טורביורן טורנקוויסט / צילום: Reuters
טורביורן טורנקוויסט חתם זה עתה על אחת העסקאות החשובות ביותר בחייו, כשהסתער על הפעילות של יצרנית הנפט הרוסית לוקאויל מחוץ לרוסיה, זמן קצר לאחר שספגה סנקציות אמריקאיות.
● נפט וקרטלי סמים: ארה"ב בדרך לעימות חזיתי ראשון זה שנים
● המערב מנסה שנים לסגור לפוטין את הברז. למה הוא נכשל?
אם וושינגטון ולונדון יאשרו זאת, הרכישה תפתור כאב ראש רציני עבור רוסיה - ובה בעת תרחיב באופן משמעותי את היקף אימפריית האנרגיה של סוחר הסחורות בן ה-71. גונבור (Gunvor), עסק המסחר השוויצרי העצום שטורנקוויסט ייסד יחד עם מקורב לוולדימיר פוטין, יתנפח ויקלוט לתוכו תחנות דלק מהברונקס ועד סיציליה, בתי זיקוק הפזורים ברחבי אירופה ושדות נפט במזרח התיכון ובמרכז אסיה.
ההכרזה המהירה על העסקה הגיעה שלושה ימים בלבד לאחר שלוקאויל הודיעה על מכירת הנכסים - צעד אופייני לטורנקוויסט, שיש לו רקורד של פעולה מהירה ונחרצת כדי להביס את המתחרים, אמרו אנשים שעבדו או עסקו עם המיליארדר.
אחד הסיכונים הכרוכים בהסכם, הוא שיצית מחדש בחינה מדוקדקת של ההיסטוריה של טורנקוויסט ברוסיה הפוסט-סובייטית. במקביל, הוא מדגים כיצד המתקפה הכלכלית של הנשיא טראמפ על רוסיה גרמה לארגון מחדש של תעשיית סחר הנפט חסרת השקיפות - שבה מיליארדי דולרים של נפט גולמי זורמים מדי יום, מספקים את ביקושי הכלכלה העולמית ומעשירים מתווכים כמו טורנקוויסט.
לא לוקאויל ולא גונבור חשפו את המחיר, ולא אמרו כיצד העסקה אמורה להיות בנויה. עמית לשעבר, שעבד על רכישה גדולה אחרת בשנת 2012 אמר שייתכן שאפילו לטורנקוויסט אין עדיין את כל התשובות. "אם הוא יראה עסקה ויחשוב שזו עסקה טובה, הוא יעשה אותה", אמר האדם.
ההודעה שטלטלה את עולם מסחר האנרגיה
אנשים שעקבו אחר תהליך המכירה רמזו כי היא עשויה להעריך את הזרוע הבינלאומית של לוקאויל בכ-20 מיליארד דולר. בנקאים אמרו שהם רוצים לדעת כמה משלמת גונבור, שבסיסה בז'נבה, כיצד תמומן העסקה והאם טורנקוויסט נתן ללוקאויל הבטחות כלשהן כדי שתוכל לקנות בחזרה את העסק כאשר מלחמת אוקראינה תסתיים.
"טורביורן לא נתן הבטחות כאלה לאף אחד. לא קיים סעיף רכישה חוזרת כזה", אמר דובר גונבור, סת' פייטראס. הוא הוסיף כי החברה ביקשה אישור מן הרשויות האחראיות על אכיפת סנקציות בארה"ב ובריטניה לבצע את העסקה.
ההודעה הקצרה של לוקאויל טלטלה את עולם מסחר האנרגיה הסגור והמקושר. מנהלים מתחרים שלטו עדיין בנכסי לוקאויל, אמרו אנשים המעורים במכירה. חלקם עדיין לא הבינו כיצד לנהל משא ומתן עם חברה הנתונה לסנקציות בריטיות וארה"ב. גונבור יכלה לפעול במהירות, בין היתר משום שכבר ניהלה שיחות עם לוקאויל על רכישת נכסים מסוימים, אמר פייטראס, הדובר.
הרכישה משקפת את הסובלנות הגבוהה לסיכון בבתי סחורות כמו גובנור - שלעתים קרובות סוחרים בשווקים תנודתיים, מלווים לחברות ולממשלות שאינן יכולות ללוות במקומות אחרים, ומבצעים עסקאות במדינות המתמודדות עם טלטלה פוליטית, סכסוכים וסנקציות.
תהפוכות שחלו בשוק עקב המגפה ומלחמת אוקראינה הפכו את העסק לרווחי במיוחד. בשנה שעברה, גובנור - שפירוש שמה הוא "ערני במלחמה" בנורדית עתיקה, והוא גם שמה האמצעי של אימו של טורנקוויסט - הרוויחה 729 מיליון דולר עם הכנסות של 136 מיליארד דולר, אחת השנים הטובות ביותר שלה אי פעם.
"לסוחרים יש באופן מסורתי תיאבון רב יותר לסיכון פוליטי מאשר לחברת נפט גדולה, וכרגע, יש להם גם כסף שבוער להם בכיסים", אמר קרייג פירונג, פרופסור באוניברסיטת יוסטון שחוקר סוחרי סחורות.
עם זאת, מימון העסקה הזו עשוי להיות מסובך, משום שבנקים מערביים חוששים מעסקאות הקשורות לרוסיה. הפרטים עדיין נמצאים בשלבי גיבוש, אך ההסדר הסביר ביותר הוא שגונבור תפריש עבור לוקאויל נתח מהרווחים העתידיים מהפעילות, כדי שתוכל לתבוע אותם לאחר המלחמה, אמרו מקורות יודעי דבר.
כך הפך התאגיד הבלטי הנישתי לאחד מארגוני הסחר הגדולים בעולם
טורנקוויסט גדל בסטוקהולם, שם למד מנהל עסקים. הוא החל את הקריירה שלו בחברת BP בשנות ה-70, כאשר שוקי הנפט נפתחו לאחר הזעזוע מאמברגו הנפט של המדינות הערביות. לאחר תקופה בשתי חברות מסחר, הוא החל את דרכו כעצמאי באמצע שנות ה-90 עם מיזם של מכירת סולר רוסי מאסטוניה.
הייתה אז נהירה מן המערב לברית המועצות לשעבר כדי לסחור בנפט ובמתכות. טורנקוויסט חבר עד מהרה לגנאדי טימצ'נקו, גורם סחר סובייטי לשעבר, שהכיר את פוטין מסנט פטרסבורג, שם עבד הנשיא לעתיד בעירייה. השניים ייסדו את חברת גובנור בשנת 1997.
טימצ'נקו קנה אחוזה המשקיפה על אגם ז'נבה בשנת 2003, ואז טורנקוויסט קנה נכס מעבר לכביש. שניהם שחקני טניס נלהבים.
השניים זינקו לליגות המסחר הגדולות בערך באותה התקופה, כאשר לטורנקוויסט נודע שמוסקבה עומדת להשתלט על שדות נפט של אחד ממבקריו של פוטין, מיכאיל חודורקובסקי. גונבור התארגנה במהירות כדי שתוכל לשמור על זרימת הנפט הגולמי לשווקים הגלובליים, הוא סיפר למחברי הספר "The World for Sale" ("העולם למכירה"), שפורסם בשנת 2021.
המהלך הפך את התאגיד הבלטי הנישתי לאחד מארגוני הסחר הגדולים בעולם. בשלב מסוים, גונבור טיפל בכ-30% מיצוא הנפט הגולמי הימי של רוסיה. לדברי פייטראס, היתרון של החברה הוא היכולת הלוגיסטית שלה. "אנחנו לא מכחישים שיש לנו קשרים מצוינים", אמר טורנקוויסט לרויטרס בראיון נדיר בשנת 2007. אבל "לומר שעירבנו את מר פוטין או כל אחד מצוותו בדיאלוג הזה זו ספקולציה", הוסיף.
בשנה שלאחר מכן, טימצ'נקו התייחס לשמועות על כך שעבד עבור גופי ביטחון רוסיים כ"סיפורי אגדה" בראיון לוול סטריט ג'ורנל, ואמר שהוא עסוק מדי כדי לפגוש את פוטין, מכר ותיק שלו ושותפו לג'ודו.
המהלכים שהצילו את גונבור מקריסה
לאחר שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים בשנת 2014, הסנקציות האמריקאיות על טימצ'נקו הביאו את החברה לקריסה כמעט. ממשל אובמה אמר שלפוטין עצמו היו השקעות בגונבור וייתכן שהייתה לו גישה לקרנותיה, האשמות שהחברה הכחישה כ"שגויות ומקוממות".
כדי להציל את החברה שלו, טורנקוויסט קנה את מניותיו של טימצ'נקו. הוא מכר נכסים רוסיים והקים פעילות עסקית חדשה, במיוחד בתחום הגז טבעי נוזלי ובארה"ב. "גונבור שיפרה את דרכיה אחרי הסנקציות על רוסיה, אך החברה כולה מבוססת היסטורית על עסקים, קשרים וידע רוסיים", אמר אדי אימסירוביץ', מרצה לאנרגיה באוניברסיטת אוקספורד ומנהל מסחר לשעבר בחברת גזפרום הרוסית.
טורנקוויסט, שמקורביו מתארים אותו כאדם נעים אך נוטה לתסכול כאשר לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים שהוא מציב, התרחב בארה"ב. הוא השקיע כסף בשייט, נתן חסות לקבוצת גביע אמריקה וקידם את הפיכת את התחרות לספורט אקסטרים ומתקדם טכנולוגית יותר. "אני אוהב תחרות, ובשייט הצלחתי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר", אמר ל"ג'ורנל" ב-2017.
טורנקוויסט מעולם לא ניתק לחלוטין את קשריו עם רוסיה. גונבור נותרה יצואנית נפט משמעותית ושמרה על אחזקות במסוף ענק בסנט פטרסבורג. דובר החברה אמר כי לא ניתן היה למכור אותן. כמו מובילים אחרים של מסחר בסחורות, טורנקוויסט ביקר במטה מוסקבה של חברת 'רוזנפט' הממשלתית עד לפלישה לאוקראינה בשנת 2022, כך מסרו מקורות המעורים בפגישותיהם. עם זאת, גונבור צמצמה במהירות את פעילות המסחר שלה לאחר שפוטין תקף את אוקראינה, על פי נתוני ספנות ומקורות המעורים בפעילותה.
עסקת לוקאויל, הגדולה ביותר בסדרת רכישות מן הזמן האחרון, יוצרת אפשרויות לקראת פרישתו של טורנקוויסט בבוא הזמן. הוא אמר שהוא מעוניין להשאיר את גונבור, שבה בנו פרדריק משמש כמנהל, במשפחה. אם התכנון לא ייצא לפועל, חברה עם נכסים משמעותיים עשויה להיות קלה יותר למכירה מאשר חברת מסחר שקשה להעריך את שוויה. נכון לעכשיו, טורנקוויסט אינו מאותת על כוונה ללחוץ על הבלמים.