גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה בביקורת על הקבינט הכלכלי של סמוטריץ' במלחמה: "הפגין אוזלת-יד"

המבקר אנגלמן מותח ביקורת קשה על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר סמוטריץ', שאמור היה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול המלחמה - אך "הפך לכלי ריק" ● במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל; נושאים כמו המשבר בצפון, המחסור בעובדים והסיוע לעסקים לא טופלו במסגרתו; סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו, ונתניהו כלל לא נדרש לנושא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בראשית המלחמה לפני שנתיים, ניער ראש הממשלה בנימין נתניהו את האבק מעל הקבינט החברתי-כלכלי, שכמעט ולא התכנס בשנים קודמות. נתניהו הסמיך תחתיו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למלא את מקומו כיו"ר הקבינט הכלכלי, בשעה שהוא עצמו עסוק בקבינט הביטחוני. בתפקיד זה אמור היה סמוטריץ לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה.

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

אבל בפועל - כך עולה מדוח של מבקר המדינה שפורסם היום (ג') - הקבינט בראשות סמוטריץ' חזר עד מהרה להפוך לכלי ריק. תחילה עוד הורגש ניסיון מסוים, כאשר הקבינט התכנס חמש פעמים בחודשיים הראשונים למלחמה וקיבל מספר החלטות: הקמת מינהלת תקומה, הנחה מארנונה לתושבי יישובים מפונים וכן המלצות בנושא פועלים פלסטינים. שלוש מהן נקודתיות, ורק אחת - הקמת מינהלת תקומה - רוחבית.

לאחר מכן חזר הקבינט ושקע אל לתוך תרדמת. "במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל", נכתב בדוח המבקר.

הדוח מתאר תמונה של גוף ממשלתי שרודד לאורך שנים ולא הצליח לתפקד כאשר נדרש לכך בדחיפות. "זאת על אף החשיבות הרבה שנודעת לקיומם של דיונים סדירים בקבינט, שכן בלעדיהם הקבינט אינו יכול לממש את תפקידו כדרג המדיני האחראי על הטיפול בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה", נכתב בדוח.

בנוגע לשלושה תחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם, הוא לא קיבל החלטות כלל: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים, תיאום יוזמות אזרחיות והסברה לאוכלוסייה. גם קבינט מצומצם שהיה אמור להיות מוקם לא הוקם.

כישלון המשל"ט האזרחי

הדוח מתאר גם את הניסיון הכושל להקים מרכז שליטה אזרחי שישמש זרוע ביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי למלחמה. סמוטריץ' מינה את טל בסכס לעמוד בראש המשל"ט, שהוקם בנובמבר 2023. אך המטה פעל רק חודשיים וחצי ונסגר עם התפטרותו המהירה של בסכס מהתפקיד.

"במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי, בייחוד במהלך החודש הראשון לפעילותו, ראש המשל"ט העלה לפני שר האוצר את האתגרים המרכזיים בעבודת המשל"ט בנושא סמכויות המשל"ט וממשקי העבודה שלו במשרד האוצר", נכתב בדוח. "קשיים אלה לא נפתרו במלואם".

סמוטריץ' מגלגל את האחריות לגורמים אחרים. שר האוצר מסר בתגובתו למבקר כי "כישלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. שר האוצר אף מסר כי לא היה די בסמכויות הנתונות לו לצורך הקמת המשל"ט".

מנגד, גורמי מקצוע במשרד האוצר ובנציבות מסרו למבקר כי "הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו".

20 שנה של רידוד

כדי להבין את המצב שהתגלה במלחמה, הדוח חוזר 20 שנה אחורה ומתעד תהליך ארוך של דילול פעילות הקבינט. "בין תקופת כהונתה של הממשלה ה-30 (2003-2006) לתקופת כהונתה של הממשלה ה-37 עד פרוץ המלחמה (דצמבר 2022-אוקטובר 2023) פחת מספר ההחלטות הממוצע בכ-90% (מ-52 ל-5.1 בחישוב שנתי)", נכתב בדוח.

לצד הירידה במספר ההחלטות, חל גם שינוי באופן קבלתן. בממשלות 30-32 (2003-2013) שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון נע בין 8% ל-12%. בממשלה ה-35 (2020-2021) כל ההחלטות התקבלו ללא דיון. "כאשר קבינט מרבה לקבל החלטות ללא דיון, מצטמצמת ההזדמנות להעמיק בנושאים עקרוניים ומהותיים", מעיר המבקר.

גם נוכחות השרים בדיונים הייתה חלקית. בתקופת הממשלה ה-36 (2021-2022), רוב חברי הקבינט - 9 מתוך 10 - השתתפו רק בדיון אחד או שניים מתוך שישה שהתקיימו. בממשלה ה-37, בדיון היחיד שהתקיים עד פרוץ המלחמה, השתתפו רק 8 מתוך 15 חברים (53%). ראש הממשלה נתניהו, שכיהן כיו"ר הקבינט, לא השתתף באותו דיון.

המבקר מציין כי הקבינט נמנע מלעסוק בנושאי ליבה בתחום החברתי-כלכלי - פריון העבודה, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, יוקר המחיה ודירוג האשראי של ישראל. כמו כן, הקבינט לא עסק כלל בהיערכות כלכלית לשעת חירום, למרות המלצות קודמות של מבקר המדינה וגורמי המקצוע.

נושאים שנותרו ללא מענה

הדוח מצביע על כמה נושאים מרכזיים שהקבינט לא טיפל בהם. ראשית, יישובי הצפון: "אוזלת-ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי וחברתי, וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים".

לפי הממצאים, "הגם שבמהלך המלחמה התהווה והעמיק משבר אזרחי בחבל הצפון, הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון". החלטה ממשלתית כוללת על תוכנית לצפון התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.

שנית, המחסור בעובדים: לפני המלחמה הועסקו בישראל כ-310 אלף עובדים לא ישראלים. עם פרוץ המלחמה נפגע המשק בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות. הדוח מצטט הערכה שצמצום הפעילות בענף הבנייה בלבד רק ברבעון האחרון של 2023 צפוי היה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מצמיחת התוצר ולגרום להפסד של קרוב ל-10 מיליארד שקל. אף שבדצמבר 2023 החליט סמוטריץ' לקיים דיון בנושא, הוא לא כינס את הקבינט, והנושא לא טופל.

נושא שלישי שלא טופל בקבינט הוא תוכנית הסיוע לעסקים: "אף שנושא הסיוע הכלכלי לעסקים נקבע על-ידי הממשלה כאחת מסמכויות הקבינט במלחמה; חרף אמירת שר האוצר כי תוכנית הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה והתעשייה (ניר ברקת) - בפועל הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים", מבקרים עורכי הדוח.

החלטות מחוץ לקבינט

יחד עם זאת, המבקר מציין כי חלק מהנושאים טופלו על-ידי הממשלה במליאתה או בפורומים אחרים, ללא מעורבות הקבינט. במשך כשישה חודשים מפרוץ המלחמה עד סוף מרץ 2024, קיבלה הממשלה 24 החלטות בנושאים שהקבינט הוסמך לטפל בהם. כמו כן, בסוף דצמבר 2023 הוקצו למשרדי הממשלה תוספות תקציב למימון צרכים אזרחיים בגין המלחמה בסך כ-11.8 מיליארד שקל.

עם זאת, המבקר קובע כי "החלטותיה של הממשלה בנושאים שבהם נדרש הקבינט לטפל ותוספות תקציב שהוקצו למשרדי הממשלה - לא ענו על החסר בעבודת הקבינט, שכן נושאים מהותיים שהקבינט הוסמך בידי הממשלה לטפל בהם נותרו ללא מענה ממשלתי-אזרחי כולל במשך זמן רב".

"סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו"

מבקר המדינה אנגלמן מסכם בביקורת על פעילות הקבינט תחת סמוטריץ': "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח - לא מימש את סמכויותיו".

אנגלמן מעיר גם על מעורבותו, או היעדרה, של נתניהו בהתמוססות דיוני הקבינט: "לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה".

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה