גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות בניו יורק כמשל: כך הופכים שוקי החיזוי מכלי למדידה למייצרי מציאות

שוקי החיזוי סביב המועמד לראשות ניו יורק שוברים שיאים - אך האם מדובר במניפולציה? ● פלטפורמות כמו פולימרקט מבטיחות לנבא תוצאות בעזרת "חוכמת המונים", אך בפועל הן משתמשות באלמנטים של הימורים, ויש חשש שהן מתומרנות ע"י גורמים זרים ● טור אורח

שלט חוצות בטיימס סקוור מציג את תחזיות ההימורים לקראת הבחירות / צילום: פרופ׳ ניצן גסלביץ פקין
שלט חוצות בטיימס סקוור מציג את תחזיות ההימורים לקראת הבחירות / צילום: פרופ׳ ניצן גסלביץ פקין

פרופ' ניצן גסלביץ־פקין היא מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה. ד"ר שרון רבינוביץ־שנקר היא ראש היחידה לחקר התמכרויות בבית הספרלקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

המועמד לראשות עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, הצליח להפוך את המרוץ לנשיאות לתופעה שמרתקת את העולם כולו. גם בישראל עוקבים מקרוב אחר סיכויי הניצחון שלו, לא רק באמצעות סקרים מסורתיים, אלא גם דרך נתונים מפלטפורמות של שוקי חיזוי, המאפשרות להמר בזמן אמת כמעט על כל נושא - פוליטי, חברתי או כלכלי. בשבוע שבו היקף המסחר סביב המרוץ חצה את רף שני המיליארד דולר - שיא היסטורי - הפך הגבול בין הימור לבין בחירה ציבורית לדק מתמיד.

הבוחרים בניו יורק לא מחכים: נתון שיא בשלב ההצבעה המוקדמת
נפט וקרטלי סמים: ארה"ב בדרך לעימות חזיתי ראשון זה שנים

הרעיון המקורי של פלטפורמות שוקי החיזוי הינו מרתק, ומבוסס על קונספט חשוב: שימוש ב"חוכמת ההמונים" למדידת הסתברויות ולשיפור קבלת ההחלטות בתחומי הרפואה, הביטחון, הכלכלה והפוליטיקה. ואכן, מחקרים מבוססים הראו כי תחזיות מסוג זה מנבאות טוב יותר הליכים, אירועים ותוצאות מאשר סקרי דעת קהל מסורתיים.

ואולם, מחקרים חדשים מהשנה האחרונה מראים כי הפלטפורמות האלה - כשהבולטות הן פולימרקט (Polymarket) וקלשי (Kalshi) - כוללות איפיונים אשר דומים יותר ויותר לאפליקציות מסחר והימורים, כולל ממשק צבעוני ומאפיינים המספקים תחושת משחק וריגוש. בשורה התחתונה: הפלטפורמות הללו מציגות עצמן ככלים מדעיים, אבל מתנהגות ממש כמו קזינו הימורים דיגיטלי.

נושא זה מעורר עניין חריג גם בארץ. ממדאני, המזוהה עם עמדות ביקורתיות כלפי ישראל, הפך כאן לשם מוכר עוד לפני הבחירות. ציוצים שלו ושל תומכיו מתורגמים ומתפרסמים בקצב, והגרפים מפלטפורמות החיזוי משמשים לא פעם כחומר גלם לכתבות ודיונים ברשתות המקומיות. כך, בעזרת האפליקציות הללו, הופך מרוץ בחירות בחוף המזרחי של ארה"ב לנושא שיחה ציבורית גם בתל אביב, בחיפה ובירושלים.

ניבוי, הימור או השפעה

בשבועות האחרונים, העלו איל ההון ביל אקמן והמשפיען הדיגיטלי מארק מוראן שאלות מדאיגות:

האם שחקנים משתמשים בשוקי החיזוי כדי ליצור מצג שווא של מומנטום פוליטי? לפי תחקירים שבוצעו בארה"ב, חלק מהפעילות החריגה בפלטפורמות כגון פולימרקט וקלשי מתוזמנת ומנוהלת מארנקים דיגיטליים המזוהים עם גורמים מחוץ למדינה.

ובעולם בו כסף זורם בן רגע בין מדינות באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, קל מאוד לטשטש את מקור ההשקעה - וקשה עוד יותר לזהות מתי מדובר בהימור תמים ומתי מדובר במניפולציה תודעתית של גורם עוין. ולמרות שאין הוכחות חותכות, עצם האפשרות שמעצמות זרות או גורמים בעלי עניין פוליטי עושים שימוש בפלטפורמות ניבוי על מנת לעצב דעת קהל מצביעה על פגיעות עמוקה במנגנון הדמוקרטי.

בשווקים דלי נזילות, די במספר שחקנים עתירי הון כדי להזיז את "ההסתברות" לכיוון הרצוי. האלגוריתמים מזהים את התנודה, מקדמים אותה ברשימות טרנדים ומפיצים אותה ברשת. כך נוצרת תופעה מעגלית - ומסוכנת: ההימור משנה את הנתונים, הנתונים משנים את השיח, והשיח מזין חזרה את ההימור.

השפעה במסווה של מדע

רוב הציבור לא מבין את רמת התחכום של מנגנוני ההימורים. הסכנה אינה טמונה רק בהפסד הכספי, אלא גם בפסיכולוגיה של ההשקעה: הרצון "להחזיר את ההפסד" מגדיל סיכון, מקצר זמני תגובה ומגביר אימפולסיביות. כך נוצרת התנהגות שמזכירה התמכרות, עם עסקאות שגדלות והולכות בתכיפות גוברת, אשר מטרתן לתקן הפסד קודם. המערכת כולה בנויה על חיזוק משתנה - בדיוק כמו במכונות מזל - שמפצה על הפסד בתחושת הישג רגעית ומטשטשת את גבולות האחריות.

שוקי החיזוי משתמשים בדיוק באותם טריגרים: צבעים עזים, התראות חוזרות, דירוג הישגים פומבי, בונוסים על פעילות מרובה וגיוס עמיתים, ותחושת הישג מזויפת בכל פעם שהתחזית "מתקרבת" למימוש. זהו מנגנון של שליטה מדומה, שממכר לא פחות ממכונת מזל. המשתמש מרגיש שהוא צופה במידע - אבל בעצם הוא משחק בו.

כאשר גרף מוצג באפליקציית הימורים כ"מדד הסתברותי", הציבור והתקשורת נוטים להתייחס אליו כאילו מדובר בעובדה. תורמים, עיתונאים ומצביעים מגיבים בהתאם, ומועמדים מקבלים תדמית של "מנצחים" או "מפסידים" עוד לפני ההצבעה. כך הופכים שוקי החיזוי מכלי למדידה לכלי שמייצר מציאות. הנתונים שאמורים לשקף מגמות הופכים בעצמם למנגנון שמחזק אותן.

יש לציין שהפלטפורמות פועלות בשטח אפור רגולטורי. בארה"ב, חלקן נמצאות תחת פיקוח של רשות החוזים העתידיים (CFTC), אך הפיקוח עליהן מוגבל ולא אחיד. הדוגמה הבולטת היא קלשי, שפועלת ברישיון חלקי לאחר שבית משפט פדרלי בוושינגטון דחה את עמדת הרשות שהתנגדה להימורים פוליטיים.

הערעור שהגישה הרשות בוטל, וקלשי גייסה לאחרונה 300 מיליון דולר לפי שווי של כחמישה מיליארד דולר - עוד לפני שנקבעו כללים ברורים. בינתיים, משקיעים ויזמים נוהרים לתחום ,שמוגדר כ"סוג של חוקי", כשהגבולות בין חדשנות פיננסית לבין ניצול פרצות משפטיות הולכים ומטשטשים.

זוהרן ממדאני. התחזיות נכונות? / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מה אפשר לעשות?

אם שוקי חיזוי מתיימרים להיות כלי מידע, עליהם לעמוד בכללים בסיסיים של שקיפות ואחריות: לפרסם מי עומד מאחורי פוזיציות גדולות, לחשוף מקורות מימון, ולהבהיר מתי תנודת שוק היא תוצאה של פעילות מצומצמת ולא של "חוכמת ההמונים". במקביל יש להחיל עליהם מנגנוני הגנה מתחום ההימורים - הגבלת סכומים, תקופות צינון, וכלים למניעת שימוש כפייתי.

יש לציין, כי מעבר לפיקוח פיננסי, מדובר גם בסוגיה של בריאות הציבור: כאשר מערכות כלכליות משתמשות במנגנונים פסיכולוגיים ממכרים, רשויות הבריאות והרווחה חייבות להיות חלק מהשיח. התמכרות להימורים דיגיטליים איננה בעיה פרטית בלבד, אלא תופעה חברתית וכלכלית רחבה.

בנוסף, שוקי חיזוי יכולים לשמש כלי מועיל כשהם מנוהלים בשקיפות ובפיקוח. אך כשהם הופכים לזירה שבה אמונה, כסף ותודעה מתערבבים - הגבול בין מדידה למניפולציה מיטשטש. ובחברה שבה תחושת ודאות נמדדת בגרף ובצבע, מי ששולט במידע שולט גם בתודעה.

עוד כתבות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הקבלן קרס, ביהמ"ש הכריע מתי אשתו חייבת בהחזר חובותיו

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו