''מס זוקמן, שאלה של צדק''. הפגנה בפריז / צילום: Reuters, Tom Nicholson
ממשלת צרפת נמצאת בימים אלה במרוץ נגד הזמן בניסיון למצוא מקורות הכנסה נוספים לתקציב השנה הבאה. בשל העובדה שאין לה רוב בפרלמנט, היא נאלצת להשיל בזו אחר זו רפורמות דגל שהיו חלק מהתוכניות הפרו־עסקיות של הנשיא עמנואל מקרון, ושוברת שמאלה בניסיון להבטיח את תמיכת המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (PS) מהאופוזיציה.
● הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו
● כותרות העיתונים מהעולם | כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון
כך נגנזו בימים האחרונים חוק שכבר עבר להארכת גיל הפרישה לגמלאות, הופחת הקיצוץ המסיבי שתוכנן במקור בתקציב, וכעת גם הגדלה מחדש של הפנסיות נמצאת על השולחן. כל הוויתורים הללו יוצרים חורים תקציביים הדורשים מילוי, וזו המשימה הנמצאת כעת בראש הכותרות במדינה, העוסקות בתקציב 2026 של הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי. "זה מחיר הפשרה", אמר בשבוע שעבר שר האוצר הצרפתי החדש, רולאן לסקור, "וזה מחירה של אי היציבות הפוליטית".
הרקע לצעדים הנדרשים הוא החוב המשתולל של צרפת, בשילוב המצב הפוליטי העגום שלה. הנשיא עמנואל מקרון שובר שיאים שליליים של פופולריות (רק 11% הביעו בו תמיכה בסקר אחרון, א"א), החוב הלאומי הצרפתי עבר את רף ה־115% מהתמ"ג השנתי והתשואה על אג"ח צרפתית ממשלתית לעשר שנים (3.42%) כבר עקפה את זו של יוון. צרפת מבינה כי היא חייבת להציג צמצום בגירעון, שהשנה מוערך ב־5.4%. אך משום שלממשלה הצרפתית אין את הרוב הדרוש כדי להעביר תקציב כזה, הפרלמנט הצרפתי הוא זה שמתנצח בדיונים ליליים בשבועות האחרונים כיצד לגייס כסף, בעוד הדדליין לאישור התקציב בחודש הבא הולך ומתקרב. במקום תקציב מגובש היטב, הצעות חוק מוגשות מימין ומשמאל, חלקן עוברות למרות התנגדות הממשלה, וחלקן מטורפדות על ידי שיתופי פעולה שמעולם לא נרשמו, במיוחד עם הימין הקשה.
איש השעה זוקמן
ממשלת מיעוט התלויה בשיתוף פעולה עם האופוזיציה היא נוהג מקובל במדינות סקנדינביה, למשל, אבל חריג מאוד בצרפת. למרכז־שמאל הצרפתי יש כעת, אחרי שנים רבות, השפעה על התקציב הבא, והוא מנסה לנצל אותה. בתחילה, דרש גוש השמאל את ביטול רפורמת הפנסיה של הממשלה הקודמת, שרק "מיישרת קו" עם הנעשה במדינות אחרות ומגדילה את גיל הפרישה בהדרגה מ־62 ל־64. כדי להימנע מהצבעת אי־אמון והליכה לבחירות נוספות, הממשלה החדשה בראשות סבסטיאן לקורנו נאלצה להיענות לכך.
לאחר מכן, דרש חלק מגוש השמאל להגדיל את הכנסות המדינה על ידי אימוץ "חוק זוקמן". מדובר בהצעת חוק שניסח הכלכלן־כוכב הצרפתי גבריאל זוקמן, שמטילה מס חדש של 2% על כל מי שמחזיק יותר מ־100 מיליון אירו בנכסים, כולל מניות. הצעד היה אמור לגייס לפחות 15 מיליארד אירו מדי שנה.
עם זאת, הממשלה הנוכחית הביעה התנגדות למהלך. בהצבעה דרמטית שהתקיימה בסוף השבוע, נדחתה היוזמה לאשר את מס העשירים של זוקמן, כמו גם גרסת לייט שלה. במקומן אושרה הצעה מטעם הממשלה להטיל מס של 2% רק על חברות אחזקה הנחשבות ל"טריק חשבונאי" שבאמצעותו חלק מהעשירים בצרפת מתחמקים מתשלומי מס. כדי לאשר את ההצעה, שיתפה מפלגתו של מקרון פעולה עם "האיחוד הלאומי" של לה־פן, בפעם הראשונה אחרי שנים של חרם פוליטי.
