מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock
זיכיון ים המלח, שניתן ל-ICL (אז כי"ל) בשנת 1961, צפוי להיפתח בשנים הקרובות למכרז חדש שיעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית את חלק הממשלה ל-50% בהוספת מס ששינסקי. בשלב זה הוסרו רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי עד כה, והמיון הראשוני במסגרת המכרז יחל כבר ב-2026. ב-2030 זיכיון ים המלח יוכל להיות בידיו של זכיין חדש. ICL : "נשתף פעולה באופן מלא עם תהליך המכרז".
● עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים
● טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה
זיכיון ים המלח, שהוענק לכי"ל ב-1961, הוארך עם הפרטתה בשנות התשעים. הוא צפוי להסתיים ב-2030, מה שבאוצר הגדירו במסמך עקרונות שפורסם בשנה שעברה כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי של תנאי המכרז. זאת, תוך מענה על חלק מהביקורת שהוטחה בזיכיון לאורך השנים, שהוא אינו מניב למדינה מספיק תמלוגים, ופוגע בסביבתו של ים המלח שהוא אזור טבעי ייחודי החשוב גם מבחינת איכות הסביבה והתיירות. לצד זאת, הזיכיון יאפשר את המשך הפקת המחצבים מים המלח, כמו ברום, אשלגן ומגנזיום - בצורה שנחשבת מהזולות והיעילות ביותר בעולם, בשל העובדה שאין צורך לחצוב אותם מהקרקע, אלא די באידוי של המים כדי להפיקם.
עם זאת, מספר מכשולים משמעותיים עמדו בדרך למכרז חדש עם סיום הזיכיון ב-2030, וכעת נראה שרובם הוסרו: על פי תנאי הזיכיון הנוכחי, בכל זיכיון עתידי מובטחים למפעלי ים המלח (בבעלות ICL) זכות סירוב ראשונה על כל מחיר. המשמעות היא שכל הצעה שיגיש מציע חדש, מפעלי ים המלח יוכלו להציע הצעה זהה ולזכות במכרז. כעת, נראה ש-ICL ויתרה על זכות זאת.
עניין נוסף הוא פשרה על שווי הנכסים שבידי ICL, כמו הציוד הפיזי המשמש להפקת המינרלים מים המלח. בעוד ש-ICL טענה בתחילה שהם שווים לא פחות מ-6 מיליארד דולר, כעת הוסכם שרק ההשקעה שלה תוכר, פחות שווי השימוש שלה בפועל. מדובר על 2.54 מיליארד דולר.
בנוסף, ICL הסכימו להעביר את כל הידע שצברו בצורה מסודרת, לרבות קשרים עם ספקים ועם לקוחות. גם הכסף שהיא הפרישה פנימית לטובת רווחת העובדים, שרובם כנראה יעברו לזכיין חדש, יישאר אף הוא בתוך מפעלי ים המלח לטובת עובדיהם.
מדובר בוויתורים משמעותיים של ICL לטובת המדינה, ולא ברור די הצורך מה קיבלה תמורתם. לדברי החברה, ההסכם "צפוי להסיר חוסר ודאות גדולה וסיכונים סביב סיום הזיכיון, ותיתן לחברה ודאות לגבי הערך של נכסי הזיכיון והתזמון של התשלום עבורם, וכך יתאפשר לחברה לתכנן ולהתכונן לשנים הקרובות ולסיום תקופת הזיכיון".
באוצר מעוניינים לצאת למכרז בקרוב
החקיקה שתיצור את הזיכיון החדש תעגן את נושא איכות הסביבה, כמו גם הקרקע והתכנון באזור סביב מפעלי ים המלח. גם חלק המדינה יגדל משמעותית, מ-34% ל-50%, עם החלת "מס ששינסקי" על אוצרות טבע. חלק מהכסף ייכנס לקרן העושר, בדומה לגביית מס רווחי היתר מחברות הגז היום, וחלק ממנו יגיע ישירות לתקציב המדינה. אך בשלב זה, עדיין לא ברור מה תהיה החלוקה המדויקת ביניהם.
סיום הזיכיון הסופי יגיע בשנת 2030, ובאוצר מעוניינים לצאת למכרז כבר בקרוב. החקיקה שתיצור את הזיכיון החדש צפויה להיות מונחת בשבועות הקרובים על שולחן הכנסת, וארגוני סביבה צפויים להעיר את הערותיהם תוך כדי הליך החקיקה. התקווה היא שכבר באמצע 2026 יתבצע מיון ראשוני של החברות השונות שיציעו להחליף את ICL במפעלי ים המלח הרווחיים. גם ICL עצמה תהיה מעוניינת ככל הנראה להתמודד במכרז זה, ובהודעתה לבורסה היא ציינה במפורש שהיא "המועמדת הטובה ביותר" להפעיל את הזיכיון, אך הפעם היא תצטרך לעשות זאת בתחרות מול מציעים נוספים על אחד ממשאבי הטבע המשמעותיים בישראל.
תגובת ארגון לובי 99 - הלובי הציבורי: "הדרך למכרז תחרותי על זיכיון ים המלח החדש עוברת דרך ביטול זכות הקדימה של ICL על הזיכיון הבא, ומדובר בתנאי הכרחי למכרז תחרותי. יחד עם זאת, צריך להבטיח שאם ההסכם המלא ייחתם, ICL תקיים את כל התחייבויותיה, למשל בנוגע להעברת מלוא המידע וליישום הסכם קציר המלח - צעד הכרחי לקידום ההליך התחרותי. נמשיך לפעול ולדחוף ליצירת זיכיון טוב יותר - שכולל הגברת האחריותיות הסביבתית ויישום עקרונות "המזהם משלם"; הגדלת חלק המדינה ברווחים; והגברת השקיפות. לצערנו ההיסטוריה של ICL, כגורם ריכוזי ובעל כוח רב, מחייבת לבחון את היישום תחת זכוכית מגדלת."