שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בראשית המלחמה לפני שנתיים, ניער ראש הממשלה בנימין נתניהו את האבק מעל הקבינט החברתי-כלכלי, שכמעט ולא התכנס בשנים קודמות. נתניהו הסמיך תחתיו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למלא את מקומו כיו"ר הקבינט הכלכלי, בשעה שהוא עצמו עסוק בקבינט הביטחוני. בתפקיד זה אמור היה סמוטריץ לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה.
● 30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה
אבל בפועל - כך עולה מדוח של מבקר המדינה שפורסם היום (ג') - הקבינט בראשות סמוטריץ' חזר עד מהרה להפוך לכלי ריק. תחילה עוד הורגש ניסיון מסוים, כאשר הקבינט התכנס חמש פעמים בחודשיים הראשונים למלחמה וקיבל מספר החלטות: הקמת מינהלת תקומה, הנחה מארנונה לתושבי יישובים מפונים וכן המלצות בנושא פועלים פלסטינים. שלוש מהן נקודתיות, ורק אחת - הקמת מינהלת תקומה - רוחבית.
לאחר מכן חזר הקבינט ושקע אל לתוך תרדמת. "במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל", נכתב בדוח המבקר.
הדוח מתאר תמונה של גוף ממשלתי שרודד לאורך שנים ולא הצליח לתפקד כאשר נדרש לכך בדחיפות. "זאת על אף החשיבות הרבה שנודעת לקיומם של דיונים סדירים בקבינט, שכן בלעדיהם הקבינט אינו יכול לממש את תפקידו כדרג המדיני האחראי על הטיפול בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה", נכתב בדוח.
בנוגע לשלושה תחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם, הוא לא קיבל החלטות כלל: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים, תיאום יוזמות אזרחיות והסברה לאוכלוסייה. גם קבינט מצומצם שהיה אמור להיות מוקם לא הוקם.
כישלון המשל"ט האזרחי
הדוח מתאר גם את הניסיון הכושל להקים מרכז שליטה אזרחי שישמש זרוע ביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי למלחמה. סמוטריץ' מינה את טל בסכס לעמוד בראש המשל"ט, שהוקם בנובמבר 2023. אך המטה פעל רק חודשיים וחצי ונסגר עם התפטרותו המהירה של בסכס מהתפקיד.
"במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי, בייחוד במהלך החודש הראשון לפעילותו, ראש המשל"ט העלה לפני שר האוצר את האתגרים המרכזיים בעבודת המשל"ט בנושא סמכויות המשל"ט וממשקי העבודה שלו במשרד האוצר", נכתב בדוח. "קשיים אלה לא נפתרו במלואם".
סמוטריץ' מגלגל את האחריות לגורמים אחרים. שר האוצר מסר בתגובתו למבקר כי "כישלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. שר האוצר אף מסר כי לא היה די בסמכויות הנתונות לו לצורך הקמת המשל"ט".
מנגד, גורמי מקצוע במשרד האוצר ובנציבות מסרו למבקר כי "הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו".
20 שנה של רידוד
כדי להבין את המצב שהתגלה במלחמה, הדוח חוזר 20 שנה אחורה ומתעד תהליך ארוך של דילול פעילות הקבינט. "בין תקופת כהונתה של הממשלה ה-30 (2003-2006) לתקופת כהונתה של הממשלה ה-37 עד פרוץ המלחמה (דצמבר 2022-אוקטובר 2023) פחת מספר ההחלטות הממוצע בכ-90% (מ-52 ל-5.1 בחישוב שנתי)", נכתב בדוח.
לצד הירידה במספר ההחלטות, חל גם שינוי באופן קבלתן. בממשלות 30-32 (2003-2013) שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון נע בין 8% ל-12%. בממשלה ה-35 (2020-2021) כל ההחלטות התקבלו ללא דיון. "כאשר קבינט מרבה לקבל החלטות ללא דיון, מצטמצמת ההזדמנות להעמיק בנושאים עקרוניים ומהותיים", מעיר המבקר.
גם נוכחות השרים בדיונים הייתה חלקית. בתקופת הממשלה ה-36 (2021-2022), רוב חברי הקבינט - 9 מתוך 10 - השתתפו רק בדיון אחד או שניים מתוך שישה שהתקיימו. בממשלה ה-37, בדיון היחיד שהתקיים עד פרוץ המלחמה, השתתפו רק 8 מתוך 15 חברים (53%). ראש הממשלה נתניהו, שכיהן כיו"ר הקבינט, לא השתתף באותו דיון.
המבקר מציין כי הקבינט נמנע מלעסוק בנושאי ליבה בתחום החברתי-כלכלי - פריון העבודה, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, יוקר המחיה ודירוג האשראי של ישראל. כמו כן, הקבינט לא עסק כלל בהיערכות כלכלית לשעת חירום, למרות המלצות קודמות של מבקר המדינה וגורמי המקצוע.
נושאים שנותרו ללא מענה
הדוח מצביע על כמה נושאים מרכזיים שהקבינט לא טיפל בהם. ראשית, יישובי הצפון: "אוזלת-ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי וחברתי, וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים".
לפי הממצאים, "הגם שבמהלך המלחמה התהווה והעמיק משבר אזרחי בחבל הצפון, הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון". החלטה ממשלתית כוללת על תוכנית לצפון התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
שנית, המחסור בעובדים: לפני המלחמה הועסקו בישראל כ-310 אלף עובדים לא ישראלים. עם פרוץ המלחמה נפגע המשק בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות. הדוח מצטט הערכה שצמצום הפעילות בענף הבנייה בלבד רק ברבעון האחרון של 2023 צפוי היה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מצמיחת התוצר ולגרום להפסד של קרוב ל-10 מיליארד שקל. אף שבדצמבר 2023 החליט סמוטריץ' לקיים דיון בנושא, הוא לא כינס את הקבינט, והנושא לא טופל.
נושא שלישי שלא טופל בקבינט הוא תוכנית הסיוע לעסקים: "אף שנושא הסיוע הכלכלי לעסקים נקבע על-ידי הממשלה כאחת מסמכויות הקבינט במלחמה; חרף אמירת שר האוצר כי תוכנית הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה והתעשייה (ניר ברקת) - בפועל הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים", מבקרים עורכי הדוח.
החלטות מחוץ לקבינט
יחד עם זאת, המבקר מציין כי חלק מהנושאים טופלו על-ידי הממשלה במליאתה או בפורומים אחרים, ללא מעורבות הקבינט. במשך כשישה חודשים מפרוץ המלחמה עד סוף מרץ 2024, קיבלה הממשלה 24 החלטות בנושאים שהקבינט הוסמך לטפל בהם. כמו כן, בסוף דצמבר 2023 הוקצו למשרדי הממשלה תוספות תקציב למימון צרכים אזרחיים בגין המלחמה בסך כ-11.8 מיליארד שקל.
עם זאת, המבקר קובע כי "החלטותיה של הממשלה בנושאים שבהם נדרש הקבינט לטפל ותוספות תקציב שהוקצו למשרדי הממשלה - לא ענו על החסר בעבודת הקבינט, שכן נושאים מהותיים שהקבינט הוסמך בידי הממשלה לטפל בהם נותרו ללא מענה ממשלתי-אזרחי כולל במשך זמן רב".
"סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו"
מבקר המדינה אנגלמן מסכם בביקורת על פעילות הקבינט תחת סמוטריץ': "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח - לא מימש את סמכויותיו".
אנגלמן מעיר גם על מעורבותו, או היעדרה, של נתניהו בהתמוססות דיוני הקבינט: "לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה".