שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''
רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי עברה בקריאה ראשונה, במסגרת דיל פוליטי שנרקם מול החרדים ועל רקע המשבר בכנסת. הרפורמה של קרעי מורכבת ומרובת סעיפים, והיא מנסה לאסדר מחדש שוק שלם. מדובר בהקמת רשות חדשה וסגירת הנוכחיות, לצד מהלכים נוספים, כמו ביטול חבילות הבסיס בטלוויזיה, ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט והסרת חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.
● היועמ"שית נגד ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור ציבורי"
● הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת תאגיד השידור
● הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת קרעי
על פניו, הרפורמה מדברת על פתיחת השוק והורדת עלויות לכל משק בית בישראל. מנגד, קיים חשש מחקיקה מרחיקת לכת שתפגע בשוק התקשורת, זאת לפני בחירות לכנסת. כמו כן יש כאן תקדים משמעותי, של הצעת חקיקה ממשלתית שלא קיבלה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה. הדבר מצוין בתחילת ההצעה, באופן שמבהיר כי אין הסכמות על החקיקה, ובכל זאת ההצעה מקודמת.
בייעוץ המשפטי לממשלה כתבו כי החקיקה מסכנת "את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית". לא רק הייעוץ המשפטי, גם רשות התחרות, משרד האוצר ואפילו ידידתה הטובה של ישראל, ארה"ב, הביעו מורת-רוח מהצעת החקיקה מהיבטים שונים. קרעי מצדו מתעלם מהאזהרות ודוחף להשלמת החקיקה.
לאיזו ועדה החוק יגיע?
השלב המכריע כעת, כמו בכל הליך חקיקה, הוא עיצובו בוועדה בכנסת לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. לרוב, הצעות הנוגעות לתחום התקשורת מגיעות לוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, אלא שבמקרה זה דוחף קרעי לפתרון אחר.
בסביבת קרעי משדרים כי יעשו הכול כדי להרחיק את הדיון מביטן, בשל מחלוקות קשות בין השניים. בעבר, ביטן בלם מהלכים רבים של קרעי בשוק התקשורת, בין היתר הצעות חקיקה שונות שהגיעו לוועדה. כך למשל, ביטן חסם בתחילת השנה את ההצעה להפרטת תאגיד השידור הציבורי. הערכות הן שגם במקרה זה, ביטן עשוי להקשות על קידום הרפורמה במתכונתה הנוכחית.
ביטן מצדו לא מתכוון לוותר ואף הדגיש בעבר כי חקיקה זו צריכה לעבור בוועדה בראשותו. אומנם מה שקעי מבקש נחשב חריג יחסית אך לא תקדימי, וישנן לכך מספר דוגמאות מהעבר הלא רחוק.
כך למשל, סביב הקמת תאגיד השידור הציבורי הוקמה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ קארין אלהרר. בנוסף, בשנת 2018 הוקמה ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשותו של ח"כ יואב קיש, כדי להגיש הצעה בתיקון חוק התקשורת והסדרת הערוצים הייעודיים - ועדה שסללה את הדרך של ערוץ 20 להפוך לערוץ 14, עם חדשות ועם הטבות ופטורים מעלויות מסוימות. באותה השנה, ועדת הכנסת החליטה כי הליך החקיקה לביטול פיצול תאגיד השידור שנדון אז - ביטול שנועד כדי להבטיח את קיומו של האירוויזיון בישראל - יטופל בוועדה מיוחדת בראשותו של ח"כ מיקי זוהר.
רגולטור רזה או התערבות משמעותית
אחד המהלכים המרכזיים ברפורמה הוא סגירת הרגולטורים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין, כדי להקים רגולטור חדש, שייקרא "הרשות לתקשורת משודרת", שתפוקח על-ידי "המועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע". החוק מסמיך את המועצה להטיל קנסות ועיצומים כספיים על גופי שידור בגין הפרות שונות - עד 1% מהכנסות השנתיות של הגוף המפר - והביקורת היא שחלק מההוראות עמומות.
אחת הביקורות שמופנות היא שהשר הוא זה שממנה את היו"ר ועוד שלושה מחברי המועצה, כלומר התערבות של ממש. בנוסף, ביחס להפרות, השר קרעי מדבר על שוק חופשי ולא מתערב בתוכן, אך עדיין משאיר פתח עמום לסנקציות וקנסות.
בחוות-הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" נכתב כי "יש לקבוע כללים להבטחת רציפות כהונה, לקצר את תקופת ההשלמה בעת התפטרות או הדחה, ולבטל את סמכות השר והממשלה להעביר חברי מועצה מתפקידם", והם אף מתנגדים שיו"ר ועדת האיתור יהיה מנכ"ל משרד התקשורת, ומציעים ששופט בדימוס יכהן בתפקיד.
השר קרעי רוצה לבטל את חובת הרישיון לערוצי הטלוויזיה - ובאותה נשימה מבקש מכל מי שרוצה לשדר חדשות להירשם במרשם מיוחד שיוקם. הוא מבקש לבטל את ההפרדה המבנית שהתקיימה עד כה בין חברות החדשות לבין בעלי המניות של ערוצי התקשורת. ההפרדה הזו נועדה להבטיח שידורים עצמאיים וחופשיים מהשפעות פוליטיות או עסקיות, וביטולה עלול להשפיע על שידורי הערוצים. בשוק מתנגדים לכך, בטענה כי הדבר יפגע בהתנהלות מקצועית ואתית של עיתונאים וחברות החדשות.
חובת הצגת רייטינג
לפי נוסח הרפורמה, הרשות החדשה תוכל לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתריהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת. מצד אחד, מדובר בהצעה הרבה יותר עדינה מהצעת החוק לוועדת מדרוג חדשה מטעם הממשלה, אבל מצד, שני השוק חושש במיוחד מהצעה זו. הביקורת היא שהממשלה מבקשת להתערב בנתוני הרייטינג, למרות שאינה אמורה לעסוק בזה. ההצעה צפויה להיתקל בקשיים רבים מצד הפלטפורמות - הוט, סלקום, yes ופרטנר.
לפי גורמים בכירים בשוק שמשוחחים עם גלובס, ישנם שני טעמים מדוע ההצעה הזו בעייתית: ראשית, מדובר בנתונים גולמיים שלא אומרים כלום בלי ניתוח ואנליזה. אנשים משאירים פתוחים את הממירים שלהם מבלי לסגור, והדבר לא באמת משקף נתוני צפייה אמיתיים. יתרה מכך, הדבר פותח פתח למניפולציות, כשבאחד הערוצים יבקשו מהצרכנים לפתוח את הממירים לאורך כל שעות היממה, גם כשאין אף צופה. שנית, המידע הזה לאחר פילוחים משמש את החברות. "זה קניין של החברה, הנתונים האלה משמשים בהיבטים המסחריים, וזה מהווה סוד מסחרי של החברה", אומר גורם בכיר בשוק.
האמריקאים יסדרו לנפטליקס פטור?
הצעה מרכזית נוספת עוסקת ביצירה המקומית - כלל ספקי התכנים והערוצים, שמכניסים מעל ל-40 מיליון שקל בחודש, יחויבו להשקיע 6.5% מהכנסותיהם בתוכן מקורי רק בתחומי דרמה ותעודה - סכום שעשוי להגיע עד ל-300 מיליון שקל בשנה לטובת היצירה הישראלית, לפי השר.
עם זאת, החקיקה אמורה להחיל את החובה גם על נטפליקס ותאגידים בינלאומיים אחרים - מהלך שעורר כעס אמריקאי, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים.
השר קרעי חשף במליאה כי "מתקיים שיח בין משרד ראש הממשלה לממשל האמריקאי, והחוק יתוקן בהתאם להחלטת ראש הממשלה". בשוק מעריכים כי הדרישה תרד מנטפליקס ומדיסני, כך שההפקה הישראלית תיהנה מסכומים נמוכים יותר.