בניין גב־ים בהרצליה / צילום: איל יצהר
התערבות חריגה מצד בית המשפט בהסדר פשרה לגבי תביעה ייצוגית: שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן, הודיע ביום חמישי האחרון כי הוא נוטה שלא לאשר את הפשרה שהושגה בין בעל מניות מיעוט בחברת הנדל"ן גב־ים לבין נכסים ובניין שרכשה אותה.
● "נפלו עליי השמיים": לקוחות אוטומקס, שנשארו בלי רכב ובלי כסף, מדברים
● עיריות תל אביב וירושלים עותרות לדיון נוסף בפסיקת העליון בנוגע להיטלי השבחה
הסיבה למהלך יוצא הדופן: בעלי המניות מהציבור בגב־ים, שהתביעה נועדה לפצות אותם על כך שלכאורה קופחו בעסקה ולא נהנו מפרמיית שליטה, אינם אמורים לקבל פיצוי כלשהו לפי הפשרה.
אמירתו של השופט צימרמן הגיעה לאחר שמשרד המשפטים ורשות ניירות ערך מתחו אף הם ביקורת על ההסדר, ובית המשפט שלח כעת את הצדדים "לעשות שיעורי בית" ולבחון האם לתקן את הפשרה או לבטלה.
שאלת העיתוי
תחילת הפרשה בעסקה שנחתמה בדצמבר 2021. נכסים ובניין מקבוצת דסק"ש , שהחזיקה אז ב־44.5% מגב־ים, ביקשה להגדיל את החזקותיה ולהפוך לבעלת השליטה בחברה. זאת, על־ידי רכישת מניותיו של איש העסקים אהרון פרנקל, שהחזיק ב־37.2% מהחברה, תמורת 3.1 מיליארד שקל.
העסקה עם פרנקל וחברת אקוויטי שדרכה החזיק במניות גב־ים כללה תנאי מתלה, שלפיו נכסים ובניין תרכוש תחילה 5% ממניות הציבור בגב־ים. הרכישה הזו בוצעה בפברואר 2022.
עו"ד עמית גנסין, בעל מניות מהציבור בגב־ים, הגיש תביעה ייצוגית נגד העסקה. הוא טען כי מבנה העסקה נועד לעקוף את החובה בחוק החברות לפנות למשקיעים מהציבור בהצעה לרכוש את כל מניותיהם באופן שוויוני ותמורת פרמיית שליטה. זאת, במקרה שבו אין עדיין גרעין שליטה בחברה.
הטיעון המרכזי של גנסין נגע לשאלת העיתוי. לשיטתו, כבר ביום שבו חתמה נכסים ובניין על ההסכם עם פרנקל, היא נחשבה למי שחצתה בפועל את רף ההחזקות בגב־ים, מה שחייב אותה לבצע הצעת רכש מהציבור. הרף הזה עומד לפי החוק על 45% מהמניות, ולפי התביעה, עצם ההסכמה עם פרנקל לרכוש את מניותיו, הפכה את נכסים ובניין למי שנחשבת כאילו היא מחזיקה ביותר מכך.
עוד טען הוא כי הציבור קופח בהשוואה לפרנקל, שמכר את מניותיו לנכסים ובניין לפי ערך גבוה יותר מזה שבו נסחרו אז בבורסה - ובכך נהנה מפרמיית שליטה.
בתגובה לתביעה טענה נכסים ובניין כי עמדה בדרישות החוק בכך שביצעה הצעת רכש ל־5% ממניות הציבור, וכי המשקיעים אישרו את ההצעה לאחר שניתן להם מידע לגבי העסקה עם פרנקל בשקיפות מלאה. התמורה ששולמה לציבור, הוסיפה נכסים ובניין, הייתה גבוהה יותר מזו שקיבל פרנקל, כך שלא נגרם נזק לבעלי מניות המיעוט. פרנקל אישר זאת והכחיש כי המשקיעים קופחו.
התביעה עברה לגישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל, ולאחר שהתייעצה עם פרופ' שרון חנס - מומחה לדיני תאגידים מאוניברסיטת תל אביב, המרבה לשמש בעצמו כמגשר - הסכימו הצדדים על פשרה, שבמסגרתה תשלם נכסים ובניין 4 מיליון שקל בלבד ליישוב התביעה.
ההסכמות נגעו גם לאופן התשלום. בפשרה נקבע כי מכיוון שמדובר בסכום נמוך, הוא לא ישולם ישירות לבעלי מניות גב־ים - שכל אחד מהם היה צפוי לקבל שקלים בודדים - אלא ייתרם דרך קרן שתעניק מלגות לסטודנטים שנפצעו כחיילים במלחמה או ששירתו במילואים מעל 150 יום או בתפקידים קרביים. חצי מהסכום יועד לתוכנית תמיכה בפצועים שמפעילה אוניברסיטת רייכמן.
"מנגנון תשלום חריג"
אלא שההסכמות נתקלו בהתנגדות. בעמדה שהגישו לבית המשפט כתבו משרד המשפטים ורשות ניירות ערך כי מדובר במנגנון תשלום "חריג ביותר, וזאת לאור ה'דילוג' על שלב פיצוי חברי הקבוצה" (בעלי המניות מהציבור, ע"ג). לפי העמדה, קיים "קושי מהותי" באישור ההסכם, שכן ניתן להעביר את הפיצוי לקרן רק במקרה שבו קשה לזהות את הנפגעים או שהתשלום להם יקר או מורכב טכנית.
לעומת זאת, אם ישנה מחלוקת בשאלה מי בדיוק נכלל בקבוצת הנפגעים או מה הנזק שנגרם להם, הדבר אינו מצדיק "לפסוח" על התשלום עבורם, בטענה כי הם ממילא יקבלו פיצוי נמוך בלבד.
עוד נכתב בעמדה כי לקרן שאליה יועברו הכספים יש שיקול־דעת עצמאי לגבי חלוקת הכספים, ואוניברסיטת רייכמן תוכל להתמודד על קבלתם בהתאם לעמידה בקריטריונים.
כעת, גם בית המשפט החליט, כאמור, לבלום את הפשרה בגלל היעדר הפיצוי למשקיעים מהציבור - לפחות לעת עתה. השופט צימרמן קבע כי "הנטייה, ייאמר בזהירות, היא שלא לאשר את ההסדר במתכונתו". הוא עמד על כך שהתרומה לחיילים אומנם ראויה, אך היא לא באה כיוזמה של החברה אלא במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית, ועל כן נדרשת לקבל את אישור בית המשפט.
השופט צימרמן הדגיש כי הוא אינו מכריע לגבי הפשרה ולגבי התביעה הייצוגית, אך ככל שקיימת קבוצת נפגעים הזכאית לפיצוי, הרי שלפי הפשרה "אין היא מקבלת לבסוף דבר".
בית המשפט קבע אפוא כי הצדדים יעדכנו תוך כשבועיים האם הם עומדים על ההסדר שגיבשו, תוך שהם נדרשים להבהיר את הקושי לחלק את הפיצוי לבעלי המניות, או שהם מבקשים לתקן אותו. אפשרות נוספת שציין השופט בפני הצדדים היא לסגת כליל מהפשרה ולחזור לנהל את ההליך בבית המשפט.
ממשרד עורכי הדין קלעי, רוזן, המייצג את התובע הייצוגי, נמסר: "תגובתנו תוגש לתיק בית המשפט".
באי־כוחו של אהרון פרנקל, עורכי הדין איתן שמואלי ושי תמר ממשרד ליפא מאיר, מסרו: "מר פרנקל אינו צד להסדר הפשרה, מאחר שאין נגדו שום בדל של עילת תביעה, ולו לכאורה. הסדר הפשרה המוצע הוא בין התובע הייצוגי לבין נכסים ובניין. מר פרנקל כאמור אינו צד להסדר, אך הוא גם אינו מתנגד לו, ואחת היא לו אם בית המשפט ימצא לאשר את ההסדר או לדחותו".
מחברת נכסים ובניין ומבאי־כוחה ממשרד הרצוג לא נמסרה תגובה.