גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלות מס לקרנות והטבות לחוזרים: כך מנסים באוצר לבלום את הירידה בהשקעות

הטבות מס דרמטיות, פטור ממע"מ ויצירת ודאות במיסוי - אלו רק חלק מהסעיפים הכלולים ברפורמה חדשה שנועדה להגביר את האטרקטיביות של ההייטק הישראלי ● מומחים במשק מברכים על היוזמה, אך קיים חשש מפני התנגדות של קרנות השקעה בתחומים כמו נדל"ן שאינן צפויות ליהנות מהרפורמה

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

הפחתות משמעותיות במיסוי והקלות בבירוקרטיה, אלה עיקרי הרפורמה המקיפה במיסוי ההייטק שהציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.

הרפורמה כוללת שורת צעדי חקיקה ושינויים להסרת חסמים והענקת תמריצים לצמיחת חברות הייטק בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב-לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים מרילוקיישן ולהשקעה בחברות - משלב ההתאגדות וגיוסי ההון הראשוניים, עבור בשלב הצמיחה וגיוסים מתקדמים וכלה בהנפקה או מכירה לחברה רב־לאומית.

ויולה קרדיט השלימה גיוס של הקרן הגדולה ביותר שלה - 2 מיליארד דולר
"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

חלק מסעיפיה של הרפורמה שהוצגה כבר נחקקו במסגרת חוק ההסדרים 2025; אחרים דורשים חקיקה ראשית, וחלקם דורשים רק תיקונים בתקנות שמפעילות חקיקה קיימת, או פרסום חוזרים מקצועיים מטעם רשות המסים. השינויים אשר נוגעים לסוגיות של מחקר ופיתוח ולמיסוי אופציות חלים כבר מהיום.

הרפורמה גובשה במשותף על ידי משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות, ובהשתתפות נציגים משוק ההייטק ומהלשכות המקצועיות הרלוונטיות. ככל הנראה לא צפויים לה מתנגדים: במשק לא מתנגדים להקלות מס ובירוקרטיה, אך גם בקרב הפוליטיקאים לא צפויות לעלות התנגדויות, שכן היא גובשה בהסכמת משרדים שונים.

עם זאת, התנגדות אפשרית צפויה מכיוונן של קרנות שמשקיעות בתחומים אחרים, בהן קרנות נדל"ן, שאינן צפויות ליהנות מהטבות המס המוענקות לאלה בתחום ההייטק.

רק 27% על דמי הצלחה

בראש הפחתות המס תחול הטבת מס משמעותית למנהלי קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וקרנות גידור ישראלים, מתוך רצון לעודד השקעות גדולות יותר בהייטק הישראלי. מנהלים אלה נאלצו לשלם עד כה מס בשיעור של עד 50% על דמי הצלחה, או "קרי" (Carry), ממכירת חברות הייטק. מעתה יעניק משרד האוצר הטבת מס משמעותית, בדמות מס מקסימלי של 27% בלבד מה"קרי", (בתוספת מס יסף עד 5%).

דמי הצלחה (Carry) נאמדים בדרך כלל בכ־20% מרווחי הקרן (לאחר החזר השקעת המשקיעים המוגבלים בתוספת לתשואה נקובה מראש), ואותם 20% מחולקים בין השותפים המנהלים בקרנות ההון סיכון שהשקיעו בהם. נוסף על כך, יבוטל החיוב במע"מ שהוטל עד כה על דמי ההצלחה (חיסכון של 18% מס בפועל). באשר למיסוי דמי ניהול נקבע, כי אף שמדובר בהכנסות מעסק, גם הן יהיו פטורות ממע"מ.

כמו כן, עד כה נדרשו השותפים בקרנות לשלם מס שולי (עד 50%) על הרווח שנובע מדמי רצינות באקזיט, או כשהקרן סיימה את מחזור ההשקעה שלה. כעת, במסגרת הרפורמה, מוגדר רווח זה כרווח הון, כך שמבחינת תושב ישראל המס יורד ל־25%, ותושב זר לא ישלם מס כלל, שכן תושבי חוץ פטורים ממס רווח הון. לשותף כללי תושב חוץ, שעד היום נדרש לשלם 15% מס על דמי ההצלחה, יופחת שיעור המס ל־10%.

עוד מוענק במסגרת הרפורמה פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה ולחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק, ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל.

מדובר בהפחתות מס משמעותיות, שלכאורה עשויות להשפיע על קופת המדינה ולגרוע ממנה, ואולם, ברשות המסים סבורים כי ההשפעה תהיה הפוכה. "אנחנו לא רואים את הרפורמה כוויתור על הכנסות ממסים, להיפך. אנחנו מאמינים שכתוצאה מהדבר הזה יגיעו לישראל עוד הרבה השקעות, והתעשייה תמשיך לשגשג", אומר גורם בכיר ברשות המסים.

הוא מוסיף, כי "לאורך כל השנים קיבלנו מסרים שנמנעים מלהשקיע פה בשל חוסר הוודאות בתחום המס. אנחנו רוצים שיהיו כאן הרבה השקעות, הרבה חברות חדשות ונקבל תשלומים משכר בענף ההייטק, אז אנחנו נותנים שורה של הקלות כדי להיות אטרקטיביים. יכול להיות שיהיה לנו פחות מס בשומה בתיק כזה או אחר בטווח הקצר, אבל זו שומה אחת לעומת הרבה מאוד כסף שייכנס כתוצאה מהשקעות חדשות, משכר ומאקוסיסטם של קרנות".

קביעת שווי קניין רוחני

צעד משמעותי נוסף שנכלל ברפורמה נועד להגביר את הוודאות המיסויית בקרב חברות רב-לאומיות ברכישה של חברות ישראליות ובניהול מרכזי מו"פ בישראל. במסגרת זו נקבעו בין היתר כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני, נושא שהיווה קרקע למחלוקות בשווי מאות מיליוני שקלים של רשות המסים מול חברות רב-לאומיות.

עוד נקבע כי רשות המסים תתחייב לקבוע שומה בתוך 180 יום, שבה תיקבע שיטת הייחוס ושיעור הרווח הרלוונטי לחברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות, וחוששות משומות מס פרטניות, אקראיות ובלתי צפויות. גם בהיבט מחירי ההעברה - כלומר האפשרות להוציא מישראל קניין רוחני של חברה ישראלית נרכשת - רשות המסים תציע מסלול ירוק להוצאת הקניין לפי שווי של 85% משווי מכירת המניות, בניכוי מזומן והתאמות נוספות.

רה־ארגון בלי מס

הרפורמה כוללת גם הקלות על צמיחת חברות ישראליות באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות. התיקון מאפשר לחברות ולבעלי מניותיהן, ובפרט לאלה הפועלות בענף ההייטק, לבצע מהלכי רה-ארגון מורכבים מבלי להיות מחויבים במס. זאת, על ידי ביטול חסמים מהותיים, שהקשו על מיזוגים, פיצולים ושינויי מבנה של חברות, והרחבת אפשרויות קבלת הפטור ממס במקרים אלה. מדובר בתיקון שכבר נכלל בחוק התקציבים לשנת 2025, ונחשב לחלק מהרפורמה, הגם שנכנס לתוקפו כבר במאי השנה.

הטבות מס נוספות מתייחסות גם להייטקיסטים ישראלים, השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור. הטבה זו מקצרת את זמן החובה בתשלום מס על האופציות, ומעניקה פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל. במקביל, מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס - בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.

כאמור, השינויים אשר נוגעים לסוגיות של מחקר ופיתוח ולמיסוי אופציות חלים כבר מהיום, שכן מדובר בעמדות מקצועיות של רשות המסים, המפרשות את החקיקה הקיימת ואינן דורשות עיגון נוסף בחוק או בתקנות.

לדברי אלונה מירון, ראש חטיבת המס, Deloitte ישראל, "הרפורמה שמוצגת היום על ידי משרד האוצר היא מהלך מבורך עבור אקוסיסטם ההייטק הישראלי - בעיקר בזכות הגברת הוודאות הרגולטורית, והגדרה בחקיקה של כללים ברורים המיועדים לסייע למשקיעים, לקרנות ולחברות טכנולוגיה מקומיות וגלובליות, לפעול בישראל".

"יחד עם זאת", מוסיפה מירון, "לצד ההזדמנות לשיפור ההשקעות והחזרת הפעילות של חברות ישראליות לישראל, ישנן הזדמנויות נוספות שיכולות לחזק את הפעילות בשוק הישראלי, כגון העמקת ההתייחסות לעידוד השארת הקניין הרוחני בישראל, ומתן פתרונות ממוקדים לשיפור התהליכים הבירוקרטיים שעימם מתמודדות חברות ההזנק, במיוחד בשלבי צמיחה והפסד".

"הזרמת הון חדש"

ד"ר איל שנהב, ראש מחלקת בינ"ל והייטק בגולדפרב גרוס זליגמן, מוסיף כי "מתן פטור גורף ממס רווחי הון לזרים הוא מהלך חשוב, שיכול לחזק את האטרקטיביות של ישראל, ולהזרים הון חדש לאקוסיסטם המקומי. אני מקווה שההוראות ינוסחו בפשטות ובבהירות שיאפשרו יישום אפקטיבי ומהיר בשטח".

עו"ד (רו"ח) עמרי דוידוב, שותף במשרד עוה"ד מיתר, ציין כי "בין הגורמים שהרפורמה נוגעת בהן ניתן למנות קרנות השקעה, ביחס למיסוי המשקיעים כמו מנהלי הקרן; חברות הייטק ישראלית שכבר החלו להפיק רווחים, ושעולה שאלת ייחוס הרווח למשטר המס המועדף לפי חוקי העידוד, או למשטרי מס רגילים (בשל ייחוס חלקים מהרווח ל־'IP שיווקי'); חברות רב־לאומיות שרכשו חברות ישראליות ומעוניינות להוציא את ה־IP (קניין רוחני) לחו"ל, ונדרשות לשאלת הערכת השווי שלו; חברות רב־לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל (בין שהוציאו IP ובין שלאו) וכן יחידים ששוקלים לחזור ארצה".

לדבריו, "חברות הייטק ישראלית בשלות, שכבר החלו להפיק רווחים ('חברות צמיחה'), גם הן יושפעו מהרפורמה, בשל הבהרות בעניין אופן הייחוס בין רווחים הכפופים לשיעורי מס נמוכים לרווחים החייבים במשטרי מס רגילים".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר