גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון קבע: החדר השנוי במחלוקת יישאר בדירת השכנים

חדר שהיה רשום בדירה מסוימת שימש במשך יותר מ־50 שנה את בעלי הדירה הסמוכה ● כעת פסק העליון כי יש לתקן את פנקס הבתים המשותפים כך שישקף את המציאות - ודחה את דרישת השכנים להשיב להם את החדר בהתאם לרישום הישן

החדר השנוי במחלוקת יישאר בדירת השכנים / צילום: Shutterstock
החדר השנוי במחלוקת יישאר בדירת השכנים / צילום: Shutterstock

למי שייך החדר - לדירה שאליה הוא משויך בפועל יותר מ־50 שנה, או לדירה הסמוכה, שלה הוא משויך ברישום בפנקס הבתים המשותפים? המחלוקת החריגה הזו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון לאחרונה, כאשר שני שכנים המתגוררים בשתי דירות סמוכות באותו בית משותף טענו לבעלות על אותו חדר.

הטבה של עד חצי מיליון שקל: פתרונות המימון שמחליפים את מבצעי 20־80
המכה שמתכננים במשרד התחבורה ליבואני הרכב הגדולים, וההטבה שבדרך

השופט עופר גרוסקופף, בהסכמת השופט יצחק עמית, ובניגוד לדעתה של השופטת רות רונן, קבע כי יש להורות על תיקון פנקס הבתים המשותפים בהתאם לחלוקה בפועל ולא "להעביר" את החדר לדירה השנייה. אז איך קרה שחדר שנמצא בדירה קיימת, בבניין בן 55 שנה, עומד בלב מחלוקת בין שכנים?

העובדות: לפי המרשם בפנקס, שתי הדירות שוות בגודלן

מעשה בשתי דירות סמוכות בבית משותף בן ארבע קומות ברחוב שלמה בן יוסף 3 באשדוד. על פי הרישום בפנקס הבתים המשותפים שבמרשם המקרקעין, מדובר בשתי דירות שוות בגודלן (כ־65 מ"ר), בנות שלושה חדרים כל אחת. אלא שבפועל מצב הדברים "בשטח" שונה. בדירה האחת - דירתם של בני הזוג דורון ואורלי חדד - רק שני חדרים (כ־53 מ"ר), בעוד שבדירה השנייה - דירת בני הזוג חיים ויעל שוורץ - ארבעה חדרים (כ־78 מ"ר).

אי־שוויון זה נוצר שכן בשלב מסוים, בסמוך לסיום הבנייה (לערך בשנת 1972), וכעשור לפני רישום הבית המשותף (בשנת 1980). בעת שהיה הבניין בבעלותה של המדינה, נעשה מעשה: נגרע חדר המצוי בתווך בין שתי הדירות מהדירה האחת וזוכתה בו הדירה האחרת, וכך נעשה גם ביחס לשלושת צמדי הדירות שבקומות האחרות באותו חלק של המבנה.

בני הזוג חדד, אשר רכשו את הדירה המוקטנת שנים רבות לאחר מכן (בשנת 2006), על פי תיאור ובמחיר ההולמים את מצבה בפועל, גילו את דבר הגריעה במקרה, כעשר שנים לאחר רכישת הדירה. בעקבות תגלית מרעישה זו, הם הגישו תביעה להסדרת המצב בשטח בהתאם לרישום במרשם המקרקעין, דהיינו להחזרת החדר שנגרע לדירתם. מנגד, הגישו המערערים (בעלי הדירה המוגדלת) תביעה לתיקון המרשם, כך שהוא יתאם את מצב הדברים ב"שטח", דהיינו שישקף כי החדר הנוסף משויך לדירתם.

מקור הטעות: לעמיגור נוצר צורך בדירות גדולות

הבניין היה מצוי בבעלות מדינת ישראל (מנהל מקרקעי ישראל), ועם השלמת בנייתו ב־1972 הוא הועבר לניהולה של חברת עמיגור -המשמשת בין היתר כחברה משכנת בדיור הציבורי. בהסכמי השכירות של החברה מהשנים הראשונות מתוארות הדירות כדירות בנות 2 ו־4 חדרים. בשנת 1980 כאשר נרשם הבית בפנקס הבתים המשותפים, המצב בפועל היה כבר כפי שהוא היום, אך הרישום לא שיקף זאת.

לשיטתה של עמיגור, ייתכן שהחלוקה ברישום שיקפה את התכנון המקורי של הדירות. אולם בשלב מסוים בשנות ה־70 נוצר צורך בדירות ארבעה חדרים המתאימות למשפחות גדולות, ובהתאם השתנה תכנון הדירות, והבניין נבנה על פי החלוקה בפועל. עמיגור מכרה את הדירות, ובהמשך הן נמכרו לבני הזוג שוורץ וחדד.

בהסכם המכר עם בני הזוג שוורץ צוין כי הם רוכשים דירת 4 חדרים בתמורה ל־105 אלף דולר, ובמסמכי המשכנתא צוין כי מדובר בדירת 4 חדרים בשטח רשום של 65 מ"ר, כאשר בפועל שטח הדירה ברוטו הוא 90 מ"ר. עוד צוין כי הדירה כוללת 4 חדרים, כאשר לאחד החדרים ניתן להיכנס רק דרך חדר שינה אחר בדירה.

בני הזוג חדד רכשו את דירתם תמורת 75 אלף דולר, ובחוזה המכר שלהם צוין כי מדובר בדירה בת 2.5 חדרים שגודלה 65.2 מ"ר. לדברי חדד, הם ראו את הדירה פעם אחת או פעמיים כאשר באו לבדוק אותה לפני הרכישה, ושהו בה מספר דקות בלבד. בשנים שלאחר מכן, בני הזוג חדד לא ביקרו בדירה והיא הושכרה לצד שלישי, ואחיו של מר חדד הוא שטיפל בכל סידורי השכירות. לשיטתם, הם הסתמכו על הרישום שבו היה כתוב כי שטח הדירה הוא 65.2 מ"ר. במסמכי המשכנתא שלהם נכתב כי מדובר בדירת 2 חדרים ששטחה הרשום הוא 65.2 מ"ר, ושטחה ברוטו הוא 75 מ"ר.

הצדדים מחויבים בחשבון ארנונה בעיריית אשדוד בהתאם לחלוקה בפועל - דירת שוורץ מחויבת לפי שטח של 94 מ"ר, ואילו דירת חדד מחויבת כדירה ששטחה הוא 68 מ"ר.

בחודש מאי 2016, בעקבות בקשה של הזוג חדד להרחיב את המשכנתא על הדירה שבבעלותם, הגיע לדירתם שמאי המקרקעין מטעם הבנק למשכנתאות. במהלך הבדיקות שביצע, זיהה השמאי את הפער בין מצב הדירה בפועל לבין התיאור הרשום שלה, ומצא כי שטח הדירה בפועל קטן בצורה משמעותית משטחה כפי שהוא מצוין בנסח הרישום.

חוות־דעת זו היוותה את יריית הפתיחה להליכים המשפטיים שהגיעו עד לעליון.

ההליכים המשפטיים: השכנים טענו להסגת גבול

תחילה הגישו בני הזוג חדד תביעה לבית משפט השלום באשדוד נגד בני הזוג שוורץ לסילוק ידם מהמקרקעין בטענה כי בני הזוג שוורץ מסיגי גבול לחדר שבבעלות בני הזוג חדד, ובהמשך הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרתה תבעו בני הזוג חדד לקבל סעד הצהרתי בדבר בעלותם על החדר בהתאם לרישום בפנקס הבתים המשותפים.

מנגד הגישו בני הזוג שוורץ תביעה לבית משפט המחוזי בבאר שבע, בה ביקשו צו שיורה על תיקון טעות במרשם, כך שהחלוקה ברישום תהיה תואמת לחלוקה בפועל; או לחילופין, מתן פסק דין הצהרתי לפיו זכו בזיקת הנאה מכוח שנים בחדר הרשום על שם בני הזוג חדד במרשם.

המחוזי קיבל את תביעת בני הזוג חדד וקבע כי הם בעלי הזכויות בדירה בהתאם לשטחה כפי שהוא רשום במרשם המקרקעין, לרבות החדר המוחזק על ידי בני הזוג שוורץ; וכי לא קמה עילה לתיקון המרשם לטובת בני הזוג שוורץ. בעקבות פסק הדין המחוזי, קיבל בית המשפט השלום באופן חלקי את התביעה של בני הזוג חדד, והורה על סילוק ידם של בני הזוג שוורץ מהחדר.

בני הזוג שוורץ מיאנו להשלים עם הכרעה זו, הגורעת מדירתם חדר שהיה חלק ממנה מזה מעל ל־50 שנה, ובוודאי במועד שבו נרכשה על ידם (בשנת 2006), והגיעו עם המחלוקת לבית המשפט העליון.

הכרעת העליון: נימוקים שונים בין שופט לשופט

שופטי העליון קיבלו את הערעור ברוב דעות, וקבעו כי החדר יישאר בדירתם של בני הזוג שוורץ. ואולם, הנימוקים שהובילו לתוצאה היו שונים משופט לשופט.

השופט גרוסקוף קבע כי הטעות ברישום הדירות, שנוצרה במרשם המקרקעין, היא בגדר "טעות סופר" שאותה ניתן וצריך לתקן בכל עת, וגם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות (אשר לגישתו חלפה). משכך, קבע כי יש לקבל את הערעור באופן מלא, ולא רק להורות על דחיית עמדת בני הזוג חדד לקבל את החדר, אלא גם לקבל את תביעת בני הזוג שוורץ לתיקון המרשם בהתאם למצב הדירות בפועל.

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית הצטרף למסקנותיו של השופט גרוסקוף, תוך שהוא קובע כי "קשה להלום כי חדד, שרכשו את הדירה במצבה כדירת שני חדרים, ייהנו מ'מתת שמיים' (Windfall) בשל תקלה בעת רישום הבית המשותף או בשל אי־תיקון צו רישום הבית המשותף עוד לפני עשרות שנים". לגישתו, כלל לא חלה התיישנות על תביעת בני הזוג שוורץ לתיקון הרישום ובהתאם לכך יש להורות על תיקון פנקס הבתים המשותפים בהתאם לחלוקה בפועל.

בניגוד לעמדתם, קבעה השופטת רות רונן בדעת מיעוט, כי יש לדחות את תביעת בני הזוג שוורץ לתיקון הרישום, מאחר שתביעה זו התיישנה. עוד קבעה רונן כי יש לקבל חלקית את תביעת הבעלות של בני הזוג חדד וקבעה כי חדר "המריבה" בבעלותם. עם זאת, הוסיפה, בעלותם כפופה לקיומה של זכות שימוש והחזקה של בני הוזג שוורץ בחדר לצמיתות, ולא ניתן לבטל זכות זו. לגישתה, גם אם בני הוזג שוורץ יעבירו את זכויותיהם בדירה לצד ג' - רשות השימוש וההחזקה בחדר לא תפגע. בשורה התחתונה, גם לפי דעת המיעוט שלה נותר החדר בפועל בחזרת בני הזוג שוורץ.

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים