספר מחלקות, ובהן התביעה הצבאית, האחראית על אכיפה והעמדה לדין של חיילים וקצינים שביצעו עבירות הנוגעות לשירותם במהלך השירות. התביעה הצבאית אף מגישה כתבי אישום נגד פלסטינים בשטחים ומנהלת את ההליכים נגדם בבתי הדין הצבאיים. הסניגוריה הצבאית מעניקה ייצוג משפטי לחיילים שנגדם מתנהלים הליכים, והיא פועלת אמנם תחת הפרקליטות הצבאית אך תוך עצמאות מקצועית.
במסגרת הפרקליטות הצבאית פועלת גם חטיבת הדין הבינלאומי, האחראית על גיבוש המסגרת המשפטית לפעולות הצבא במסגרת דיני המלחמה והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. חטיבה זו מילאה תפקיד מרכזי בקביעת המסגרת המשפטית למהלכי הלחימה של צה"ל מאז 7 באוקטובר.