נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מעודד מנתוני מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ומכנה אותם בתור "התפתחות בכיוון הנכון". הנגיד נאם היום (ג') בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, לקראת החלטת הריבית שתפורסם בהמשך החודש (24 בנובמבר).
● כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?
● הנגיד מבהיר: סיום הלחימה לא יביא בהכרח להורדת ריבית
● מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג
הציפיות בשוק כי בנק ישראל יפחית את הריבית גבוהות, ולכן הנגיד בוחר את המילים שלו בקפידה. "באשר לתוואי המדיניות קדימה, כפי שציינתי בעבר, אנו מעוניינים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד", אמר. ולכן מדד המחירים לצרכן האחרון, שפורסם לחודש ספטמבר והיה נמוך מהצפי (0.6%- מול תחזית ל-0.3%-), הוא צעד בכיוון הנכון לדבריו. "המדד הפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון".
הנגיד דיבר גם על גיבוש תקציב המדינה, שכאמור נמצא בימים אלה על הפרק. אמנם שנת 2026 תהיה שנת בחירות, אבל לנוכח הזעזועים של המלחמה שהצריכו גידול בתקציב, הוא הדגיש את הצורך לרדת כבר משנת 2026 ליעד גירעון של 3% מהתוצר. זאת משום שדווקא מדיניות תקציבית אחראית שהובילה הממשלה במהלך המלחמה, לדבריו, שמרה על אמון השווקים בכלכלת ישראל.
את דבריו, הוא פתח בשבחים לכלכלת ישראל בעת המלחמה. "אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב־7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו ומראים חוסן ועמידות מרשימים. זה לא מובן מאליו".
לדבריו, הוא קיבל גם פידבק דומה משיחות שערך עם גורמים בינלאומיים. באותן שיחות עם "כלכלנים ומנהלי מוסדות פיננסיים ובתי השקעות, אני נתקל שוב ושוב בהפתעה ובהשתאות נוכח היכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות. ההערכה הזו מהקהילה הבינלאומית משקפת את החוסן הכלכלי שבנינו לאורך זמן ואת המדיניות האחראית שנשמרה גם בתקופות מאתגרות במיוחד. זה מתבטא, בין היתר, גם בשווקים הפיננסיים - בירידת פרמיית הסיכון ובעליות הניכרות בבורסה".
פרופ' ירון הוסיף כי למרות שנתוני הרבעון השני השנה היו חלשים יחסית, "ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש - האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המציאות הביטחונית עדיין שברירית, וגם אם מגמת השיפור תימשך, המשק ניצב מול אתגרים - בהם המשך שירות מילואים בהיקפים גבוהים, והתמשכות מגבלות ההיצע בשוק העבודה. בהתאם לכך, תחזיות הצמיחה לשנה הבאה נעות בטווח רחב, מה שמשקף את חוסר הוודאות שבו אנו פועלים".
שני כיווני השפעה על האינפלציה
כאמור, לבנק ישראל יש יעד אינפלציה שנתי, כך שעליה לנוע בין 1% ל-3%. המדד האחרון כינס אותה לתוך היעד לקצב שנתי של כ-2.5%. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5%, ולא השתנתה מזה כמעט שנתיים, בזמן שבארה"ב כבר החלו הפחתות ריבית בחודשים האחרונים, וכך גם באירופה.
הנגיד מציין כי במבט קדימה, "בהערכת הכוחות הכלכליים שיפעלו בחודשים הקרובים, ניתן לזהות שני כיווני השפעה מרכזיים על האינפלציה. מצד אחד, התיסוף בשקל, והירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, ואיתה הקלה במגבלות על פעילות המשק - שניהם פועלים למתן לחצים אינפלציוניים. מנגד, השיפור במצב הגיאופוליטי עשוי להוביל לגידול בביקושים, אשר עלול להפעיל לחצים לעליית מחירים. תוואי האינפלציה בתקופה הקרובה יהיה תוצאה של האיזון בין כוחות אלו".
עד להחלטת הריבית יתפרסם עוד מדד מחירים חשוב, של חודש אוקטובר, יחד עם נתוני החשבונאות הלאומית (צמיחת המשק) לרבעון השלישי. נתונים אלה "יספקו לנו תמונה בהירה יותר של האיזון בין הביקוש להיצע, ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים . אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית שמרנו, ואנו שומרים, על גישה עניינית ומקצועית, ואנו מקבלים את ההחלטות אך ורק בהתאם לנתונים הכלכליים ולניתוח מצב המשק", אמר הנגיד.
לחזור לתוואי גרעון יורד
הנגיד גם דיבר על תקציב המדינה שנמצא בשבועות האחרונים בהליכי גיבוש במשרד האוצר. הוא ציין כי אמון השווקים בשנתיים האחרונות נבע גם "מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה בהתאמות שבוצעו במסגרות התקציב בשנת 2024, ובפרט בשנת 2025 - בהתאם להמלצות בנק ישראל". לדבריו, כעת "עם הירידה בעצימות הלחימה נעבור לתוואי יורד ביחס זה - תהליך שכיניתי "Inverted U-shape". בהתאם לכך, ולאור ההתפתחויות הביטחוניות והשיפור בתמונת המצב הכלכלית זה הזמן לממש את היעד".
ירון קרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק, ישמר את אמון השווקים, ויתמוך בהתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני והארוך". הוא דיבר על שלוש נקודות מרכזיות: "צורך מובהק בהפחתת יחס החוב לתוצר, השקעת חסר במנועי צמיחה ארוכי טווח ותקציב הביטחון המהווה אילוץ משמעותי על יתר רכיבי התקציב, במיוחד בשנתיים האחרונות".
לדבריו, "החל משנת 2026, ובמהלך השנים שלאחריה, על תקציב המדינה ליישם תוואי יורד באופן ניכר ביחס החוב לתוצר. בהתאם לתחזיות הצמיחה, יעד זה מחייב קביעת גירעון לשנת 2026 שלא יעלה על רמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר. חשוב להבין כי הורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים. היא מונעת מהצורך של המשק הישראלי לשמור על רזרבות תקציביות להתמודדות עם מצבי קיצון, אשר פוקדים אותנו, לצערי, חדשות לבקרים. ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק הישראלי פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות".
לכן כדי להגדיל את ההוצאות, מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות בחדות את עלות גיוס החוב, אומר הנגיד "אנו חייבים להשיב את מה שאנו מכנים 'מרווח פיסקאלי', ובמילים פשוטות יותר, כריות תקציביות לשעת חירום. הכריות הללו, שנבנו בעשורים האחרונים, הן שאפשרו למשק לצלוח את משבר הקורונה תוך פגיעה מזערית באופן יחסי, והן שסייעו לבסס את העמידות הכלכלית שהפגין המשק לאורך המלחמה, ולשמר את אמון השווקים". הוא קרא גם להשקיע במנועי צמיחה כמו חינוך, תשתיות תחבורה ועוד. לדבריו, "דווקא בתקופה שבה המשק מצוי בתהליכי יציאה ממשבר, השקעות כאלה יכולות לתמוך בהתאוששות הכלכלית באופן שייצר צמיחה בת קיימא בשנים הבאות".