גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

כאשר פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, התברר כי למשרד האוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - "הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס". התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה מתגלה בדוח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שהתפרסם היום (ג').

מבקר המדינה בביקורת על הקבינט הכלכלי של סמוטריץ' במלחמה: "הפגין אוזלת-יד"

הדוח מצביע על פערים בהיערכות, על קשיים בתהליך גיבוש התקציב ועל המחיר הכבד של המלחמה - אומדן של כ-250 מיליארד שקל לשנים 2023-2025 לפי בנק ישראל. אף שהדוח אינו מייחס את העלות הכלכלית לחוסר ההיערכות, הוא מתמקד בבעיות תהליכיות שהקשו על מתן מענה בזמן אמת.

אשליית ה-30 מיליארד

אחד הממצאים המרכזיים בדוח נוגע למה שמתגלה כפער בין תקציב המדינה על הנייר לבין המציאות. בנובמבר 2023, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, ביקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מאגף החשב הכללי למפות את כלל תקנות הרזרבה בתקציב 2023. הממצא הראשוני היה מעודד: יתרת תקציבי הרזרבה עמדה על כ-30 מיליארד שקל.

אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. "אגף התקציבים מסר לצוות הביקורת כי אף שהיו קיימות יתרות כספיות בתקנות הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק בשלהי שנת הכספים", נכתב בדוח. "לעמדת אגף התקציבים, יתרות אלה לא היו פנויות, ולפיכך הרזרבה האפקטיבית הייתה אפס".

המשמעות המעשית של הפער הזה הייתה שמשרד האוצר נאלץ לנהל משא-ומתן מורכב עם משרדי ממשלה על כל שקל, ומשרדים רבים פעלו שבועות וחודשים ללא תקציב מאושר המותאם למציאות החדשה. משרד התיירות, למשל, נאלץ לשלם למלונות כ-מיליארד שקל בגין אירוח מפונים "ללא מקור תקציבי, תוך חריגה מרמת תוכנית התקציב", לפי הדוח. רק ב-14 בדצמבר 2023, 68 ימים לאחר פרוץ המלחמה, אושר התקציב הנוסף.

המבקר מעיר ביקורת שמופנית כלפי אגף התקציבים באוצר עוד שנים רבות לפני המלחמה: "חוסר השקיפות בדרך הניצול והייעוד של תקנות הרזרבה בתקציב המדינה מקשים על המעקב אחר ניצולן ועל בחינת אפשרות השימוש ברזרבות הפנויות לצרכים בלתי צפויים. קושי זה עלה ביתר שאת במהלך איתור המקורות הפנויים לצורכי המלחמה".

תוכנית לחודש, מלחמה של שנתיים

חודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה דווקא עסק האוצר בתרחישי לחימה. אולם המבקר מצביע על פער משמעותי בין תרחיש הייחוס שעליו התבססה תוכנית המענה לבין המציאות. "תוכנית המענה המשרדית למלחמה שעודכנה ביולי 2023 מבוססת על תרחיש ייחוס מתרחיש הייחוס המצרפי של רח"ל ממרץ 2022, אשר כולל מתאר יחיד בלבד של אפשרות למלחמה רב-זירתית שתימשך כחודש ימים בלבד", נכתב בדוח.

אומדן המשמעות הכלכלית מתרחיש זה עמד על אובדן תוצר של כ-23.5 מיליארד שקל. אבל בפועל, "אובדן התוצר ברבעון האחרון של שנת 2023 בלבד עמד על כ-25 מיליארד שקל", והמלחמה נמשכה שנתיים. על כך מוסיף המבקר: "הדבר משקף את חוסר הרלוונטיות של תוכנית המענה של משרד האוצר למלחמת 'חרבות ברזל'".

בנוסף, הדוח מעלה כי התרגיל הפנימי האחרון במשרד האוצר למלחמה כוללת נערך בשנת 2011, ומשנת 2019 לא התקיימו כלל תרגילי חירום במשרד. המבקר מעיר על כך ש"היעדר התרגול פגע במוכנות וביכולת מתן מענה מבעוד מועד".

מחלוקות פנימיות עיכבו החלטות

סיבה מרכזית לאיחורים באישור התקציבים הנוספים למלחמה, לפי הדוח, הייתה חילוקי דעות בתוך משרד האוצר. הדוח מגלה כי בניגוד לנוהל, במקביל להצעה המקצועית של אגף התקציבים, המשנה למנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, גיבש תוכנית אחרת שאומצה בסופו של דבר על-ידי סמוטריץ'.

"מצב זה של הכנת שתי תוכניות תקציביות מקבילות נוצר בשל יחסי עבודה לא מיטביים בין אגפי משרד האוצר, ובפרט בין אגף התקציבים ללשכות השר והמנכ"ל", נכתב בדוח. היועץ המשפטי דאז של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, אף העלה בזמן אמת כי "לעמדתו, המשנה למנכ"ל לא רשאי להנחות את אגף התקציבים בתחומי אחריותם".

הדוח גם מציין כי ההחלטה על הדרך שבה יוגדל התקציב - באמצעות חוק תקציב חדש ולא "קופסה" תקציבית - התבססה בעיקר על חוות-דעת משפטית, "מבלי ששותפו בתהליך קבלת ההחלטה הגורמים הכלכליים הבכירים: הקבינט החברתי-כלכלי, נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה".

חלק מהבעיות כבר זוהו בעבר

ממצא מתסכל בדוח הוא שחלק מהבעיות כבר זוהו בעבר. בדוח מבקר המדינה משנת 2021 על ההתנהלות במשבר הקורונה הומלץ למשרד האוצר לגבש "תוכנית מגירה" כלכלית לחירום. אבל בדוח הנוכחי נקבע: "הנהלת משרד האוצר החלה בתהליך של הפקת לקחים מאירוע הקורונה, אך לא השלימה בנייה של תוכניות מגירה כמענה להשפעות כלכליות של אירועי חירום".

המבקר גם מצביע על כך שמשרד האוצר מדווח על תיקון ליקויים מדוחות קודמים "בשיעורים נמוכים מאוד (בין 4% ל-18%)", וכי בנוגע להמלצה על תוכנית המגירה "לא התקבל במשרד מבקר המדינה דיווח של משרד האוצר".

בשנתיים האחרונות נאלצו באוצר לחזור שוב ושוב לכנסת על-מנת לפרוץ את מסגרות התקציב ולהגדילו עקב עלויות המלחמה, שהתמשכה והתייקרה מעבר לתחזיות. רק במסגרת אישור תקציב 2025, "הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן מענה לחירום", עם הקצאה של כ-4 מיליארד שקל ל"רזרבה כללית" ייעודית למלחמה.

בדיונים שהתקיימו במהלך הביקורת, שר האוצר סמוטריץ' ציין כי בשלב הראשון הוא התייעץ עם מספר שרי אוצר קודמים, ורובם המליצו לו על שימוש במנגנון של "קופסה" תקציבית. עם זאת, בהתבסס על חוות-הדעת המשפטית שקיבל, הוחלט על הגשת חוק תקציב חדש.

המבקר מסיים בקריאה לפעולה: "נוכח הגידול הניכר בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות בגין המלחמה, השפעת הירידה בדירוג האשראי על תשלומי הריבית והעלייה ביחס החוב לתוצר - על שר האוצר לקיים בחינה בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה".

השאלה המרכזית שעולה מהדוח היא האם הלקחים מהמלחמה ומדוח הביקורת יתורגמו למנגנונים מוסדיים שיאפשרו מענה טוב יותר במשברים עתידיים - או שגם הם יצטרפו לרשימת ההמלצות שלא יושמו.

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית": המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר