גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות הביומד / צילום: יונתן בלום

מאמר חדש טוען כי רגישות לגלוטן נדירה אצל מי שאינם חולי צליאק

כ־10% מהמבוגרים ברחבי העולם מדווחים כי הם רגישים לגלוטן. חלקם אכן חולים בצליאק - מחלה המאופיינת בתגובה חיסונית ברורה למרכיב החלבוני שנמצא בדרך כלל במאכלים מבוססי חיטה ודגנים אחרים - אך רגישות לגלוטן שאיננה צליאק נותרה סוגיה שנויה במחלוקת.

מאמר סקירה שפורסם לפני כשבוע בכתב העת הרפואי המוביל "Lancet", בהובלת ד"ר ג'סיקה ביסיקירסקי מאוניברסיטת במלבורן, טוען כי ברוב המקרים הגלוטן אינו הבעיה.

● מאות מיליוני שקלים: תרומת הענק לשיקום בית החולים סורוקה
● פלסאנמור נוסקת בעקבות קבלת אישור ה־FDA לאולטרסאונד הביתי

מאמר הסקירה מראה כי בתנאי ניסוי מבוקרים התגלתה רגישות אמיתית לגלוטן רק אצל 16%־30% מהנבדקים, וגם כאשר נמצאה תגובה היא הייתה מתונה. מרבית האנשים שטענו כי הם רגישים לגלוטן הגיבו באותה מידה, ולעיתים אף בעוצמה רבה יותר, לפלצבו.

בחלק מהמקרים שבהם כן דווחה תגובה לגלוטן, מציינים החוקרים, כלל לא בוצעה הבחנה אמיתית בינו לבין חומרים אחרים העלולים לגרום לתופעות דומות.

המאמר סקר גם את ההסברים הביולוגיים שהוצעו לאורך השנים לתופעה - החל מתגובות של מערכת החיסון ורקמת המעי, דרך פעילות חיידקי המעי ועד השפעות פסיכולוגיות - אך החוקרים לא השתכנעו שקיים מנגנון ביולוגי מובהק של רגישות לגלוטן שאיננה צליאק.

אז מדוע אנשים רבים טוענים שהם רגישים לגלוטן? לדברי החוקרים, לא בהכרח משום שהם מבקשים להיות מיוחדים, אלא מפני שהם מייחסים לגלוטן תופעות שמקורן אחר - למשל, בחומרים הידועים בשם FODMAPs: שרשראות פחמימה קצרות שאינן נספגות היטב במעי הדק, אלא עוברות למעי הגס שם הן תוססות בנוכחות חיידקים, ועלולות לגרום לתחושת נפיחות ואי נוחות עיכולית.

בניסוי אחד שצוטט במאמר, נבדקים עם מעי רגיז התבקשו לאמץ תזונה ללא גלוטן וללא FODMAPs. מצבם השתפר משמעותית, והם המשיכו לחוש טוב גם לאחר שהגלוטן הוחזר בהדרגה לתפריטם. בניסוי אחר נמצא כי סוג מסוים של FODMAP בשם פרוקטן - המצוי בחיטה, בצל, שום ומזונות נוספים - גרם לבעיות עיכול חמורות יותר מאשר גלוטן לבדו אצל נבדקים עם מעי רגיז.

החוקרים מציינים כי מזונות רבים מכילים גם גלוטן וגם FODMAPs, ולכן מי שמנסה להוציא ולהכניס מזונות לתפריט בעצמו כדי להבין למה הוא רגיש, עלול להגיע למסקנה הלא נכונה. בנוסף, החוקרים גם זיהו כי במחקרים שבהם הנבדקים ציפו לפגוש גלוטן, התגובה שלהם הייתה חמורה יותר, לעומת מחקרים בהם ניתנו להם גלוטן או פלצבו בלי שידעו מה הם מקבלים. ההערכה היא כי הציפיה לפגוש מזון שהנבדקים חושבים שהוא מזיק, כבר יצרה אצלם תגובה.

עוד מציינים החוקרים כי מי שעוברים לאכילה ללא גלוטן, עשויים להפחית בתוך כך גם מזונות מעובדים רבים, וכן לזכות בתחושת שליטה שתורמת להרגשה הטובה שלהם. אם הגלוטן מוחלף בפירות, ירקות, קטניות ואגוזים, אולי דווקא ההוספה ולא ההחסרה עושה את ההבדל - אם הם אינם רגישים למזונות החדשים.

אך למרות היתרונות האפשריים האלה, החוקרים מאמינים שחשוב שאנשים ידעו למה הם באמת רגישים. "גודל שוק המוצרים ללא גלוטן מעלה שאלות לגבי השפעות מסחריות ותקשורתיות על הרגלי הצריכה ועל הכיוונים אליהם הולך המחקר", הם כותבים. כך, עלולים אנשים לפספס את מה שיכול לשפר את מצבם באמת.

רמי לוי הודיע בהפתעה: יתרום 5 מיליון שקל למכון השיקום של הדסה

באירוע השקה חגיגי למכון גנדל לשיקום בבית החולים הדסה, הודיע הקמעונאי רמי לוי על תרומה של חמישה מיליון שקל - ככל הידוע, תרומתו הגדולה ביותר למערכת הבריאות עד כה. בעבר תרם כמיליון שקל לבית החולים סורוקה, לצורך הקמת מעבדת תאי גזע. האירוע נערך כשנה וחצי לאחר פתיחת המכון, שנחנך מוקדם מהמתוכנן בעקבות המלחמה.

באירוע שערכו נשות הדסה השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, המטופל בבית החולים לעתים, נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר הדסה גליה איציק ואורחים נוספים. במסגרת האירוע נחשפה "שדרת התקומה" בהר הצופים - פרויקט הטבעת רגליהם של רמטכ"לי צה"ל ובכירי מערכת הביטחון לאורך השנים בשילוב עם רגליהם של פצועי מלחמות ישראל. עד כה טופלו במרכז למעלה מ־2,050 נפגעים, בהם יותר מ־350 פצועי המלחמה.

המרכז מעסיק צוות נרחב של מטפלים מקצועיים ומנוסים - אחיות, רופאים, מרפאים בעיסוק, תזונאיות, פיזיותרפיסטיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וקלינאי תקשורת.

שת"פ פסיכדלי: NeuroKaire הישראלית בהסכם עם Compass Pathways

חברת NeuroKaire (לשעבר Genetika+) הישראלית, העוסקת בהתאמה אישית של תרופות לדיכאון, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Compass Pathways הבריטית, מהחברות המובילות בעולם בתחום הפיתוח התרופתי מבוסס חומרים פסיכדליים.

החברות ישתמשו במערכת של NeuroKaire - המשלבת בינה מלאכותית וגם רכיב ביולוגי המופק מתאים של מטופלי דיכאון, במקרה הזה דיכאון עמיד לטיפול תרופתי, ועליו ניתן לבחון את ההשפעה של תרופות שונות על המבנה והקישוריות בין תאי המוח, תוך שימוש בסמנים ביולוגיים שהחברה פיתחה לכימות הקישוריות בין תאי עצב וגמישותם.

NeuroKaire הוקמה ב־2018, על ידי חוקרות המוח, ד"ר טליה כהן סולל (מנכ"לית) וד"ר דפנה לייפנפלד (מנהלת אסטרטגיה). ד"ר כהן סולל חקרה במשך עשור מחלות נפש באוניברסיטת אוקספורד, UCL וקולומביה, ועלתה לארץ ב־2018. ד"ר לייפנפלד עסקה בחקר המוח בטכניון ובאוניברסיטת הרווארד, וזה כ־20 שנה עוסקת ברפואה מותאמת אישית. בעבר כיהנה בתפקידי ניהול בטבע ובסטארט־אפים.

עד היום החברה גייסה כ־25 מיליון דולר, מהמשקיעים: GreyBird Ventures, Meron Capita Jumpspeed Venture partners, Sapir Ventures.

Compass Pathways, הנסחרת בנאסד"ק בשווי כ־600 מיליון דולר, מקדמת ניסויים קליניים מתקדמים ורחבי היקף בטיפול בדיכאון עמיד לתרופות באמצעות פורמולציה סינתטית של פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות ה"קסם". קומפס פיתחה את החומר כדי לאפשר שימוש רפואי מבוקר ביתרונות הפסילוסיבין. לצד המחקר ב־TRD, התרופה נבחנת גם בהתוויות נוספות כגון PTSD ואנורקסיה נרבוזה.

יורוג'ן קיבלה קוד שיפוי ביטוחי קבוע לתרופה השנייה שלה

חברת יורוג'ן הישראלית הודיעה כי קיבלה קוד קבוע לשיפוי ביטוחי (J-Code) מהתוכניות הממשלתיות מדיקר ומדיקאייר, עבור התרופה Zusduri שהושקה השנה בארה"ב לטיפול בסרטן חזרתי בשלפוחית השתן.

הקוד, שייכנס לתוקף בינואר 2026, משמש לחיוב עבור תרופות שלא ניתנות דרך הפה, כמו התרופה של יורוג'ן שמוזרקת בפרוצדורה בבית החולים.

לדברי ליז בארט, נשיאה ומנכ"לית יורוג'ן, "הקוד החדש צפוי לפשט את תהליכי ההחזר הכספי למטפלים במוקדי הטיפול השונים, בכפוף למדיניות הכיסוי הביטוחי של כל משלם. חשוב מכך, מדובר בצעד נוסף להבטחת גישה חלקה של מטופלים עם סרטן שלפוחית שתן חזרתי מסוג LG-IR-NMIBC לאופציה טיפולית חדשנית זו על ידי צמצום חסמים אדמיניסטרטיביים".

גישה של ביטוח הבריאות הממשלתי למוצר של יורוג'ן מהווה גם גושפנקא נוספת למוצר, אשר תהליך אישור השיווק שלו ידע עליות וירידות. המוצר אושר ביוני האחרון במפתיע לאחר שהועדה המייעצת של ה־FDA סירבה להמליץ עליו, משום שהניסוי שנערך לתרופה - בתיאום עם ה־FDA - לא כלל קבוצת ביקורת. כאמור, ה־FDA החליט לאשר אותו בכל זאת וכעת ניתנה בעניינו החלטה חיובית נוספת.

מניית החברה עלתה 5% במצטבר מאז ההודעה, והחברה נסחרת לפי שווי של 946 מיליון דולר, אחרי עליות של 71% בשנה האחרונה. העליות הן בעיקר על רקע הציפיות ממוצר זה, שכן השוק עבורו גדול משמעותית משל המוצר הראשון של החברה, ג'למייטו לטיפול בסרטן בדרכי השתן העליונות.

מחזור שני לתוכנית הסטארט־אפים של קרן דנגור והשגרירות הבריטית

קרן דנגור, יחד עם מעבדת החדשנות UK-Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל, משיקות את המחזור השני של The Dangoor Healthtech Academy - מיזם לקידום סטארט־אפים ישראלים בתחום הבריאות שעשויים להיות מתאימים לפעילות בשוק הבריטי. הפעם המיזם ממוקדם בתחום בריאות הנפש.

התכנית אורכת שמונה שבועות ומסובסדת כמעט במלואה, בהובלת רונית אפלבאום, מובילת חדשנות בתחום הבריאות ב־Hub. היא מציעה לסטארט‏־אפים ישראליים היכרות עם מערכת הבריאות הבריטית: המשתתפים יקבלו תובנות חשובות על מבנה ה־NHS ועל הרגולציה במדינה, וכן הזדמנויות לשיתופי פעולה.

במרץ 2025 ביקרה משלחת ראשונה של סטארט־אפים ישראליים בלונדון במסגרת האקדמיה. תשע חברות סטארט־אפ, שמתמחות בפתרונות רפואיים מבוססי AI, מאבחון מחלות נדירות ועד תמיכה בבריאות הנפש, לקחו חלק בתכנית. כתוצאה מהשתתפותם, שלושה מהסטארט־אפים Anydish, Treat Me Ltd ו־Kai, נמצאים כיום בתהליך של יצירת שיתופי פעולה עם שותפים בתחום הבריאות בבריטניה.

משפחת דנגור, שתרומתה תמכה בפרויקט, עוסקת בפילנתרופיה בישראל ובבריטניה זה שנים רבות. ראש המשפחה, סר נעים אליהו דנגור, הוא יהודי יליד עיראק שהיה בנו של המו"ל הגדול ביותר של ספרות בערבית. הוא נישא לרנה דנגור, מיס בגדד הראשונה, וניהל את זכיינות קוקה-קולה בעיראק. כאשר הממשל העיראקי פנה נגד היהודים, נמלטה משפחת דנגור לבריטניה, שם עסק נעים דנגור בתחום הנדל"ן.

בנו, דוד דנגור, ממשיך את דרכי אביו ובנוסף שם דגש על קידום מערכות יחסים בין בני דתות שונות ויחסים טובים בין יהודים וערבים בעולם.

ה־UK-Israel Tech Hub הוא מיזם ללא מטרות רווח שפועל בשגרירות בריטניה בישראל מאז 2011. הוא הוקם על-ידי ממשלת בריטניה במטרה להניע צמיחה כלכלית ולקדם שותפויות אסטרטגיות בין חדשנות בריטית וישראלית.