בנין הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב / צילום: עינת לברון
ההסתדרות היא גוף ענק, ותיק יותר ממדינת ישראל, שרשום כאגודה עותמאנית, ללא שקיפות וללא ביקורת מצד מבקר המדינה, ויש לה גופים עסקיים רבים וגישה לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. זהו מסלול הג'ובים של ההסתדרות, שעשוי לעמוד בלב חקירת המשטרה בפרשת "יד לוחצת יד".
● "כולם חשדו שיש שטיקים": סוכן ביטוח אחד עומד בלב הפרשה החמורה
● בית המשפט הורה להאריך את מעצרו של יו"ר ההסתדרות בשבוע
● אל על ורכבת ישראל: המשטרה פשטה על משרדי ועדי העובדים
● פרשת השחיתות החדשה: איך התגמול של סוכני הביטוח שוב במרכז
● מה אומרת חוקת ההסתדרות על מעורבות היו"ר בפלילים?
"זהו יום עצוב, כי הנזק לעבודה המאורגנת הוא עצום", אמר לגלובס גורם שמעורה בעבודת ההסתדרות. "ברור שמה שהיה לא יהיה עוד". זאת לאחר שבמהלך הבוקר (ב') נעצרו עשרות בכירים בפרשה שמטלטלת את המגזר הציבורי בישראל, בהם היו"ר ארנון בר־דוד.
ההסתדרות, שהוקמה בשנת 1920, אמורה הייתה להכין את התשתית להקמת המדינה, ועל כן היא הקימה מוסדות רבים בתחום החינוך, הבנקאות והבריאות. עם השנים תכולות אלה הוצאו ממנה, אך היא מחזיקה גם היום גופים רבים תחתיה, שאליהם היא יכולה כמובן למנות דירקטורים. בין הגופים הללו ניתן למנות את נעמת, הוצאת עם עובד, רשת "הקאנטרי", רשת הדיור המוגן משען, רשת החינוך עמל, מועדוני צרכנות ועוד.
דריסת רגל משמעותית יותר יש להסתדרות בחברות הממשלתיות. על־פי החוק, והתקנות שהותקנו מכוחו, בכל חברה ממשלתית שבה מעל 100 עובדים ניתן לשלב בדירקטוריון שני נציגים מקרב העובדים.
לאחר שנקבעות בחירות חשאיות בארגון, אשר מלוות על־ידי ההסתדרות, השמות מוגשים לשרים הממונים שבוחרים את הדירקטורים מתוכם, ומגישים את שמותיהם לאישורה של ועדת המינויים ברשות החברות.
נלחמה על המנגנון
ייתכן כי המשטרה תידרש לשאלה האם השרים אישרו דירקטורים באופן אקטיבי, מתוך רשימה שהועברה אליהם, ואם היה קשר בין החלטתם לפרשה.
במהלך השנים ההסתדרות נלחמה על המנגנון הזה, שרשמית אינה מעורבת בו. הוא קיים גם במדינות רבות בעולם המערבי שבהן העובדים מהווים חלק מדירקטוריון החברה הממשלתית. ואולם המשטרה עשויה לבחון האם המודל הזה נוצל ליחסי "תן וקח" במסגרת הפרשה.
ב-2019 עתרה ההסתדרות לבג"ץ נגד החלטתו של אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, למנוע מנציגי העובדים בדירקטוריונים שלה להשתתף בהליכים למינוי מנכ"ל ולהפסקת כהונתו, וזאת מחשש לניגוד עניינים. ההחלטה נמצאת בתוקף גם היום.
בינואר 2024 ההסתדרות רשמה ניצחון, לאחר שבעקבות עתירה שלה לבג"ץ הושלמו הליכי מינויים של דירקטורים מטעם העובדים בחברת החשמל, ברכבת ישראל ובחברת מקורות. בכנס שהתקיים בחודש מאי האחרון אמרה סגנית מנהל רשות החברות, גלית וידרמן, כי מאז שנת 2021 מונו 58 דירקטורים מטעם העובדים.
קשר ישיר לשרים
ואולם גורם הבקיא בפעילות החברות הממשלתיות מסביר כי הדרך להכניס דירקטורים המקורבים לוועד היא לא רק נציגות העובדים, אלא באמצעות קשר ישיר לשרים הממנים. לוועדים חזקים יש גם יכולת להשפיע על מינויים של בעלי תפקידים בחברה, גם כאלה שרלוונטיים לפרשה כמו מנהלי רכש וכדומה. לכן גם חשיבותה של נבחרת דירקטורים, שאמורה לאזן את הפירצות הרבות לשחיתות, באמצעות אנשים בלתי תלויים.
כאמור, ההסתדרות פועלת בהקמת גופים ובמינוי דירקטורים בדומה לארגונים דומים בעולם, ואולם מעמדה נתון תחת ביקורת מתמדת לא רק מצידם של מתנגדי העבודה המאורגנת. היא ספגה ביקורת על השביתות השנויות במחלוקת בשנה שעברה, ומדי כמה שנים היא עומדת בפני גלי חקיקה שמבקשים להצר את מעמדה בחקיקה. אל אלה מצטרפת כעת פרשת שחיתות מסועפת שקשורים בה בכיריה.
*** חזקת החפות: יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.