במטרה לנסות ולפייס את הסוציאליסטים על דחיית החוק, מאותתת כעת הממשלה של לקורנו כי היא תשקול לבטל את הקפאת עליית הפנסיות והקצבאות שמתוכננת לתקציב שנת 2026. ראש הממשלה קרא לכל המפלגות להצטרף אליו השבוע ל"התייעצויות קדחתניות" מאחורי דלתיים סגורות כדי למצוא תקציב שיהיה מוסכם על רוב מתוך 577 הנציגים באסיפה הלאומית. עוד לפני שהדיונים התכנסו, הצעה שהגיעה מהימין להטיל "מס יציאה" של 20% על מיליונרים שמנסים לעזוב את צרפת למקלטי מס אושרה.
האמריקאים ישלמו יותר
על דבר אחד הסכימה האופוזיציה הצרפתית משמאל ומימין - האמריקאים הם אלו שצריכים לשלם יותר. הצעת חוק שקובעת הגדלה מסיבית של מיסוי ענקיות הטכנולוגיה הזרות הפועלות בצרפת (חמש הגדולות: אמזון, אלפבית, מיקרוסופט, מטא ואפל) אושרה בתמיכה - גם היא ראשונה מסוגה - של הימין בראשות לה־פן ושל גוש השמאל. ההצעה שאושרה קובעת כי יש להכפיל את המס על הרווחים שלהן מהשוק הצרפתי ל־25%. הממשלה התנגדה לכך, בשל העימות שהדבר צפוי לגרור מול וושינגטון, שכבר איימה בצעדי תגמול ובמכסים אדירים על תוצרת צרפתית בתגובה.
הימים הקרובים יוכיחו אם המפלגות הצרפתיות מסוגלות לשתף פעולה בגיבוש תקציב מוסכם שיהיה כרוך בהוצאות נמוכות יותר מצד הממשלה. אם לא, הממשלה החמישית שמינה מקרון מאז שנבחר מחדש עשויה ליפול בהצבעת אי אמון שהאופוזיציה תיזום.
מבוי סתום גם בבריטניה
גם מעבר לתעלה, הממשלה הבריטית נמצאת במבוי סתום משלה. מפלגת הלייבור הבטיחה מפורשות לא להעלות מסים, אבל ההבטחות הכלכליות שלה לצמיחה לא מתממשות והיא נאלצת לשבור את הראש כיצד למצוא מקורות הכנסה חדשים לקראת הצגת התקציב לשנה הבאה. שרת האוצר רייצ'ל ריבס צריכה לנסות ולמצוא דרך למלא "בור תקציבי" של 22 מיליארד ליש"ט לפחות בתקציב שיוצג בימים הקרובים בפני הפרלמנט. לפי הערכות גופים רשמיים, הבור האמיתי עשוי להיות כפול מכך, בשל הבעיות הכלכליות של בריטניה וירידה בהיקפי גביית המסים.
בצד הבריטי יש כעת מאבק שנידון בעיקר בתקשורת בנוגע לצעדים הכלכליים עליהם תמליץ ריבס לקראת הצגת תקציב 2026 בשבועות הקרובים. ביניהם נמצאים הצגת מס רווחי הון למי שמוכרים נדל"ן, מיסוי של "חברות ארנק" של עצמאים בריטיים כמו רופאים ועורכי דין, הגברת המיסוי על הרווחים של חברות העוסקות בהימורים ועוד.
בימים האחרונים תפסה את עיקר תשומת הלב ההצעה שאומצה בפריז ביום שני - להטיל "מס יציאה" של 20% על כל מולטי־מיליונר שירצה לעזוב את בריטניה. בחודשים האחרונים היה אקסודוס של מיליונרים שעזבו את בריטניה בשל החמרת המיסוי על אזרחים זרים הגרים בממלכה. הרעיון שנידון כעת בדאונינג 11 הוא לחייב אותם בתשלום חד־פעמי של 20% על נכסיהם כדי לאפשר להם לממש אותם לפני או אחרי שיצאו מהממלכה. הצעה נוספת שנדונה היא הגדלת המסים על אחוזות, מעין דרך אלטרנטיבית למס על העשירים ביותר בבריטניה, שלו ריבס וראש הממשלה קיר סטארמר מתנגדים.
עצם העיסוק בהעלאות המסים האפשריות בצרפת ובבריטניה מוכיח שאחרי שנים רבות של תקציבים בלתי־מרוסנים, שהגיעו לשיאם במגיפת הקורונה והמשיכו בצעדים פיסקליים שנועדו להקל על יוקר המחיה, הגיע הזמן לשלם את החשבון. ההתמקדות במסי עושר ככל הנראה לא תספיק. השאלה כיצד הן יפחיתו את הגירעון, בעוד הצמיחה החזויה להן מדשדשת, עדיין פתוחה.