מחלקת בשר בסופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock
האם בקרוב נאלץ לשלם יותר גם על מחירי בשר הבקר? יבואני בשר מזהירים כי התרחיש הזה עלול לקרות, אלא אם הרבנות הראשית תשים קץ למשכורות הנוסקות בחדות של ראשי הצוותים של השחיטות הכשרות בחו"ל.
כדי להבין במה מדובר, נסביר כי הרבנות הראשית אחראית על כל צוותי השחיטה הכשרה בחו"ל. מתוקף תפקידה, היא גם מרכיבה צוותי שחיטה בהתאם לגודל ואפיון המפעל בחו"ל ובהתאם לרמת הכשרות.
● ח"כ ביטן: "התחרות היחידה בישראל היא מי מעלה מחיר יותר מהר"
● אחרי למעלה משנתיים: מחיר הביצים עולה
יבואנים לא יכולים לייבא לארץ בשר כשר מבלי להפעיל צוות שחיטה בחו"ל. כל צוות כזה מורכב מאדם שעומד בראשו, בודק חוץ ופנים, שוחטים ומשגיחים. עשרות צוותים טסים כמה פעמים בשנה למדינות שמהן מיובא הבשר - ארגנטינה, פראגווי, אורוגוואי, ברזיל, צ'ילה, פולין, צרפת, ספרד, אירלנד ואוסטרליה.
תעשיית הבשר מתבססת על עונות השחיטה קיץ וחורף. לעתים צוותי השחיטה שוהים בחו"ל עונה שלמה (3-4 חודשים ברצף), ולעתים הם טסים לתקופות קצרות יותר. מכיוון שחברי הצוותים אינם מועסקים על-ידי הרבנות - תנאי העבודה, השכר, הטיסות והלינה נקבעים בינם לבין היבואן.
עם זאת, לרבנות יש את הסמכות היחידה לדאוג להכשרת עובדים ולפיקוח עליהם, כך שהפתרון יכול להגיע רק מכיוונה.
דרישות גבוהות
לפי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2023 נאמד בשר הבקר בישראל בכ-172 אלף טון, ירידה של כ-11% לעומת שנת 2022. 43% מהבשר נשחטים בישראל, ו-57% מגיעים ביבוא (בעיקר קפוא, ומעט מצונן).
בשנים האחרונות התמעט מספרם של השוחטים וראשי הצוות המפקחים עליהם. גילם של ראשי הצוותים עומד על 70-80, ומכיוון שאין הכשרות מסודרות, כמעט שלא מתווספים עובדים חדשים.
בהינתן דרישות הכשרות המחמירות שהובילו להוספת עוד עובדים לצוות, לצד העובדה שאין לאותם עובדים תחליף - וליבואנים אין ברירה אלא להסכים - הם יכולים לדרוש משכורות גבוהות. עד כמה גבוהות? בעונה הנוכחית ישנם ראשי צוות שדורשים שכר חודשי של יותר מ-260 אלף שקל - שווה-ערך לעלות מעביד של כחצי מיליון שקל. לכך נלוות הוצאות טיסה, כשלעתים הם גם דורשים כרטיסים למחלקת עסקים.
"הפכנו להיות יבואנים נכים בידיים שלהם", מספר גורם בכיר בענף. "הציבור שמשלם את עלויות בשר הבקר צריך לדעת מה קורה שם, וגם הרבנות צריכה להתעורר.
"צריכת הבקר בעשור האחרון גדלה בכ-50%, נדרשים יותר שוחטים ומפעלים, ולכן גם יותר אנשי צוות. בניגוד לעבר, כבר לא פונים לרבנות במטרה לאייש צוות, אלא לרשימת עובדים מאושרים מטעם הרבנות.
"אם פעם ראש צוות היה מרוויח 50 אלף שקל נטו, היום זה יותר מ-250 אלף שקל. כל זה מושת על מחיר הבשר, וזה יוביל לכך שהציבור ישלם הרבה יותר. ההתנהלות של הרבנות לא תקינה. הם צריכים להכשיר עוד אנשים".
גורם נוסף אומר שמדובר בדרישות ייחודיות לתעשיית הבשר, "מכיוון שהרבנות נותנת רישיון מיוחד למי שיכול להיות ראש צוות או מפקח. כבר שנים לא החליפו רבנים, יש הרבה ביקוש, ואז הם מקבלים סכומים הזויים לחלוטין. נלחמים עליהם, וכל יבואן מוכן לתת כדי שיהיו אצלו. העלויות ירדו ברגע שיכניסו רבנים חדשים".
הפתרונות האפשריים
יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית, מספר כי ברבנות החליטו להילחם בתופעת המשכורות המוגזמות באמצעות שני מסלולים, שבתקווה יורידו את המשכורות בתוך שנה. המסלול הראשון הוא הקמת שלושה בתי ספר לשחיטה בנוסף לאחד הקיים; השני הוא הוצאת קול קורא לגיוס צוותי שחיטה מהארץ ומהעולם במסלול מהיר. "היום המחירים הגיעו למחירים אסטרונומיים, וזה מעיק על הכלכלה ויוקר המחיה", הוא מודה, "אבל מהעונה הבאה היבואנים ירגישו שהמחירים יורדים".
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה כי אין לה "כל נגיעה לתנאי ההעסקה והשכר של השוחטים והמשגיחים בחו"ל. מדובר בעובדים המועסקים ישירות על-ידי היבואנים, בהתאם להסכמים מסחריים פנימיים".